כל הכתבות

משרד הבריאות הודה בכנסת שאין לו נתונים על תקני אחיות בבתי החולים. הנוסחה שקובעת אותם נקבעה ב-1996 ולא עודכנה מאז – גם לא כשנוספו כמעט אלף מיטות.

תחנות דלק ישנות הן מקור הזיהום המרכזי לקרקע בישראל: 870 בטיפול זיהום קרקע, ובלי חוק שיקום קרקעות מזוהמות זה מעכב 1.4 מיליון דירות ועולה 44 מיליארד שקל.

בג'סר א-זרקא כמעט 3 מכל 10 מבוגרים חייבים בהוצאה לפועל, מול 1 מכל 30 בבני ברק בלבד. בישראל כ-1.95 מיליון תיקים פתוחים, וב-2025 קיבלו הפטר רק 1,277 חייבים.

בתע"ש רמת השרון זיהמו מי תהום מאז שנות ה-60. ב-2012 הובטח ניקוי, ב-2024 נבחר קבלן, וההפעלה תתחיל רק ב-2027. איך ההתפלה גרמה לישראל לזנוח את מי התהום שלה.

זחילת מס: כשמדרגות המס קפואות והשכר עולה עם האינפלציה, המדינה גובה יותר מס בלי שהכנסת הצביעה על כך – כך הפכה הקפאת סעיף 120ב לכלי הגבייה השקט ביותר של האוצר.

InMode, אלמא לייזרס וסופוויב הפכו לחברות מיליארד דולר שיצאו מישראל. בינתיים, בבית, דוח מבקר המדינה מצא שהמלצות לרגולציה בענף האסתטיקה לא טופלו מאז 2004.

ה-FDA רק עכשיו שוקל להקל על מרשמי טסטוסטרון – בישראל ההגבלה מעולם לא הייתה קיימת. אבל אף גורם לא מפרסם כמה גברים ישראלים מטופלים היום בהורמון הזה, ובאיזה רף.

3.63 מיליון תוכניות חיסכון לכל ילד פעילות בישראל, אך ב-1.3 מיליון מהן ההורים מעולם לא בחרו מסלול – בחירה שיכולה להשפיע באלפי שקלים על הסכום שהילד יקבל בגיל 18.

ישראל מממנת הפריה חוץ-גופית כמעט בלי הגבלה עד גיל 45 – אך הקפאת ביציות חברתית דורגה ב-2021 בעדיפות הכי נמוכה למימון סל הבריאות, ונשארה כך גם ב-2026.

מניית מגה אור זינקה 386%, עומר אדם ורמי לוי מצטרפים למירוץ הדאטה סנטרים - אך הקפאת רשות החשמל עלולה להשאיר חלק מהמשקיעים עם קרקע יקרה ובלי מגה-ואט אחד.

בקשות לחיבור דאטה סנטרים לרשת החשמל הגיעו ל-27 אלף מגה-ואט - פי שלושה מצריכת המשק. רשות החשמל הקפיאה את הטיפול בהן ל-140 יום. הסיפור המלא שמאחורי העצירה הזו.

בישראל, 56% מבני הנוער רואים בצ'אטבוט חבר ו-52% פונים אליו לייעוץ רגשי – בזמן שבארה"ב תביעות רשלנות ורגולציה חדשה כבר מנסות לבלום את אותה תופעה בדיוק.

כ-80% מבני 65 ומעלה בישראל הם בעלי דירה, אך בניגוד לארה"ב אין חובת ייעוץ עצמאי לפני נטילת משכנתא הפוכה – והפיקוח על הבנקים כבר מזהיר משיווק אגרסיבי לקשישים.

דוח בינלאומי חדש קורא לקוביד ארוך 'שינוי מבני קבוע' בשוק העבודה העולמי. בישראל, בזמן הזה, מרפאות הדגל שהוקמו לטפל בתופעה כבר נסגרו. מה קרה בפער שביניהם.

אחרי 50 שנה שבהם דוד השמש חובה בכל דירה חדשה, משרד האנרגיה מציע להחליף אותו במשאבות חום ופאנלים סולאריים. מי מרוויח, מי משלם, ולמה זה בכלל קורה עכשיו.

נוירלינק גייסה 650 מיליון דולר לפי שווי 9 מיליארד, אפל משלבת תמיכה רשמית בממשקי מוח-מחשב, וסטארט-אפ ישראלי גייס 52 מיליון דולר לבניית מודל AI שקורא מוח.

מאגר נתוני האשראי עלה כמעט פי שלוש מהתקציב, ורפורמת הבנקאות הפתוחה צירפה רק כ-3% מהציבור אחרי ארבע שנים, לעומת כ-30% מהמבוגרים בבריטניה. איך זה קרה.

חיפה קיבלה 24,620 תלונות על חזירי בר ב-2019-2024, פי 29 מממוצע שלוש ערים אחרות. ב-2024 ירתה העירייה 664 חזירים בשנה, ואז רשות הטבע והגנים פרשה מהמיזם המשותף.

וואן זירו הפסידה כ-1.1 מיליארד שקל מאז 2022 ותפסה רק 180 אלף לקוחות, בזמן שרבולוט ונובנק גייסו עשרות מיליוני לקוחות. הסיפור האמיתי על בנקאות דיגיטלית בישראל.

אדפטוגנים כמו אשווגנדה כבשו את מדפי הפארמות ורשתות התזונה הבריאה בישראל כתוסף שאיש לא בדק לפני שהגיע למדף. מה המחקר מוכיח על קורטיזול וחרדה, ומה מסתתר בכמוסה.

איכילוב מפעיל שלושה רובוטים לניתוח באולם ייחודי, בני ציון קיבל את שלו בתרומה. משרד הבריאות לא משלם יותר על ניתוח רובוטי – אז מי בפועל מקבל אותו?

אסף רפפורט מכר את וויז לגוגל ב-32 מיליארד דולר והודה בפומבי שישראל מפגרת בבינה מלאכותית. אז למה בדיוק כל הכסף הישראלי דווקא זורם היום להגן על סוכני AI?

השקל זינק לשיא של 33 שנה מול הדולר, ויצואנים ישראלים מדווחים על ירידה של כ-11% בהכנסות בשקלים – למרות עלייה במכירות בדולרים. מה בדיוק עושה עם זה בנק ישראל?

משרד הבריאות מדרג את רמב"ם ראשון בישראל ברפואה פנימית. הדירוג העולמי של ניוזוויק לא שם אותו אפילו ב-250 המובילים. אז מי באמת קובע מהו בית החולים הכי טוב?

פטור המע"מ על קניות מעליאקספרס ושיין השתנה שלוש פעמים בתוך שנה אחת – ובאוצר כבר לא מדברים על הגדלתו אלא על ביטולו המוחלט. מה תקרת הפטור על יבוא אישי היום?

מובילאיי הכריזה שתפעיל בעצמה צי רובוטקסי – מהפך אסטרטגי שלישי תוך שנתיים. חודש אחרי ההכרזה, ביום הדוחות החזקים, שעשוע הודיע שהוא פורש, והמניה צנחה 15%.

מפלס ים המלח צונח בקצב שיא ואלפי בולענים בולעים את חופו הצפוני, אך בדרום נבנים מאות חדרי מלון חדשים – ודוח מבקר המדינה חושף עשרים שנה בלי החלטת ממשלה אחת.

בדיקות גיל ביולוגי מבוססות דנ"א הפכו למגמת וולנס עולמית שהגיעה גם לישראל. מה אומר המדע על הדיוק שלהן, ולמה אפילו ממציא השיטה מזהיר מפני הסתמכות על תוצאה בודדת?

משרד הגנת הסביבה מעריך כ-400 מקרי מוות בשנה מזיהום רעש בישראל, אך בניגוד לאיחוד האירופי אין כאן מיפוי רעש ארצי. מה מגלה דוח מבקר המדינה על הרעש שאיש לא מודד?

מחיר הקקאו העולמי טיפס לשיא של 11,768 דולר לטונה, קרס ב-50% וטס שוב לקראת ראש השנה תשפ"ז – אך בישראל מחיר השוקולד רק ממשיך לעלות. כך זה עובד בפועל אצל היצרנים.

מ-1 ביוני 2026 כל חשבונית עסקית מעל 5,000 שקל דורשת מספר הקצאה מרשות המסים – אחרת הלקוח לא יכול לנכות מע"מ, וברוב המקרים פשוט יסרב לשלם עד שיתקבל המספר.

גברים מאבדים חברים קרובים בקצב מדאיג, ובקו הסיוע הנפשי ער"ן כמעט מחצית מפניות הבדידות מגיעות מגברים. איך מילואים אחרי 7 באוקטובר חושפים את בדידות הגברים בישראל?

