כבר במרץ 2022 נאלץ משרד הבריאות להוציא הנחיה רשמית האוסרת על רופאים לרשום אוזמפיק למי שאינו חולה סוכרת. ההנחיה לא פתרה את הבעיה: כשכתבים של ynet בדקו בספטמבר אותה שנה כעשרים בתי מרקחת ברחבי הארץ, מסניפי סופר-פארם ועד רשת BE, בכולם נמצא אותו דבר בדיוק – כמעט אין אוזמפיק על המדף, ומה שכן נותר הוקצה במפורש לחולי סוכרת. וגם זו לא הייתה תקרית חד-פעמית: באפריל 2024 נאלץ משרד הבריאות לחזור על אותו צעד בשנית. הסיבה חזרה על עצמה בכל פעם: ביקוש פרטי עצום מצד אנשים שרוצים לרדת במשקל, בזמן שסל הבריאות הישראלי מכיר בתרופות ה-GLP-1 כטיפול בסוכרת סוג 2 בלבד – לא כטיפול בהשמנה.
התוצאה היא כלכלה מקבילה שלמה שנבנתה סביב זריקה שבועית אחת. מי שחולה בסוכרת ועומד בקריטריונים מקבל את התרופה כמעט בחינם דרך קופת החולים. מי שרוצה לרזות ואינו עומד בהם משלם מהכיס בין 500 ל-1,774 שקל בחודש, תלוי בתרופה ובמינון. ובתווך, כל אימת שהביקוש הפרטי מזנק, מי שסובל הכי הרבה הוא בדיוק מי שהתרופה נועדה לו מלכתחילה: חולה הסוכרת שמגיע לבית המרקחת ומגלה שהמדף ריק.
מה בדיוק מכסה סל הבריאות מתרופות ה-GLP-1?
תרופות ה-GLP-1 – קבוצה של הורמונים סינתטיים שמחקים הורמון מעיים טבעי, מאטים את התרוקנות הקיבה ומפחיתים תיאבון – הוכנסו לסל הבריאות הישראלי אך ורק בתור טיפול בסוכרת סוג 2. אוזמפיק (סמגלוטייד בזריקה) וריבלסוס (סמגלוטייד בכדור) נכנסו רשמית לסל בחוזר משרד הבריאות מ-14 במרץ 2024, במסגרת עדכון סל התרופות ל-2024. הזכאות מוגבלת: המטופל חייב להיות מאובחן עם סוכרת סוג 2, עם ערך המוגלובין מסוכרר (HbA1c) של 7.5% ומעלה, מדד מסת גוף (BMI) של 28 ומעלה – או 25 עד 28 אצל מי שיש לו גם מחלת לב כלילית, מחלה צרברווסקולרית, מחלת כליה כרונית או מחלת כלי דם היקפית – ורק אחרי מיצוי טיפול בשתי תרופות דרך פה לפחות.
במילים אחרות: מי שסובל מהשמנה בלבד, בלי אבחנה של סוכרת, אינו זכאי לתרופה במימון הסל – לא משנה כמה גבוה ה-BMI שלו. זו לא בעיה תיאורטית. לפי דוח מצב הסוכרת של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, במרשם הסוכרת הלאומי רשומים כ-696,121 חולי סוכרת בני שנתיים ומעלה – כ-7.4% מהאוכלוסייה – נתון שסקרנו בהרחבה בכתבה על טרום-סוכרת בישראל. אלה בדיוק האנשים שסל הבריאות נועד להגן עליהם, ובדיוק הם שנפגעים כל פעם שהביקוש הפרטי לתרופת ההרזיה מזנק ומרוקן את המלאי.
כמה עולה מרשם פרטי לאוזמפיק, ויגובי ומאונג'רו?
מי שלא זכאי למימון הסל צריך לשלם מחיר מלא, וההבדלים בין התרופות משמעותיים. אוזמפיק במרשם פרטי – כלומר מחוץ למסגרת הסוכרת המסובסדת – עלה, נכון לספטמבר 2022, כ-500 שקל בחודש, לפי בדיקת ynet. ויגובי, זריקת הסמגלוטייד שאושרה בישראל להתוויית השמנה בלבד ואינה כלולה בסל הבריאות הציבורי למבוגרים, עולה במינון הנמוך (0.25-1 מ"ג) כ-723 שקל בחודש, ובמינון הגבוה (2.4 מ"ג) כ-1,210 שקל בחודש – כך דיווח "ישראל היום" באוגוסט 2024. מאונג'רו, זריקת הטירזפטיד של אלי לילי שהחלה להימכר בישראל ב-15 בספטמבר 2024 לשתי ההתוויות (סוכרת והשמנה כאחד), עולה במחיר מלא כ-1,774 שקל בחודש. בארה"ב אותו חומר פעיל, טירזפטיד, משווק בשני שמות מסחריים נפרדים – מאונג'רו לסוכרת וזפבאונד להשמנה – אך בישראל שתי ההתוויות משווקות תחת השם מאונג'רו בלבד.
