עם הגשם הראשון מתחילה גם עונת ההצטננות, ויחד איתה עונת המדפים: בבתי המרקחת ובחנויות התוספים מתמלאות מעמדות של פסטילות אבץ, כדורי ויטמין C וסירופ סמבוק. כל מוצר מבטיח לקצר את הצינון או למנוע אותו. מה שפחות רואים על האריזה הוא המספרים עצמם: כמה ימים בדיוק אפשר לחסוך, כמה בטוח המדענים בכך, ומי מהם בכלל מאמין לזה.
הכתבה עוברת על הראיות לכל אחד מהתוספים המרכזיים, מתעכבת על ויכוח מדעי חי סביב אבץ, ומסבירה איפה עובר הקו בין נתון לשיווק. בקצרה: חלק מהתכשירים מציגים רמז לתועלת קטנה, ואף אחד מהם לא מבטל צינון.
האם אבץ מקצר צינון? מה מצאה הסקירה של קוקרין
הסקירה המקיפה ביותר בנושא פורסמה במאי 2024 בספרייה של קוקרין, בראשות דריל נולט. החוקרים סרקו מאגרי מידע עד יוני 2023 ואספו 34 ניסויים מבוקרי פלסבו, 15 למניעה ו-19 לטיפול, עם 8,526 משתתפים בסך הכול. מחציתם בערך בדקו אבץ בפסטילות, בצורת אצטט, גלוקונט ואורוטאט; האחרים השתמשו בכדורים, סירופים, אבקות ותרסיסי אף.
בשאלת המניעה התשובה מאכזבת: נטילת אבץ הפחיתה את הסיכוי לחלות בצינון בשיעור קטן, שלא הגיע למובהקות. יחס הסיכונים עמד על 0.93, ברווח סמך של 95% בין 0.85 ל-1.01, לפי תשע מחקרים עם 1,449 משתתפים. החוקרים דירגו את ודאות הראיות כנמוכה.
בשאלת הטיפול התמונה מעניינת יותר. כשנוטלים אבץ אחרי שהצינון כבר התחיל, משך המחלה התקצר בממוצע ב-2.37 ימים (רווח סמך: 0.53 עד 4.21 ימים), לפי שמונה מחקרים עם 972 משתתפים. הנתון נשמע מבטיח, אבל הסקירה עצמה מסווגת אותו כראיה בוודאות נמוכה, בגלל שונות עצומה בין המחקרים (I² של 97%): התוצאות בניסויים השונים רחוקות זו מזו מאוד.
לפי סקירת קוקרין ממאי 2024, אבץ אינו מונע צינון באופן מובהק, אך ייתכן שהוא מקצר צינון שכבר התחיל בכ-2.4 ימים, בוודאות נמוכה.
מי צודק בוויכוח על אבץ: קוקרין או המילה
הממצא הזה לא נסגר בתוצאות הסקירה. באוקטובר 2024 פרסמו הארי המילה (Hemilä) מאוניברסיטת הלסינקי ואליזבת צ'אלקר, ב-Frontiers in Medicine, מאמר שכותרתו "ליקויים בסקירת קוקרין על אבץ להצטננות". לטענתם, הסקירה מציגה את התועלת בחסר. עיקרי הדברים:
- ערבוב של מוצרים שאין להשוות. הסקירה אגדה פסטילות ותרסיסי אף תחת אותה כותרת. לדברי המחברים, מינון הפסטילות היה כ-190 מ"ג ביום ומינון האף כ-0.046 מ"ג, פער של פי אלפים.
- מדד לא מתאים. משך הצינון משתנה מאוד מאדם לאדם, ולכן לדעתם מדד יחסי (באחוזים) מתאים יותר מימים מוחלטים: צינון של יום אחד אינו יכול להתקצר ב-2.37 ימים.
- ילדים ומבוגרים יחד, וניסוי אחד שהושמט. לטענתם, יש להפריד בין האוכלוסיות ולהכליל את הניסוי של Mossad ועמיתיו, שנשמט מהניתוח הראשי.
