בוקר יום ראשון. נתיבי איילון עמוסים, תיבת המייל גדושה בכל מה שהצטבר מאז חמישי, ובמטבחון המשרדי מבעבע הקפה הראשון של השבוע. ככה נראית ישראל כשהיא חוזרת לעבודה.
חוץ ממשרד אחד, שבו האורות יישארו כבויים עד מחר בבוקר.
עובדי מרכז הפיתוח הישראלי של ענקית התוכנה הבריטית Sage לא מגיעים בימי ראשון. לא בגלל חג ולא בגלל צמצומים – הם פשוט עובדים ארבעה ימים בשבוע, בשכר מלא, כבר ארבע שנים. והנתונים שלהם, כמו הנתונים של מאות חברות בעולם שניסו את אותו הדבר, מסרבים בעקשנות לספק לספקנים את הכישלון לו חיכו.
הניסוי הגדול בעולם – והתוצאה שהפתיעה את הכלכלנים
על הנייר זה נשמע כמו קומבינה: לעבוד 80% מהזמן, לקבל 100% מהשכר, ולספק 100% מהתפוקה. ארגון 4 Day Week Global מכנה את זה "מודל 100-80-100" – והוא שהפך את הרעיון מחלום של עובדים שחוקים לניסוי מבוקר, עם חוקרים, מדדים ולוחות זמנים.
הגרסה הגדולה והמצוטטת ביותר של הניסוי יצאה לדרך ביוני 2022 בבריטניה: 61 חברות וכ-2,900 עובדים עברו לשבוע עבודה של ארבעה ימים למשך חצי שנה, בהובלת הארגון ובליווי מחקרי של אוניברסיטת קיימברידג', בוסטון קולג' ומכון Autonomy. וזה לא היה מועדון של סטארט-אפים מפונקים: לצד חברות פינטק וסטודיו לאנימציה השתתפו גם עמותות, חברות ייעוץ ואפילו מסעדת פיש-אנד-צ'יפס מקומית.
בפברואר 2023 פורסמו התוצאות, והן היו חד-משמעיות עד כדי מבוכה. לא בגלל שהמודל שרד את המבחן – אלא בגלל שכמעט אף אחד לא רצה לחזור אחורה.
92% לא חזרו אחורה: המספרים
בתום הפיילוט הבריטי הודיעו 56 מתוך 61 החברות – 92% – שהן ממשיכות בשבוע המקוצר, ו-18 מהן הכריזו עליו כבר אז כעל מדיניות קבועה. באותו פיילוט ירד מספר העובדים שעזבו את החברות ב-57% לעומת התקופה המקבילה, ימי המחלה צנחו ב-65%, ו-71% מהעובדים דיווחו על ירידה ברמת השחיקה.
וההכנסות? נשארו כמעט ללא שינוי, עם עלייה ממוצעת של 1.4% בתקופת הניסוי – ועלייה של כ-35% לעומת תקופות מקבילות בשנים קודמות.
הספקנים אמרו: חכו שנה, ההתלהבות תתפוגג. מחקר ההמשך, שפורסם בפברואר 2024, מצא שדווקא לא: לפחות 54 מתוך 61 החברות – 89% – עדיין עבדו ארבעה ימים בשבוע, ו-51% כבר הפכו את ההסדר לקבוע. כל המנהלים שנשאלו העידו שההשפעה על הארגון חיובית.
ובקיץ האחרון הגיעה גם החותמת המדעית הכבדה ביותר עד כה: מחקר שפורסם ביולי 2025 בכתב העת Nature Human Behaviour, בהובלת החוקרות וון פאן וג'ולייט שור מבוסטון קולג', עקב אחרי 2,896 עובדים ב-141 ארגונים בשש מדינות – והשווה אותם לעובדים בחברות בקבוצת הביקורת שנשארו בשבוע של חמישה ימים. התוצאה: ירידה מובהקת בשחיקה, עלייה בשביעות הרצון ושיפור בבריאות הנפשית והפיזית. בחברות בקבוצת הביקורת – כלום.