וויז, ראן:איי וסייברארק נמכרו בעשרות מיליארדי דולרים לגוגל, אנבידיה ופאלו אלטו נטוורקס – ומעידות איך הבינה המלאכותית והסייבר של ההייטק הישראלי נבלעים בענקיות אמריקאיות.

חיסון RSV חדש נכנס לסל הבריאות בספטמבר 2025 ומגן על כל תינוק במנה אחת בלבד. נתוני העונה הראשונה בישראל מראים ירידה חדה באשפוזי תינוקות ובביקורי המרפאות.

מלחמה שרפה יערות בצפון, בצורת קשה הרגה עצים בדרום וחיפושיות קליפה ניצלו את החולשה, ולחץ אנושי פגע ביערות המרכז – 2025 הייתה שנה קשה משולשת ליערות ישראל.

רשות המסים כבר יודעת למי מגיע מענק עבודה ושולחת על כך מכתבים, אך שיעור המיצוי שלו תקוע על כ-70% מאז 2014 – ומאות אלפי ישראלים מוותרים מדי שנה על אלפי שקלים.

המלחמה פגעה קשות בכרמי הצפון ובמכירות של תעשיית היין הישראלית, אך בעיצומה התעשייה הימרה על ענב מקומי נדיר – וזכתה להכרה בין-לאומית חסרת תקדים בתחרות יוקרתית.

חברת AI ישראלית שנולדה בטלפיות פרוסה כיום בכמעט 2,000 בתי חולים בעולם – אבל רק 3 מתוך 1,357 מכשירי אבחון שאישר ה-FDA נבדקו אם הם משפרים תוצאות מטופלים.

יותר ממחצית מחברות הקוונטים בעולם רצות על חומרה ישראלית, וסטארטאפים ישראלים גייסו כ-500 מיליון דולר ב-2025 – אבל המחשב שבאמת נבנה בישראל מונה רק 20 קיוביטים.

רפאמיצין, תרופה ותיקה נגד דחיית השתלות, הפכה לסם המבוקש בעולם אריכות הימים בזכות עכברים שחיו עד 26% יותר – אך הוכחה אנושית לכך שהיא מאריכה חיים עדיין אין.

שוק הרובוטים ההומנואידים העולמי צפוי להגיע ל-138 מיליארד דולר עד 2035, לפי גולדמן זאקס – ומוביילאיי הישראלית כבר קנתה רובוט הומנואידי משלה ב-900 מיליון דולר.

סופות אבק מדבריות פוגעות בישראל בשתי חזיתות: מפחיתות את תפוקת האנרגיה הסולארית באחוזים ניכרים מדי שנה, ומעלות את הסיכון לאשפוזי לב וריאות בימי זיהום אוויר גבוה

התיירות הנכנסת לישראל מתאוששת בקצב איטי ולא אחיד מקריסת 2023 – ירושלים והצפון עדיין ריקים, אילת גועשת מישראלים, והמלונות ניצלו בזכות מפונים ולא תיירים זרים.

פרופ' חגי לוין מהאוניברסיטה העברית חשף ירידה תלולה ומואצת בספירת הזרע העולמית – והצית ויכוח מדעי סוער על הסיבות, המשמעות והספקנים שעדיין מסרבים להיבהל ממנה.

סקר אמריקאי טבע את המונח 'Quiet Cracking': עובדים שממשיכים לעבוד אך מתפוררים בשקט מבפנים. איך זה מתבטא בהייטק הישראלי, על רקע פיטורים ובריחת מוחות ב-2026?

בנקים מרכזיים בעולם קונים זהב בקצב השיא של 70 שנה. בנק ישראל, עם 230 מיליארד דולר ברזרבות, מחזיק אפס זהב ומסרב לקנות – בדיוק כשהציבור בישראל רץ למתכת בעצמו.

ישראל הייתה הראשונה בעולם שאישרה טיפול ב-MDMA לפוסט-טראומה, כבר ב-2019. שש שנים ואחרי אוקטובר 2023, פחות ישראלים טופלו בו מאשר באוסטרליה, שהתחילה מאוחר בהרבה.

חוקר בריטי זכה בפרס איג-נובל על חשיפת בעיות ברישום גיל ב'אזורי הכחול' המפורסמים, ומחקר חדש מנסה להגן על התיאוריה. מה מהמיתוס הפופולרי באמת עומד במבחן המדע?

משבר חשמל חמור ועומס ענק ממרכזי נתוני AI מניעים את ישראל לבחון לראשונה כור גרעיני אזרחי בנגב – מהלך שמתנגש בעמימות הגרעינית ובכך שישראל אינה חתומה על ה-NPT.

תוך חודשיים בלבד קיבלה רשות החשמל בקשות חיבור לחוות שרתי AI בהיקף 27,000 מגה-ואט - פי שלושה מהצריכה הממוצעת של כל ישראל. התוצאה: הקפאה חסרת תקדים של 140 יום.

מס הגבול הפחמני של האיחוד האירופי (CBAM) נכנס לתוקף מלא ב-2026. עולמית, ענף הפלדה מרכז 66% מהחשיפה למנגנון - אבל ההערכה היחידה על חשיפת היצוא הישראלי עצמו עדיין מ-2021.

ישראל חיסנה בנים נגד HPV כבר ב-2015, שנים לפני בריטניה. ובכל זאת כיסוי חיסון הפפילומה בישראל עומד על כ-58% בלבד, הרחק מאחורי פורטוגל, ספרד ואוסטרליה.

ב-1993 חייבה ישראל את חברותיה הממשלתיות בייצוג הולם לנשים בדירקטוריון. שלושים ושתיים שנה אחר כך הייצוג שם דווקא יורד – ובשוק הפרטי, בלי שום חוק מקביל, הוא עולה.

בארה"ב מלטונין נמכר כמסטיק ליד הקופה, ללא פיקוח על המינון. מחקר ב-JAMA מצא ש-88% מהמוצרים לא תואמים את התווית. בישראל זו תרופת מרשם בלבד – אז למה זה בכלל עובד?

ב-2025 אושרו בישראל שיא של כ-76 אלף דירות חדשות בפינוי-בינוי, אך היתרי הבנייה בפועל דווקא ירדו. תמ"א 38 פקעה, ורמ"י מואשמת בעיכובים שנמשכים גם עשורים שלמים.

דוח מבקר המדינה חשף כיצד התרוקן מלאי הדם בבית החולים סורוקה ב-7 באוקטובר 2023. עכשיו, בשיא הקיץ, מד"א שוב קורא בדחיפות לתרומות דם בשל מחסור חמור וחוזר.

בשיחת טלפון אחת לחברת הסלולר עבריינים משתלטים על המספר שלכם, ודרכו על חשבון הבנק והוואטסאפ. איך עובדת הונאת החלפת השבב, ולמה הרגולציה בישראל עדיין מדשדשת.

ישראל שוברת שיאי עולם במחיר חשמל סולארי, אך אנרגיית הרוח שלה כמעט אפסית. הסיפור על טורבינות שממתינות במחסן שנים, ולמה הרוח נתקעת בין הצבא, הציפורים והאמון.

ארגון הבריאות העולמי והרופא הכללי האמריקאי קבעו: אין מינון בטוח לאלכוהול. כך קרס מיתוס כוס היין הבריאה ללב, ולמה זה נוגע גם לישראל שכמעט לא שותה אלכוהול.

H2Pro גייסה מעל 100 מיליון דולר על טכנולוגיית מימן ירוק פורצת דרך – אבל יעד הדולר-לקילו כבר נדחה ל-2031, וישראל ממשיכה להמר עליה בנגב בזמן שהעולם מבטל פרויקטים.

מחקר ענק ב-BMJ קושר מזון אולטרה-מעובד ל-32 בעיות בריאות. שש שנים אחרי חוק המדבקה האדומה בישראל, מה המחקר העצמאי באמת מראה שהשתנה בהתנהגות הצרכנים – ומה לא.

תעשיית החלל הישראלית גייסה כ-700 מיליון דולר וצומחת מהר מכל ענף הייטק אחר, אבל לוויין ישראלי כמעט אף פעם לא משוגר מקרקע ישראלית. הסיבה: גיאוגרפיה פוליטית.

בנק ישראל בדק כל היבט אפשרי של השקל הדיגיטלי: סקר ציבור, פיילוט בלוקצ'יין וארגז חול. עד סוף 2026 הנגיד יצטרך להכריע – להנפיק או לא. הנה למה זו החלטה מסובכת.

ישראל המציאה את הטפטוף שמשקה כ-100 מיליון דונם ברחבי העולם, אבל דווקא עכשיו, אחרי 60 שנה, נטפים עצמה עומדת למכירה. הסיפור מאחורי הפרדוקס הישראלי הזה.