- ניתוח מחדש. כשהם מצמצמים את הבדיקה לפסטילות אבץ אצל מבוגרים, הם מגיעים לקיצור של 37% במשך הצינון (רווח סמך: 27% עד 46%), כלומר יחס ממוצעים של 0.63.
מחברי קוקרין עצמם כותבים שיש שונות רבה בין ההתערבויות והתוצאות ושדיווח הנתונים חלקי, ולכן יש להיזהר עם מסקנות. מכאן שקשה להסיק מהמחקרים הקיימים מהי הפסטילה הנכונה. המילה וצ'אלקר מוסיפים שהרכב המוצרים משנה: חומרים כמו חומצת לימון בפסטילה עלולים לקשור אבץ ולמנוע ממנו להשתחרר בפה, ויכולים להסביר למה פסטילה אחת עובדת ואחרת לא. המשמעות לצרכן: מי שרוצה לנסות אבץ צריך לדעת שמה שנבדק במחקרים אינו בהכרח מה שנמכר אצלו בבית המרקחת.
כמה אבץ בטוח ליטול, ולמה אף פעם לא בתרסיס אף
לפי סקירת קוקרין, המינונים בניסויי אבץ גלוקונט נעו בין 45 ל-276 מ"ג ביום, לתקופה של 4.5 עד 21 ימים. בחלק מהמקרים זה גבוה בהרבה מרף הצריכה העליון המקובל. לפי מכון לינוס פאולינג באוניברסיטת אורגון, הרף הזה למבוגרים הוא 40 מ"ג ביום מכל המקורות, מזון ותוספים יחד. הסכנה העיקרית בצריכה ממושכת מעל הרף היא מחסור בנחושת.
הנחיה פרקטית מכאן פשוטה: אבץ הוא טיפול לימים ספורים ולא תוסף קבוע לכל החורף. גם בטווח הקצר יש מחיר: קוקרין מצאה שבטיפול באבץ יש כנראה עלייה בתופעות לוואי קלות, כמו טעם רע או בחילה (יחס סיכונים של 1.34, רווח סמך: 1.15 עד 1.55, ודאות בינונית).
ויש גם הצד המסוכן באמת: תרסיסים וג'לים לאף. ב-16 ביוני 2009 הזהיר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את הציבור להפסיק להשתמש בשלושה מוצרי אבץ תוך-אפיים של Zicam, מתוצרת חברת Matrixx Initiatives (החברה חולקת על הקשר הסיבתי), אחרי שקיבל יותר מ-130 דיווחים על אובדן חוש הריח (אנוסמיה). שלושת המוצרים היו Zicam Cold Remedy Nasal Gel, Zicam Cold Remedy Swabs וגרסת הילדים שלהם, Zicam Cold Remedy Swabs Kids Size. האזהרה לא נגעה לפסטילות ולטבליות הנלקחות דרך הפה. מכון לינוס פאולינג מסכם שמכיוון שאנוסמיה הנגרמת מאבץ עלולה להיות בלתי הפיכה, יש להימנע מתכשירי אבץ תוך-אפיים.
האם ויטמין C מונע הצטננות
כאן הסיפור ישן ואיתן: כבר כ-70 שנה מתווכחים אם ויטמין C משפיע על צינון. הסקירה המקיפה של קוקרין, שפורסמה בינואר 2013, כוללת 29 השוואות עם 11,306 משתתפים. באוכלוסייה הכללית, כ-10,708 איש, נטילה קבועה של ויטמין C לא הפחיתה את הסיכוי להצטנן: יחס סיכונים של 0.97 (רווח סמך: 0.94 עד 1.00). החריגים היו חמישה ניסויים עם 598 רצי מרתון, גולשי סקי וחיילים בתרגילים בקור קיצוני, ושם יחס הסיכונים צנח ל-0.48 (0.35 עד 0.64).
