וולנס

סטודיואי פילאטיס רפורמר בוטיקיים כובשים את ישראל במחיר הגבוה ממנוי חדר כושר רגיל – בדקנו מה המחקר המדעי מוכיח על הבטחות השרירים הארוכים ושריפת הקלוריות.

מחקר חדש ב-JAMA קבע שאין שום הוכחה מדעית לכך שניטור סוכר רציף מועיל לבריאים. קופות החולים בישראל מממנות אותו רק לחולי סוכרת, ומי שבריא לא יודע בכלל איך לקנות אותו.

עירויי ויטמינים תוך-ורידיים הפכו לטרנד וולנס גלובלי שמגיע גם לישראל, בלי אישור משרד הבריאות ובלי הוכחה מדעית לתועלת. מה אומרים המחקרים, ומהם הסיכונים האמיתיים.

מכירות אפודי משקל להליכה בארה"ב עלו ב-50% בשנה לכ-27 מיליון דולר. "ראקינג" – הליכה עם עומס על הגוף – כובש את עולם הכושר, אבל ישראלים כבר עשו את זה בצבא.

תוספי פטריות פונקציונליות כמו רעמת האריה, ריישי וקורדיספס כבשו את מדפי התזונה בישראל ובעולם, אבל המחקר האנושי מאחוריהם עדיין קטן ורחוק מההבטחות השיווקיות.

הדבקת פה לשינה כבשה את טיקטוק בהבטחה לשינה טובה יותר. בדקנו את המחקרים: התועלת מוגבלת ומוכחת רק לחלק קטן, וסקירה שיטתית מצאה סיכון ממשי למי שיש חסימה באף.

כל בוקר השעון מציג ציון HRV, מדד שינוי קצב הלב. מה המדד הזה באמת מודד, למה הוא כל כך אישי, ולמה השוואה למספר של חבר או לממוצע כללי שגויה ומטעה מבחינה מדעית?

ישראל מובילה עולמית במחקר על טיפול בחמצן היפרברי, אבל בין המרכז הרפואי המוביל בעולם לבין תאי הלחץ הפרטיים שמוכרים אנטי-אייג'ינג יש פער ראייתי שכדאי להכיר.

מה זה 'סוברקיוריוס', ולמה שוק המשקאות ללא אלכוהול בעולם צפוי לצמוח ב-36% עד 2029? בדקנו את הנתונים העולמיים על התופעה, ומה קורה בפועל בישראל ובקרב דור ה-Z.

משרד הבריאות מעריך כי עד 250 אלף ישראלים מכורים להימורים מקוונים. תקציב אכיפה מ-2016 נשאר על הנייר, ובית המשפט קבע שלמשטרה אין סמכות לחסום אתרי הימורים זרים.

ה-FDA רק עכשיו שוקל להקל על מרשמי טסטוסטרון – בישראל ההגבלה מעולם לא הייתה קיימת. אבל אף גורם לא מפרסם כמה גברים ישראלים מטופלים היום בהורמון הזה, ובאיזה רף.

בישראל, 56% מבני הנוער רואים בצ'אטבוט חבר ו-52% פונים אליו לייעוץ רגשי – בזמן שבארה"ב תביעות רשלנות ורגולציה חדשה כבר מנסות לבלום את אותה תופעה בדיוק.

אדפטוגנים כמו אשווגנדה כבשו את מדפי הפארמות ורשתות התזונה הבריאה בישראל כתוסף שאיש לא בדק לפני שהגיע למדף. מה המחקר מוכיח על קורטיזול וחרדה, ומה מסתתר בכמוסה.

בדיקות גיל ביולוגי מבוססות דנ"א הפכו למגמת וולנס עולמית שהגיעה גם לישראל. מה אומר המדע על הדיוק שלהן, ולמה אפילו ממציא השיטה מזהיר מפני הסתמכות על תוצאה בודדת?

גברים מאבדים חברים קרובים בקצב מדאיג, ובקו הסיוע הנפשי ער"ן כמעט מחצית מפניות הבדידות מגיעות מגברים. איך מילואים אחרי 7 באוקטובר חושפים את בדידות הגברים בישראל?

רפאמיצין, תרופה ותיקה נגד דחיית השתלות, הפכה לסם המבוקש בעולם אריכות הימים בזכות עכברים שחיו עד 26% יותר – אך הוכחה אנושית לכך שהיא מאריכה חיים עדיין אין.