קופות החולים ניסו לרכך את הפער. ב-24 בדצמבר 2024 הודיעו מכבי ומאוחדת כי מאונג'רו נכנס לביטוחים המשלימים שלהן בהנחה של 50% – כלומר כ-887 שקל בחודש במקום 1,774. אבל התמונה אינה אחידה: מכבי, למשל, שינתה בדיעבד את תקנון הביטוח המשלים שלה כדי לדחות את כניסת ויגובי להנחה מספטמבר 2024, כפי שתוכנן במקור, לאפריל 2026 – עיכוב של כשנה וחצי, כך דיווח "ישראל היום". גם אחרי ההוזלות, כתבה ב-TheMarker ממרץ 2025 ציינה שהמחיר עדיין מהווה "מכשול" עבור ישראלים רבים, ושהתפתחות שוק שחור סביב התרופות מדאיגה רופאים.
האם יש מחסור מתועד בפועל – ולמי הוא פוגע?
התשובה הקצרה היא כן, וזה תיעוד חוזר. הפעם הראשונה שבה משרד הבריאות הגביל את אוזמפיק לחולי סוכרת בלבד הייתה כבר במרץ 2022. חצי שנה אחר כך, בבדיקת ynet מספטמבר 2022, מדף כמעט ריק כבר היה עובדה בשטח: "אחרי שנה וחצי של פופולריות עצומה בקרב מי שסובלים מהשמנת יתר", כתב ynet, נותרו בבתי המרקחת "זריקות ספורות בלבד, השמורות לחולי סוכרת". בפברואר 2023 דיווח "מאקו" על שוק שחור שהתפתח סביב המחסור: אוזמפיק נמכר במחירים של עד 1,600 שקל למזרק – פי שלושה מהמחיר הרשמי – וחולת סוכרת שצוטטה בכתבה אמרה בפשטות: "בהחלט מורגש מחסור... זה מצער מאוד שבגלל אלה שרוצים לרדת במשקל לא נשארת תרופה לחולי סוכרת".
המשבר החמור ביותר תועד ב-10 באפריל 2024. אגף הרוקחות במשרד הבריאות שלח לקופות החולים הנחיה חד-משמעית: "אין להמשיך להורות על שימוש בתכשיר אוזמפיק להתוויה של טיפול בהשמנת יתר" – התרופה תירשם ותימכר מעתה אך ורק לפי ההתוויה המקורית שלה, טיפול בסוכרת. הרופאים שרצו עדיין לטפל בהשמנה הופנו לוויגובי, שהחל להימכר בארץ במקביל. אלא שהמעבר לא פתר את הבעיה – הוא רק העביר אותה הלאה: כאשר מאונג'רו הוזל בסוף 2024 דרך הביטוחים המשלימים, נוצר גל ביקוש חדש, וכתבה ב"ג'רוזלם פוסט" מדצמבר 2025 דיווחה על מחסור מקומי וקשיי אספקה בבתי מרקחת ברחבי הארץ, חלקם נובעים ממחסור בתשתית אחסון קרה הנדרשת לתרופה. במילים אחרות: כל פעם שמנגנון כלשהו – סבסוד, קופה, מבצע – מוזיל את התרופה ומגדיל את הביקוש הפרטי אליה, המדף מתרוקן מחדש.
מה מקבלים ב-2026 שלא היה קודם – ולמי זה עדיין לא מגיע?
בפברואר 2026 קרה משהו שלא קרה קודם: ועדת סל הבריאות אישרה לראשונה תרופת GLP-1 במימון ציבורי עבור השמנה כמחלה בפני עצמה, ולא רק כתופעת לוואי של סוכרת. ויגובי נכנס לסל עבור בני נוער בגילי 12 עד 18 הסובלים מהשמנת יתר, לצד ליווי רפואי שייקבע בהמשך. זהו הטיפול הראשון בהיסטוריית הסל הישראלי שמכיר בהשמנה עצמה כהתוויה למימון – לא כנספח לסוכרת, ללב או לכליות.