מי שנוטל ויטמין C מדי יום ובכל זאת מצטנן יכול לצפות לתועלת קטנה: קיצור של 8% במשך המחלה אצל מבוגרים (רווח סמך: 3% עד 12%) ושל 14% אצל ילדים (7% עד 21%). לעומת זאת, נטילה רק אחרי תחילת הסימפטומים, מה שרוב האנשים עושים, לא הראתה השפעה עקבית בשבעה ההשוואות שנבדקו, עם 3,249 מקרי צינון.
ויטמין C שנלקח באופן קבוע לא הפחית את שכיחות ההצטננות באוכלוסייה הכללית (יחס סיכונים של 0.97), ורק אצל אנשים בעומס גופני קיצוני בקור היה בו חצי מהסיכון. מסקנת המחברים: נטילה שגרתית אינה מוצדקת, אך ייתכן שכדאי לנסות אותו אישית בעת מחלה, בהתחשב בעלות הנמוכה ובבטיחות.
מה אומרות הראיות על סמבוק
סירופ הסמבוק השחור (Sambucus nigra) הפך לאחד המוצרים החמים בחורף, ולכן כדאי לדייק. מטא-אנליזה שפורסמה ב-2019 בכתב העת Complementary Therapies in Medicine, בהובלת ג'ורדן הוקינס, איחדה ניסויים עם 180 משתתפים בסך הכול, ודיווחה על גודל אפקט "גדול" בהקלה על תסמינים בדרכי הנשימה. זה נשמע מרשים, אבל המדגם קטן מאוד, ולכן אי-הוודאות גדולה.
אחד הניסויים הבודדים הוא מחקר ב-312 נוסעים בטיסות ארוכות מאוסטרליה, שפורסם ב-2016. בקבוצת הפלסבו נרשמו יותר מקרי צינון (17 לעומת 12), אבל ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (p=0.4). מה שהיה מובהק הוא מספר ימי המחלה (117 לעומת 57, p=0.02). שימו לב: מדובר בסך ימי המחלה בכל קבוצה, לא בממוצע לאדם, ושוב, המדגם קטן.
המכון הלאומי האמריקאי לרפואה משלימה (NCCIH) מסכם זאת בזהירות: "מחקר ראשוני מעלה שסמבוק עשוי להקל על תסמיני שפעת, הצטננות או זיהומים אחרים בדרכי הנשימה העליונות". ויש גם אזהרה בטיחותית: פירות גולמיים או לא בשלים של הסמבוק, וחלקים אחרים של העץ, מכילים חומרים היוצרים ציאניד וגורמים לבחילה, הקאות ושלשול קשה. הבישול מנטרל את הרעלן, ולכן לא מכינים סירופ ביתי מפירות גולמיים.
מה עם דבש, אכינצאה ושטיפות אף
- דבש. סקירת קוקרין מ-2018 כללה שישה ניסויים עם 899 ילדים בני שנה ומעלה, וקבעה שדבש "כנראה" מפחית שיעול טוב יותר מפלסבו (הפרש של 1.62 נקודות בסולם של שבע נקודות, רווח סמך: 0.22 עד 3.02, ודאות בינונית). הסקירה בחנה שיעול ולא את משך הצינון כולו, ומעבר לשלושה ימים של טיפול לא נמצא יתרון על פלסבו.
- אכינצאה. סקירת קוקרין מ-2014 כללה 24 ניסויים כפולי סמיות עם 4,631 משתתפים, אבל התכשירים שונים זה מזה כל כך עד שהמחברים נמנעו מאיחוד התוצאות. אף אחת מ-12 השוואות המניעה שדיווחו על מספר החולים לא הגיעה למובהקות (איחוד בדיעבד רמז להפחתה של 10% עד 20% בסיכון, בתועלת שהמחברים מגדירים מפוקפקת מבחינה קלינית), ורק אחד משבעה ניסויי טיפול הראה קיצור של משך הצינון.