אחרי שבר ראשון מאוסטאופורוזיס, רוב הישראלים לא מקבלים תרופה שמונעת שבר נוסף – אף שבבית חולים אחד לפחות תוכנית שכזאת כבר מצליחה לצמצם את הסיכון כמעט בחצי.

כמות הגשם השנתית בישראל כמעט לא השתנתה מאז 1975, אבל עוצמת הגשם בכל אירוע קפצה בכ-40% – וזו הסיבה שהשיטפונות בנחלי המדבר ובערים נהיים תכופים וקטלניים יותר.

טיפולי אור אדום הפכו לשוק של יותר מחצי מיליארד דולר, ויש להם גם אישורי FDA אמיתיים – אבל רוב המכשירים הביתיים הזולים כנראה לא חזקים מספיק כדי לעבוד.

בנובמבר 2025 הסיר ה-FDA את האזהרה החמורה ביותר שלו מעל תכשירי הורמונים לגיל המעבר, אחרי 22 שנה. מה המחקר באמת הראה, ולמה ישראליות רבות עדיין נמנעות מהטיפול.

מבקר המדינה חושף: רפורמת הסיעוד מ-2018 עלתה פי 10 מהתחזית המקורית, וחברות הביטוח כבר לא נושאות בשום סיכון בפוליסות הסיעודיות שלכם. מה קורה בפועל בישראל.

גל חום ששבר שיא ארצי, טילים שפגעו בתשתיות חשמל, ומרוץ מרכזי נתונים של בינה מלאכותית: למה יותר ישראלים בוחרים להתקין סוללת אגירה ביתית, ומה זה באמת עולה.

ההחלטה לפנות את בז"ן ממפרץ חיפה עד 2029 נדחתה שוב ושוב, ועכשיו מבקר המדינה ממליץ לבחון אותה מחדש – בזמן שמחקרים מראים תחלואה גבוהה יותר באזור, גם כשהניטור הרשמי נראה תקין.

ב-2025 נסגרו בישראל כ-61 אלף עסקים – שיא של חמש שנים, אך תיקי חדלות פירעון של חברות דווקא ירדו. כך קורסים עסקים קטנים בישראל, והריבית שירדה הגיעה מאוחר מדי.

ישראל מפעילה את תוכנית הסקר הגנטי הלאומית הרחבה בעולם, אבל עד 2024 הבדיקה נקבעה לפי מוצא עדתי - ומחקר חדש מראה שגם הרפורמה המאוחדת מפספסת כמעט מחצית מהזוגות בסיכון.

תוספי NMN וטפטופי NAD+ הפכו להבטחה הפופולרית ביותר להיפוך הזדקנות, אבל הניסויים האקראיים משנות 2024-2026 מראים תמונה צנועה בהרבה – עם כמה יוצאי דופן אמיתיים.

פלייטרקס הישראלית היא אחת מארבע חברות בלבד שמורשות לטוס BVLOS בארה"ב, עם השקעת אובר ושירות ל-100 מיליון אמריקאים – ובישראל אין לה עדיין שירות צרכני כלל.

רשות המסים הסדירה מיסוי קריפטו כבר ב-2018 ובנק ישראל אסר על סירוב גורף – אך רק 4% ממחזור הקריפטו הישראלי מגיע לבנקים, ומשקיעים עדיין נתקלים בסירובים ב-2026.

אחרי 7 באוקטובר גויסו לצה"ל כחמישית ממאבטחי ישראל, בדיוק כשהביקוש לשמירה מזוינת זינק. עכשיו חברת האבטחה הגדולה בישראל בדרך לבורסה לפי שווי של כמעט מיליארד שקל.

בישראל יש פחות רופאים לנפש מהממוצע ב-OECD, אבל הבעיה האמיתית היא החלוקה: כמעט כפול רופאים במרכז מול הדרום, בזמן שאלפי רופאים ישראלים לא מוצאים משרת התמחות.

מחקר ישראלי עם בינה מלאכותית הוכיח לראשונה שרעש ספינות משנה את התקשורת של דולפינים, וסקר עומק חשף לווייתנים בסכנת הכחדה באזורי חיפוש הגז – בלי פיקוח על הרעש.

בחוק חובה לשלם רק 69 שקל לביטוח תאונות. בפועל, משפחות בישראל משלמות 5.2 מיליארד שקל בשנה על בית הספר. כך נראה הפער בין הרשמי לאמיתי, ומה אפשר לעשות כדי לחסוך.

תוסף הקולגן כבש את מדפי בתי המרקחת בישראל. מחקר חדש שבדק 23 ניסויים מצא שיפור בעור – אבל כשהוציאו מהתמונה מחקרים שמומנו על ידי היצרניות, ההשפעה נעלמה.

מחקר על 122 אלף מטופלים מצא שכושר אירובי נמוך מנבא תמותה כמו עישון וסוכרת. אבל מה שהמחקר המפורסם הזה מדד לא באמת VO2 max, והשעון החכם שלכם טועה בו בעד 13%.

בדצמבר 2025 מסרה ישראל לצה"ל את קרן ברזל: לייזר שמיירט ב-2 עד 5 דולר, מול עשרות אלפי דולר לטיל תמיר. אבל לענן ולערפל יש דעה אחרת – וזו הסיבה שהיא לא מחליפה כלום.

בנק ישראל הפחית ריבית פעם רביעית מאז נובמבר 2025, ל-3.50%. ישראלים מיחזרו משכנתאות ב-25 מיליארד שקל בחצי שנה, עלייה של 25% – אך לא מצוקה. מתי זה משתלם גם לכם?

מחקר ותיק מהטכניון מגלה שדום נשימה חמור בשינה מעלה את סיכון המוות פי 9.8 דווקא בגברים בני 20-29, בזמן שרוב הסובלים ממנו בישראל ובעולם עדיין לא מאובחנים.

מס קנייה של 83% על רכב חדש בישראל הפך את חברות הליסינג לשחקן המרכזי בשוק הרכב הישראלי, אבל רווחיהן צונחות ורשות ההגבלים העסקיים בודקת את המנגנון שמאחוריהן.

בינה מלאכותית משכפלת קול אנושי משלוש שניות הקלטה בלבד. הונאות שיבוט קול פוגעות במשפחות ובבנקים בישראל ובעולם, עד כדי כך שבנקים בארה"ב זונחים אימות קולי.

מחקר חדש חושף: אלמוגי אילת שרדו גל חום ששבר שיא עולמי של 113 יום, בזמן ששוניות בעולם קורסות בהלבנה ההמונית הגדולה בהיסטוריה. אך גם הם מתקרבים לגבול הסיבולת שלהם.

בזמן שכל הפיד מדבר על אמבטיות קרח, מעקב פיני של יותר מעשרים שנה אחר גברים מראה שחשיפה סדירה לחום בסאונה מפחיתה משמעותית תמותה קרדיווסקולרית ואף סיכון לדמנציה.

מתקני ההתפלה מספקים כ-70% ממי השתייה בישראל, אך משאירים אחריהם מאות מיליוני קוב תמלחת מרוכזת שחוזרת לים התיכון בכל שנה. מה מחקרים ארוכי-טווח מגלים על ההשפעה.

רחפן חות'י שהביס פעמיים את כיפת ברזל חשף את המתמטיקה מאחורי תעשיית ההגנה הישראלית מפני רחפנים, ומדוע יצוא הביטחון של ישראל שובר שיא בשנה החמישית ברציפות.

דור הסנדוויץ' הישראלי מממן מהכיס פער חודשי של עד 10,000 שקל בין הורים מזדקנים לילדים – ולפי מבקר המדינה, המדינה עדיין בלי תוכנית לאומית לגל ההזדקנות.

לפני פחות מעשור זעקו ישראלים נגד מאגר ביומטרי מרכזי שהמדינה הקימה. היום 4.6 מיליון מהם נכנסים דרכו לבנק ולמדינה מדי יום – והוויכוח על פרטיות עדיין לא נגמר.

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה חתימה על כרטיס תרומת איברים מזכה בעדיפות חוקית בתור להשתלה. עשור וחצי אחרי החקיקה, הנתונים חושפים תמונה מורכבת בהרבה מהכותרות.

מרכז טאוב מגלה: בגלי חום בישראל פניות למיון בגלל מחלות כליה קופצות ב-28%, יותר מהלב. למה הכליות הן האיבר הכי חשוף בקיץ, ואיך נמנעים מהיווצרות אבנים בכליות.

נמל אילת עבר מהכנסה שנתית של 212 מיליון שקל להפסד חודשי, בעליו משכו דיבידנד של 162 מיליון שקל, והמדינה איימה להלאים אותו. הסיפור המלא על נמל שהמלחמה כמעט חיסלה.

