כל הכתבות והניתוחים העדכניים במדור עסקים.
רשות החדשנות מגלה: שיעור הנשים בהייטק הישראלי כמעט לא זז בעשור שלם, הפער בשכר החודשי עומד על כ-44%, ורק כ-11% ממנכ"לי הסטארטאפים הישראליים הן נשים, לפי דוח חדש.
מחיר החלב בישראל גבוה ב-77% מהממוצע האירופי, בזכות פטור חקלאי מחוק ההגבלים העסקיים משנת 1959. ב-2026 ניסתה הממשלה לפרק את המכסות, והפסידה בתוך חמישה שבועות.
ענף הבנייה בישראל איבד כשליש מכוח העבודה ב-7 באוקטובר 2023. עובדים זרים מהודו ומסרי לנקה החזירו את הקצב, אך הדירות יקרות ואיטיות יותר, והבטיחות באתרים מחמירה.
הביקוש למנהלים זמניים בעולם העסקים זינק ביותר מ-300% מאז 2020, כשחברה אחרי חברה שוכרת מנכ"ל או סמנכ"ל כספים חלקי – מגמה שמגיעה גם להייטק הישראלי המצטמצם.
בתי המשפט בישראל פוסלים כמעט תמיד סעיפי אי-תחרות רחבים בחוזי עבודה בהייטק, אך כמעט אף עובד לא מתדיין נגדם – והם ממשיכים להרתיע, בניגוד למגמת הרפורמות בעולם.
קודאק המציאה ב-1975 את המצלמה הדיגיטלית הראשונה בעולם, ובכל זאת פשטה רגל ב-2012. זו דילמת הממציא של קודאק: למה לא הספיק להמציא, ולמה פוג'יפילם שרדה דווקא.
ב-2021 ביטלה הכנסת את מונופול הרבנות על הכשרות. אחרי שהיישום התעכב כשלוש שנים, ורק 2% מהעסקים עברו לכשרות פרטית, היא ביטלה את הרפורמה כולה ב-2026.
תוויות מחיר דיגיטליות כבר מותקנות בעשרות רשתות שיווק בישראל, מיוחננוף ועד קרפור, ומעוררות חשש מתמחור דינמי סמוי על מוצרי היומיום. מה קרה בעולם, ומה קורה כאן.
InMode, אלמא לייזרס וסופוויב הפכו לחברות מיליארד דולר שיצאו מישראל. בינתיים, בבית, דוח מבקר המדינה מצא שהמלצות לרגולציה בענף האסתטיקה לא טופלו מאז 2004.
מניית מגה אור זינקה 386%, עומר אדם ורמי לוי מצטרפים למירוץ הדאטה סנטרים - אך הקפאת רשות החשמל עלולה להשאיר חלק מהמשקיעים עם קרקע יקרה ובלי מגה-ואט אחד.
וואן זירו הפסידה כ-1.1 מיליארד שקל מאז 2022 ותפסה רק 180 אלף לקוחות, בזמן שרבולוט ונובנק גייסו עשרות מיליוני לקוחות. הסיפור האמיתי על בנקאות דיגיטלית בישראל.
השקל זינק לשיא של 33 שנה מול הדולר, ויצואנים ישראלים מדווחים על ירידה של כ-11% בהכנסות בשקלים – למרות עלייה במכירות בדולרים. מה בדיוק עושה עם זה בנק ישראל?
מחיר הקקאו העולמי טיפס לשיא של 11,768 דולר לטונה, קרס ב-50% וטס שוב לקראת ראש השנה תשפ"ז – אך בישראל מחיר השוקולד רק ממשיך לעלות. כך זה עובד בפועל אצל היצרנים.
המלחמה פגעה קשות בכרמי הצפון ובמכירות של תעשיית היין הישראלית, אך בעיצומה התעשייה הימרה על ענב מקומי נדיר – וזכתה להכרה בין-לאומית חסרת תקדים בתחרות יוקרתית.