איך מתייחסים לכל זה לפני עונת הצינון
התמונה הכללית עקבית: לא הוכח שאף אחד מהתוספים שנבדקו מונע הצטננות באוכלוסייה הכללית, ויש כמה רמזים לקיצור קל של המחלה, בוודאות נמוכה עד בינונית. מי שמודאג משפעת, מחלה אחרת מצינון רגיל, צריך להסתכל על חיסון ולא על מדף התוספים. על הפער בחיסוני השפעת בישראל כתבנו כאן. ועל תוספי תזונה כלליים, ראו הכתבה על המולטי-ויטמין.
מי שמעדיף לנסות בכל זאת, כדאי שיקפיד על שלושה כללים: להתחיל עם הסימפטומים הראשונים ולא "לקחת לכל החורף"; לא לחרוג מרף האבץ היומי ליותר מכמה ימים; ולהימנע לגמרי מאבץ באף. ומי שמצבו מחמיר, עם חום גבוה ומתמשך או קשיי נשימה, אינו זקוק לתוסף אלא לרופא.
שאלות ותשובות
האם אבץ מקצר הצטננות? ייתכן. סקירת קוקרין מ-2024 מצאה קיצור ממוצע של 2.37 ימים כשנוטלים אבץ לאחר תחילת הצינון, אבל בוודאות נמוכה ובשונות גדולה בין המחקרים. המילה וצ'אלקר טוענים שפסטילות אבץ מתאימות מקצרות צינון אצל מבוגרים ב-37%.
כמה אבץ מותר ליטול ביום? רף הצריכה העליון למבוגרים הוא 40 מ"ג ביום מכל המקורות, לפי מכון לינוס פאולינג. המינונים בניסויים עלו עליו, ולכן מדובר בטיפול קצר בלבד, ולא בנטילה ממושכת.
האם ויטמין C בכל יום ימנע ממני להצטנן? לא. בקרב האוכלוסייה הכללית יחס הסיכונים עמד על 0.97, כלומר כמעט אין הבדל. יתרון משמעותי נמצא רק אצל אנשים בעומס גופני קיצוני בקור.
האם סירופ סמבוק בטוח? לפי NCCIH, פירות גולמיים או לא בשלים עלולים לגרום לבחילה, הקאות ושלשול קשה, והבישול מנטרל את הרעלן. הראיות לתועלת מבוססות על ניסויים קטנים.
מקורות
- Nault D. et al., "Zinc for prevention and treatment of the common cold", Cochrane Database of Systematic Reviews, מאי 2024. https://doi.org/10.1002/14651858.CD014914.pub2 (תקציר דרך Europe PMC: https://europepmc.org/article/MED/38719213)
- Hemilä H., Chalker E., "Shortcomings in the Cochrane review on zinc for the common cold (2024)", Frontiers in Medicine, אוקטובר 2024. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC11521859/
- "Vitamin C for preventing and treating the common cold", Cochrane Database of Systematic Reviews, ינואר 2013. https://doi.org/10.1002/14651858.CD000980.pub4 (תקציר דרך Europe PMC: https://europepmc.org/article/MED/23440782)
- Hawkins J. et al., "Black elderberry (Sambucus nigra) supplementation effectively treats upper respiratory symptoms: A meta-analysis", Complementary Therapies in Medicine, 2019. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30670267/
- "Elderberry Supplementation Reduces Cold Duration and Symptoms in Air-Travellers", Nutrients, 2016. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27023596/
- NCCIH, "Elderberry", עודכן בנובמבר 2024. https://www.nccih.nih.gov/health/elderberry
- "Honey for acute cough in children", Cochrane Database of Systematic Reviews, 2018. https://doi.org/10.1002/14651858.CD007094.pub5
- "Echinacea for preventing and treating the common cold", Cochrane Database of Systematic Reviews, 2014. https://doi.org/10.1002/14651858.CD000530.pub3
- Linus Pauling Institute, Oregon State University, "Zinc". https://lpi.oregonstate.edu/mic/minerals/zinc
- ABC News, "Zicam Zinc Nasal Sprays May Damage Sense of Smell, FDA Says", 16 ביוני 2009. https://abcnews.com/Health/ColdandFluNews/story?id=7853178