כ-37% משוק מדי הסוכר הרציפים ללא מרשם בעולם מגיעים כבר מאנשים בריאים לגמרי. המדע מאחורי הטרנד נולד בוויצמן ב-2015 – וסקירה מ-2026 מזהירה שאין הוכחה שהוא מועיל.

עלות חתונה ממוצעת בישראל טיפסה כמעט 80% מאז 2015 – מ-70,000 לכ-120,000 שקל. מי באמת משלם, כמה נותנים במעטפה היום, ולמה 2024 הייתה שנת השיא מאז המלחמה.

סטורדוט הישראלית מבטיחה לטעון רכב חשמלי בסוללת סיליקון כמו שממלאים דלק, תוך דקות. אבל קריסת עסקת ספאק ב-2026 חושפת כמה קשה להתחרות מול ענקיות הסוללות הסיניות.

מאז 1869 חדרו לים התיכון דרך תעלת סואץ מאות מיני אורגניזמים ממוצא ים סוף. בישראל, נקודת הכניסה הראשונה שלהם, הם כבר משנים את הדיג, הבריאות והמגוון הביולוגי.

שרינקפלציה היא הדרך השקטה שבה חברות מעלות בפועל את המחיר: מכווצות את האריזה ומשאירות את התג כמעט זהה. איך זה קורה בישראל ובעולם, ולמה קשה לראות את זה במדד.

ישראל מגדלת יותר קנאביס רפואי מכמעט כל מדינה בעולם ושוברת שיאי ייצוא – אך עדיין מייבאת כשליש מהתצרוכת המקומית. הסיפור מאחורי הפרדוקס ומלחמת הסחר עם קנדה סביבו.

טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק, שותפה חדשה של אנבידיה בפוטוניקה, חתמה על חוזים של 1.3 מיליארד דולר עם לקוחותיה הגדולים – בזמן שבקריית גת אינטל הקפיאה מפעל ענק.

ישראל מממנת הפריה חוץ-גופית עד גיל 45 ולשני ילדים – מדיניות מהנדיבות בעולם. אך ככל שנשים מגיעות לטיפול מאוחר יותר, סיכויי ההצלחה צונחים והמערכת נושמת בכבדות.

כוח אחיזה נמוך נקשר בעשרות מחקרים גדולים לתמותה מוקדמת ולירידה קוגניטיבית מהירה יותר. איך בודקים כוח אחיזה, מה נחשב תקין לפי גיל ומין, ואיך משפרים אותו.

מטעי השקד והאבוקדו בישראל תלויים כמעט לחלוטין בהאבקת דבורים שכורות, בדיוק כשמושבות דבורים קורסות מהוארואה ומאובדן בתי גידול. כמה שווה ההאבקה, ולמה זה כה שברירי.

ישראל מהמדינות המובילות בעולם בשיעור טבעונים, אבל מחקר בריטי מצא מחסור ב-B12 אצל 52% מהטבעונים. הסיכון שקט, הפתרון זול – ונתונים ישראליים כמעט לא קיימים.

אבחוני עגבת בישראל זינקו ב-120% תוך ארבע שנים ואצל נשים אף ב-160%, אבל ארבע מחלות מין נפוצות אחרות דווקא ירדו בכ-20% באותה תקופה בדיוק. מה מסביר את הפרדוקס?

ישראל מדורגת ראשונה בעולם במתקפות סייבר ממניעים גאופוליטיים. מתקפת כופר על בית חולים ישראלי חשפה עד כמה – וחוללה תעשיית ביטוח חדשה, שבה המחירים דווקא יורדים.

מגנזיום גליצינאט הפך לתוסף הפופולרי ברשתות בישראל נגד חרדה ונדודי שינה, אבל מחקרים מבוקרים מראים השפעה צנועה – בעיקר אצל מי שבאמת חסר בו, לא אצל כל הבריאים.

רשות המים מצאה PFAS ב-74 מתוך 465 קידוחים בישראל, ו-27 מהם מעל התקן. ליד מאגרי דלק נמדדו ריכוזים של אלפי מיקרוגרם לליטר – אלפי מונים מהתקן שנכנס לתוקף ב-2026.

תרופות GLP-1 כמו אוזמפיק וויגובי הציפו את ישראל בביקוש פרטי עצום ומחיר של עד 1,774 שקל בחודש, ואילצו את משרד הבריאות שוב ושוב להגביל את אוזמפיק לחולי סוכרת בלבד

ענף חנויות חיות המחמד כמעט שילש את עצמו מאז 2017, כלבים גזעיים נמכרים באלפי שקלים – אבל רק 4% מהחיות בישראל מבוטחות, ומקרי הכלבת נמצאים בשיא של 25 שנה.

תוך שנה וחצי צנח חלקו של הרכב החשמלי ממכירות הרכב החדשות מ-25% ל-11%. מס קנייה שמזנק לעבר 83%, תשתית טעינה שלא הדביקה את הקצב ורכבים סיניים שממלאים את החלל.

מחזור המסחר בבורסת היהלומים ברמת גן צנח לשליש מרמתו לפני עשור, ונשיא הבורסה התפטר. הסיפור האמיתי מאחורי השפל: לא רק המלחמה, אלא דובאי, הודו ויהלומי מעבדה.

קרן לאזרחי ישראל אמורה לחסוך את רווחי הגז לדורות הבאים, בהשראת נורווגיה. בפועל, ב-2026 זרם רוב ההקצאה השנתית שלה ליעדים סקטוריאליים ולא לאלה שקבע החוק.

שש שנים אחרי המכרז הראשון, ישראל עדיין מדורגת 63 במהירות סלולר עולמית. מבקר המדינה מצא פערי צפיפות אנטנות של עד פי 8 בין אילת לנתיבות. מה בדיוק השתבש בדרך?

עלות הגירושין בישראל מזנקת: עורך דין, גישור ודירה שהופכת לשתי משכנתאות, לצד ירידה בהכנסה שמגיעה ל-50% אצל נשים ו-20% אצל גברים, ומאבק חקיקה חי על המזונות.

פסולת אלקטרונית בישראל: איסוף שצנח ב-27% תוך שנה, המשרד מודה שלא אכף שנתיים רצופות, ו-7.8 מיליון סמארטפונים ישנים מחכים במגירות בשווי כ-2 מיליארד שקל.

קריאטין הוא התוסף הכי נחקר בעולם, אבל רוב המחקר נעשה כמעט אך ורק על גברים. מה המדע יודע על מינון, שיפור כוח, נשירת שיער ופרימנופאוזה - ומה עדיין לא ידוע כלל.

תוכנית ענק להקמת שדה סולארי על כ-110 אלף דונם בנגב, פי שניים משטחה של תל אביב, מציתה עימות בין יעדי האנרגיה המתחדשת של ישראל לשימור אחד המדברים החיים האחרונים באגן הים התיכון.

צריכת תרופות הקשב בישראל כמעט הוכפלה בין 2020 ל-2025, וגם הרוקחים במשרד הבריאות מודים שאינם בטוחים למה. איך מלחמה, מודעות וטיקטוק משנים אבחון אצל מבוגרים.

ישראל מרכזת חלק ניכר מהשקעות הסייבר העולמיות ומייצאת בוגרי 8200 לענקיות אמריקאיות – ובממשלה שלה עצמה, שלושה מכל ארבעה עובדי טכנולוגיית מידע הם קבלנים חיצוניים.

ילדים מכוסים עד גיל 18, קשישים מגיל 72 ומעלה – ומי שביניהם משלם הכל מהכיס. כך נראה הפער השקט בסל הבריאות הישראלי לרפואת שיניים, ולמה איש לא ממהר לסגור אותו.

חמש-עשרה שנה אחרי אסון הכרמל ו-44 הרוגים, ישראל עדיין נשענת על מטוסי ריסוס חקלאיים שכורים. מבקר המדינה מזהיר בשלישית – ורוב השריפות בכלל לא נחקרות בידי הרשות.

איך בנוי מדד המחירים לצרכן? סל של 1,000 נקודות שבו הדיור שוקל 267.86 נקודות וסיגריות שוקלות יותר מאוטובוסים. כך נמדדת האינפלציה שמזיזה משכנתה, ריבית וחוזים.

כמה זמן בטבע צריך כדי להרגיש הבדל? שני מחקרים מ-2019 מצאו סף ברור של 120 דקות בשבוע, שיא של תועלת סביב 200-300 דקות, וירידה חדה בקורטיזול כבר אחרי 20 דקות.

אובדן שמיעה מרעש אוזניות הוא חסר כאב, מצטבר ובלתי-הפיך. מכמה דציבלים מתחיל רעש להזיק, מהו כלל 60/60 שמסכם המלצות של ה-WHO, וכמה זמן בטוח להאזין באוזניות.

