שעון חורף בישראל: מה שעה אחת אחורה עושה לשינה, ללב ולכביש, ומה אומר החוק

בשעה 02:00 בלילה שבין שבת לראשון חזרו המחוגים לשעה אחת, וישראל עברה רשמית לשעון חורף. על הנייר זו מתנה קטנה: שעה נוספת במיטה. בפועל, השמש עולה מעכשיו שעה מוקדם יותר לפי השעון, ושוקעת שעה מוקדם יותר. השעון על הקיר זז, והשעון שבתוך הגוף לא קיבל על כך הודעה.

השאלה אם המעבר הזה מזיק לבריאות נשמעת כמו אחד מוויכוחי הסלון שאין להם הכרעה, אבל בשנים האחרונות היא הפכה לשאלה עם נתונים. יש ממצאים מדאיגים, יש ממצאים שנעלמים כשבודקים אותם על מדגמים גדולים יותר, ויש עמדה ברורה אחת של האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה. הכתבה הזו עוברת על כל אלה, מסבירה מה בדיוק קובע החוק הישראלי ולמה הוא נראה כך, ומסיימת בדברים שאפשר לעשות כבר השבוע.

מה קובע החוק בישראל על שעון קיץ ושעון חורף?

ההסדר מעוגן בחוק קביעת הזמן, התשנ"ב-1992. בנוסחו הנוכחי, שנקבע בתיקון מ-2013, הזמן בישראל מוקדם בשעה אחת בכל שנה "מיום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרס בשעה 02:00, עד יום ראשון האחרון בחודש אוקטובר בשעה 02:00", כך שהוא מקדים את זמן היקום המתואם בשלוש שעות. בשאר השנה ישראל נמצאת בשעון חורף, שעתיים לפני זמן היקום.

בשנת 2026 זה אומר ששעון הקיץ נמשך מיום שישי 27 במרץ ועד הלילה שעבר, כלומר 212 ימים. שעון הקיץ הבא ייכנס בלילה שבין חמישי לשישי, 26 במרץ 2027. ההקדמה באביב מתבצעת בישראל בלילה שבין חמישי לשישי, ואילו חזרה לשעון חורף נעשית בלילה שבין שבת לראשון.

למה ישראל התווכחה כל כך הרבה על התאריך?

עד 2013 שעון הקיץ הסתיים ביום ראשון הראשון שלאחר 1 באוקטובר, ואם יום זה חל בראש השנה, נדחה המעבר ליום שני. בפועל, לפי הדיווח ב"טיימס אוף ישראל", ישראל חזרה לשעון חורף בשבת בערב שלפני יום כיפור, כדי שהצום, שנמדד לפי צאת הכוכבים, יתחיל ויסתיים שעה מוקדם יותר. מכיוון שיום כיפור נופל בלוח העברי בין אמצע ספטמבר לאמצע אוקטובר, ישראל חזרה לעתים לשעון חורף עד חודש וחצי לפני רוב מדינות העולם.

באפריל 2013 מינה שר הפנים דאז גדעון סער ועדה בראשות שמואל אבואב מארגון "אור ירוק", שכללה גם את פרופ' גבי ברבש ואת פרופ' יונינה אלדר מהטכניון, כדי לבחון את ההשפעות הכלכליות, האנרגטיות והבטיחותיות של שעון הקיץ. ועדה מקצועית שמינה השר המליצה, וההמלצה הוטמעה בהצעת החוק הממשלתית שפורסמה ברשומות ב-24 ביוני 2013, להאריך את שעון הקיץ בשלושה שבועות לפחות בשנה, ובשנים מסוימות בארבעה.

הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ב-48 תומכים מול 5 מתנגדים. בדיון נשמעו בעיקר טענות דתיות: חבר הכנסת זבולון קלפה הזהיר שההארכה תכריח חלק מהעובדים והמתפללים לבחור בין תפילה לעבודה. סער טען מנגד שבמזג אוויר ישראלי של אוקטובר אין סיבה שיחשיך מוקדם כל כך. בקריאה שנייה ושלישית התקבל התיקון ברוב של 73 תומכים מול 17 מתנגדים, ובדיון טען חבר הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה שהיישום המיידי לא הוגן, כי אנשים כבר תכננו את חייהם לפי שעות האור.

מאז הוויכוח לא נעלם. בסקירת כלכליסט לקראת המעבר הלילה מופיעות ארבע טענות נגד שעון החורף: פחות זמן משותף להורים וילדים, יותר נהיגה בחושך, ניתוק מהשעון באירופה ועלות כלכלית. הכתבה אינה מצטטת מחקר שמבסס אותן, ולכן נשאיר אותן כטענות.

מה שעה אחת עושה לשעון הביולוגי?

האור הוא האות החזק ביותר שמכוונן את השעון הצירקדי, כפי שמפורט במאמר העמדה של האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה (AASM). אור בערב ואפלה בבוקר מאחרים את השעון, ושעון קיץ מגדיל את שניהם. לפי המאמר, אנחנו חיים בו-זמנית לפי שלושה שעונים: הצירקדי הפנימי, הסולרי של השמש והחברתי של המשרד ובית הספר, ושינוי השעון מרחיק אותם זה מזה.

חשוב לדייק כאן. המעבר האביבי גוזל שעת שינה, והאקדמיה קושרת אותו לחוב שינה מצטבר. המעבר הסתווי נשמע נדיב יותר, אבל גם אותו המאמר מקשר להפרעות שינה, לשינויים במצב הרוח ולתאונות דרכים, ולכן מסיק שהמעבר פוגע בשני הכיוונים. את המסקנה הזו מחזק פרופ' ערן טאובר, ראש המעבדה לחקר שעונים ביולוגיים באוניברסיטת חיפה, שכתב באוקטובר 2025 ששעון הסטנדרט, שהוא שעון החורף, הוא ההגדרה "הטבעית והבריאה ביותר" לגוף האדם.

על הדרך שבה אור הבוקר מכוונן את השעון הפנימי כתבנו בהרחבה במאמר אור בבוקר, שינה בלילה. השבוע הזה הוא הזדמנות מעשית ליישם אותו, כי האור מגיע שעה מוקדם יותר לפי השעון.

האם המעבר מעלה את הסיכון להתקף לב ולתאונות?

כאן הנתונים מתפצלים, וחשוב להפריד בין שני המעברים. מטא-אנליזה של שבעה מחקרים, שפורסמה ב-2019 ב-Journal of Clinical Medicine, מצאה עלייה קטנה בהתקפי לב אחרי המעבר לשעון קיץ (יחס הסיכויים 1.05, רווח בר-סמך 1.02-1.07), ולא מצאה שינוי מובהק אחרי המעבר לשעון חורף (1.01, רווח בר-סמך 0.98-1.04). מחקר מוקדם יותר מבתי חולים במישיגן ב-935 חולי התקף לב מצא יחס של 1.17 בשבוע שאחרי המעבר האביבי, כמעט בגבול המובהקות (רווח בר-סמך 1.00-1.36), ויחס של 0.99 בשבוע שאחרי המעבר הסתווי.

מנגד, מחקר גדול שפורסם בספטמבר 2025 ב-JAMA Network Open בדק 168,870 חולים ב-1,124 בתי חולים בארה"ב, ולא מצא הבדלים מובהקים בשכיחות התקפי הלב בשבועות המעבר, באף אחד משני הכיוונים. החריג היחיד היה עלייה בשבוע שאחרי המעבר האביבי של 2020, שחפף את תחילת מגפת הקורונה. החוקרים העריכו שעלייה שדווחה בעבר ייתכן שנבעה ממדגמים קטנים, ואולי גם מכך שהטיפול בהתקף לב השתפר.