בריטניה היא לא לבד. איסלנד הריצה כבר בין 2015 ל-2019 ניסויים ממשלתיים בקיצור שבוע העבודה בקרב 2,500 עובדים – יותר מאחוז מכוח העבודה שלה – והתוצאות הובילו לכך שכ-86% מהעובדים במדינה זכו להסכמים המאפשרים שבוע מקוצר. בפורטוגל, בפיילוט ממשלתי שתוצאותיו פורסמו ב-2024, רק 4 מתוך 41 חברות חזרו לחמישה ימים. ובגרמניה, שבה נבחנו גם חברות תעשייה מסורתיות יותר, 73% מ-45 החברות שהשתתפו בפיילוט של 2024 הודיעו שיישארו במודל.
שימו לב בכל זאת למדרג: 92% בבריטניה, 73% בגרמניה. גם לניסוי המוצלח בעולם יש תנאי פתיחה – ועליהם בהמשך.
מה זה עושה לשורה התחתונה
הנתון שמעניין כל מנכ"ל הוא לא השחיקה אלא התפוקה, וכאן טמונה ההפתעה האמיתית של הפיילוטים: העבודה לא נעלמה. היא התייעלה.
החברות שנכנסו לניסויים עברו קודם כול תהליך של ניקוי שומנים ארגוני: ישיבות של שעה הפכו לחצי שעה, עדכונים שגרתיים עברו למייל, "שעות ריכוז" הוגדרו כקדושות. הרבה ממה שנחסך לא היה עבודה – היה טקס. התוצאה נראית גם בשורת ההכנסות שנשמרה, וגם במדדים העקיפים שמכאיבים לכל ארגון בכיס: גיוס, שימור וימי מחלה. כשמשרה מציעה סוף שבוע של שלושה ימים, כל שבוע, בלי לגעת בשכר – תיבת קורות החיים נראית אחרת לגמרי.
וכאן צריך לומר ביושר: הפיילוטים אינם מדגם מייצג של המשק. החברות שהצטרפו בחרו בכך מרצונן, רובן קטנות עד בינוניות, מוטות שירותים ועבודת ידע, וחלק מהמדדים – ובראשם "התפוקה" – מבוססים על דיווח עצמי של החברות. מפעל עם פס ייצור, בית חולים או רשת קמעונאית לא יכולים "לבטל ישיבות" כדי לחסוך יום. זה כנראה חלק מההסבר לכך שהמספר הגרמני נמוך מהבריטי – וזו גם הסיבה שהשאלה הישראלית מסובכת יותר.
ישראל: שבוע העבודה הארוך והחריג
לכאורה, ישראל הייתה אמורה להיות מועמדת טבעית. לפי דוח מיוחד של שירות התעסוקה שפורסם באפריל 2024, הישראלי הממוצע עובד כ-1,892 שעות בשנה – כ-140 שעות יותר מהממוצע במדינות ה-OECD, שעומד על 1,752. בגרמניה, לשם השוואה, עובדים כ-1,341 שעות בשנה. ואנחנו עובדים יותר, אבל מייצרים פחות: התוצר לשעת עבודה בישראל נמוך בכ-14% מהממוצע במדינות המפותחות לפי נתוני 2023. יותר שעות, פחות תפוקה לשעה – בדיוק המשוואה שהפיילוטים בעולם באו לתקוף.
השבוע הישראלי גם התקצר בעבר, לאט ותוך מאבקים. חוק שעות עבודה ומנוחה מ-1951 קבע שבוע של 47 שעות בשישה ימים; ב-1988 נחתם הסכם קיבוצי שקיצר את שבוע העבודה ל-45 שעות (והורחב לכלל המשק ב-1991), והחל המעבר ההדרגתי לחמישה ימים; באפריל 2018 קוצר השבוע ל-42 שעות בלי פגיעה בשכר. הצעד האחרון נעשה ממש לא מזמן: מספטמבר 2024 עובד המגזר הציבורי כולו 40 שעות בשבוע, מכוח הסכם המסגרת שנחתם בין ההסתדרות לאוצר. "העובד הישראלי עובד קשה מאוד והרבה יותר מדי שעות בהשוואה לעמיתיו באירופה או בארה"ב", אמר אז יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד.
כלומר: הכיוון קיים, המנגנון קיים, התקדים ההיסטורי קיים. מה שאין – זו הקפיצה.