לא בלוויינים ולא בענן: האינטרנט מגיע לישראל בכבלים תת-ימיים בעובי צינור השקיה על קרקעית הים. מה קורה כשעוגן קורע כבל, ולמה גוגל תכננה מסלול דרך ישראל.

קריסת WeWork בניתוח מלא: איך חברה ששוויה הגיע ל-47 מיליארד דולר צנחה לפשיטת רגל עם חובות של יותר מ-18.6 מיליארד, ומה השיעור שנשאר ממנה לאקוסיסטם הישראלי.

זיהום אור הוא המזהם שאיש אינו סופר: לפי האטלס העולמי שפורסם ב-2016, 98% מהישראלים אינם רואים את שביל החלב מהבית. מה זה עושה לטבע, ולאן נוסעים לראות כוכבים.

ישראל עברה לסיבים אופטיים בקצב שיא, ובכל זאת הסרטון נתקע בסלון. למה הגיגה-ביט נעלם בדרך לספה, מה ההבדל בין 2.4 ל-5 גיגה-הרץ, ואיך מאתרים את האשם האמיתי.

יותר ממחצית הישראלים נוטלים תוספי תזונה, אבל המדע מסויג: אין די ראיות שמולטי-ויטמין מונע מחלות לב או סרטן. מתי תוסף תזונה באמת מוצדק, ומה קובע החוק בישראל.

קרן השתלמות היא מקלט המס המשמעותי האחרון של החוסך הישראלי: הפקדות פטורות עד תקרה, משיכה בלי מס אחרי 6 שנים, והטבה ששווה בממוצע אלפי שקלים בשנה. כך זה עובד.

איך עובד תשלום ללא מגע? מה קורה בשנייה שבין הצמדת הכרטיס לצפצוף, למה הטלפון לא משדר את מספר הכרטיס האמיתי, ולמה תקרת 300 השקלים לא חלה על ארנק דיגיטלי.

מיגרנה בישראל היא הפרעה נוירולוגית, לא סתם כאב ראש. שכיחותה בנשים גבוהה פי שלושה מבגברים, ורק כ-19% מהאבחנות החדשות נעשו ברפואת המשפחה. מבט על פער האבחון.

המצוק החופי של ישראל קורס טיפין-טיפין: כ-1,800 אירועי התמוטטות תועדו בין 2016 ל-2022, ונכון לאוגוסט 2023 מוגנו ימית כ-5 מתוך 13 ק"מ שנקבעו. מה תוקע את ההגנות?

הספר החדש של ירין בארי, "איך להיכשל בגדול בזוגיות ובחיים בכלל", עוטף עצות זוגיות רציניות בסאטירה.

למה חדר הכושר מרוויח דווקא כשאתם לא מגיעים? המחקר שמצא 4.3 ביקורים בחודש בממוצע, המודל של רשתות הדיסקאונט, ומה קובע החוק הישראלי על דמי ביטול מנוי חדר כושר.

קוצר-ראייה בילדים הפך למגפה שקטה, ובישראל נמדד מדרג חד לפי עצימות הלימוד. מה באמת מגן על העין, למה זמן בחוץ עדיף על הימנעות ממסכים, ואיך מזהים את זה מוקדם.

פיצוי על ביטול טיסה מעוגן בחוק: 1,530 עד 3,670 שקל לפי מרחק הטיסה, נכון ל-2026, בנוסף להחזר מלא של מחיר הכרטיס. כך דורשים את הכסף לבד, בלי חברת גבייה.

כ-250 שריפות סוללות ליתיום נרשמו בישראל ב-2024, עם ארבעה הרוגים: כך עובדת בריחה תרמית, למה הטעינה היא רגע הסיכון בבית, ואיך טוענים אופניים חשמליים בבטחה.

בעונת 2025 אותרו בחופי ישראל 558 קיני צבי ים ורובם הועתקו לחוות הדגרה מוגנות. איך עובד מערך השחר של הפקחים והמתנדבים, ומה עושים אם מצאתם קן או עקבות בחוף.

כמה קפאין באמת בטוח ביום? לפי EFSA עד 400 מ"ג למבוגר בריא ורק 200 מ"ג בהיריון, ולמה קפה של אחר הצהריים פוגע בשינה גם כשנרדמים מיד. מדריך המספרים המפוכח.

כמה מים לשתות ביום? הכלל של שמונה כוסות מעולם לא נבדק מדעית. מה באמת ממליצים הגופים הרשמיים, כמה מהנוזלים מגיעים מהמזון, ולמה שתייה מופרזת מסוכנת בקיץ הישראלי.

בריאות הנפש כלולה בסל, אך הנגישות לטיפול נפשי בישראל נבלמת בתורים של כחצי שנה ויותר, במחסור בפסיכיאטרים ובעלות טיפול פרטי גבוהה. מבט מערכתי על הפער הטיפולי.

מינים פולשים הם אחד האיומים הסביבתיים הגדולים בישראל. איך המיינה כבשה את הערים, מה עושה הנוטריה בנחלים, ולמה לכידה מקומית הפחיתה את שכיחות המיינה ב-92.7%.

המותג הפרטי הפך למנוע צמיחה ורווח של רשתות השיווק ולזירת קרב מול הספקים הגדולים. אצל שופרסל הוא היווה כ-25.8% מהמכירות ב-2020 – וזו רק ההתחלה של הסיפור.

אחרי שנים של טיפול פסיכולוגי, רבים מבינים בדיוק למה הם חרדים או תקועים – אבל שום דבר לא משתנה. על המגמה השקטה שמובילה מטופלים לקום מהספה ולחפש פתרונות ממוקדים.

קשרים חברתיים הם גורם בריאות מדיד כמו תזונה ופעילות גופנית. מה המדע אומר על הקשר בין בדידות לתוחלת חיים, כמה ישראלים חשים בודדים, וחמישה הרגלים מעשיים לחיזוק.

עלות גידול ילד בישראל כבדה במיוחד בשנים הראשונות: מעון בלי סבסוד עולה עד 3,487 שקל בחודש, ואחריו מחכים צהרון וחוגים. כך בנוי הסבסוד, ומה עוזר למשפחות לנשום.

רק 0.1% מהנבדקים הצליחו לזהות את כל הזיופים, וגם התוכנות מתבלבלות מול זיוף חדש: כך עובד זיהוי דיפ-פייק בווידאו ובתמונות, ולמה האמון שלנו במה שאנחנו רואים נסדק.

מחקרים מדדו לאורך חופי ישראל ריכוזי מיקרו-פלסטיק של עד 324 חלקיקים למטר מעוקב, ובחול החוף הרבה יותר. מאיפה הוא מגיע, האם הוא בדגה ובמלח, ומה ידוע על הסיכון.

טרום-סוכרת היא השלב השקט שלפני סוכרת סוג 2, ומאות אלפי ישראלים חיים איתה בלי לדעת. איך בדיקת HbA1c פשוטה חושפת את הסיכון שנים מראש – וכיצד עוצרים אותו.

אכילה בחלון זמן מוגבל וצום לסירוגין הפכו לטרנד, אבל מה באמת מראים המחקרים על משקל, סוכר ולחץ דם, למי השיטה מתאימה, מי צריך להיזהר וכיצד מתחילים בבטחה.

כ-1.1 מיליון מודעות יד שנייה נוספו ליד2 בשנה אחת, והאתר נמכר לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מה מניע את פריחת שוק היד השנייה בישראל, מי קונה בו ומה נמכר הכי מהר.

העצמאים בישראל הם כ-12%-13% מהמועסקים, אך רשת הביטחון הסוציאלי נשארה מאחור: חובת פנסיה בלי דמי אבטלה, עוסק פטור בלי ימי מחלה ושליחי פלטפורמות במעמד מעורפל.

כמעט 90 אחוז מהשפכים בישראל חוזרים לשדה כמי השקיה – פי ארבעה מכל מדינה אחרת. כך עובד השפדן, למה הנגב תלוי בקולחים, ומדוע המערכת מנתקת חלק מהחקלאות מתלות בגשם.

כל שאלה לצ'אטבוט שורפת חשמל ומים אי-שם בשרת. מרכזי הנתונים של הבינה המלאכותית הפכו לצרכני אנרגיה אדירים, ובישראל הם נבנים על רשת חשמל מתוחה ממילא. מה על הכף.

סרטן המעי הגס הוא השני בשכיחותו בישראל, אך גילוי מוקדם הופך אותו לניתן לריפוי כמעט לחלוטין. מה זו בדיקת דם סמוי בצואה, מי זכאי לה בסל, ולמה שליש לא ממשיכים.