בכביש התמונה עקבית יותר. בעבודה של חוקרים מאוניברסיטת קולורדו בבולדר, שנסמכה על 732,835 תאונות קטלניות בארה"ב בין 1996 ל-2017, נמצאה עלייה של 6% בתאונות קטלניות בשבוע העבודה שאחרי המעבר האביבי, כ-28 הרוגים נוספים בשנה, ועלייה של יותר מ-8% בחלקם המערבי של אזורי הזמן. אחרי המעבר הסתווי לא נרשם שינוי נטו, כי ירידה בתאונות הבוקר קוזזה בעלייה בתאונות הערב.

ומה בישראל? בחיפוש במאגר PubMed לפי שיוך ישראלי לא איתרנו מחקר ישראלי שבחן את השפעת המעבר על התקפי לב או על תאונות, ולכן כל המספרים שלמעלה מגיעים מארה"ב. לפי דיווח ב"ynet" ממרץ 2026, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לבבי באיכילוב רואה במעבר למעשה "ג'ט לג" של שעה אחת, וקרדיולוגית ממכבי שירותי בריאות הדגישה שהדגש הוא על הרגלי השינה לאורך זמן ולא על לילה אחד. לפי קריאתנו את הנתונים: שעה אחת לא נראית כמו סכנה לאדם בריא, וההשפעה הצפויה גדולה יותר על מי שממילא ישן מעט.

מה ההמלצה של רופאי השינה, ומה קורה בעולם?

האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה פרסמה בשנת 2020 עמדה שלפיה יש להפסיק את המעברים העונתיים ולקבוע שעון סטנדרט קבוע, ועדכנה אותה ב-31 באוקטובר 2023 במאמר שכותרתו, בתרגום חופשי, "שעון חורף קבוע הוא הבחירה האופטימלית לבריאות ולבטיחות". כ-20 ארגונים רפואיים ומדעיים תמכו בהצהרה. הנימוק המרכזי: "הגוף לא מסתגל לשעון קיץ גם אחרי כמה חודשים", והמאמר מציין שבהשוואה בין החלק המזרחי למערבי של אזור זמן אחד בארה"ב, שעת אור נוספת בערב נקשרה לקיצור השינה בממוצע ב-19 דקות.

המחקר החדש ביותר שמנסה לכמת את ההבדל הוא מודל של חוקרי סטנפורד, שפורסם ב-PNAS בספטמבר 2025. לפי המודל, שעון חורף קבוע היה מוריד את שכיחות ההשמנה ב-0.78 נקודות אחוז ואת שכיחות השבץ ב-0.09 נקודות אחוז בארה"ב, לעומת המצב הנוכחי. גם שעון קיץ קבוע נתן תועלת, אבל קטנה יותר (0.51 ו-0.07 נקודות אחוז), והמעבר הדו-שנתי יצא התרחיש הפחות טוב מהבחינה הצירקדית. זה מודל ולא ניסוי, והתוצאות נכונות לתנאי תאורה אידיאליים. באפריל 2026 פרסם PNAS תיקון למאמר, בעקבות שגיאה בנתוני התאורה של המודל. התיקון אינו מפרט שינוי במספרים שבתקציר, אבל הם נשארים הערכה זהירה.

למרות המלצת המומחים, הפוליטיקה הולכת לכיוון ההפוך. ב-14 ביולי 2026 העביר בית הנבחרים האמריקאי ב-308 קולות מול 117 את "חוק אור השמש" (Sunshine Protection Act), שנועד לקבוע שעון קיץ לצמיתות. בסנאט ההצעה הועברה לוועדת המסחר ולא הוכרעה, והאקדמיה לרפואת שינה מתנגדת לכיוון הזה.

באירופה הסיפור דומה בצורה מתסכלת. הפרלמנט האירופי אישר ב-26 במרץ 2019 ברוב של 410 מול 192 את הפסקת המעברים, אבל מועצת האיחוד, שבה נמצאות ממשלות החברות, לא גיבשה עמדה, כי חלק מהמדינות רוצות להישאר בשעון קיץ וחלקן בשעון חורף. באוקטובר 2025 הציע ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס לבטל את המעבר מ-2026, אבל בלי רוב במועצה ההסדר הקיים נותר בתוקף.

