בשבוע האחרון של יולי, לפי תחזית שפרסם ד"ר עמיר גבעתי, ראש השירות המטאורולוגי, האזור סביב הכינרת היה צפוי לחצות את רף ה-47 מעלות – מה שהוא הגדיר אז "גל החום הכי משמעותי וממושך בעונה הנוכחית". חגי פלג, מנהל תחנת ההצלה בעין גב, תיאר באותם ימים את תנאי הרחצה במים הרדודים במילים פשוטות: "התחושה היא של להיכנס לתוך מרק". רוב האזהרות שיוצאות בימים כאלה מתמקדות במה שקל לדמיין – מכת חום, התייבשות, סיכון ללב. כמעט אף אחד לא מזכיר את הכליות. וזו בדיוק הבעיה.
דוח שפרסם מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל באמצע יולי 2026, ובחן נתונים מעשר שנים – 2010 עד 2023 – מגלה תמונה שסותרת את האינטואיציה הרווחת. בשבועות של עומס חום גבוה, פניות למיון בגלל מחלות כליה מזנקות ב-28% – יותר מהעלייה שנרשמת במחלות לב וכלי דם, שעומדת על 18%. במילים אחרות: כשהחום הישראלי מכה, הכליות שלכם, לא הלב שלכם, סופגות את המכה היחסית הגדולה יותר.
למה דווקא הכליות סופגות את המכה
התשובה קשורה לתפקיד הבסיסי של הכליה בגוף: לסנן דם ולווסת נוזלים. כשמתייבשים – וזה קורה מהר בהרבה בחום כבד, בזמן שהגוף מזיע כדי להתקרר – הכליות נאלצות לרכז את השתן כדי לשמר כל טיפת נוזל אפשרית. שתן מרוכז מדי הוא בדיוק הסביבה שבה מלחים כמו סידן וחומצה אורית מפסיקים להישאר מומסים ומתחילים להתגבש. זו, בקצרה, ההגדרה הפיזיולוגית של אבן בכליה.
ד"ר גאלב לדאוי, מנהל היחידה לאנדואורולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, מסביר בראיון לעיתונות הבריאות שאבנים בכליות הן חוויה נפוצה בהרבה משנדמה: עד כ-15% מהאוכלוסייה יסבלו מהן במהלך חייהם. בין גורמי הסיכון המרכזיים שהוא מונה: תזונה לא מאוזנת, השמנת יתר, נפח שתן נמוך באופן קבוע – ושהייה ממושכת במקום חם. כל אחד מהגורמים האלה מחריף בדיוק בעונה שבה ישראל הכי חמה.
המספר החד ביותר בדוח של מרכז טאוב: כל עלייה של מעלה אחת במדד עומס החום (מ-20 ל-21) האריכה את משך האשפוז של חולי מערכת הנשימה בכ-19% אצל גברים וכ-22% אצל נשים, ותרמה לכ-5,500 ימי אשפוז עודפים בשנה במערכת הבריאות הישראלית כולה.
חשוב לדייק: מחלות הנשימה הן דווקא הקטגוריה שסופגת את הקפיצה החדה ביותר בפניות למיון בזמן עומס חום – עלייה של כ-41%, לפי אותו דוח, בעיקר בשל זיהום אוויר, אבק ותגובת דרכי הנשימה לחום קיצוני. אבל בשיח הציבורי ובקמפיינים הממשלתיים סביב גלי חום, הלב מקבל תשומת לב רבה בהרבה מהכליות – למרות שהנתונים מראים שהפגיעה בכליות חדה יותר מהפגיעה בלב. זו בדיוק העיוורון שהדוח חושף.