סקר אמריקאי טבע את המונח 'Quiet Cracking': עובדים שממשיכים לעבוד אך מתפוררים בשקט מבפנים. איך זה מתבטא בהייטק הישראלי, על רקע פיטורים ובריחת מוחות ב-2026?

חוקר בריטי זכה בפרס איג-נובל על חשיפת בעיות ברישום גיל ב'אזורי הכחול' המפורסמים, ומחקר חדש מנסה להגן על התיאוריה. מה מהמיתוס הפופולרי באמת עומד במבחן המדע?

בארה"ב מלטונין נמכר כמסטיק ליד הקופה, ללא פיקוח על המינון. מחקר ב-JAMA מצא ש-88% מהמוצרים לא תואמים את התווית. בישראל זו תרופת מרשם בלבד – אז למה זה בכלל עובד?

טיפולי אור אדום הפכו לשוק של יותר מחצי מיליארד דולר, ויש להם גם אישורי FDA אמיתיים – אבל רוב המכשירים הביתיים הזולים כנראה לא חזקים מספיק כדי לעבוד.

בנובמבר 2025 הסיר ה-FDA את האזהרה החמורה ביותר שלו מעל תכשירי הורמונים לגיל המעבר, אחרי 22 שנה. מה המחקר באמת הראה, ולמה ישראליות רבות עדיין נמנעות מהטיפול.

תוספי NMN וטפטופי NAD+ הפכו להבטחה הפופולרית ביותר להיפוך הזדקנות, אבל הניסויים האקראיים משנות 2024-2026 מראים תמונה צנועה בהרבה – עם כמה יוצאי דופן אמיתיים.

תוסף הקולגן כבש את מדפי בתי המרקחת בישראל. מחקר חדש שבדק 23 ניסויים מצא שיפור בעור – אבל כשהוציאו מהתמונה מחקרים שמומנו על ידי היצרניות, ההשפעה נעלמה.

מחקר על 122 אלף מטופלים מצא שכושר אירובי נמוך מנבא תמותה כמו עישון וסוכרת. אבל מה שהמחקר המפורסם הזה מדד לא באמת VO2 max, והשעון החכם שלכם טועה בו בעד 13%.

בזמן שכל הפיד מדבר על אמבטיות קרח, מעקב פיני של יותר מעשרים שנה אחר גברים מראה שחשיפה סדירה לחום בסאונה מפחיתה משמעותית תמותה קרדיווסקולרית ואף סיכון לדמנציה.

כ-37% משוק מדי הסוכר הרציפים ללא מרשם בעולם מגיעים כבר מאנשים בריאים לגמרי. המדע מאחורי הטרנד נולד בוויצמן ב-2015 – וסקירה מ-2026 מזהירה שאין הוכחה שהוא מועיל.

כוח אחיזה נמוך נקשר בעשרות מחקרים גדולים לתמותה מוקדמת ולירידה קוגניטיבית מהירה יותר. איך בודקים כוח אחיזה, מה נחשב תקין לפי גיל ומין, ואיך משפרים אותו.

ישראל מהמדינות המובילות בעולם בשיעור טבעונים, אבל מחקר בריטי מצא מחסור ב-B12 אצל 52% מהטבעונים. הסיכון שקט, הפתרון זול – ונתונים ישראליים כמעט לא קיימים.

מגנזיום גליצינאט הפך לתוסף הפופולרי ברשתות בישראל נגד חרדה ונדודי שינה, אבל מחקרים מבוקרים מראים השפעה צנועה – בעיקר אצל מי שבאמת חסר בו, לא אצל כל הבריאים.

קריאטין הוא התוסף הכי נחקר בעולם, אבל רוב המחקר נעשה כמעט אך ורק על גברים. מה המדע יודע על מינון, שיפור כוח, נשירת שיער ופרימנופאוזה - ומה עדיין לא ידוע כלל.

כמה זמן בטבע צריך כדי להרגיש הבדל? שני מחקרים מ-2019 מצאו סף ברור של 120 דקות בשבוע, שיא של תועלת סביב 200-300 דקות, וירידה חדה בקורטיזול כבר אחרי 20 דקות.

יותר ממחצית הישראלים נוטלים תוספי תזונה, אבל המדע מסויג: אין די ראיות שמולטי-ויטמין מונע מחלות לב או סרטן. מתי תוסף תזונה באמת מוצדק, ומה קובע החוק בישראל.

הספר החדש של ירין בארי, "איך להיכשל בגדול בזוגיות ובחיים בכלל", עוטף עצות זוגיות רציניות בסאטירה.

