בשני בפברואר 2026 התכנסה ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ חנוך מילויצקי, לדיון חוזר שנפתח כי תשובותיו הקודמות של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, בנושא הזהב נחשבו לא מספקות. גולן בניטה, מנהל מחלקת פעולות השוק בבנק ישראל, לא חיפש להתחמק: הוא אמר לחברי הכנסת בפירוש שהבנק "לא מעוניין" להשקיע את יתרותיו – 230 מיליארד דולר – במתכת הצהובה, וכינה את הזהב "נכס לא יציב, לא פחות מסוכן ממניות". מילויצקי הבהיר שלוועדה אין סמכות להכתיב לבנק המרכזי החלטות השקעה, אבל חבר הכנסת גם לא הסתיר את התסכול: לדבריו, הציבור "ראוי שיקבל הסברים ברורים".
התסכול הזה נובע מנתון אחד, פשוט וישיר: בזמן שבנקים מרכזיים ברחבי העולם קונים זהב בקצב החזק ביותר מאז שנות ה-50, בנק ישראל מחזיק בדיוק אפס טונות ממנו. וזו לא השמטה מקרית – זו החלטה שהבנק חוזר ומגן עליה בפומבי, גם כשהסיכונים הגיאופוליטיים שדוחפים את שאר העולם לזהב פוגעים בישראל באופן ישיר יותר מכל מדינה אחרת, וגם כשהציבור הישראלי עצמו כבר מזרים כסף למכשירי זהב בקצב מהיר יותר מכל שנה אחרת שנמדדה.
מה בדיוק אמר בנק ישראל לחברי הכנסת?
לפי בניטה, מניות שהבנק מחזיק ברזרבות – כרבע מהתיק כולו – הניבו "עד פי שלושה" יותר מזהב מאז 2012, ומכאן המסקנה המקצועית שהבנק חוזר עליה: זהב הוא נכס תנודתי מדי כדי להוות עוגן יציב לרזרבות מטבע חוץ. בניטה גם ציין שהקונים העיקריים של זהב בשנים האחרונות הם "בעיקר מדינות לא-דמוקרטיות כמו רוסיה, סין, פולין, קזחסטן וקוריאה הצפונית" – ניסוח שמעורר תהייה בפני עצמו, שכן פולין היא חברה מלאה בנאט"ו ובאיחוד האירופי, ולא לבד: כפי שיפורט בהמשך, גם טורקיה, צ'כיה וברזיל נמנות עם רוכשות הזהב הגדולות של 2025, ואף לא אחת מהן מתאימה בקלות לתיאור "מדינה לא-דמוקרטית". באותו דיון עצמו התייחס בניטה גם לטענה שזהב מגן על הרזרבות מפני סנקציות: החזקת מטילי זהב בכספות, אמר, "לא מספקת הגנה אמיתית מפני סנקציות", משום שהיכולת לנזל ולמכור אותם בעת משבר "מוגבלת ביותר" – ולדבריו, הבנק כבר "עשה מספיק" בגידור מפני תרחישי סנקציות בהרכב תיק הרזרבות שלו, גם אם סירב להרחיב איך בדיוק, בלי זהב, הוא עשה זאת.
איך ישראל בכלל הגיעה לאפס זהב?
זה לא תמיד היה כך. בשיא אחזקותיו, בשנות השישים, החזיק בנק ישראל כ-32 טונות זהב. בין 1990 ל-1992 מכר הבנק את כל יתרת הזהב שלו – אז כ-31.8 טונות, שהיוו כ-6.6% מרזרבות המטבע חוץ – במסקנה הרשמית שזהב "לא טוב כמו אג"ח אמריקאיות". ההימור הזה נראה נבון במשך כשלושה עשורים, כשאג"ח ממשלת ארה"ב סיפקו תשואה יציבה וזהב דשדש. אבל מאז 2022 עלה מחיר הזהב פי כמה, וההימור שנראה חכם ב-1992 נראה היום, בלשון עדינה, פחות ברור. לפי TheMarker, נכון לאוקטובר 2025 חלפו כבר 33 שנה מאז ההיפרדות המוחלטת הזאת מזהב, ובאותו חודש דיווח הבנק שהוא "שוקל" רכישות זהב – אך הבהיר במפורש שמדובר ב"בחינת אפשרויות השקעה מגוונות", לא שינוי מדיניות.
למה כל שאר העולם עושה בדיוק ההפך?