מה זה עולה בפועל למערכת הבריאות
מרכז טאוב לא הסתפק במגמות קליניות – הצוות, בראשות אור סימן טוב ופרופ' אלכס וינרב, לצד אירנה רוגוזובסקי וד"ר מאיה שדה, תרגם את הנתונים לשקלים ואגורות. העלות העודפת המצטברת למערכת הבריאות הישראלית על פני עשר שנות המחקר מוערכת בכ-380 מיליון שקל – ימי אשפוז נוספים, פניות מיון נוספות וטיפול בסיבוכים שרובם ניתנים היו למניעה בעזרת הידרציה נכונה ותכנון מוקדם.
זה לא ייחודי לישראל, אבל ישראל בהחלט לא חסינה מפניו. מחקר אמריקאי מ-2022 שהתפרסם בכתב העת American Journal of Kidney Diseases, ובוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת מדינת ניו יורק באולבני, בדק יותר ממיליון פניות למיון הקשורות לכליות במדינת ניו יורק בין 2005 ל-2013. הממצא המרכזי: ימים של חום קיצוני נקשרו לעלייה כוללת של 1.7%-3.1% בפניות מיון הקשורות לכליות – אבל עוצמת הקשר הייתה חזקה במיוחד דווקא אצל מטופלים עם אבנים בכליות, פגיעה כלייתית חריפה וזיהומים בדרכי השתן. כלומר, אותו דפוס בדיוק שמתגלה עכשיו בנתונים הישראליים.
מי בסיכון הגבוה ביותר, ולמה הפער בין המינים מצטמצם
מחקר סיני רחב היקף שפורסם בכתב העת Annals of Medicine ביוני 2022, ובדק כמעט 100 אלף איש בבית החולים טונג'י, מצא ששכיחות אבנים בכליות עומדת על כ-14.7% בקרב גברים לעומת כ-7.2% בלבד בקרב נשים – פער של פי שניים בערך. אבל המחקר גילה גם דפוס מעניין לגבי גיל: אצל נשים, הסיכון להתפתחות אבן בכליה ממשיך לעלות ככל שהן מתבגרות, בעוד שאצל גברים הסיכון עולה עד גיל 53 בערך ואז דווקא יורד – מגמה שהחוקרים מייחסים להיחלשות ההורמונים הגבריים עם הגיל. משמעות הדבר: אצל נשים מבוגרות, פער הסיכון מול גברים מצטמצם משמעותית, ובגילי 75 ומעלה הוא כמעט נעלם.
בישראל, קבוצות הסיכון המובהקות ביותר לנזק הקשור לחום כוללות עובדים שמבלים שעות ארוכות בשמש – פועלי בניין, חקלאים, שוטרים ומאבטחים – לצד אוכלוסייה מבוגרת שתחושת הצמא שלה נחלשת עם הגיל ולכן היא נוטה להתייבש בלי לשים לב. משרד הבריאות מגדיר גל חום כרצף של שלושה ימים לפחות שבהם מדד העומס החום חוצה סף מוגדר, ומנחה בכל מקרה כזה להימנע מחשיפה ישירה לשמש, לצמצם מאמץ גופני מיותר בשעות החמות ולהעדיף שהייה במקומות ממוזגים – המלצות שנשמעות מובנות מאליהן, אבל שהדוח החדש מראה שיש להן משקל ממשי הרבה מעבר לתחושת אי-נוחות.
השורה התחתונה של הדוח היא לא שהחום "מזיק" באופן כללי ומעורפל – זה כבר ידוע. השורה התחתונה היא שבתוך רשימת האיברים שנפגעים, הכליות מככבות במקום גבוה יותר משרוב האנשים היו מנחשים, ושהמחיר הזה נמדד לא רק בכאב אישי אלא גם בעלות ממשית, מתועדת ומצטברת, על מערכת הבריאות הציבורית כולה.