התיירות הנכנסת לישראל מתאוששת בקצב איטי ולא אחיד מקריסת 2023 – ירושלים והצפון עדיין ריקים, אילת גועשת מישראלים, והמלונות ניצלו בזכות מפונים ולא תיירים זרים.
מס הגבול הפחמני של האיחוד האירופי (CBAM) נכנס לתוקף מלא ב-2026. עולמית, ענף הפלדה מרכז 66% מהחשיפה למנגנון - אבל ההערכה היחידה על חשיפת היצוא הישראלי עצמו עדיין מ-2021.
ב-1993 חייבה ישראל את חברותיה הממשלתיות בייצוג הולם לנשים בדירקטוריון. שלושים ושתיים שנה אחר כך הייצוג שם דווקא יורד – ובשוק הפרטי, בלי שום חוק מקביל, הוא עולה.
ישראל המציאה את הטפטוף שמשקה כ-100 מיליון דונם ברחבי העולם, אבל דווקא עכשיו, אחרי 60 שנה, נטפים עצמה עומדת למכירה. הסיפור מאחורי הפרדוקס הישראלי הזה.
ב-2025 נסגרו בישראל כ-61 אלף עסקים – שיא של חמש שנים, אך תיקי חדלות פירעון של חברות דווקא ירדו. כך קורסים עסקים קטנים בישראל, והריבית שירדה הגיעה מאוחר מדי.
אחרי 7 באוקטובר גויסו לצה"ל כחמישית ממאבטחי ישראל, בדיוק כשהביקוש לשמירה מזוינת זינק. עכשיו חברת האבטחה הגדולה בישראל בדרך לבורסה לפי שווי של כמעט מיליארד שקל.
מס קנייה של 83% על רכב חדש בישראל הפך את חברות הליסינג לשחקן המרכזי בשוק הרכב הישראלי, אבל רווחיהן צונחות ורשות ההגבלים העסקיים בודקת את המנגנון שמאחוריהן.
רחפן חות'י שהביס פעמיים את כיפת ברזל חשף את המתמטיקה מאחורי תעשיית ההגנה הישראלית מפני רחפנים, ומדוע יצוא הביטחון של ישראל שובר שיא בשנה החמישית ברציפות.
נמל אילת עבר מהכנסה שנתית של 212 מיליון שקל להפסד חודשי, בעליו משכו דיבידנד של 162 מיליון שקל, והמדינה איימה להלאים אותו. הסיפור המלא על נמל שהמלחמה כמעט חיסלה.
ישראל מגדלת יותר קנאביס רפואי מכמעט כל מדינה בעולם ושוברת שיאי ייצוא – אך עדיין מייבאת כשליש מהתצרוכת המקומית. הסיפור מאחורי הפרדוקס ומלחמת הסחר עם קנדה סביבו.
ישראל מדורגת ראשונה בעולם במתקפות סייבר ממניעים גאופוליטיים. מתקפת כופר על בית חולים ישראלי חשפה עד כמה – וחוללה תעשיית ביטוח חדשה, שבה המחירים דווקא יורדים.
מחזור המסחר בבורסת היהלומים ברמת גן צנח לשליש מרמתו לפני עשור, ונשיא הבורסה התפטר. הסיפור האמיתי מאחורי השפל: לא רק המלחמה, אלא דובאי, הודו ויהלומי מעבדה.
ישראל מרכזת חלק ניכר מהשקעות הסייבר העולמיות ומייצאת בוגרי 8200 לענקיות אמריקאיות – ובממשלה שלה עצמה, שלושה מכל ארבעה עובדי טכנולוגיית מידע הם קבלנים חיצוניים.
קריסת WeWork בניתוח מלא: איך חברה ששוויה הגיע ל-47 מיליארד דולר צנחה לפשיטת רגל עם חובות של יותר מ-18.6 מיליארד, ומה השיעור שנשאר ממנה לאקוסיסטם הישראלי.