ב-2022 הקפיא המערב כ-300 מיליארד דולר מרזרבות הבנק המרכזי של רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה – רגע שכלכלנים מתארים כ"קריאת השכמה" עולמית. תוך שנה זינקו רכישות הזהב של בנקים מרכזיים ב-152% לשיא של 1,136 טונות, ומאז נשמר קצב שלא נראה מאז שנות ה-50: מעל 1,000 טונות בשנה בכל אחת מהשנים 2022, 2023 ו-2024 (1,092 טונות לפי הנתון המתוקן של מועצת הזהב העולמית ל-2024), לעומת ממוצע של כ-473 טונות בשנה בלבד בעשור 2010-2021. ב-2025 ירדה הקנייה ל-863 טונות – ירידה של כ-21%, אבל עדיין הרבה מעל הממוצע ההיסטורי, ומועצת הזהב העולמית מתארת זאת כזהירות זמנית נוכח מחירי שיא, לא כפרישה מהמגמה. בסקר שפרסמה המועצה ב-16 ביוני 2026 בקרב 76 בנקים מרכזיים – שיא השתתפות – ציינו 45% מהם שהם מתכננים להגדיל את אחזקות הזהב שלהם, שיא כל הזמנים, ו-89% צפו שהיקף הזהב המוחזק על ידי בנקים מרכזיים בעולם יגדל בשנה הקרובה. "בנקים מרכזיים עדיין חיוביים מאוד לגבי זהב", אמר שאוקאי פאן, ראש תחום הבנקים המרכזיים במועצה. "למעשה, חיוביים מתמיד". התוצאה: זהב עקף לראשונה את אג"ח האוצר האמריקאי כנכס הרזרבה השני בגודלו בעולם, כשהוא מהווה כ-27% מנכסי הרזרבות של בנקים מרכזיים בעולם בסוף 2025, לעומת 22% בלבד לאג"ח אמריקאיות. הבנק המרכזי האירופי, שעקב אחרי המגמה בדוח ייעודי, מצא שמחירי הזהב הריאליים ב-2024 עברו אפילו את השיא שנקבע במשבר הנפט של 1979, וכי בנקים מרכזיים היוו למעלה מ-20% מהביקוש העולמי לזהב ב-2024 – פי שניים מהממוצע ששרר בעשור הקודם.
מי כן קונה, ולמה זה כולל גם דמוקרטיות ותיקות
הרוכשת הגדולה של 2025 הייתה פולין, בשנה השנייה ברציפות: 102 טונות נוספות, המביאות את אחזקותיה ל-550 טונות – 28% מהרזרבות שלה, ולפי נגיד הבנק המרכזי הפולני, היעד הוא להגיע ל-700 טונות "מטעמי ביטחון לאומי". קזחסטן קנתה 57 טונות, קצב הקנייה השנתי הגבוה ביותר שלה מאז 1993. ברזיל חזרה לשוק עם 43 טונות נוספות (סך הכול 172 טונות, 7% מהרזרבות), ואחריה אזרבייג'ן, טורקיה (שמחזיקה כיום כ-600-700 טונות, כ-44% מרזרבותיה) וסין, שהעלתה את אחזקותיה ל-2,306 טונות – כ-9% מרזרבותיה, אך עדיין נמוך משמעותית מהיעד שנרמז בהצהרות רשמיות. גם צ'כיה הוסיפה 20 טונות, ומנגד מכרו סינגפור, רוסיה ובנק גרמניה כמויות קטנות. שים לב: לפי מועצת הזהב העולמית, 57% מרכישות 2025 בוצעו בלי דיווח פומבי מסודר על זהות הקונה – סימן לכך שהתמונה האמיתית עשויה להיות רחבה עוד יותר. בטבלת האחזקות המוחלטות ממשיכות ארצות הברית להוביל בפער עצום, עם 8,133 טונות (יותר מרבע מכלל הזהב שמחזיקים בנקים מרכזיים בעולם), אחריה גרמניה ואיטליה, וסין במקום גבוה עם 2,306 טונות, אם כי אלה עדיין רק כ-9% מכלל רזרבות המטבע חוץ הענקיות שלה. למען ההשוואה היחסית: הולנד מחזיקה כ-70% מרזרבותיה בזהב, טורקיה כ-44%, פולין כ-28%, הודו כ-17.7%, יפן כ-8% בלבד – וישראל, באותה טבלה בדיוק, אפס.
מה קורה למחיר כשישראל עצמה נלחמת?
האירוניה החדה ביותר בסיפור הזה נוגעת בדיוק ברגעים שבהם ישראל הייתה הכי זקוקה לגידור. במלחמת ישראל-איראן ביוני 2025 קפץ מחיר הזהב ל-3,384.59 דולר לאונקיה ב-23 ביוני, על רקע חוסר הוודאות שיצרו התקיפות האמריקאיות באיראן. כשבעה חודשים אחר כך, ב-28 בינואר 2026, טיפס המחיר לשיא כל הזמנים תוך-יומי של 5,589.38 דולר לאונקיה, ובסבב תקיפות נוסף של ארה"ב וישראל באיראן ב-28 בפברואר 2026 הוא זינק שוב מעל 5,400 דולר – וג'יי.פי מורגן צפה אז פרמיית סיכון נוספת של 5%-10% למחיר. במילים אחרות: בדיוק ברגעים שבהם הסיכון הגיאופוליטי הישראלי היה הגבוה ביותר, הנכס שבנק ישראל מסרב להחזיק היה זה שזינק הכי חד. הצהרתו של בניטה, מאותו דיון בפברואר 2026, ש"עשינו מספיק" בגידור סיכוני סנקציות – בלי לפרט איך, ובלי זהב – נשארת פתוחה לפרשנות, בלשון המעטה.
