בתוך המים ליד שמורת חוף האלמוגים באילת, בספטמבר 2024, גל חום ימי שכבר נמשך למעלה משלושה חודשים רצופים נכנס ליום ה-113 שלו. מד החום הראה 32.6 מעלות צלזיוס – 3.4 מעלות מעל הממוצע העונתי, ולחץ חום מצטבר של 30 "שבועות-מעלה" (Degree Heating Weeks), המדד הבינלאומי לעוצמת גלי חום ימיים. בכל מקום אחר בעולם, זה בדיוק המתכון להלבנת המונים: תוך ימים עד שבועות האלמוגים פולטים את האצות הסימביונטיות שמזינות אותם, מלבינים ומתים בזה אחר זה. אבל כשנעמה-רוז קוכמן, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית, ופרופ' מעוז פיין מהמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת ירדו לבדוק את מושבות האלמוגים שהם עוקבים אחריהן כבר ארבע שנים, הם מצאו את רוב האלמוגים בחיים, כמעט כאילו דבר לא קרה.
זה לא סיפור על עמידות מקומית קטנה. זה קרה בדיוק באמצע ההלבנה ההמונית הגדולה בהיסטוריה: מ-2023 ועד אמצע 2025 פגע לחץ חום מלבין ב-84% משטח שוניות האלמוגים בעולם, בלא פחות מ-83 מדינות וטריטוריות, כך על פי מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה האמריקאי (NOAA). מדובר בקפיצה חדה מהאירועים הקודמים: 21% מהשוניות נפגעו ב-1998, 37% ב-2010, ו-68% בין 2014 ל-2017. כמעט מחצית ממיני האלמוגים הבונים-שונית בעולם ניצבים היום בסכנת הכחדה. ובתוך כל זה, פינה אחת קטנה בים סוף פשוט מסרבת למות.
הנתון הזה הפך את מפרץ אילת-עקבה, לפי כמה מהחוקרים המובילים בתחום, למה שאולי הוא המפלט האחרון של שוניות האלמוגים בעולם – מעבדת שדה חיה שממנה מדענים מנסים ללמוד איך שוניות אחרות עשויות לשרוד את מה שכבר הרג את רובן. אבל המחקר החדש ביותר, שפורסם בספטמבר 2025 בכתב העת Science of the Total Environment, לא רק מספר סיפור הצלה. הוא גם מתעד לראשונה סדקים בחוסן הזה – בדיוק ברגע שבו ממשלת ישראל דנה בהגדלת שינוע הנפט דרך אותו מפרץ עצמו.
למה בכלל אלמוגי אילת שורדים את מה שהורג שוניות בכל העולם?
התשובה לא מתחילה בהווה, אלא לפני יותר מ-10,000 שנה, בתום עידן הקרח האחרון. אז, כשמפלס הים העולמי היה נמוך בכ-120 מטרים מהיום, מיצר באב אל-מנדב שמחבר בין ים סוף למפרץ עדן כמעט נסגר לגמרי – נותרה רצועת מים צרה וחמה, ברוחב של כמה קילומטרים בלבד ובעומק של פחות מ-20 מטרים. התנאים הקיצוניים בשארית ים סוף, מליחות גבוהה וחום כבד, החריבו כמעט את כל אוכלוסיות האלמוגים שהיו שם. כשהקרחונים נמסו והים עלה מחדש, אלמוגים ממפרץ עדן חדרו צפונה כדי ליישב מחדש את הבריכה הריקה – אבל רק אלה שיכלו לשרוד את החום הקיצוני של המיצר הצליחו לעבור אותו ולהתבסס בצפון.
זו, בקצרה, התיאוריה שהציג ב-2013 פרופ' פיין עצמו יחד עם עמיתים בכתב העת Global Change Biology. לפי המחקר, אירוע הברירה הטבעית הזה סינן מראש דור שלם של אלמוגים עמידים בחום קיצוני, ואלה שהתבססו בסופו של דבר בצפון ים סוף ובמפרץ אילת-עקבה נושאים את המורשת הגנטית הזאת עד היום. אלמוגי המפרץ מגלים סף הלבנה חריג בגובהו: פער של כשש מעלות בין שיא הטמפרטורה הקיצי הממוצע לבין הסף שבו הם מתחילים להלבין – פער שכמעט ואינו קיים אצל רוב שוניות העולם. הסף החריג הזה, כך מעריכים החוקרים, עשוי לדחות בעשרות שנים ואף במאה שלמה את רגע ההלבנה הקריטי במפרץ אילת, גם תחת התחממות גלובלית מתמשכת.