כמה קפאין באמת בטוח ביום? לפי EFSA עד 400 מ"ג למבוגר בריא ורק 200 מ"ג בהיריון, ולמה קפה של אחר הצהריים פוגע בשינה גם כשנרדמים מיד. מדריך המספרים המפוכח.

כמה מים לשתות ביום? הכלל של שמונה כוסות מעולם לא נבדק מדעית. מה באמת ממליצים הגופים הרשמיים, כמה מהנוזלים מגיעים מהמזון, ולמה שתייה מופרזת מסוכנת בקיץ הישראלי.

אחרי שנים של טיפול פסיכולוגי, רבים מבינים בדיוק למה הם חרדים או תקועים – אבל שום דבר לא משתנה. על המגמה השקטה שמובילה מטופלים לקום מהספה ולחפש פתרונות ממוקדים.

קשרים חברתיים הם גורם בריאות מדיד כמו תזונה ופעילות גופנית. מה המדע אומר על הקשר בין בדידות לתוחלת חיים, כמה ישראלים חשים בודדים, וחמישה הרגלים מעשיים לחיזוק.

אכילה בחלון זמן מוגבל וצום לסירוגין הפכו לטרנד, אבל מה באמת מראים המחקרים על משקל, סוכר ולחץ דם, למי השיטה מתאימה, מי צריך להיזהר וכיצד מתחילים בבטחה.

טבילה במים קרים הפכה לטרנד וולנס, אבל במה המחקר תומך? מדריך מפוכח: מה שווה לנסות בהתאוששות ובסטרס, מה עדיין באזז, ואיך עושים חשיפה לקור בבטחה בחום הישראלי.

אימון זון 2 כבש את שיח הכושר: עצימות מתונה שבה עוד אפשר לדבר. למה דווקא הקצב האיטי בונה בסיס אירובי ובריאות, ואיך מזהים אותו בלי מעבדה – מדריך לרץ המתחיל.

טכניקות נשימה להרגעה הפכו לטרנד, אבל מעט מהן נבדקו במחקר. מדריך מפוכח לאנחה הפיזיולוגית, לנשימת הקופסה ולנשימה איטית: מה מרגיע את מערכת העצבים ומה מנופח.

מה באמת ידוע על הקשר בין זמן מסך ובריאות נפשית? למה שימוש בעייתי ברשתות החברתיות מנבא מצוקה טוב יותר ממספר השעות, ואיך מציבים גבולות דיגיטליים שעובדים.

ישיבה ממושכת היא גורם סיכון בפני עצמו, גם למי שמתאמן בערב. מדריך יישומי מגובה נתונים להפסקות תנועה בעבודה, לשולחן עמידה ולמינימום התנועה שמפצה על יום על הכיסא.

השעון הביולוגי לא מסתנכרן לבד, הוא זקוק לאות של אור. כך חשיפה לאור בוקר בהיר מקדימה את מחזור השינה, למה תאורת המשרד חלשה מדי, ואיך בונים היגיינת אור פשוטה.

מסת השריר יורדת 3-8% לעשור כבר מגיל 30, אבל סרקופניה אינה גזירת גורל. מה שהמחקר מוכיח על אימוני כוח אחרי גיל 50, ואיפה מתחילים גם אם לא הרמתם משקל מעולם.

הקצובה המומלצת עומדת על כ-0.8 גרם חלבון לקילוגרם, ורוב האנשים כבר עוברים אותה. כמה חלבון ביום צריך באמת לפי גיל ורמת פעילות, ולמי החטיף המועשר פשוט מיותר.

מטא-אנליזה של 47 מחקרים אקראיים מצאה שמדיטציית מיינדפולנס משפרת חרדה, דיכאון וכאב במידה קטנה עד בינונית, בלי עדיפות על ספורט או תרופות. מה זה אומר בפועל.

כמה צעדים ביום באמת צריך? יעד 10,000 הצעדים נולד משיווק יפני, ומטא-אנליזה של 47,471 בוגרים מצאה שהסיכון לתמותה מתייצב סביב 6,000-8,000 צעדים בבני 60 ומעלה.

כמה זמן לוקח להטמיע הרגל? לא 21 יום: המחקר שעקב אחרי 96 מתנדבים מצא חציון של 66 יום וטווח אישי של 18-254 יום. כך בונים הרגלים בריאים בלי להישבר באמצע הדרך.