שאלות ותשובות
איך יודעים אם כאב בטן הוא אבן בכליה ולא משהו אחר? אבן בכליה בדרך כלל מתבטאת בכאב חד וחוזר בגב התחתון או בצד, שיכול לקרין לבטן התחתונה או למפשעה, לעיתים עם דם בשתן, בחילה או צורך תכוף ודחוף להטיל שתן. בניגוד לכאבי בטן אחרים, הכאב הזה נוטה להגיע בגלים – ולא להיעלם עם שינוי תנוחה. כל כאב כזה מצריך פנייה לרופא או למיון, לא אבחון עצמי.
כמה מים צריך לשתות בקיץ הישראלי כדי להימנע מאבנים בכליות? אין מספר קסם אחד שמתאים לכולם, אבל ההמלצה הכללית לצריכת נוזלים יומית עומדת על כ-2.7 ליטר לנשים וכ-3.7 ליטר לגברים – מים ונוזלים ממזון גם יחד. בימי חום קיצוני ומאמץ גופני בחוץ, הצורך עולה משמעותית, וסימן פשוט לבדיקה עצמית הוא צבע השתן: ככל שהוא בהיר יותר, כך זה סימן שרמת ההידרציה טובה יותר.
האם אבנים בכליות נפוצות יותר בגברים או בנשים? מסורתית, כן – מחקרים מראים שיעור גבוה כמעט פי שניים בקרב גברים. אבל המגמה מצטמצמת עם הגיל: אצל נשים הסיכון ממשיך לעלות ככל שהן מתבגרות, בעוד שאצל גברים הוא יורד אחרי גיל 53 בערך, כך שבגילי 75 ומעלה הפער בין המינים כמעט נעלם.
למה מחלות נשימה מושפעות מחום יותר ממחלות כליה, אם ככה? עומס חום גורם גם לעלייה בזיהום אוויר ובריכוזי אבק ואוזון בשכבות האוויר הנמוכות, מה שמחמיר ישירות מצבים נשימתיים כמו אסתמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית. הפגיעה בכליות פחות נראית לעין ופחות מקבלת סיקור, אבל היקפה היחסי – עלייה של 28% בפניות מיון, לעומת 18% בלב – עדיין גבוה מכפי שרוב הציבור מניח.
מקורות
- מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל – "עומסי חום והשפעתם על פניות למיון, אשפוזים ותמותה, 2010-2023", אור סימן טוב, פרופ' אלכס וינרב, אירנה רוגוזובסקי וד"ר מאיה שדה, יולי 2026.
- וואלה בריאות – "ישראל לא חסינה: דוח מדאיג חושף את המחיר הבריאותי של עומסי החום", דיווח על דוח מרכז טאוב.
- Ynet – "אבנים בכליות: למה יש עלייה באבחון, מה הטיפולים הקיימים ואיך ניתן להימנע", ראיון עם ד"ר גאלב לדאוי, מנהל היחידה לאנדואורולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה.
- American Journal of Kidney Diseases – מחקר חוקרי אוניברסיטת מדינת ניו יורק באולבני (ד"ר Shao Lin, ד"ר Yanji Qu) על חום קיצוני ופניות מיון הקשורות לכליות, דצמבר 2022; מדווח על ידי National Kidney Foundation.
- Annals of Medicine – מחקר בית החולים טונג'י, סין, על שכיחות אבנים בכליות לפי מין וגיל, יוני 2022.
- Ynet – "נערכים לגל החום הכבד: 47 מעלות בכינרת – במים הרדודים זה כמו להיכנס לתוך מרק", ראיון עם ד"ר עמיר גבעתי, ראש השירות המטאורולוגי, וחגי פלג, מנהל תחנת הצלה בעין גב.
- משרד הבריאות – הנחיות התגוננות מפני חום קיצוני לאוכלוסייה מבוגרת, אתר משרד הבריאות (me.health.gov.il).
- National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine – "Dietary Reference Intakes for Water, Potassium, Sodium, Chloride, and Sulfate" (המלצת צריכת הנוזלים היומית הכוללת: כ-2.7 ליטר לנשים, כ-3.7 ליטר לגברים).