מה בדיוק קרה בקיץ 2024 שהופך אותו לשיא עולמי?
המחקר של קוכמן ופיין לא הסתפק בהיסטוריה הרחוקה. הצוות עקב במשך ארבעה קיצים רצופים אחרי מושבות אלמוגים במפרץ אילת, וקיץ 2024 היה מבחן הקיצון: גל חום שנמשך 113 יום ברציפות, עם שיא של 32.6 מעלות, 3.4 מעלות מעל הממוצע, ולחץ חום מצטבר של 30 שבועות-מעלה. למי שלא מכיר את הסולם: כבר ארבעה שבועות-מעלה נחשבים סף להלבנה, ושמונה שבועות-מעלה נחשבים סף לתמותה חמורה לפי הגדרות NOAA. שלושים שבועות-מעלה הם לא רק חריגה מהסף – הם כמעט פי ארבעה מסף התמותה החמורה, והיוו גם את לחץ החום הימי הגבוה ביותר שנמדד באותה שנה בכל העולם.
חמישה מיני אלמוגים עברו את גל החום הזה בלי הלבנת המונים. Porites, אחד המינים השכיחים בשונית, שמר על יציבות מטבולית לאורך כל האירוע. רק אצל Cyphastrea, אלמוג-מוח נפוץ, נרשמה ירידה משמעותית של 55% בצפיפות האצות הסימביונטיות בשיא הלחץ – אבל גם הוא התאושש במלואו עד ינואר 2025. "התוצאות האלה מדגישות גם את החוסן וגם את השבריריות של המערכת האקולוגית", אמר פיין בעקבות פרסום המחקר. קוכמן, שהובילה את המחקר, ניסחה זאת בצורה חדה עוד יותר: בעוד שכמעט מחצית ממיני האלמוגים הבונים-שונית בעולם ניצבים בסכנת הכחדה, מפרץ אילת-עקבה נשאר אחד ממעוזי ההישרדות האחרונים של שוניות בעולם.
האם זה אומר שהאלמוגים באילת חסינים לגמרי?
לא. וזו בדיוק הנקודה שהופכת את הסיפור הזה למורכב יותר מסתם "ניצחון". קיץ 2024 היה גם הפעם הראשונה שבה תועדה הלבנה של ממש, גם אם מוגבלת, במפרץ אילת: כ-5% מהאלמוגים במים הישראליים הלבינו, בעיקר במים רדודים החשופים יותר לשמש. רובם התאוששו עם התקררות המים בחורף, אבל חלק קטן מת. "אין ספק שאנחנו צריכים להתעורר, כי לשינוי האקלים יש כאן השפעה, ודווקא כאן היא צריכה להטריד אותנו יותר", אמר פיין לאחר האירוע. "תנאים כאלה בכל מקום אחר היו גורמים לתמותה מוחלטת של כל שונית."
הסדקים הראשונים האלה לא מגיעים לבד. דוח של המשרד להגנת הסביבה מתעד שטמפרטורת פני הים במפרץ אילת עולה בקצב של כחצי מעלה לעשור מאז 1988 – פי 2.5 מקצב ההתחממות העולמי הממוצע. בבדיקות מעבדה עומדים אלמוגי המפרץ בחום של עד כ-32 מעלות; מדידת השיא שנרשמה בשדה בקיץ 2024, 32.6 מעלות, כבר חצתה את הסף הזה. ב-2023 התפרצה מגפה שחיסלה חלק ניכר מאוכלוסיית קיפודי הים במפרץ, מין שממלא תפקיד קריטי בניקוי אצות מהשונית, ושהתאוששותו עדיין לא ברורה. מעל הכול, המפרץ סובל מזיהום מתמשך: מתכות כבדות משיט וממכליות, שאריות תרופות וכימיקלים מתיירים, ותאורה מלאכותית עזה מהערים לאורכו – מחקרים ישראליים מזהים את אזור אילת-עקבה כאחד האזורים הסובלים ביותר מזיהום אור בעולם, תופעה שפוגעת בסנכרון שחרור תאי הרבייה של האלמוגים ומשבשת את התיישבותם מחדש. שילוב הלחצים המקומיים עם שינוי האקלים העולמי הוא בדיוק מה שמומחים ברשות הטבע והגנים מזהירים מפניו: כדי לשמר את החוסן הטבעי של השונית, צריך לצמצם קודם כול את הלחצים שנמצאים בשליטתנו.