איך מסתגלים לשעון חורף בלי להרגיש מרוסקים?

רוב ההמלצות מבוססות על עיקרון אחד: לעזור לשעון הפנימי להתיישר עם השעון בקיר, ולא לצפות שהוא ילמד לבד. הנה מה שמקובל בקרב מומחי שינה, וחלק מהמקורות הם עצות של אנשי מקצוע ולא הנחיות קליניות מבוססות ראיות:

להישאר קבועים בשעת הקימה. האקדמיה האמריקאית ממליצה לשמור על שעות שינה וקימה קבועות כל יום. אם רוצים ליהנות מהשעה הנוספת, יש ללכת לישון בשעה הרגילה ולהזיז את השעון רק לפני שנכנסים למיטה.
אור בבוקר. לפי OU Health, חמש עד עשר דקות באור שמש זמן קצר אחרי הקימה עוזרות לשעון הפנימי להתאפס.
להתכונן מראש. בקליניקה לרפואת שינה של OU Health בארה"ב מציעים להזיז את שעת השינה בכ-15 דקות בכל לילה במשך שלושה עד חמישה ימים לפני המעבר, ובסתיו לעשות זאת לכיוון מאוחר יותר.
להימנע מקפאין אחר הצהריים ובערב, לשמור על חדר חשוך ושקט, ולבנות שגרה מרגיעה לפני השינה.
לא לצפות לנס. האקדמיה מציינת שעה נוספת אחת לא תמחק חוב שינה כרוני, והמטרה היא לישון מספיק כדי להתעורר רענן ועירני. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על שינה בישראל מפורטים במאמר אומה עייפה.

שאלות ותשובות

מתי חוזרים לשעון קיץ? לפי החוק, בלילה שבין חמישי לשישי שלפני יום ראשון האחרון של מרץ. בשנת 2027 זה 26 במרץ בשעה 02:00.

האם שעון חורף קבוע בריא יותר משעון קיץ קבוע? האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה ופרופ' ערן טאובר מאוניברסיטת חיפה סבורים שכן, כי שעון חורף תואם יותר את מחזור האור הטבעי. מודל סטנפורד מוצא יתרון גם לשעון קיץ קבוע על פני המעבר הדו-שנתי, אבל קטן יותר. אלה הערכות מודל ועמדות מקצועיות, לא ניסוי מבוקר.

האם המעבר מסוכן ללב? בעיקר המעבר האביבי נבדק, והממצאים מעורבים: מטא-אנליזה מצאה עלייה קטנה של 5% ביחס הסיכויים, ומחקר גדול יותר משנת 2025 לא מצא הבדל מובהק. אחרי המעבר לשעון חורף לא נמצא שינוי מובהק בהתקפי לב.

האם השעה הנוספת היא בונוס שינה? רק למי שמנצל אותה. האקדמיה האמריקאית מציעה ללכת לישון בשעה הרגילה, להזיז את השעון רק לפני השינה ולקום בשעה הרגילה. מי שחסר שינה כרונית לא ישלים בשעה אחת את החוב.