טבילה במים קרים הפכה לטרנד וולנס, אבל במה המחקר תומך? מדריך מפוכח: מה שווה לנסות בהתאוששות ובסטרס, מה עדיין באזז, ואיך עושים חשיפה לקור בבטחה בחום הישראלי.

ישראל מדורגת שנייה בעולם בהשקעות בחלבון חלופי, ואלף פארמס קיבלה את האישור הראשון בעולם לבשר מתורבת. אז למה הדרך מהמעבדה אל הצלחת עדיין ארוכה ויקרה כל כך?

שוק ה"קנה עכשיו, שלם אחר כך" בישראל צפוי להשליש את עצמו עד 2028, ופריסת התשלומים הפכה כל רכישה לזולה לכאורה. מדוע דווקא צעירים בסיכון, ואיך לא ליפול לבור.

בזבוז המזון בישראל הגיע ל-2.6 מיליון טונות בשנה בשווי 26.2 מיליארד שקל. מי משלם את המחיר, כמה מהאוכל בכלל ניתן להצלה, ואיך מצמצמים את הבזבוז במטבח הפרטי.

מוביילאיי מירושלים, שהטכנולוגיה שלה מותקנת ביותר מ-230 מיליון כלי רכב, הופכת ממספקת חיישנים למפעילת רובוטקסי. אז מתי באמת ניסע במכונית בלי נהג בישראל?

עמידות לאנטיביוטיקה היא אחד מאיומי הבריאות השקטים של העשור. איך ישראל בולמת את החיידקים העמידים בבתי החולים, מה עדיין מדליק נורה אדומה ומה הציבור יכול לעשות.

אימון זון 2 כבש את שיח הכושר: עצימות מתונה שבה עוד אפשר לדבר. למה דווקא הקצב האיטי בונה בסיס אירובי ובריאות, ואיך מזהים אותו בלי מעבדה – מדריך לרץ המתחיל.

טמו זינקה מ-275 אלף כניסות חודשיות מישראל ל-4.76 מיליון ועקפה את שיין. מה זה עושה לקמעונאות הישראלית, ואילו אסטרטגיות הישרדות באמת עובדות מול המחירים מסין.

הציבור מחזיק יותר מ-230 מיליארד שקל בעו"ש שלא נושא ריבית, והבנקים גוזרים על היתרות האלה כ-9.7 מיליארד שקל בשנה. מה ההבדל בין עו"ש, פיקדון וקרן כספית – ומה הצעד המעשי למי שיש לו כמה עשרות אלפי שקלים רדומים.

דפדפן בינה מלאכותית כבר לא רק מציג אתרים — הוא מזמין טיסות, ממלא טפסים ועונה למיילים בשמכם. אבל שנה של מחקרי אבטחה חשפה פרצה מבנית: הזרקת פרומפט שגונבת מיילים בלחיצה אחת. מה בטוח לתת לסוכן, ומה עדיין לא.

לראשונה יותר בני נוער בישראל התנסו בסיגריה אלקטרונית מאשר בסיגריה רגילה, והווייפ הפך למוצר הכניסה לעישון. מה יודעים על הנזק לריאות ולמוח הצעיר, ומה עושים.

בזמן ששוניות אלמוגים קורסות ברחבי העולם, שונית האלמוגים של מפרץ אילת שרדה גל חום ימי של 113 ימים כמעט בלי הלבנה. איך זה קרה, ומדוע גם למקלט הזה מתחילים להיראות סדקים.

גטיר הטורקית הגיעה לשווי של כמעט 12 מיליארד דולר על הבטחה אחת: סופר עד הדלת בעשר דקות. ב-2024 היא נסוגה מארה"ב ומאירופה. נתיחה של כלכלת המשלוחים המהירים והחנויות האפלות – ומה זה אומר על וולט מרקט ויאנגו דלי בישראל.

כמה עולה החופש הגדול? קייטנה פרטית עולה 1,000-1,400 ש"ח לשבוע לילד, וסקרים מעריכים את הוצאות המשפחה ביולי-אוגוסט בעשרות אלפי שקלים. פירוק מלא של החשבון, הסבסוד לפי אשכולות ועשר דרכים לחתוך.

בלי צלחת ובלי מכשיר ייעודי: טכנולוגיית Direct to Cell הופכת לוויינים לאנטנות סלולריות שהטלפון בכיס מתחבר אליהן. איך זה עובד, מה כבר אפשר, ומתי יגיע לישראל.

טכניקות נשימה להרגעה הפכו לטרנד, אבל מעט מהן נבדקו במחקר. מדריך מפוכח לאנחה הפיזיולוגית, לנשימת הקופסה ולנשימה איטית: מה מרגיע את מערכת העצבים ומה מנופח.

מחקר תזונה מותאמת אישית ממכון ויצמן חשף שאותה ארוחה בדיוק מקפיצה את הסוכר בדם אחרת אצל כל אדם, בהתאם למיקרוביום. למה אין דיאטה אחת שמתאימה לכולם.

שיא צריכת חשמל חדש נקבע בקיץ האחרון: 17,265 מגה-וואט. איך גלי החום, המזגנים והגז מזינים זה את זה, ולמה בלי אגירת אנרגיה הערב הישראלי נשאר מכור לגז.

אמזון, ג'יי.פי מורגן ומיקרוסופט מובילות גל עולמי של חזרה למשרד, אבל בישראל 87% מהחברות עדיין מאפשרות עבודה היברידית. למה ההייטק הישראלי מסרב להתיישר, ומי מנצח

החזר מס לשכירים הוא כסף שכבר שילמתם ויושב ברשות המסים – בממוצע אלפי שקלים לשנת מס. מי זכאי, איך מגישים לבד, אונליין ובחינם, ולמה כדאי להזדרז לפני סוף 2026.

מודלי השפה הגדולים מבריקים באנגלית ומגמגמים בעברית. על הניקוד והשורשים שמבלבלים את המכונה, על מס הטוקנים הסמוי ועל DictaLM – הניסיון לבנות בינה מלאכותית בעברית.

מה באמת ידוע על הקשר בין זמן מסך ובריאות נפשית? למה שימוש בעייתי ברשתות החברתיות מנבא מצוקה טוב יותר ממספר השעות, ואיך מציבים גבולות דיגיטליים שעובדים.

מכת חום היא מצב חירום שבו טמפרטורת הגוף חוצה 40 מעלות והמנגנון המקרר קורס. מה באמת קורה לגוף בשרב הישראלי, מי בסיכון, כמה מים צריך ואיך מזהים זאת בזמן.

עונת הרחצה רק נפתחה, ונחילי המדוזות בים כבר בדרך לחופי ישראל – מוקדם יותר וכנראה גדולים יותר. סיפורה של החוטית הנודדת, ומה היא מספרת על ים תיכון שמתחמם מהר.

קוסטקו גובה 5.3 מיליארד דולר בשנה מדמי חבר, חוסמת לעצמה את המרווח ב-14% ומוכרת נקניקייה ב-1.50 דולר מאז 1985. כך הפכה הנאמנות עצמה למוצר הרווחי ביותר בקמעונאות.

למה יקר בישראל? אנחנו בין חמש המדינות היקרות ב-OECD, והמזון יקר בעשרות אחוזים מהממוצע. ניתוח מבני של יוקר המחיה: ריכוזיות, חסמי יבוא ורגולציה.

ישיבה ממושכת היא גורם סיכון בפני עצמו, גם למי שמתאמן בערב. מדריך יישומי מגובה נתונים להפסקות תנועה בעבודה, לשולחן עמידה ולמינימום התנועה שמפצה על יום על הכיסא.

הרמקול מחכה למילת ההפעלה, הטלוויזיה מדווחת מה אתם רואים והשואב ממפה את הסלון. מדריך פרטיות לבית החכם: מה כל מכשיר אוסף, לאן זה נשלח ואילו הגדרות לשנות עוד הערב.

ישראל הייתה במקום השלישי בעולם בשכיחות מלנומה — וירדה למקום ה-27. סיפור הצלחה של מודעות וגילוי מוקדם — לצד מחלה שעדיין גובה כ-15 חיים מדי חודש. כך תתכוננו לקיץ.

אי חום עירוני הופך את הקיץ בערים למסוכן: אספלט חשוף חוצה את רף 50 המעלות בעוד רחוב מוצל נשאר סביב 27. למה עץ רחוב הוא המזגן הזול בעיר, ומה תוקע את ההצללה.

רק כ-30% מהעסקים המשפחתיים שורדים את המעבר לדור השני. דור המייסדים של שנות ה-70 וה-80 פורש בהמוניו, והמשק הישראלי נכנס לעשור של העברה בין-דורית — בלי תוכנית.