כל אירוע הלבנה עולמי חמור יותר מקודמו, וזו בדיוק המגמה שהופכת מעוז הישרדות כמו מפרץ אילת מסקרנות מדעית לנכס אסטרטגי עולמי.
כמה שווה כלכלית שונית האלמוגים באילת?
מחקר כלכלי חדש, שפורסם בסתיו 2025 בכתב העת "אקולוגיה וסביבה", ניסה לענות בדיוק על השאלה הזאת. עפרי מנה, סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחיית פרופ' אופיר רובין ופרופ' עדו בר-זאב, סקרה 1,026 בני אדם – 473 מבקרים בפועל בשמורת חוף האלמוגים ו-553 ישראלים שנדגמו כמדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית – בין אוגוסט לאוקטובר 2024. באמצעות שתי שיטות מקובלות בכלכלת הסביבה, הערכת נכונות לשלם ושיטת עלות הנסיעה, הגיע הצוות לתמחור שנתי כולל של כ-326.8 מיליון שקל, במחירי 2024, לשונית האלמוגים באילת.
הפירוט מפתיע: רק כ-10% מהערך, כ-33.6 מיליון שקל, נובע משימוש ישיר כמו צלילה, שנורקלינג ותיירות. השאר, כ-89% מהסכום, הוא מה שכלכלנים מכנים "ערך אי-שימוש": הסיפוק שהציבור מפיק פשוט מהידיעה שהשונית קיימת, ומהרצון לשמר אותה לדורות הבאים. במילים אחרות, רוב הערך הכלכלי של השונית לא מגיע מתיירים שצוללים בה – הוא מגיע מכל ישראלי שרוצה לדעת שהיא עדיין שם. המספר הזה לא נשאר תרגיל אקדמי: הוא פורסם בדיוק על רקע ויכוח ציבורי סוער על עתיד המפרץ הזה.
מה בדיוק ממשלת ישראל שוקלת לעשות במפרץ, ולמה עכשיו?
ב-2021 קבע המשרד להגנת הסביבה, בהובלת השרה דאז תמר זנדברג, מדיניות "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת: הגבלת שינוע הנפט של חברת קצא"א (קו צינור אירופה-אסיה, לשעבר קו אילת-אשקלון) לשני מיליון טון בשנה במפרץ, כדי לצמצם את הסיכון לדליפה שעלולה לפגוע בשונית. ב-2024 ביטלה הממשלה את המדיניות הזאת כליל, בעקבות לחץ ומאבק משפטי של קצא"א, ופתחה את הדלת להגדלה משמעותית של כמות הנפט שתעבור במפרץ. לפי ארגוני סביבה המתנגדים למהלך, המשמעות עשויה להיות קפיצה ממספר בודד של מכליות נפט בשנה לעשרות מכליות ולמיליוני טונות נפט, אף שהיקף מדויק ולוח זמנים סופי טרם פורסמו רשמית, והנושא הועבר לצוות בין-משרדי שאמור לגבש מסגרת רגולטורית חדשה.
הסיכון הזה אינו תיאורטי. דיווחים המצטטים גורמים שבדקו את צינור קצא"א מצביעים על כך שבחלק מהקטעים נשחקו עד כ-70% מעובי דופן הצינור. המשרד להגנת הסביבה עצמו מעריך שדליפה בודדת של עד 25 אלף טונות נפט גולמי במפרץ אילת עלולה לגרום נזק כלכלי של כ-16 מיליארד שקל למשק הישראלי. מול הסכום הזה עומדות ההכנסות שהמדינה צפויה להרוויח מהסדר הנפט המורחב: כ-42 מיליון שקל בשנה בלבד, על פי ההערכה שמופיעה במחקר הכלכלי על השונית. במילים פשוטות: המדינה שוקלת לקחת סיכון שעלול לעלות פי מאות ממה שהיא צפויה להרוויח ממנו, בשונית שמחקר עצמאי מעריך את שוויה השנתי בכ-327 מיליון שקל, ושכפי שהראה קיץ 2024, כבר קרובה יותר מתמיד לגבול הסיבולת שלה.