החברות הישראליות שכבר קפצו למים
הניסוי הישראלי המתועד ביותר התחיל באפריל 2022, כשמרכז הפיתוח של Sage בישראל היה לראשון בהייטק המקומי שעובר רשמית לשבוע של ארבעה ימים – יום ראשון ירד מהלוח, בשכר מלא. אחרי שנה דיווח מנהל המרכז, שגב בר-און, על עלייה של 13% בתפוקה, עלייה של 18% בשביעות הרצון וירידה של 26% ברמת הלחץ; אף עובד לא עזב, והצוות דווקא צמח מכ-30 לכ-45 עובדים. את "שביזות יום א'", כך ניסחו זאת שם, החליפה "אנרגיה של יום ב'". בתחילת 2026 דיווחה החברה שהמודל, כעבור ארבע שנים, הפך לקבוע – והיא עדיין כמעט לבדה.
יש עוד מי שטבלו אצבע במים: חברת הפינטק פורטר (Forter) מעניקה לעובדיה עוד מ-2020 יום ראשון חופשי אחת לשבועיים – תוספת של יותר מ-20 ימים חופשיים בשנה, שהעובדים מדרגים בעקביות כהטבה האהובה עליהם; רשת המלונות של אפריקה ישראל ניסתה מודל מקוצר והקפיאה אותו עם פרוץ המלחמה. אבל כשהשלוחה הישראלית של התנועה העולמית ניסתה ב-2022 לגייס חברות ישראליות לפיילוט מסודר, ההיענות הייתה דלה. "אנחנו כל כך חדשניים שאנחנו פוחדים שזה יפגע בחדשנות", סיכמה אז בציניות מלי אלקובי, היועצת הארגונית שהביאה את המיזם לארץ.
ההיסוס הזה אינו ייחודי לשבוע המקוצר – ארגונים נוטים להיצמד למבנים מוכרים גם כשהנתונים מצביעים לכיוון אחר, כפי שראינו בניסויים של חברות שביטלו את ההיררכיה הניהולית. אבל בישראל יש לו גם סיבות מקומיות מאוד.
המכשולים: שירות, משמרות והלקוח הישראלי
המכשול הראשון הוא הטענה ש"אצלנו זה כבר ככה": שבוע העבודה הישראלי, ראשון עד חמישי, מגיע ממילא עם שישי-שבת. אלא שהנתונים מפריכים את הטענה הנוחה הזאת – עם 1,892 שעות בשנה, את מה שחסר לנו בימים אנחנו משלימים בשעות, ובריבית.
המכשול השני משפטי. יום העבודה התקני בישראל בשבוע של חמישה ימים הוא 8.6 שעות, וכל שעה מעבר לו מחייבת גמול שעות נוספות של 25% עד 50%. בלגיה, למשל, עיגנה ב-2022 בחוק את זכות העובדים לבקש לדחוס שבוע מלא לארבעה ימים ארוכים – בישראל דחיסה כזאת הופכת כל יום עבודה למופע של שעות נוספות. שבוע ישראלי של ארבעה ימים חייב לכן לעבור בדרך שנבחנה בפיילוטים: קיצור אמיתי של שעות, בלי קיצוץ בשכר – בדיוק המהלך שמפחיד את המעסיקים.
והמכשול השלישי – מבנה המשק. חלק גדול מהעובדים בישראל מועסקים בשירותים, במסחר, בחינוך ובבריאות – מגזרים שבהם אי אפשר "לסגור את המשרד ביום ראשון" בלי שמישהו ירגיש. התאחדות התעשיינים כבר הזהירה שמעבר גורף לשבוע מקוצר בלי קפיצה מקבילה בפריון יעלה למשק מיליארדי שקלים. גם לוח הזמנים המשפחתי לא מסתדר מעצמו: ילדים שלומדים שישה ימים בשבוע לא נעלמים ביום שבו ההורה נשאר בבית. ובשוק עבודה שיוצא ממלחמה, עם מחסור בעובדים בענפים שלמים, קשה למכור למעסיק את הרעיון שהפתרון הוא פחות שעות.
כל אלה טענות כבדות. אף אחת מהן לא נבחנה אצלנו באמת – וזה בדיוק העניין. בזמן שממשלות באירופה מממנות פיילוטים ואוספות נתונים, בישראל הוויכוח ניזון מתחושות בטן. ההסתדרות מסמנת את קיצור השבוע במגזר הפרטי כיעד הבא שלה, המעסיקים מזהירים מפני קטסטרופה, והמספרים – אלה שלנו, לא של בריטניה – פשוט לא נאספים. אפשר להמשיך כך, כמו שאפשר היה להישאר בשבוע של שישה ימים. השאלה היא רק כמה זמן, ומי ישלם את שעות ההמתנה.