הגיוס של ג'וניורים בהייטק צנח לשפל: רק כ-360 בוגרים נקלטו בשנה, ה-AI כבר מבצע את עבודתם והמשרות זולגות לחו"ל. מה יקרה לכלכלה שמפסיקה לגדל דור המשך בתעשייה?

השעון הביולוגי לא מסתנכרן לבד, הוא זקוק לאות של אור. כך חשיפה לאור בוקר בהיר מקדימה את מחזור השינה, למה תאורת המשרד חלשה מדי, ואיך בונים היגיינת אור פשוטה.

מתקפת 'לקצור עכשיו, לפצח אחר כך' כבר מתרחשת: תוקפים אוגרים מידע מוצפן לקראת Q-Day — היום שבו מחשוב קוונטי ישבור את ההצפנה. איך העולם נערך, ומה עושים עד אז?

יותר מ-1.3 מיליון ישראלים מאובחנים עם יתר לחץ דם, ולפי ההערכות מאות אלפים נוספים חיים איתו בלי לדעת. איך מזהים את הרוצח השקט בזמן, ואיך מודדים לחץ דם נכון בבית.

מפלס ים המלח יורד ביותר ממטר בשנה, אלפי בולענים כבר בלעו חופים, כבישים ומתחמי תיירות — וכל תוכניות ההצלה נקברו. כך הפך הים הנמוך בעולם למקרה מבחן של אי-החלטה.

זכיינות בישראל משווקת כעסק עם רשת ביטחון, אבל כמה עולה זיכיון באמת? דמי זיכיון של מאות אלפי שקלים, הקמה של כמיליון ותמלוגים מהמחזור. פירוק קר של העסקה.

מסת השריר יורדת 3-8% לעשור כבר מגיל 30, אבל סרקופניה אינה גזירת גורל. מה שהמחקר מוכיח על אימוני כוח אחרי גיל 50, ואיפה מתחילים גם אם לא הרמתם משקל מעולם.

כשליש ממשקי הבית בישראל חיים במינוס כרוני, והריבית הממוצעת על יתרת חובה מגיעה לכ-12% בשנה. איך הפכה משיכת היתר לדרך חיים ישראלית, וכמה היא עולה לנו באמת?

מספיקות שלוש שניות של אודיו כדי לשבט קול שגם בני משפחה לא מזהים. כך עובדת הונאת שיבוט הקול, למה ישראל פגיעה במיוחד – ואיך מילת קוד משפחתית עוצרת אותה.

רבע מהישראלים חשים שאינם ישנים מספיק, ומאז פרוץ המלחמה זינקו נדודי השינה. על המגיפה השקטה של חוסר השינה, הפערים החברתיים שהיא חושפת ומה באמת עוזר לפי המדע.

בליל ל"ג בעומר מזנקים ריכוזי החלקיקים הנשימים בערי ישראל עד פי 11 מהרגיל, והילדים הם הנפגעים העיקריים. מה באמת נפלט מהמדורה, ואיך רשויות מהנדסות את החג מחדש.

בספטמבר 2022 ויתרה משפחת שווינארד על הבעלות בפטגוניה והכריזה שכדור הארץ הוא בעל המניות היחיד. שלוש שנים וחצי אחרי, המספרים מציירים תמונה מורכבת מן הצפוי.

הקצובה המומלצת עומדת על כ-0.8 גרם חלבון לקילוגרם, ורוב האנשים כבר עוברים אותה. כמה חלבון ביום צריך באמת לפי גיל ורמת פעילות, ולמי החטיף המועשר פשוט מיותר.

דמי ניהול בקרן פנסיה נראים זניחים על הנייר, אבל הפער בין המקסימום למחירי הקרנות הנבחרות מצטבר למאות אלפי שקלים עד הפרישה. כך תבדקו כמה אתם משלמים — ותורידו.

בלי ענן ובלי אינטרנט: בינה מלאכותית בטלפון כבר מתמללת, מתרגמת ומסכמת ישירות על השבב. מה זה NPU, איך דוחסים מודל שלם לכיס, ומה זה עושה לפרטיות ולסוללה שלכם.

הפרדוקס הישראלי: מדינה שטופת שמש שבה שני שלישים מהנבדקים נמצאים בחוסר. מה גורם למחסור בוויטמין D בישראל, מי באמת בסיכון, ומתי כדאי להיבדק ולקחת תוסף ויטמין D.

ישראל צורכת כ-4 מיליארד כלים חד-פעמיים בשנה — מהשיעורים הגבוהים בעולם לנפש. ערב יום העצמאות: איך הפכנו למדינת חד״פ, מה קרה למס שניסה לבלום, ומה באמת עובד.

מטא-אנליזה של 47 מחקרים אקראיים מצאה שמדיטציית מיינדפולנס משפרת חרדה, דיכאון וכאב במידה קטנה עד בינונית, בלי עדיפות על ספורט או תרופות. מה זה אומר בפועל.

הפיילוט הגדול בעולם לשבוע עבודה של 4 ימים הסתיים בתוצאה אחת חד-משמעית: 92% מהחברות לא חזרו אחורה. למה ישראל, עם שבוע העבודה מהארוכים ב-OECD, עדיין מהססת?

נתוני הלמ"ס חושפים את קנס המעבר בשוק השכירות: מחירי שכירות בישראל זינקו ב-5.9% לשוכרים חדשים, לעומת 2.2% בלבד בחוזה מתחדש. למה זה קורה, ומה אפשר לעשות?

וייז ממקם אתכם בביירות, השליח מסתובב סחור-סחור והשעון קופץ שעה? שיבושי GPS בישראל הפכו לשגרה. כך עובדים השיבוש והזיוף – ומה אפשר לעשות כשהניווט משקר לכם.

אפריל הוא שיא עונת האבקנים בישראל, וכ-20% מהאוכלוסייה סובלים מנזלת אלרגית. לוח הפריחה של הזית והברוש, ההבדל מהצטננות, ומה באמת עוזר נגד אלרגיית האבקנים.

בשיא נדידת האביב חוצות את שמי ישראל כחצי מיליארד ציפורים בדרכן לאירופה. למה דווקא כאן, מה תפקידו של אגמון החולה, ואיפה הכי כדאי לצפות בנדידת הציפורים השנה.

כמה צעדים ביום באמת צריך? יעד 10,000 הצעדים נולד משיווק יפני, ומטא-אנליזה של 47,471 בוגרים מצאה שהסיכון לתמותה מתייצב סביב 6,000-8,000 צעדים בבני 60 ומעלה.

סיפור ההצלחה של לגו נולד בתהום: הפסד של כמעט מיליון דולר ביום וחוב של 800 מיליון דולר. כך הציל מנכ"ל בן 35 את החברה דווקא בצמצום – והשיעורים לעסק הישראלי.

סקרי המחירים של פסח 2026 מצאו פער של 450 שקל על סל חג זהה של 95 מוצרים – ויותר מ-1,130 שקל על סל של 250 מוצרים. למה השוואת מחירים שווה מאות שקלים בכל קנייה?

מיליארד בני אדם כבר הפעילו מפתח־גישה (Passkey) שמחליף את הסיסמה. איך זה עובד, למה הוא חסין פישינג, איך מפעילים אותו בגוגל ובווטסאפ – ולמה הבנקים בישראל מאחור.

מצה מקפיצה את הסוכר בדם ומיעוט סיבים עוצר את המעיים. מה באמת קורה בגוף בשבוע בלי חמץ? מדריך תזונה לפסח מבוסס מדע: כל המספרים, המנגנונים והפתרונות שכדאי להכיר.

כמה זמן לוקח להטמיע הרגל? לא 21 יום: המחקר שעקב אחרי 96 מתנדבים מצא חציון של 66 יום וטווח אישי של 18-254 יום. כך בונים הרגלים בריאים בלי להישבר באמצע הדרך.

המוביל ההפוך מזרים מים מותפלים מהים התיכון אל הכנרת, שישים שנה אחרי שהמוביל הארצי שאב את מימיה דרומה. כך הפך האגם ממקור המים הגדול של ישראל לתעודת ביטוח לאומית.

הפאנלים הסולאריים נמכרו לנו עם הבטחה לחיים של 25–30 שנה, אבל בשטח הם יורדים מהגגות אחרי עשור ופחות. העולם מתעורר לגל פסולת של מיליוני טונות – ובזמן שבארה״ב ובאירופה כבר קמים מפעלי מיחזור ענקיים, בישראל אין אפילו רגולציה ייעודית. סיפורה של הבעיה הסביבתית שנולדה מתוך הפתרון הסביבתי.