זה הפרדוקס שבסיפור של אלמוגי אילת: השונית שהצליחה במקום שכמעט כל שונית אחרת בעולם נכשלה, לא בזכות מדיניות טובה או מזל טוב, אלא בזכות אירוע ברירה טבעית שקרה לפני עשרת אלפים שנה. את המורשת הגנטית הזאת אי אפשר לשחזר במעבדה, ואי אפשר לקנות בכסף. אפשר רק שלא לבזבז אותה. פיין וקוכמן מזהירים שהחלון הזה הולך ומתקצר, לא כי החום ינצח את האלמוגים בעוד עשור, אלא כי כל לחץ נוסף, מזיהום ועד דליפת נפט, מכרסם בשוליים הצרים של החוסן שהם תיעדו. השאלה שהמחקר שלהם משאיר פתוחה היא לא אם מפרץ אילת יכול לשרוד את משבר האקלים העולמי. התשובה לזה, כרגע, היא כן. השאלה היא אם הוא יצליח לשרוד גם את ההחלטות שמתקבלות עליו כאן, במדינה שמתגאה בו.
שאלות ותשובות
האם אלמוגי אילת חסינים לחלוטין בפני התחממות כדור הארץ? לא. מחקר שפורסם ב-2025 מצא שחמישה מיני אלמוגים במפרץ אילת שרדו גל חום שיא של 113 יום ו-32.6 מעלות בלי הלבנת המונים, אבל אותו קיץ תיעד גם את מקרה ההלבנה הראשון בהיסטוריה של המפרץ, כ-5% מהאלמוגים במים הישראליים. החוקרים מדגישים שמדובר בחוסן יחסי, לא בחסינות מוחלטת, וששוליו כבר נבחנים.
למה שוניות אחרות בעולם קורסות והשונית באילת לא? לפי מחקר מ-2013, אלמוגי מפרץ אילת-עקבה עברו אירוע ברירה טבעית קיצוני לפני יותר מ-10,000 שנה, כשמיצר באב אל-מנדב הצטמצם לרצועת מים צרה וחמה בתום עידן הקרח האחרון. רק אלמוגים עמידים בחום קיצוני שרדו את המעבר דרכו והתיישבו מחדש בצפון ים סוף, ולכן הם נושאים היום עמידות תרמית גבוהה משמעותית מרוב שוניות העולם.
כמה שווה כלכלית שונית האלמוגים באילת? מחקר של אוניברסיטת בן-גוריון שפורסם בסתיו 2025 העריך את הערך הכלכלי השנתי של השונית בכ-326.8 מיליון שקל, כשרוב הסכום, כ-89%, נובע מ"ערך אי-שימוש", הסיפוק שהציבור מפיק מעצם קיומה של השונית ולא רק משימוש תיירותי ישיר בה.
מה הסיכון בהגדלת שינוע הנפט דרך מפרץ אילת? המשרד להגנת הסביבה מעריך שדליפת נפט בודדת של עד 25 אלף טונות במפרץ עלולה לגרום נזק של כ-16 מיליארד שקל למשק. ב-2024 ביטלה הממשלה מדיניות שהגבילה את שינוע הנפט של קצא"א במפרץ ל-2 מיליון טון בשנה, על רקע דיווחים על שחיקה של עד 70% בדופן הצינור באזורים מסוימים.
מקורות
- Gulf of Aqaba as a thermal refuge: Insights from four years of intensifying marine heatwaves (Kochman & Fine) – Science of the Total Environment, ספטמבר 2025
- Gulf of Aqaba Corals Survive Record-Breaking Heatwaves, Offering Hope Amid Global Coral Crisis – האוניברסיטה העברית בירושלים, ספטמבר 2025
- New research confirms Eilat corals' remarkable resilience to rising temperatures – The Times of Israel, ספטמבר 2025
- Even the Gulf of Aqaba's 'supercorals' bleached during 2024 heat wave – Mongabay, אפריל 2025
- A coral reef refuge in the Red Sea (Fine, Gildor & Genin) – Global Change Biology, 2013
- World's Fourth Mass Coral Bleaching Event Likely Ended in 2025 – NOAA NESDIS
- 84% of the world's coral reefs impacted in the most intense global coral bleaching event ever – International Coral Reef Initiative (ICRI), 2025
- דוח ממשלתי מדאיג: שונית האלמוגים במפרץ אילת בסכנה – ynet, 2025
- מכה לטבע: הממשלה ביטלה את "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת – ynet, 2024
- הערכה כלכלית של שוניות האלמוגים במפרץ אילת על רקע שינוי האקלים וסיכונים אזוריים – אקולוגיה וסביבה, גיליון סתיו 2025
- אור מלאכותי בלילה משבש את מחזור הרבייה של האלמוגים – ynet, מבוסס על מחקר של פרופ' אורן לוי ועמיתיו, כתב העת Current Biology