בתחילת אוקטובר פרסמה שירותי בריאות כללית, קופת החולים הגדולה בישראל, דוח שמסכם שלוש שנות מלחמה בנתוני כ-5 מיליון מבוטחים. הכותרת שחזרה בכלי תקשורת רבים נגעה בילדים: ביקורים של ילדים ובני נוער בחדרי המיון הפסיכיאטריים עלו ב-121.3% בשנה השלישית, יותר מכפליים מהרמה שלפני המלחמה. אבל הנתון הבולט הזה הוא רק חלק מתמונה רחבה בהרבה, שכוללת גם לחץ דם, כולסטרול, שינה ובדיקות סקר, ובלי עלייה מובהקת סטטיסטית בהתקפי לב ובשבץ, לפחות לעת עתה.
הכתבה הזאת קוראת את הדוח בעין ביקורתית: מה נמדד בו, מה לא נמדד, ומה אפשר להסיק ממנו על בריאות אחרי שלוש שנים של לחץ מתמשך, בעיקר אצל מי שנאלצו לעזוב את בתיהם.
מה בדיוק מצא הדוח של כללית?
הדוח, שפורסם ב-4 באוקטובר 2026, משווה את התקופה שמאוקטובר 2023 עד ספטמבר 2026 לשנתיים שקדמו למלחמה. הנתונים נשענים על כ-5 מיליון מבוטחי הקופה. לפי כלי התקשורת שסיקרו אותו, התמונה הכללית היא של עלייה בהיקף הפנייה לטיפול נפשי, לצד שינויים בהתנהגות הבריאותית ובמצב של חולים כרוניים.
בקרב האוכלוסייה כולה, אבחוני חרדה חדשים עלו ב-45.5% בשנה הראשונה, ואבחוני פוסט-טראומה חדשים הוכפלו. ההפניות והביקורים במרפאות בריאות הנפש בקהילה עלו בכ-20% עד 28% לאורך שלוש השנים. צריכת תרופות לקשב וריכוז עלתה בכ-25% בכל הארץ, וצריכת תרופות להפסקת עישון עלתה בכ-37%, כך לפי Ynet. נתון חשוב לא פחות הוא מה שנשאר כמעט ללא שינוי: ביקורי מבוגרים במיון הפסיכיאטרי לא השתנו באופן משמעותי.
האם ילדים באמת משלמים את המחיר הגבוה ביותר?
על פי הדוח, כן, והעלייה גברה משנה לשנה. ביקורי ילדים ובני נוער בחדרי המיון הפסיכיאטריים עלו ב-78.3% בשנה השנייה של המלחמה וב-121.3% בשנה השלישית, בהשוואה לרמה שלפני המלחמה. המספר הזה מתייחס לשנה השלישית בלבד: 121.3% הוא נתון של השנה השלישית לעומת שנות הבסיס, לא סכום מצטבר מאז 7 באוקטובר. הוא מתאר מגמה שהחריפה, ולא התפרצות שנרגעה.
לצד זאת, הפניות של רופאי ילדים לשירותי בריאות הנפש עלו ב-52.1%, ואבחוני חרדה אצל ילדים בכל הארץ עלו בכ-40% עד 70%. בקרב ילדים שפונו מדרום הארץ, מספר המרשמים למינירין, תרופה נגד הרטבת לילה, עלה ב-47.8% לעומת הרמה שלפני המלחמה בשנה השלישית. בסיקור אין הסבר לנתון, והוא אינו מעיד על סיבתיות.
לצד זאת, ביקורי ילדים כלליים במיון ירדו בכ-8.7%. לדברי רופאה מבית החולים שניידר שצוטטה ב-Ynet, הירידה נובעת בעיקר מפחות חשיפה לזיהומים בבית הספר ומפחות פציעות, ובחלקה מכך שהחשש הביא הורים להמתין עם פנייה כשהילד סבל מתסמינים. לתמונה רחבה על מערכת בריאות הנפש עצמה, ראו את הכתבה שלנו על זינוק הביקוש למערכת בריאות הנפש.
האם מערכת הבריאות הכללית "קרסה"?
לא, לפחות לא במדדי הפנייה לשירותים. לפי Ynet, ביקורי המיון הכלליים ירדו בכ-5% ואשפוזי החירום בכ-10%, וההתייעצויות ברפואה הראשונית נשארו יציבות יחסית. כלומר, ברוב המדדים הכלליים התמונה יציבה, ולכן הנתונים על ילדים בולטים כל כך: כשהמערכת כמעט אינה זזה, הסימן החריג הוא זה שמזנק.