למה חדר הכושר מרוויח דווקא כשאתם לא מגיעים? המחקר שמצא 4.3 ביקורים בחודש בממוצע, המודל של רשתות הדיסקאונט, ומה קובע החוק הישראלי על דמי ביטול מנוי חדר כושר.
המותג הפרטי הפך למנוע צמיחה ורווח של רשתות השיווק ולזירת קרב מול הספקים הגדולים. אצל שופרסל הוא היווה כ-25.8% מהמכירות ב-2020 – וזו רק ההתחלה של הסיפור.
כ-1.1 מיליון מודעות יד שנייה נוספו ליד2 בשנה אחת, והאתר נמכר לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מה מניע את פריחת שוק היד השנייה בישראל, מי קונה בו ומה נמכר הכי מהר.
ישראל מדורגת שנייה בעולם בהשקעות בחלבון חלופי, ואלף פארמס קיבלה את האישור הראשון בעולם לבשר מתורבת. אז למה הדרך מהמעבדה אל הצלחת עדיין ארוכה ויקרה כל כך?
טמו זינקה מ-275 אלף כניסות חודשיות מישראל ל-4.76 מיליון ועקפה את שיין. מה זה עושה לקמעונאות הישראלית, ואילו אסטרטגיות הישרדות באמת עובדות מול המחירים מסין.
גטיר הטורקית הגיעה לשווי של כמעט 12 מיליארד דולר על הבטחה אחת: סופר עד הדלת בעשר דקות. ב-2024 היא נסוגה מארה"ב ומאירופה. נתיחה של כלכלת המשלוחים המהירים והחנויות האפלות – ומה זה אומר על וולט מרקט ויאנגו דלי בישראל.
אמזון, ג'יי.פי מורגן ומיקרוסופט מובילות גל עולמי של חזרה למשרד, אבל בישראל 87% מהחברות עדיין מאפשרות עבודה היברידית. למה ההייטק הישראלי מסרב להתיישר, ומי מנצח
קוסטקו גובה 5.3 מיליארד דולר בשנה מדמי חבר, חוסמת לעצמה את המרווח ב-14% ומוכרת נקניקייה ב-1.50 דולר מאז 1985. כך הפכה הנאמנות עצמה למוצר הרווחי ביותר בקמעונאות.
רק כ-30% מהעסקים המשפחתיים שורדים את המעבר לדור השני. דור המייסדים של שנות ה-70 וה-80 פורש בהמוניו, והמשק הישראלי נכנס לעשור של העברה בין-דורית — בלי תוכנית.
זכיינות בישראל משווקת כעסק עם רשת ביטחון, אבל כמה עולה זיכיון באמת? דמי זיכיון של מאות אלפי שקלים, הקמה של כמיליון ותמלוגים מהמחזור. פירוק קר של העסקה.
בספטמבר 2022 ויתרה משפחת שווינארד על הבעלות בפטגוניה והכריזה שכדור הארץ הוא בעל המניות היחיד. שלוש שנים וחצי אחרי, המספרים מציירים תמונה מורכבת מן הצפוי.
הפיילוט הגדול בעולם לשבוע עבודה של 4 ימים הסתיים בתוצאה אחת חד-משמעית: 92% מהחברות לא חזרו אחורה. למה ישראל, עם שבוע העבודה מהארוכים ב-OECD, עדיין מהססת?
סיפור ההצלחה של לגו נולד בתהום: הפסד של כמעט מיליון דולר ביום וחוב של 800 מיליון דולר. כך הציל מנכ"ל בן 35 את החברה דווקא בצמצום – והשיעורים לעסק הישראלי.
