יש רגע קטן שכל ישראלי מכיר: מעבירים כרטיס בקופה, המכשיר מצפצף באישור, ואף אחד – לא הקופאית, לא הלקוח, ובטח לא הבנק – לא עוצר לשאול אם בכלל יש כסף בחשבון. לרוב אין. החיוב פשוט נבלע במסגרת, המסגרת נבלעת במינוס, והמינוס נבלע בחיים. בגרמניה רק כעשירית מהחשבונות נמצאים במשיכת יתר, ובממוצע האירופי מדובר באחוזים בודדים. בישראל, יותר מרבע מהחשבונות הפרטיים מנצלים את מסגרת האשראי שלהם – וזה עוד הנתון האופטימי.
המינוס הוא לא תקלה בכלכלה הישראלית. הוא מוסד. יש לו כללים (הוראת ניהול בנקאי תקין 325, מאז 2005), יש לו שפה ("נכנסתי קצת למינוס"), ויש לו בעיקר מחיר – שרוב מי שמשלם אותו מעולם לא טרח לבדוק. הגיע הזמן לעשות את החשבון.
כמה ישראלים חיים במינוס? הנתונים
נתחיל מהמספרים הרשמיים. לפי נתוני הפיקוח על הבנקים, שרוכזו במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בסוף 2022 היו בישראל כ-2.03 מיליון חשבונות פרטיים שניצלו את מסגרת העו"ש שלהם – כ-27.5% מכלל החשבונות הפרטיים במערכת הבנקאית. וזה דווקא שיפור: ב-2016 עמד השיעור על 36.5%, יותר מחשבון אחד מכל שלושה.
אבל התמונה המטרידה באמת היא לא מי נגע במינוס, אלא מי גר בו. דוח מצב החובות בישראל של עמותת "דף חדש" (Fresh Start) קובע כי "שליש ממשקי הבית בישראל נמצאים ביתרת חובה כרונית, והחוב במסגרת זו לבדו נאמד בכ-9 מיליארד שקל". כלומר: כשליש ממשקי הבית בישראל חיים במינוס כרוני, בהיקף כולל של כ-9 מיליארד ש"ח – עוד לפני שספרנו הלוואות, כרטיסי אשראי ומשכנתאות.
סקר שערכה העמותה יחד עם מכון המחקר "תובנות" בדצמבר 2025, בקרב 504 משקי בית מהחברה היהודית, מבוססים יחסית (בעלי דירה כיום או בחמש השנים האחרונות, הכנסה חציונית של כ-20 אלף ש"ח נטו בחודש), מוסיף פירוט: כ-30% מהמשיבים נמצאים לאורך זמן במינוס כרוני, ו-29% מדווחים שאינם מצליחים לסגור את החודש. שימו לב לפרט הזה: מדובר במשפחות עם דירה והכנסה מעל הממוצע. המינוס הישראלי אינו סיפור של עוני – הוא סיפור של התנהלות, של יוקר מחיה, ושל שיטה שקל מאוד להיכנס אליה וקשה מאוד לצאת ממנה.
כמה באמת עולה יתרת חובה? הריבית שאף אחד לא טורח לבדוק
הנה המספר שהבנק לא מדגיש בהודעות ה-SMS: נכון ליולי 2024, הריבית הממוצעת שנגבתה על יתרת חובה בחשבונות עו"ש עמדה על כ-12% בשנה – כמעט פי שלושה מריבית בנק ישראל (4.5%) באותה תקופה. במילים פשוטות: מינוס "קטן" של 10,000 ש"ח שמלווה אתכם לאורך שנה שלמה עולה כ-1,200 ש"ח – סכום שנעלם מהחשבון בלי שקיבלתם תמורתו דבר.
והממוצע הזה מסתיר פערים עצומים בין הבנקים. באותם נתונים של יולי 2024, הריבית הממוצעת על המינוס נעה בין 4.61% בבנק הדיגיטלי וואן זירו ל-14.18% במזרחי טפחות, כשלאומי (14.03%) צמוד אליו מלמטה והפועלים (10.16%) ויהב (8.75%) זולים משמעותית. אותו מינוס בדיוק, באותה מדינה, יכול לעלות פי שלושה – תלוי רק באיזה סניף פתחתם חשבון לפני עשרים שנה.
