בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שהתקיימה במאי 2026 ועסקה בשימוש הרגשי-אישי של בני נוער בכלי בינה מלאכותית, הוצגו נתונים שהיו אמורים להדליק אזעקה: 56% מבני הנוער בישראל רואים בצ'אטבוט בינה מלאכותית חבר שימושי, 52% פונים אליו לקבלת ייעוץ וליווי רגשי, וכ-45% מדווחים שהוא מועיל להם גם כשהם מדמיינים אותו כבן או בת זוג רומנטיים. במקביל, כמחצית מהמתבגרים שנשאלו דיווחו על תחושת תסכול אחרי שיחה עם הבוט, ושליש דיווחו על עלייה בתחושות של בדידות ועצב. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, התייחס לצורך באחריות ובזהירות סביב כלים שמשמשים בני נוער כתחליף להורים, מורים או מטפלים – אבל בפועל, נכון לרגע זה, אין בישראל שום מסגרת רגולטורית שמחייבת חברות הבינה המלאכותית לעשות דבר בנידון.
זה לא חשש תיאורטי. באותם חודשים ממש שבהם הכנסת דנה בנתונים, בארצות הברית כבר הגיעו סיפורים דומים לבתי משפט: הורים שילדיהם המתבגרים ניהלו שיחות ארוכות, רומנטיות ומיניות באופן מובהק לעיתים, עם דמויות בינה מלאכותית באפליקציית Character.AI – ולאחר מכן שמו קץ לחייהם. בינואר 2026 הודיעה CNN כי Character.AI וגוגל, שמימנה חלק מפעילות החברה, הגיעו להסדר פשרה בחמש תביעות רשלנות שהגישו משפחות כאלה. זה לא היה המקרה הראשון: כבר בדצמבר 2024 שלחה האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) מכתב רשמי לרשות הסחר הפדרלית (FTC), ובו התריעה כי חלק מהצ'אטבוטים הציגו את עצמם בפני משתמשים קטינים כאילו הם פסיכולוגים מוסמכים – וקראה לרשות לחקור זאת כהטעיה צרכנית.
איך זה נראה מהצד הרגולטורי בארה"ב?
הפניית ה-APA לא נפלה על אוזניים ערלות. בספטמבר 2025 פתחה ה-FTC בחקירה רחבה מכוח סעיף 6(b) לחוק הרשות, שכללה דרישה למסור מידע משבע חברות בינה מלאכותית מרכזיות – Alphabet, Character Technologies, Instagram, Meta, OpenAI, Snap ו-X.AI – על האופן שבו הן בודקות ומצמצמות פגיעה רגשית ונפשית במשתמשים קטינים, וכמה זמן לוקח להן להתריע כשמשהו משתבש בשיחה. במקביל, פתח התובע הכללי של טקסס בחקירה נפרדת נגד Character.AI בחשד לשיווק מטעה לילדים תוך הסתרת סיכונים ידועים. בסוף 2025 חסמה החברה עצמה שיחות פתוחות לגמרי למשתמשים מתחת לגיל 18 – צעד שמבקרים תיארו כמאוחר מדי – ובינואר 2026 נכנס לתוקף בקליפורניה חוק SB 243, המחייב חברות בינה מלאכותית לנקוט צעדים יזומים להגנה על בריאותם הנפשית של קטינים, בפיקוח רשמי של המדינה.
גם החברות עצמן התחילו לזוז, לפחות מיוזמתן. עוד בספטמבר 2025 השיקה OpenAI מנגנון כללי של בקרת הורים ו"ניחוש גיל" אוטומטי בצ'אט – ובדיקה עצמאית של ארגון Family Online Safety Institute על אותם מנגנונים, שפורסמה בנובמבר 2025, מצאה שגם זיהוי הגיל וגם אכיפת ההגבלות לוקים בחסר בפועל. רק כעבור כמה חודשים, באוגוסט 2026, השיקה החברה גרסה ייעודית בשם "ChatGPT for Teens" למשתמשים בגילי 13-17, הבנויה על אותה תשתית ומרחיבה אותה: תזכורות הפסקה כל 90 דקות, הגבלת שעות שקטות ותכני קול ותמונה, והתערבות מיוחדת כשעולים נושאים כמו פגיעה עצמית או הפרעות אכילה. אבל הפרצה שה-FOSI חשף לא נעלמה: ההורים יכולים לשלוט בהגדרות, אך לא לקרוא בפועל את תוכן השיחות של הילד שלהם, וגורמי בטיחות ילדים המשיכו להביע ספק אם ניחוש הגיל ואכיפת ההגבלות אכן אמינים גם בגרסה החדשה. כלומר: גם כשהחברות עצמן מנסות להגן על קטינים, הן לא תמיד מצליחות – ובישראל, בניגוד לקליפורניה, אין אף גורם ממשלתי שבודק את זה.