אלא שהפריצה הזו נשארת חלקית מאוד. מבוגרים הסובלים מהשמנת יתר, גם אם ה-BMI שלהם גבוה משמעותית מזה של מתבגר ממוצע בסל, עדיין אינם זכאים למימון ציבורי כלשהו. עבורם, הדרך היחידה נותרה זו שהייתה קיימת מאז ומתמיד: תשלום מלא, ביטוח משלים במידה שקיים וקופת החולים כוללת אותו, או המתנה לוועדת הסל הבאה. הפער בין מה שמדינה מוכנה לממן לילדים ובני נוער לבין מה שהיא עדיין מסרבת לממן למבוגרים ממחיש עד כמה הסוגיה עדיין רחוקה מהכרעה עקרונית.
מה קורה לגוף כשמפסיקים לקחת את התרופה?
אחת השאלות המרכזיות סביב תרופות ה-GLP-1 היא מה קורה כשמפסיקים אותן, וכאן יש כבר עדות מחקרית מוצקה. ניתוח מטא-אנליטי שפורסם ב-6 בינואר 2026 בכתב העת eClinicalMedicine (מקבוצת Lancet), שכלל 18 מחקרים קליניים ו-3,771 משתתפים שהפסיקו טיפול ב-GLP-1 ונעקבו במשך 12 שבועות לפחות, מצא שהעלייה החוזרת במשקל מתחילה מהר: כבר כשמונה שבועות לאחר הפסקת התרופה. אצל מי שטופל עבור השמנה, המשקל עלה בממוצע ב-5.6 ק"ג והיקף המותניים גדל בכ-4 ס"מ, כאשר עד 60% מהמשקל שירד עלול לחזור בתוך שנה בלבד. אצל חולי סוכרת סוג 2 העלייה החוזרת הייתה מתונה יותר – כ-2 ק"ג בממוצע – אך גם אצלם נצפתה החמרה במדדים המטבוליים, כולל עלייה ב-HbA1c, בלחץ הדם ובפרופיל השומנים בדם.
הממצא הזה מחזיר את הדיון לנקודה חשובה: תרופה לבדה אינה פותרת את מה שגורם למשקל לעלות מלכתחילה. גם מחקר התזונה המותאמת אישית של מכון ויצמן, שסקרנו בכתבה על תזונה מותאמת אישית ומיקרוביום, הראה שאין דיאטה אחת שמתאימה לכולם, ושהתגובה של הגוף למזון תלויה מאוד באדם הספציפי. המשמעות המעשית: מי שמפסיק טיפול תרופתי בלי לבנות במקביל הרגלי תזונה ופעילות גופנית מותאמים אישית, צפוי לראות חלק ניכר מהתוצאה נעלם תוך חודשים ספורים.
אילו תופעות לוואי מתועדות בתרופות ה-GLP-1?
תופעות הלוואי השכיחות ביותר של תרופות ה-GLP-1 הן במערכת העיכול: בחילה, הקאות ושלשולים, שנוטים להיות חזקים יותר בתחילת הטיפול ואחרי כל העלאת מינון, ולרוב מתמתנים תוך שבועות ספורים. אצל חלק מהמטופלים מדווח גם על עצירות, כאבי בטן, כאבי ראש וסחרחורות. תופעות לוואי חמורות יותר נדירות בהרבה, אך מתועדות: השהיית התרוקנות קיבה (גסטרופרזיס) שעלולה לגרום להקאות חוזרות ולתחושת שובע ממושכת גם אחרי ארוחה קטנה, דלקת לבלב, מחלת כיס מרה ופגיעה בתפקוד הכליות. במרבית המקרים, גם גסטרופרזיס הנגרם מהתרופה חולף עם הפחתת המינון או הפסקת הטיפול. בשל כך, גופי הרגולציה ממליצים על מעקב רפואי צמוד לאורך כל הטיפול, ולא רק בתחילתו.
בשורה התחתונה, תרופות ה-GLP-1 חשפו קונפליקט שהיה קיים תמיד במערכת בריאות ציבורית: מה קורה כשתרופה שנועדה למחלה אחת הופכת גם למוצר צריכה מבוקש למטרה אחרת לגמרי. בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, התשובה עד כה הייתה זהירה מדי מכדי לפתור את הבעיה ומהירה מדי מכדי למנוע אותה: הגבלות חוזרות ונשנות על מרשמים, סבסוד חלקי דרך קופות החולים, ופריצת דרך צנועה לבני נוער ב-2026. חולי הסוכרת, בינתיים, ממשיכים להיות מי שבודק ראשון אם התרופה שלו נמצאת על המדף.