מקורות

חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013, הצעת חוק ממשלתית, רשומות, 24.6.2013 (הנוסח הקודם, הנוסח המוצע ודברי ההסבר): https://tz.cs.huji.ac.il/2013+draft.pdf
Times of Israel, "Winter time blows in, turning clocks back an hour", 27.10.2019: https://www.timesofisrael.com/winter-time-blows-in-turning-clocks-back-an-hour/
Times of Israel, "Israel springs forward to daylight saving time overnight", 26.3.2020: https://www.timesofisrael.com/israel-springs-forward-to-daylight-saving-time-overnight/
Israel National News, ועדת סער לבחינת שעון הקיץ, 21.4.2013: https://www.israelnationalnews.com/news/167325
Israel National News, אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה, 25.6.2013: https://www.israelnationalnews.com/news/169278
Ynetnews, "Knesset passes DST extension": https://www.ynetnews.com/article/4402507
כלכליסט, "שעון חורף 2026 בישראל: המדריך המלא למעבר והשפעותיו", 24.10.2026: https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hyxclt5hfl
Rishi MA et al., "Permanent standard time is the optimal choice for health and safety: an American Academy of Sleep Medicine position statement", J Clin Sleep Med 2024;20(1):121-125: https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10758561
AASM, הודעה לעיתונות על עדכון עמדת האקדמיה, 31.10.2023: https://aasm.org/new-position-statement-supports-permanent-standard-time/
AASM, "When daylight saving time ends, people plan to sleep", 28.10.2019: https://aasm.org/when-daylight-saving-time-ends-people-plan-to-sleep/
AASM, "Time change provides chance to prioritize sleep", 30.10.2013: https://aasm.org/time-change-provides-chance-to-prioritize-sleep/
Manfredini R et al., "Daylight Saving Time and Acute Myocardial Infarction: A Meta-Analysis", J Clin Med 2019;8(3):404: https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC6463000/
Jiddou MR et al., "Incidence of myocardial infarction with shifts to and from daylight savings time", Am J Cardiol 2013;111(5):631-635 (תקציר): https://journalclub.wustl.edu/2012/12/12/incidence-of-myocardial-infarction-with-shifts-to-and-from-daylight-savings-time/
Rymer JA et al., "Daylight Savings Time and Acute Myocardial Infarction", JAMA Netw Open 2025;8(9):e2530442: https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC12421335/
Fritz J et al., Current Biology 2020 (דיווח אוניברסיטת קולורדו בבולדר, 30.1.2020): https://www.colorado.edu/today/2020/01/30/spring-forward-daylight-saving-time-brings-surge-deadly-crashes
Weed L, Zeitzer JM, "Circadian-informed modeling predicts regional variation in obesity and stroke outcomes under different permanent US time policies", PNAS 2025;122(38):e2508293122 (תקציר, PubMed): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40953265/
ScienceDaily / Stanford Medicine, 16.9.2025: https://sciencedaily.com/releases/2025/09/250915202850.htm
ערן טאובר, אוניברסיטת חיפה, "עוברים לשעון חורף: למה כדאי להישאר בו לאורך כל השנה", אוקטובר 2025: https://www.haifa.ac.il/2025/10/23/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9B%D7%93%D7%90%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%90%D7%A8-%D7%91%D7%95-%D7%9C%D7%90/
ynet בריאות, "שעון קיץ 2026 והלב שלנו: מיתוס 'השעה הקטלנית'", מרץ 2026: https://www.ynet.co.il/health/article/bjtj5oa5wl
Clerk of the US House of Representatives, Roll Call 238, H.R. 139, 14.7.2026: https://clerk.house.gov/Votes/2026238?Page=2
US Senate Committee on Commerce, H.R. 139, Sunshine Protection Act of 2025: https://www.commerce.senate.gov/legislation/
Sortiraparis, "End of daylight saving time: what's the status of its abolition in 2026", 9.10.2026: https://www.sortiraparis.com/en/news/in-paris/articles/353276-end-of-daylight-saving-time-what-s-the-status-of-its-abolition-in-2026
Greek City Times, "Clocks go back on 25 October as Greece returns to winter time", 9.10.2026: https://greekcitytimes.com/2026/10/09/greece-clocks-go-back-25-october-2026-winter-time/
OU Health, "10 Tips for Adapting Your Sleep to Daylight Saving Time Changes", 3.3.2025: https://www.ouhealth.com/blog/2025/march/10-tips-for-adapting-your-sleep-to-daylight-savi/
Correction for Weed and Zeitzer, PNAS 2026;123(18):e2612351123, 27.4.2026: https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC13142966/