מה קרה למפוני הדרום?
אצל מפוני הדרום, המספרים גבוהים בהרבה. אבחוני פוסט-טראומה חדשים היו גבוהים פי 18 מהרמה שלפני המלחמה בשנה הראשונה, פי 11 בשנה השנייה ופי 6 בשנה השלישית. אבחוני חרדה עלו פי 10 בשנה הראשונה, ואבחוני הפרעות שינה עלו בכ-358%. הפניות וביקורים בשירותי בריאות הנפש היו גבוהים פי 2 עד פי 4.5 מהרמה שלפני המלחמה.
התרשים מראה ירידה עקבית, אבל פי 6 עדיין אומר שהרמה גבוהה בהרבה מזו שלפני המלחמה.
בקרב מפוני הדרום עלה גם השימוש בתרופות להפסקת עישון, ב-104%, והשימוש בתרופות לקשב וריכוז ב-20.5%. ואילו בקרב מפוני הצפון העלייה בתרופות להפסקת עישון הייתה 26.7%, ובתרופות לקשב 5%. ההבדלים בין מפוני הדרום למפוני הצפון בולטים, והסיקור אינו מסביר אותם.
האם המצוקה הנפשית הגיעה גם אל הלב ואל כלי הדם?
התשובה מורכבת. בקרב מפוני הדרום, איזון לחץ הדם הידרדר בצורה מתמשכת: שיעור הלא-מאוזנים עלה ב-30% עד 53.7% לעומת הרמה שלפני המלחמה, לעומת עלייה של 2.5% באוכלוסייה הכללית. איזון הסוכרת החמיר בשנה הראשונה. בקרב מפוני הצפון, אבחוני כולסטרול ושומני דם חדשים עלו בכ-60%, לעומת כ-20% בכל הארץ.
ההסבר שנתנו אנשי הקופה נוגע לאורח החיים. ד"ר אביטל מרגלית, מנהלת מחוז הגליל של כללית, ציינה שחודשים בבתי מלון, עם ארוחות עשירות ופחות פעילות גופנית, תרמו לעלייה בכולסטרול ולבעיות באיזון מחלות כרוניות. ד"ר אסי ציקורל, מנהל רפואת המשפחה במחוז הדרום, אמר שיש חשש שאנשים במצבי דחק עושים פחות כדי לשמור על בריאותם הכללית. אלה פירושים של אנשי הקופה, ולא ממצאים של מחקר סיבתי.
התמונה עדיין רחוקה מלהיות קטסטרופלית בתחום הקרדיווסקולרי. לפי Ynet, לא נרשמה עלייה מובהקת סטטיסטית בהתקפי לב או בשבץ. רופאה מבית החולים קפלן ציינה ששינויים באיזון גורמי הסיכון אינם מתורגמים מיד לשבץ ועשויים להצטבר עם הזמן. הדוח מתאר איפוא סיכון שנבנה, ולא תוצאה סופית. לדברי ד"ר מרגלית, ההידרדרות באיזון המחלות הייתה קטנה מהצפוי, וייתכן שהקשר הרציף עם המפונים, דרך מרפאות זמניות ושירותים דיגיטליים וטלפוניים, סייע לרסן אותה.
איך השתנתה הרפואה הראשונית?
שינוי נוסף נוגע לדרך שבה אנשים פונים לרופא. לפי Ynet, ביקורים פנים אל פנים אצל רופא ראשוני ירדו בכ-13% בארץ, ואילו התייעצויות טלפוניות עלו בכ-36%; בקרב מפוני הדרום והצפון עלו ההתייעצויות הטלפוניות בכ-50%. כלל הפניות לרפואה ראשונית נשארו יציבים יחסית. באותו זמן ירדו בדיקות סקר מסוימות: בדיקות סקר לסרטן המעי הגס ירדו ב-2.5% עד 3.5% בקרב המפוני, וממוגרפיה ירדה בעד 7.5% אצל מפוני הצפון, אף ששיעורי הסקר הכלליים נשארו יציבים יחסית. ירידות קטנות כאלה אולי אינן מדאיגות לבדן, אבל בבדיקות סקר המחיר של דחייה מתגלה לעיתים רק שנים אחר כך.