שאלות ותשובות
מי זכאי לאוזמפיק במימון סל הבריאות בישראל? רק מי שמאובחן עם סוכרת סוג 2, עם HbA1c של 7.5% ומעלה, BMI של 28 ומעלה (או 25-28 עם מחלת לב, שבץ, מחלת כליה כרונית או מחלת כלי דם היקפית), ולאחר מיצוי טיפול בשתי תרופות דרך פה לפחות. אוזמפיק וריבלסוס נכנסו להתוויה הזו בחוזר משרד הבריאות ממרץ 2024. מי שסובל מהשמנה בלבד, ללא אבחנת סוכרת, אינו זכאי למימון הסל.
כמה עולה ויגובי או מאונג'רו במרשם פרטי? ויגובי עולה כ-723 שקל בחודש במינון הנמוך וכ-1,210 שקל בחודש במינון הגבוה (2.4 מ"ג). מאונג'רו עולה כ-1,774 שקל בחודש במחיר מלא, ואצל מבוטחי מכבי ומאוחדת שנהנים מהנחת הביטוח המשלים – כ-887 שקל בחודש. אף אחת מהתרופות אינה כלולה בסל הבריאות הציבורי למבוגרים הסובלים מהשמנה בלבד.
מה קורה למשקל אחרי שמפסיקים את הטיפול? לפי ניתוח מטא-אנליטי מ-2026 שפורסם ב-eClinicalMedicine, מי שטופל בגין השמנה עלה בממוצע 5.6 ק"ג בתוך כשנה מהפסקת הטיפול, כאשר עד 60% מהמשקל שירד עלול לחזור. אצל חולי סוכרת העלייה החוזרת מתונה יותר, כ-2 ק"ג בממוצע, אך מלווה גם היא בהחמרת מדדים מטבוליים כמו HbA1c ולחץ דם.
האם היה מחסור מתועד באוזמפיק בישראל, ומי נפגע ממנו? כן, וזה תיעוד חוזר: ב-2022 וב-2024 נאלץ משרד הבריאות להגביל את אוזמפיק לחולי סוכרת בלבד, ובאפריל 2024 אף אסר רשמית על רישום התרופה למטרות הרזיה. חולי סוכרת, שעבורם התרופה מיועדת מלכתחילה, הם מי שנפגע ישירות בכל פעם שהביקוש הפרטי להרזיה מזנק ומרוקן את המלאי.
מקורות
- זריקת ההרזיה אוזמפיק אזלה מבתי מרקחת בכל הארץ – ynet, 19 בספטמבר 2022.
- משרד הבריאות: הזריקה אוזמפיק לא תינתן למטופלים חדשים שרוצים לרזות – ynet, 11 במרץ 2022.
- "יש מחסור באוזמפיק לחולי סוכרת בגלל השוק השחור" – מאקו, 16 בפברואר 2023.
- הרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2024 – חוזר משרד הבריאות mk02_2024 – ויקירפואה, 14 במרץ 2024.
- תרופות למבוגרים עם ADHD, ו'אוזמפיק' לחולי סוכרת: הוגשו המלצות ועדת סל הבריאות ל-2024 – ynet, 22 בפברואר 2024.
- משרד הבריאות: אוזמפיק לא תונפק יותר לטיפול בהשמנה, התחליף יקר בהרבה – ynet, 10 באפריל 2024.
- וויגובי (Wegovy) – מדריך לתרופה: מחירים ותנאי סבסוד – ישראל היום, 18 באוגוסט 2024.
- A new weight loss injection is coming to Israel – ynetnews, 12 בספטמבר 2024.
- תימכר בחצי מחיר: הזריקה מונג'רו לטיפול בהשמנה נכנסת לביטוח המשלים של מכבי ומאוחדת – TheMarker, 24 בדצמבר 2024.
- גם אחרי שירד ב-50%, המחיר של תרופות ההרזיה הוא מכשול לישראלים רבים – TheMarker, 22 במרץ 2025.
- Pharmacies report localized shortages as weight-loss injection Mounjaro arrives in Israel – The Jerusalem Post, 26 בדצמבר 2025.
- סל התרופות ל-2026: זריקת הרזיה בחינם – רק לבני נוער; חצי מהתקציב לסרטן – ynet, 19 בפברואר 2026.
- מה קורה לגוף אחרי שמפסיקים אוזמפיק? מחקר חדש חושף את הסוד – וואלה בריאות, על בסיס ניתוח מטא-אנליטי בכתב העת eClinicalMedicine, 6 בינואר 2026.
- מגפת הסוכרת בישראל: כמעט 700 אלף חולים – ynet בריאות, על בסיס דוח מצב הסוכרת של המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות.
- זו התרופה נגד השמנה וסוכרת שתשווק בישראל בימים הקרובים – גלובס, 12 בספטמבר 2024.