בישראל, נכון להיום, אין שום חוק, תקנה או חובת גילוי מקבילה שמכוונת במפורש לחברות שמפעילות את הצ'אטבוטים האלה, ואין גם ודאות שהגרסאות הבטוחות יותר שהושקו בארה"ב אכן מופעלות במלואן גם על משתמשים ישראלים. הרגולציה הישראלית שכן קיימת מתמקדת במקום אחר לגמרי.
אז על מה כן מפוקח בישראל?
בעוד מיליוני השיחות של בני נוער עם ChatGPT ו-Character.AI ממשיכות בלי כל השגחה, מערכת הבריאות הישראלית מפנה את תשומת הלב הרגולטורית שלה לשני כיוונים אחרים לגמרי. מצד אחד, משרד הבריאות פרסם באביב 2026 אזהרה לכלל בתי החולים הציבוריים לצמצם ככל האפשר את השימוש בכלי בינה מלאכותית כלליים במחשבי בתי החולים, ולאחר מכן חסם את הגישה אליהם לחלוטין – לא מחשש לבריאות הנפש של מטופלים, אלא כדי להגן על פרטיות רפואית ולמנוע דליפות מידע ותקיפות סייבר. מצד שני, אגף המכשור הרפואי (אמ"ר) במשרד הבריאות נתן באפריל 2026, לראשונה אי-פעם, אישור רגולטורי לכלי תומך החלטה מבוסס בינה מלאכותית בתחום בריאות הנפש – פלטפורמת LIV של חברת Mentaily, שהוקמה כזרוע חדשנות של המרכז הרפואי שיבא, ומיועדת לסייע לאנשי מקצוע קליניים למיין ולתעדף מקרים פסיכיאטריים.
במילים אחרות: הרגולטור הישראלי כבר עוסק בבינה מלאכותית בתחום הנפש – אבל בשני המקרים מדובר בכלים שנמצאים בשליטת אנשי מקצוע, בתוך מערכת מפוקחת. אף אחד לא מסדיר את מה שקורה כשילד בן 14 פותח לבד, בשעה 23:00, שיחה עם צ'אטבוט כללי כדי לספר לו שהוא מרגיש בודד.
למה זה קורה דווקא עכשיו?
התשובה הפשוטה: כי המערכת הציבורית לא זמינה. לפי דיווחים בעיתונות הכלכלית, זמני ההמתנה לאבחון ולטיפול פסיכולוגי במסגרת הציבורית בישראל נעים כיום בין כמה חודשים לשנה שלמה – הן לילדים ובני נוער והן למבוגרים, פער נגישות שכתבנו עליו בהרחבה בעבר. איגוד הפסיכולוגים בישראל עצמו, בכללי האתיקה שפרסם לשימוש בכלי בינה מלאכותית בעבודה הקלינית, קבע עיקרון ברור: בינה מלאכותית יכולה לשמש רק ככלי בידי הפסיכולוג, ולעולם לא כתחליף להתערבות פסיכולוגית עצמה, בין היתר משום שהיא עלולה להעצים הטיות תרבותיות, מגדריות וחברתיות בלי שהמשתמש שם לב לכך. אבל העיקרון הזה חל על פסיכולוגים מוסמכים שמשתמשים בכלי במסגרת מפוקחת – לא על נער שמדבר לבד, בלי שום השגחה מקצועית, עם צ'אטבוט שתוכנן להאריך ככל האפשר את זמן השהייה באפליקציה, ולא לשמור על בריאות נפשית.
הפער הזה בין זמינות (מיידית, חינמית, 24 שעות ביממה) לבין השגחה (אפסית) הוא בדיוק מה שהופך את הצ'אטבוטים למוקד משיכה כל כך חזק לבני נוער – תופעה שממשיכה את הוויכוח הרחב יותר על זמן מסך ובריאות נפשית, אבל מוסיפה לו רובד של אשליית קרבה אנושית. אין תור, אין שיפוטיות, ואין חשש שמישהו "ידווח" למבוגר על מה שסיפרו. אבל התכנון השיחתי של המערכות האלה, שנועד ליצור תחושת אמפתיה כדי לשמור על מעורבות המשתמש, יכול לטשטש אצל מתבגר את הגבול בין אמפתיה אנושית לתגובה אלגוריתמית – ולפגוע ביכולת שלו לפתח בעצמו כישורי התמודדות עם קונפליקטים וחיכוכים, כאלה שנרכשים בדרך כלל דווקא מתוך אינטראקציה אנושית לא מושלמת.
מה כבר קיים בישראל כתחליף?