דמיינו עולם שבו פרסום בפייסבוק לא דורש גאון שיווקי שמושך בחוטים מאחורי הקלעים. עולם שבו בעל העסק עצמו יכול להריץ קמפיין מוצלח בלי תיווך של מנהל קמפיינים צמוד. זה אולי נשמע דמיוני, אבל בדיוק לשם פייסבוק (מטא) מכוונת. בשקט־בשקט, פייסבוק הכריזה מלחמה על תפקיד מנהל הקמפיינים – והתפקיד הזה, כפי שאנחנו מכ
כולנו מכירים את השגרה: בעל עסק קטן או בינוני מחליט להשקיע בפרסום בפייסבוק או באינסטגרם, ושוכר מנהל קמפיינים או סוכנות דיגיטל. משלמים אלפי שקלים בחודש, בתקווה לקבל זרם לידים ומכירות. אבל מה אם נגלה שרוב הכסף הזה לא באמת תורם לתוצאות, אלא פשוט מממן למישהו משכורת? האם ייתכן שמנהל הקמפיין שלך למעשה גוזר
מי מאיתנו לא חלם להיות הבוס של עצמו? הרבה שכירים בישראל – מעובדי הייטק ועד מנהלי מכירות – הרגישו מתישהו את הפיתוי: לעזוב את העבודה הקבועה, לוותר על הבוס ולצאת לדרך עצמאית. בלי דוחות למנהל, בלי שעון נוכחות, בלי לקום בבוקר לדרישות של אחרים – סוף־סוף להיות חופשי ולעשות את מה שאוהבים, בתנאים שלכם.
אתה יודע שאתה מעולה במה שאתה עושה. הלקוחות הקיימים שלך מפרגנים, ואתה מאמין בלב שלם שיש לך בשורה ייחודית להביא לעולם. אבל למרות זאת, עמוק בפנים, אתה מתוסכל: למה זה עדיין מרגיש כמו מאבק על כל פיסת תשומת לב? למה כל לקוח חדש דורש ממך כל כך הרבה מאמץ? ולמה, למרות הערך האדיר שאתה נותן, אתה מוצא את עצמך מת
עובדים קשה, מרוויחים לא רע – ובכל זאת המינוס גדל. עבור ישראלים רבים זו מציאות יומיומית. המשכורת נכנסת לבנק, ובאותו רגע כמעט כולה נשאבת להוצאות המחיה ההולכות ומאמירות. מחירי המזון, הדלק, החשבונות והדיור מזנקים מהר יותר מקצב העלייה במשכורת. סקר עדכני העלה כי 31% מהישראלים רואים ביוקר המחיה את הבעיה שה
בעיצומו של אחד המשברים הגדולים בזמננו – תחילת מגפת הקורונה – כשמשרדי חברות ובעלי עסקים רבים בארץ נכנסו לחרדה, דמות אחת נותרה שלווה באופן מעורר השתאות. בתוך ימים ספורים של סגר, קורסים החלו להתבטל, מכירות צנחו לאפס, ומכללות ומכונים לימודיים עמדו בפני סכנת סגירה. דווקא באותו רגע שבו הכל קפא במקום, ירין
יותר עסקים נסגרו ב-2024 מאשר נפתחו — השיא העצוב מאז הקורונה. אבל דווקא בתוך המשבר זירה אחת פורחת: העסקים הדיגיטליים. מה הופך אותם לחסינים, ומה אפשר ללמוד מהם?
בכל כיתה, חדר ישיבות או אפילו בזירה הפוליטית – כמעט תמיד נזהה את הדמות הדומיננטית. התרגלנו לקרוא לה "האלפא": זה שבדרך כלל קולני, מלא בביטחון עצמי מוחצן, ולעיתים משדר סמכות דרך כוח ואף אגרסיה. התרבות הפופולרית לימדה אותנו שמנהיגות היא מעין משחק בו חזקים מוליכים וחלשים נגררים. אבל האם התפיסה הזו באמת
במשך שנים, בעל עסק קטן שביקש לפרסם את שירותיו באינטרנט עמד בפני החלטה פשוטה למראה אך יקרה במהותה: לעשות הכל לבד – או לשכור מנהל קמפיינים מקצועי. הרוב בחרו באפשרות השנייה. בין אם זה אדם פרטי או סוכנות פרסום, ברוב המקרים המשמעות הייתה השקעה של אלפי שקלים בחודש, בנוסף לתקציב המדיה עצמו.