איך קוראים נכון נתונים כאלה?
שלוש הסתייגויות מתבקשות. הראשונה: הדוח הוא ניתוח של נתוני קופה אחת, גדולה ככל שתהיה, ולא מחקר מבוקר, ולכן הוא מתאר מתאמים ולא סיבות. השנייה: אבחון הוא תוצר של פנייה לטיפול, ולכן עלייה באבחונים יכולה לשקף גם נגישות רבה יותר, מרכזי חוסן, ושינוי בנכונות לפנות, ולא רק עלייה במצוקה. השלישית: ברוב הסיקור שבחנו אין מספרים מוחלטים, ואחוזי שינוי גבוהים על בסיס נמוך אינם בהכרח תנועה גדולה במספר האנשים.
מנגד, הכיוון העקבי חשוב. פרופ' עמיר קריבוי, מנהל המרכז לבריאות הנפש כללית-גהה, תיאר את ההשלכות הנפשיות כמשבר עמוק ומתמשך ולא כאירוע חולף ומבודד. מנכ"ל הקופה אמר שהמלחמה אינה מסתיימת כשהאירוע הביטחוני נגמר, ויש בכך מסר על תכנון: כשהביקורים בחדרי המיון הפסיכיאטריים של ילדים עוד בעלייה בשנה השלישית, יש לתכנן שירותים בהנחה שההשפעות ימשכו גם אחרי שהלחימה תיפסק.
מה המסקנה למערכת הבריאות?
לפי הסיקור, הדוח מדגיש את הצורך בהגדלה משמעותית של כוח האדם המקצועי, ובכלל זה פסיכיאטרים, פסיכולוגים ומטפלים, ובמסגרות טיפול ייעודיות. מדובר במחסור ידוע, שפירטנו בכתבה על נגישות לטיפול נפשי בישראל. בכירי הקופה הוסיפו שהטיפול בנפגעים ובמפוני המלחמה צריך להימשך בשנים הבאות.
שאלות ותשובות
האם 121% אומר שמספר הילדים במיון הפסיכיאטרי יותר מהוכפל כבר מ-7 באוקטובר? לא בדיוק. 121.3% הוא העלייה בשנה השלישית של המלחמה לעומת שנתיים לפני המלחמה. בשנה השנייה העלייה הייתה 78.3%. הנתון מתייחס לילדים ובני נוער שהם מבוטחי כללית, ואינו כולל את כל האוכלוסייה.
האם המבוגרים נפגעו פחות? בביקורים במיון הפסיכיאטרי לא נרשם שינוי משמעותי אצל מבוגרים. מצד שני, אבחוני חרדה ופוסט-טראומה חדשים עלו באוכלוסייה כולה, כך שהנתון אינו אומר שמבוגרים אינם סובלים, אלא שהם פונים בדרך אחרת.
האם ההחמרה בלחץ הדם ובכולסטרול נגרמה מהמלחמה? הנתונים מראים מתאם, ואנשי הקופה מציעים הסבר של שינוי באורח החיים בבתי המלון. אין כאן הוכחה סיבתית, וקשר כזה דורש מחקר נוסף.
האם יש עלייה בהתקפי לב ובשבצים? לפי Ynet, לא נרשמה עלייה מובהקת סטטיסטית. רופאה מבית החולים קפלן ציינה ששינויים בגורמי סיכון עשויים להצטבר עם הזמן.
מקורות
- Times of Israel, "After three years of war, Israeli kids bear the brunt of still-rising mental toll: report", 4.10.2026, https://www.timesofisrael.com/after-three-years-of-war-kids-bear-the-brunt-of-still-rising-mental-toll-report/
- JNS, "Psychological issues emerge as No. 1 problem in study of war's toll on health", 5.10.2026, https://www.jns.org/news/israel-news/psychological-issues-emerge-as-no-1-problem-in-study-of-wars-toll-on-health
- Ynet, "Three years after Oct. 7, children's psychiatric ER visits more than double", אוקטובר 2026, https://www.ynetnews.com/health_science/article/hjftx0jsme
- הארץ, מאיה רומן, "Israeli Children's Psychiatric ER Visits Surge 121% Since Oct. 7, Report Finds", 4.10.2026, https://www.haaretz.com/science-and-health/2026-10-04/ty-article/israeli-childrens-psychiatric-er-visits-surge-121-since-oct-7-report-finds/000001a1-0719-dca1-afb9-3759565a0000