ויש גם מי שמזכיר שהשעון מתקתק מכיוון אחר לגמרי: הבינה המלאכותית, מעריכה אלקובי, תכריח את שוק העבודה לקצץ בשעות בתוך שנים ספורות – עם פיילוט או בלעדיו. גם על כלכלות שבוחרות מרצון להאט אמרו פעם שזה מדע בדיוני.
שאלות ותשובות
האם שבוע עבודה של 4 ימים אומר קיצוץ בשכר?
לא במודל שנבחן בפיילוטים הגדולים. עקרון "100-80-100" קובע 100% שכר תמורת 80% מהשעות – בתנאי שהתפוקה נשמרת במלואה. זה מה שמבדיל את המודל מ"משרה חלקית": ההימור הוא על התייעלות, לא על ויתור.
אילו חברות בישראל עובדות 4 ימים בשבוע?
המקרה המתועד ביותר הוא מרכז הפיתוח של Sage בישראל, שעובד מאז אפריל 2022 ארבעה ימים בשבוע בשכר מלא והפך את המודל לקבוע. פורטר מעניקה יום ראשון חופשי אחת לשבועיים, וחברות נוספות מתנסות במודלים חלקיים – אך נכון להיום מדובר בקומץ, בעיקר בהייטק.
האם הפרודוקטיביות באמת לא נפגעת?
בפיילוטים שנמדדו – לא: הכנסות החברות בפיילוט הבריטי אף עלו קלות (1.4%), ו-Sage ישראל מדדה עלייה של 13% בתפוקה. חשוב לזכור שמדובר בחברות שהתנדבו מראש, רובן מעולמות עבודת הידע, וחלק מהמדדים מבוססים על דיווח עצמי – בענפי הייצור והשירותים התמונה עשויה להיות שונה.
מקורות
- The results are in: the UK's four-day week pilot – Autonomy Institute, פברואר 2023 – autonomy.work
- The 4 Day Week UK Pilot Programme Results – 4 Day Week Global – 4dayweek.com
- 4-day work week trial yields overwhelming success in U.K., researchers say – PBS NewsHour, פברואר 2023 – pbs.org
- Making it Stick: The UK Four-Day Week Pilot One Year On – Autonomy Institute, פברואר 2024 – autonomy.work
- Work time reduction via a 4-day workweek finds improvements in workers' well-being – Nature Human Behaviour, יולי 2025 – nature.com
- Iceland's shorter working week trial hailed as an overwhelming success – CNBC, יולי 2021 – cnbc.com
- 4 Day Week Germany Pilot Program Results – 4 Day Week Global, אוקטובר 2024 – 4dayweek.com
- Portugal's government-backed 4-day week trial – Birkbeck, University of London, יולי 2024 – bbk.ac.uk
- לראשונה חברת הייטק בישראל עוברת לשבוע עבודה בן 4 ימים – גיקטיים, אפריל 2022 – geektime.co.il
- האם הישראלים בנויים לשבוע עבודה בן 4 ימים? חברת הייטק בישראל עשתה את זה – גיקטיים, פברואר 2023 – geektime.co.il
- לא נכנעת לטרנד: חברת הייטק אחת בישראל ממשיכה בשבוע עבודה של 4 ימים – גיקטיים, יוני 2025 – geektime.co.il
- לקרוא ולקנא: החברות הישראליות שהחליטו לעבוד יום פחות – N12, ינואר 2026 – mako.co.il
- קיצור שבוע העבודה ל-4 ימים – בקרוב בארץ – N12, מרץ 2022 – mako.co.il
- שירות התעסוקה: בישראל עדיין עובדים הרבה יותר שעות יחסית לעולם – ynet, אפריל 2024 – ynet.co.il
- דו"ח OECD: השינוי שחל בפריון העבודה בישראל – אייס, יולי 2025 – ice.co.il
- מ-1 בספטמבר: שבוע העבודה מתקצר ל-40 שעות – הסתדרות העובדים, אוגוסט 2024 – histadrut.org.il
- צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק ל-42 שעות שבועיות – כל-זכות – kolzchut.org.il
- יום עבודה ושבוע עבודה – כל-זכות – kolzchut.org.il
- צו הרחבה – הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי (1988) – חילן, מרכז ידע – hilan.co.il
- האם החלום של שבוע עבודה בן ארבעה ימים בישראל יהפוך למציאות? – כלכליסט, יולי 2025 – calcalist.co.il