הטוויסט האמיתי מגיע כשמשווים את המינוס לחלופות. לפי מסמך הכנסת שבחן את הנושא, ביוני 2023 שילמו משקי הבית בממוצע 12.51% על משיכת יתר – לעומת 9.92% בלבד על אשראי צרכני רגיל בריבית משתנה. כלומר, אותו בנק שגובה מכם ריבית מינוס היה מוכן להלוות לכם את אותו כסף בזול יותר, אילו רק ביקשתם הלוואה מסודרת. המינוס הוא לא סתם אשראי יקר – הוא האשראי היקר ביותר שהבנק מציע ללקוח פרטי מן השורה.
ועוד נתון אחד, אולי המרגיז מכולם: על הצד השני של אותו חשבון עו"ש – היתרה בזכות – שילמו הבנקים בפברואר 2023 ריבית ממוצעת של 2.35%, בזמן שגבו 9.63% על החובה (נתון הכולל משקי בית ועסקים). פער של יותר מ-7 נקודות אחוז, שלפי ניתוח מרכז המחקר של הכנסת נשאר יציב להפליא לאורך השנים: כשריבית בנק ישראל עולה, שני הצדדים עולים יחד – והמרווח של הבנק נשמר.
החוב הצרכני של משקי הבית במספרים
המינוס הוא רק הקומה הראשונה בבניין החוב. לפי נתוני בנק ישראל, החוב הכולל של משקי הבית שלא לדיור – משיכות יתר, הלוואות צרכניות מהבנקים, כרטיסי אשראי והלוואות מגופים מוסדיים – הגיע בספטמבר 2025 לכ-246 מיליארד ש"ח, לעומת כ-230 מיליארד שנתיים קודם לכן. בתוך הסכום הזה בולט זינוק של כ-13% בשנה אחת (2024) ביתרת החוב לחברות כרטיסי האשראי, שהגיעה לכ-40 מיליארד ש"ח.
במבט ארוך יותר, המגמה חדה עוד יותר: לפי דוח מצב החובות של "דף חדש", החוב הצרכני במערכת הבנקאית גדל פי שלושה בעשרים השנים האחרונות. וכשהחוב תופח, הפיגורים באים אחריו – אותו דוח מצא כי החוב הפרטי שנמצא בפיגור של יותר מ-90 יום הגיע בסוף 2023 לכ-3.2 מיליארד ש"ח, זינוק של כ-43% בתוך שנה אחת. פיגור של 90 יום הוא לא עוד נתון סטטיסטי: זו הנקודה שבה הלוואה הופכת לתיק, והתיק מגיע להוצאה לפועל.
לחוב הזה יש גם גלגול חדש ומדאיג: לפי בנק ישראל, ההלוואות "לכל מטרה" בביטחון דירת מגורים – כלומר, חוב צרכני שממושכן על הבית – צומחות בקצב שנתי של כ-12%, מהיר בהרבה משאר האשראי הצרכני. משפחות מגלגלות את המינוס ואת ההלוואות אל תוך הנכס היחיד שיש להן, בדיוק בתקופה שבה ההחזר החודשי על המשכנתא עצמה מזנק.
למה דווקא בישראל המינוס נורמלי?
עכשיו לחלק המוזר באמת. מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאוקטובר 2023 השווה את ישראל למדינות אירופה, והפער כמעט לא נתפס: בעוד שבישראל 27.5% מהחשבונות הפרטיים ניצלו את מסגרת המינוס (סוף 2022), מחקר אירופי מקיף שבחן נתונים משנת 2008 מצא שבמדינות האיחוד שיעור משקי הבית שניצלו את המסגרת עמד בממוצע על 2.2% בלבד, והמדינה ה"גרועה" ביותר הגיעה ל-7.7%. ההשוואה לא מושלמת – הנתון האירופי מונה משקי בית ולא חשבונות, ומחקרים עדכניים מעריכים שמאז 2008 השיעור בחלק מהמדינות במגמת עלייה – אבל גם בגרמניה של 2022, אחרי עלייה ניכרת, מדובר בכ-10.5% מהחשבונות. ישראל לא חריגה – היא ליגה אחרת.