בזמן שהמדינה מסרבת, האזרחים כבר קופצים פנימה
הפער המעניין באמת הוא לא רק בין ישראל לעולם, אלא בתוך ישראל עצמה. ב-2025, כשהזהב זינק בכ-60% – ביצועים שהותירו הרחק מאחור גם את מדד S&P 500 האמריקאי (16.4%) וגם את הנאסד"ק (20.4%) – אף לא גוף מוסדי ישראלי אחד, לא קרן פנסיה ולא קופת גמל, החזיק פוזיציה בקרנות סל של זהב, לעומת ענקיות זרות כמו בנק אוף אמריקה (5 מיליארד דולר בקרן ה-GLD בלבד), מורגן סטנלי (4.7 מיליארד דולר) ויו-בי-אס (2.8 מיליארד דולר). הגופים המוסדיים בישראל, לפי כלכליסט, הגדירו את הזהב "ספקולטיבי מדי". ואילו הציבור הרחב פעל בדיוק הפוך: קרנות זהב ישראליות מקומיות רשמו תשואות של 46% עד 67% ב-2025 בלבד – קסם זהב אקטיבי (מחזור נכסים של כ-110 מיליון שקל, תשואה של 61.1%), זהב מיטב (57 מיליון שקל, 49.8%), ותעודות סל נוספות שעקבו אחרי מחיר הזהב הבינלאומי (LBMA) עם תשואות דומות. כך נוצרות בישראל שלוש שכבות שמגיבות בצורה הפוכה לגמרי לאותו נכס בדיוק: המדינה מסרבת, המוסדות מתעלמים, והציבור רץ פנימה.
שאלות ותשובות
האם זה אומר שבנק ישראל טועה בהחלטה שלו? לא בהכרח. הנתון שהציג בניטה נכון: מניות אכן הניבו תשואה גבוהה יותר מזהב בעשור האחרון. אבל כלכלנים מצביעים על כך שתפקידו של זהב ברזרבות הוא לא בהכרח תשואה מרבית, אלא גידור מפני תרחישי קיצון וסיכון גיאופוליטי – בדיוק התרחישים שישראל חשופה אליהם יותר ממדינות אחרות.
מה כן עשה בנק ישראל כדי להתגונן מסיכונים גיאופוליטיים? ב-2022 שינה הבנק את הרכב מטבעות הרזרבה שלו: צמצם את חלקו של הדולר מ-66.5% ל-61% ואת האירו לכ-20% (שפל של עשור), והגדיל אחזקות ביואן הסיני, ין יפני, דולר קנדי, דולר אוסטרלי וליש"ט. סגן הנגיד אנדרו אבּיר הסביר שהמהלך נועד "לייצר תשואה על הרזרבות ולקזז הוצאות" – גיוון אמיתי, אך כזה שלא כלל זהב.
איך ישראלי פרטי בכלל משקיע בזהב? דרך קרנות נאמנות ותעודות סל שנסחרות בבורסה בתל אביב ועוקבות אחרי מחיר הזהב הבינלאומי (LBMA), כמו אלו שהניבו תשואות של 46%-67% ב-2025 – ערוץ נפרד לגמרי מהמדיניות של בנק ישראל עצמו.
מקורות
- Central Banking – "Bank of Israel pushes back against politicians' calls to buy gold", פברואר 2026. קישור
- Ynetnews – "Everyone's buying gold except the Bank of Israel, and lawmakers aren't happy", פברואר 2026. קישור
- Globes – "בנק ישראל מכר את הזהב בשנות ה־90, האם הוא יחזור להשקיע בו?" קישור
- TheMarker – איתן אבריאל, "בנק ישראל שוקל לקנות זהב. כדאי לו?", 21 באוקטובר 2025.
- World Gold Council – "Central Banks | Gold Demand Trends Full Year 2025", פברואר 2026. קישור
- World Gold Council – "Central Bank Gold Reserves Survey 2026", 16 ביוני 2026. קישור
- Kitco News – "Record 45% of central banks plan to increase gold holdings, WGC survey finds", 16 ביוני 2026. קישור
- European Central Bank – "Gold demand: the role of the official sector and geopolitics" (IRE Box), יוני 2025. קישור
- Mining.com – "Gold overtakes US Treasuries in global reserve shift: ECB", יוני 2026. קישור
- CBS News – "What is the highest gold price in history? Here's how it's changed over the past year", 2026. קישור
- Business Standard – "Gold prices rise as Iran-Israel conflict fuels safe-haven demand", 23 ביוני 2025.
- Calcalist – "כך פספסו המוסדיים הישראלים את הראלי בזהב ב-2025". קישור
- Bizportal – "הזהב עלה ב-60% והכסף זינק ב-140%: 2025 נחתמת כשנת שיא היסטורית למתכות היקרות". קישור
- Calcalist – "בנק ישראל משנה את הרכב רזרבת המט"ח שלו", 2022. קישור
- בנק ישראל – הודעות לעיתונות בנושא יתרות מטבע חוץ, 2025-2026. קישור