חברות טכנולוגיה בשווי מיליארדים מתהדרות במבנה שטוח ובעבודה ללא בוסים – אבל מאחורי הקלעים, הפוליטיקה הארגונית לא נעלמה. היא פשוט ירדה למחתרת.

מאמסטרדם ועד ברצלונה, ומהעיירות המתפוררות של גרמניה ועד קופנהגן – ערים אירופאיות מתנסות בניסוי המסוכן ביותר בכלכלה המודרנית: לוותר על הצמיחה מרצון. מה שמתגלה בשטח מפריך כמעט הכל שלימדו אותנו.

כשגוגל, נטפליקס וטיקטוק ממליצים לך מה לצפות, מה לקנות ומה לקרוא – מי באמת מחזיק בשלט? מחקרים חדשים חושפים שהאלגוריתמים לא רק מנחשים את הטעם שלך – הם יוצרים אותו. ועכשיו יש לנו למה לדאוג.

דמיינו עולם שבו פרסום בפייסבוק לא דורש גאון שיווקי שמושך בחוטים מאחורי הקלעים. עולם שבו בעל העסק עצמו יכול להריץ קמפיין מוצלח בלי תיווך של מנהל קמפיינים צמוד. זה אולי נשמע דמיוני, אבל בדיוק לשם פייסבוק (מטא) מכוונת. בשקט־בשקט, פייסבוק הכריזה מלחמה על תפקיד מנהל הקמפיינים – והתפקיד הזה, כפי שאנחנו מכ

כולנו מכירים את השגרה: בעל עסק קטן או בינוני מחליט להשקיע בפרסום בפייסבוק או באינסטגרם, ושוכר מנהל קמפיינים או סוכנות דיגיטל. משלמים אלפי שקלים בחודש, בתקווה לקבל זרם לידים ומכירות. אבל מה אם נגלה שרוב הכסף הזה לא באמת תורם לתוצאות, אלא פשוט מממן למישהו משכורת? האם ייתכן שמנהל הקמפיין שלך למעשה גוזר

מי מאיתנו לא חלם להיות הבוס של עצמו? הרבה שכירים בישראל – מעובדי הייטק ועד מנהלי מכירות – הרגישו מתישהו את הפיתוי: לעזוב את העבודה הקבועה, לוותר על הבוס ולצאת לדרך עצמאית. בלי דוחות למנהל, בלי שעון נוכחות, בלי לקום בבוקר לדרישות של אחרים – סוף־סוף להיות חופשי ולעשות את מה שאוהבים, בתנאים שלכם.

בפעם האחרונה שתיקנתם פנצ'ר או החלפתם גלגל, כנראה שלא הקדשתם מחשבה לגורלו של הצמיג הישן שמושלך לפח. צמיגי רכב ואופניים עשויים מתרכובות גומי סינתטי (כמו Butyl בפנימיות של אופניים), חומר סופר־עמיד שאינו מתפרק בקלות בטבע. זה אמנם יתרון מבורך כשאנחנו משתמשים בצמיג – כי הוא מחזיק מעמד שנים תחת משקל ולחץ;

נפצעת פעם במהלך אימון או משחק, ומצאת את עצמך מול אבחנה רפואית לא נעימה? האורטופד בודק, מקשיב לסיפור הפציעה שלך, ואז שולף את ההמלצה הקלאסית: "מנוחה מוחלטת". לכאורה, זה נשמע הגיוני – כואב לך, אז עדיף שתפסיק לזוז כדי לא להחמיר את המצב. אבל בראש שלך מתרוצצת רק מחשבה אחת: מתי כבר אוכל לחזור להתאמן, לרוץ,

כמה פעמים הבטחתם לעצמכם ש הפעם הדיאטה תצליח, רק כדי לחזור לנקודת ההתחלה? המאבק במשקל מרגיש לעיתים כמו מלחמה שלא נגמרת – ירידה, עליה, עוד דיאטה, עוד אכזבה. התחושה מוכרת: תסכול מצטבר, אשמה עצמית על “חוסר כוח רצון”, ועייפות מהמרוץ המתמשך. במציאות, רבים נאבקים בדיוק באותן תחושות. חשוב לזכור שאתם לא לבד,

אתה יודע שאתה מעולה במה שאתה עושה. הלקוחות הקיימים שלך מפרגנים, ואתה מאמין בלב שלם שיש לך בשורה ייחודית להביא לעולם. אבל למרות זאת, עמוק בפנים, אתה מתוסכל: למה זה עדיין מרגיש כמו מאבק על כל פיסת תשומת לב? למה כל לקוח חדש דורש ממך כל כך הרבה מאמץ? ולמה, למרות הערך האדיר שאתה נותן, אתה מוצא את עצמך מת

עובדים קשה, מרוויחים לא רע – ובכל זאת המינוס גדל. עבור ישראלים רבים זו מציאות יומיומית. המשכורת נכנסת לבנק, ובאותו רגע כמעט כולה נשאבת להוצאות המחיה ההולכות ומאמירות. מחירי המזון, הדלק, החשבונות והדיור מזנקים מהר יותר מקצב העלייה במשכורת. סקר עדכני העלה כי 31% מהישראלים רואים ביוקר המחיה את הבעיה שה

עומסי שיא בחדרי המיון ובמחלקות, תורים של חודשים לרופאים מומחים, מחסור כרוני ברופאים ואחיות – מערכת הבריאות הציבורית בישראל ניצבת בפני משבר מתמשך. הביקוש לשירותיה רק הולך וגובר, ואיתו מתעצמת תחושת הקריסה השקטה. מאחורי המספרים היבשים מסתתרים סיפורים של מטופלים שממתינים שעות על גבי שעות במסדרונות, ושל

בעיצומו של אחד המשברים הגדולים בזמננו – תחילת מגפת הקורונה – כשמשרדי חברות ובעלי עסקים רבים בארץ נכנסו לחרדה, דמות אחת נותרה שלווה באופן מעורר השתאות. בתוך ימים ספורים של סגר, קורסים החלו להתבטל, מכירות צנחו לאפס, ומכללות ומכונים לימודיים עמדו בפני סכנת סגירה. דווקא באותו רגע שבו הכל קפא במקום, ירין

יותר עסקים נסגרו ב-2024 מאשר נפתחו — השיא העצוב מאז הקורונה. אבל דווקא בתוך המשבר זירה אחת פורחת: העסקים הדיגיטליים. מה הופך אותם לחסינים, ומה אפשר ללמוד מהם?

OpenAI, החברה שאחראית ל־ChatGPT, הפכה בשנתיים האחרונות מאקט של סקרנות טכנולוגית למותג עולמי שמגדיר מחדש מהי אינטראקציה עם בינה מלאכותית. מיליוני משתמשים מדי יום מנהלים שיחות עם מודלים כמו GPT-4, יוצרים תוכן, מתכנתים, כותבים חוזים – ומה לא.

בכל כיתה, חדר ישיבות או אפילו בזירה הפוליטית – כמעט תמיד נזהה את הדמות הדומיננטית. התרגלנו לקרוא לה "האלפא": זה שבדרך כלל קולני, מלא בביטחון עצמי מוחצן, ולעיתים משדר סמכות דרך כוח ואף אגרסיה. התרבות הפופולרית לימדה אותנו שמנהיגות היא מעין משחק בו חזקים מוליכים וחלשים נגררים. אבל האם התפיסה הזו באמת

לפני שנה בלבד חשבו בני הזוג ל' מתל אביב שהם ממעמד הביניים הגבוה ו"מסודרים בחיים". שניהם עובדים במשרות טובות – הוא בהייטק, היא במגזר הציבורי – ומשתכרים יחד כ־32 אלף שקל נטו בחודש. אך ערב אחד, כששלושת ילדיהם נרדמו, מצאו עצמם בני הזוג מול דפי חשבון הבנק, הלומים: המאזן החודשי שוב שלילי. "אנחנו חיים יפה,

החזרי המשכנתא בישראל ממשיכים לעלות, ומציבים את משקי הבית בפני אתגרים כלכליים משמעותיים. על פי נתוני מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל אביב, ההחזר החודשי הממוצע על דירת 4 חדרים בערים הגדולות הגיע ל-11,407 שקלים ברבעון הרביעי של 2024. נתון זה משקף עלייה ניכרת לעומת שנים קודמות, ומצביע על כך שמשקי

במשך שנים, בעל עסק קטן שביקש לפרסם את שירותיו באינטרנט עמד בפני החלטה פשוטה למראה אך יקרה במהותה: לעשות הכל לבד – או לשכור מנהל קמפיינים מקצועי. הרוב בחרו באפשרות השנייה. בין אם זה אדם פרטי או סוכנות פרסום, ברוב המקרים המשמעות הייתה השקעה של אלפי שקלים בחודש, בנוסף לתקציב המדיה עצמו.