וגם המחיר גבוה יותר: ביוני 2023 הייתה הריבית הממוצעת על משיכת יתר בישראל (12.5%) השלישית בגובהה מבין המדינות שנבחנו, אחרי לטביה ואסטוניה בלבד, לעומת ממוצע של 7.3% בגוש האירו – וזאת כשריבית הבנק המרכזי כאן ושם הייתה דומה (4.75% כאן מול 4% בגוש האירו).
איך זה קרה לנו? חלק מהתשובה טכני: בישראל מסגרת המשיכה מגיעה כמעט אוטומטית עם פתיחת החשבון, מוגדלת בקלות, וזמינה בלחיצת כפתור באפליקציה. באירופה, לעומת זאת, חריגה מהמסגרת היא אירוע: כתבת עומק שפורסמה ב"ישראל היום" בפברואר 2026 תיארה מקרה שבו בנק בשוודיה הקפיא למשפחה את החשבון בגלל מינוס של 200 אירו בלבד. בישראל, מינוס של עשרות אלפי שקלים מגלגל את עצמו שנים בלי שאיש מרים טלפון.
וחלק מהתשובה תרבותי. המינוס הישראלי התקבע בתרבות של "יהיה בסדר": אופטימיות כרונית, הכנסה שתמיד אמורה לגדול בעוד רגע, ויוקר מחיה שהופך את סוף החודש למשימה מתמטית בלתי אפשרית גם עבור משפחות שמרוויחות הרבה מעל הממוצע. עו"ד תומר רבינוביץ', מייסד ומנכ"ל עמותת "דף חדש" המלווה משפחות בחובות, מתאר את עבודת החילוץ במילים צבאיות: "אנחנו הימ"מ של המשברים הכלכליים, ויודעים לקחת משפחה או עסק, ובשלושה חודשים להרים אותם על הרגליים."
והבנקים? לבנקים אין סיבה למהר לשנות את המצב. מערכת שמרוויחה ריבית דו-ספרתית על כ-9 מיליארד ש"ח של משיכות יתר, ומשלמת ריבית נמוכה בהרבה על הפיקדונות שמנגד, לא תתנדב לצמצם את התופעה.
סולם היציאה: מהאשראי הכי יקר לזול
היציאה מהמינוס היא לא קסם, היא סדר פעולות. העיקרון פשוט: מחליפים אשראי יקר באשראי זול, ומכבים את הקומות היקרות קודם.
- חריגה מהמסגרת – הקומה היקרה ביותר. על חריגה מעבר למסגרת המאושרת נגבית לרוב ריבית גבוהה עוד יותר מריבית המינוס הרגילה, והיא גם כתם בדירוג האשראי. אם אתם שם, זו שריפה שמכבים ראשונה.
- מינוס בתוך המסגרת – כ-12% בשנה בממוצע (יולי 2024). זה היעד המרכזי לחיסול.
- אשראי מתגלגל בכרטיסי אשראי – עסקאות קרדיט ודחיות תשלום שמצטברות בריבית שמתחרה במינוס. יתרת החוב לחברות כרטיסי האשראי צמחה כאמור ב-13% בשנה.
- הלוואה בנקאית מסודרת – בריבית ממוצעת שהייתה נמוכה בכ-2.6 נקודות אחוז מריבית המינוס (9.92% מול 12.51%, יוני 2023). איחוד המינוס והקרדיטים בהלוואה אחת עם החזר חודשי קבוע הוא הצעד הקלאסי.
- הלוואה על חשבון חיסכון קיים – מי שיש לו קרן השתלמות או קופת גמל יכול לרוב ללוות כנגדן בריבית נמוכה משמעותית מכל אשראי צרכני, בלי לשבור את החיסכון.