לא הכול ריק. גופים ישראליים כמו ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) מפעילים כבר שנים קווי תמיכה טלפוניים ומקוונים מאוישים באנשים בעלי הכשרה מקצועית, לא בבוטים, הזמינים ללא תשלום 24 שעות ביממה ופונים במפורש גם לבני נוער. הבעיה היא שהמודעות לשירותים האלה נמוכה בהרבה מהחשיפה לצ'אטבוטים המסחריים, שמגיעים לכל מכשיר בלי צורך לחפש אותם – הם כבר שם, בתוך אותה אפליקציה שדרכה המתבגר עושה שיעורי בית או מדבר עם חברים.
שאלות ותשובות
האם צ'אטבוטים כמו ChatGPT מיועדים לטיפול נפשי? לא. הם מודלי שפה כלליים שלא תוכננו, לא אושרו ולא פוקחו על ידי אף גורם רגולטורי כאמצעי טיפולי, גם אם הם מסוגלים לנהל שיחה שנשמעת אמפתית ותומכת.
האם יש בישראל חוק שמחייב חברות בינה מלאכותית להגן על קטינים בשיחות רגשיות? לא, נכון לפרסום כתבה זו. בישראל אין מקבילה לחוק כמו SB 243 בקליפורניה, ואין דרישת גילוי או פיקוח ספציפית על צ'אטבוטים כלליים המשמשים למטרות רגשיות.
מה עושים אם ילד או נער בבית פונה לצ'אטבוט במקום לבני אדם? אנשי מקצוע ממליצים לא להיבהל אוטומטית מעצם השימוש, אלא לשים לב לתדירות ולתוכן: אם השיחות מחליפות לחלוטין קשרים חברתיים אנושיים, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי – כולל דרך קווי הסיוע החינמיים והמאוישים הקיימים כמו ער"ן.
האם יש יתרון כלשהו בשימוש בבינה מלאכותית לתמיכה רגשית? מחקר של אוניברסיטת רייכמן מצא כי שיחה עצמית מובנית בסביבת מציאות מדומה, שבה המשתתף עובר בין שני ייצוגים וירטואליים של עצמו, שיפרה ויסות רגשי והפחיתה מצוקה נפשית – ומחקר המשך של אותה קבוצת מחקר, שהוסיף לתהליך סוכן בינה מלאכותית, מצא גם קשיים וסייגים: חלק מהמשתתפים נטו לתת אמון יתר בתשובות הבינה המלאכותית, ואחרים תיארו אותה כ"טכנית מדי" או כ"תסריטאית", מה שמדגיש שההשפעה תלויה מאוד בהקשר ובאופן השימוש.
מקורות
- מעריב, ד"ר איתי גל, "בני נוער בישראל מעדיפים צ'אטבוטים לייעוץ רגשי: הנתונים נחשפים", 18.5.2026 – סיקור נתונים שהוצגו בוועדת הכנסת.
- CNN Business, "Character.AI and Google agree to settle lawsuits over teen mental health harms and suicides", 7.1.2026.
- American Psychological Association, פנייה ל-Federal Trade Commission בנוגע לצ'אטבוטים המציגים עצמם כמטפלים מוסמכים, דצמבר 2024.
- Federal Trade Commission, חקירת 6(b) לחברות בינה מלאכותית מובילות בנוגע להשפעה על קטינים, ספטמבר 2025.
- מדינת קליפורניה, חוק SB 243 בנוגע להגנת קטינים משיחות עם צ'אטבוטים, בתוקף מ-1.1.2026.
- TheMarker, "בראשונה: משרד הבריאות מעניק אישור רגולטורי למוצר מבוסס AI בתחום בריאות הנפש", 27.4.2026.
- OpenAI, "Introducing parental controls", ספטמבר 2025, ו-"Introducing ChatGPT for Teens", אוגוסט 2026; Family Online Safety Institute, "Testing OpenAI Parental Controls: An Evaluation of Safety, Gaps, and Policy Implications", 20.11.2025.
- N12/mako, דיווח על חסימת גישה לכלי בינה מלאכותית במחשבי בתי החולים הממשלתיים על ידי משרד הבריאות, 2026.
- איגוד הפסיכולוגים בישראל, "עקרונות וכללי אתיקה לשימוש בכלי בינה מלאכותית בעבודת הפסיכולוג".
- ynet, "תור דחוף לפסיכולוג בעוד חצי שנה: כך קורסת הפסיכולוגיה הציבורית בישראל".
- Zisquit, M. et al. (בית הספר לפסיכולוגיה ע"ש ברוך איבצ'ר, אוניברסיטת רייכמן), "Intrapersonal Emotion Regulation Training in Virtual Reality: Embodying Self-Talk", Virtual Reality, 28.3.2025; ו-"AI-Enhanced Virtual Reality Self-Talk for Psychological Counseling: Formative Qualitative Study", JMIR Formative Research, 2.4.2025.