אבל – וזה אבל קריטי – ההלוואה לבדה לא מרפאת כלום. בסקר "דף חדש" נמצא ש-53% מהנמצאים במינוס כרוני כבר נטלו הלוואה לכיסוי המינוס בחמש השנים האחרונות, ו-61% מהם חזרו למינוס אחרי ההלוואה. בלי תקציב משפחתי שסוגר את הפער החודשי שיצר את המינוס מלכתחילה, ההלוואה רק מוסיפה קומה לבניין. ועוד צעד אחד שכמעט אף אחד לא עושה: להתמקח. כשהפער בין הבנקים על אותו מינוס מגיע ליותר מ-9 נקודות אחוז, שיחת טלפון אחת למחלקת שימור הלקוחות – או מעבר לבנק זול יותר – שווה לפעמים אלפי שקלים בשנה.
שאלות ותשובות
כמה ריבית משלמים על מינוס בבנק? נכון ליולי 2024, הריבית הממוצעת על יתרת חובה בעו"ש עמדה על כ-12% בשנה, עם פערים גדולים בין הבנקים: מכ-4.6% בוואן זירו ועד יותר מ-14% במזרחי טפחות ובלאומי. על חריגה מהמסגרת הריבית לרוב גבוהה עוד יותר.
האם כדאי לקחת הלוואה כדי לכסות את המינוס? כלכלית, לרוב כן: הלוואה צרכנית מסודרת זולה בממוצע בכמה נקודות אחוז מריבית המינוס. אבל הנתונים מראים ש-61% ממי שעשו זאת חזרו למינוס – ולכן הלוואת איחוד עובדת רק לצד קיצוץ אמיתי בהוצאות החודשיות. אחרת מקבלים גם הלוואה וגם מינוס.
כמה ממשקי הבית בישראל נמצאים במינוס? לפי דוח מצב החובות של עמותת "דף חדש" (Fresh Start), כשליש ממשקי הבית נמצאים במינוס כרוני, בהיקף מוערך של כ-9 מיליארד ש"ח. נתוני הפיקוח על הבנקים מראים שבסוף 2022 ניצלו כ-27.5% מהחשבונות הפרטיים את מסגרת המשיכה שלהם – לעומת כ-2.2% בממוצע ממשקי הבית שנמצא במחקר על מדינות האיחוד האירופי, שבחן נתונים משנת 2008 (מאז, מעריכים מחקרים עדכניים, השיעור שם במגמת עלייה).
מקורות
- משיכת יתר (אוברדרפט) בישראל ובמדינות אירופה – נעם בוטוש, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוקטובר 2023 – fs.knesset.gov.il
- תיאור וניתוח התוצאות העסקיות של מערכת הבנקאות – נעם בוטוש, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ספטמבר 2024 – fs.knesset.gov.il
- דוח מצב החובות בישראל 2023-2024 – עמותת "דף חדש" (Fresh Start) – freshstart.org.il
- התפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע השלישי של 2025 – בנק ישראל, דצמבר 2025 – boi.org.il
- התפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע הרביעי של 2024 – בנק ישראל, מרץ 2025 – boi.org.il
- התפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע השלישי של 2023 – בנק ישראל, דצמבר 2023 – boi.org.il
- התפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע הראשון של 2023 – בנק ישראל, יוני 2023 – boi.org.il
- מבט סטטיסטי 2024, פרק החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי – בנק ישראל – boi.org.il
- סכנת קריסה: כשליש ממשקי הבית בישראל נמצאים במינוס קבוע – אייס, ינואר 2026 – ice.co.il
- מרוויחים 20 אלף בחודש, ובמינוס: איך הפכנו למדינה באוברדראפט? – ישראל היום, פברואר 2026 – israelhayom.co.il
- מינוס בחינוך פיננסי: כמעט 40 אחוז מהישראלים נמצאים באוברדראפט – ynet – ynet.co.il