במרץ 2015 פרסם משרד הבריאות הודעה שכמעט לא זכתה לכותרות: החל מהשנה הבאה, חיסון הפפילומה (HPV) יינתן במסגרת בתי הספר לא רק לבנות כיתה ח', אלא גם לבנים. זה היה מהלך שהקדים את בריטניה בארבע שנים תמימות – שם החיסון הורחב לבנים רק ב-2019 – ומיקם את ישראל בין החלוצות העולמיות של חיסון "ניטרלי-מגדרית", יחד עם אוסטרליה שעשתה זאת כבר ב-2013. אלא שהעובדה הזו כמעט נעדרת מהשיח הציבורי הישראלי, שם החיסון עדיין נתפס אצל רבים כ"חיסון של בנות" נגד "סרטן של נשים". והפער הזה בתודעה מתלווה לפער אמיתי בנתונים: על אף ההתחלה המוקדמת, כיסוי חיסון ה-HPV בישראל עומד כיום על כ-58% בלבד מבין המתבגרים והמתבגרות – רחוק משמעותית מ-96% בפורטוגל, 85% בספרד ו-83% באוסטרליה.
למה החיסון הזה בכלל נחוץ – וגם לבנים
הטעות הנפוצה ביותר לגבי חיסון הפפילומה היא שמדובר ב"חיסון נגד סרטן צוואר הרחם" בלבד. במציאות, לפי ארגון הבריאות העולמי כמעט כל מקרי סרטן צוואר הרחם בעולם נגרמים מנגיף הפפילומה האנושי – שני הזנים המסוכנים ביותר, HPV 16 ו-18, אחראים לבדם לכ-76% מהמקרים – אבל הנגיף אחראי גם לנתח משמעותי מסוגי סרטן אחרים שפוגעים בגברים ובנשים כאחד. לפי נתוני ה-CDC האמריקאי, HPV אחראי לכ-70% ממקרי סרטן הלוע-פה (אורופרינקס), 91% ממקרי סרטן פי הטבעת, 75% ממקרי סרטן הנרתיק, 69% ממקרי סרטן הפות ו-63% ממקרי סרטן הפין. ולמעשה, כשמסתכלים על הנתונים האמריקאיים לפי מספרי מקרים מוחלטים ולא רק אחוזים, מתקבלת תמונה מפתיעה: בין 2012 ל-2016, סרטן הלוע-פה – סוג שפוגע בעיקר בגברים – היה אחראי ל-12,600 מקרי סרטן בשנה שיוחסו ל-HPV, יותר מסרטן צוואר הרחם עצמו, שעמד על 9,700 מקרים בשנה. במילים אחרות: החיסון שישראל החליטה לתת לבנים כבר ב-2015 מונע, לפי הנתונים האמריקאיים, יותר מקרי סרטן אצל גברים מאשר אצל נשים – עובדה שכמעט אף אחד לא מציג כשמדברים על "חיסון הבנות".
מאז 2013 חוסנו בישראל כמיליון מנות חיסון פפילומה, לפי נתוני משרד הבריאות. בתחילת הדרך ניתן החיסון הדו-ערכי סרווריקס, שמכסה שני זני נגיף עיקריים; בשנת הלימודים 2019-2020 עברה התוכנית לחיסון התשע-ערכי גרדסיל-9, שמכסה תשעה זנים ומספק הגנה רחבה בהרבה. מבנה התוכנית פשוט להפליא: שתי מנות במרווח של כחצי שנה למי שמתחיל בגילי 9-14, ושלוש מנות למי שמתחיל בגיל 15 ומעלה. מי שפספס את מסגרת בית הספר יכול להשלים את החיסון בחינם – עד גיל 18 דרך שירותי בריאות התלמיד, ועד גיל 26 דרך קופת החולים, ובהתייעצות רפואית אף מעבר לכך.
הפער שמפצל את המדינה: מהצפון עד ירושלים
מה שמסביר את הפער בין ההתחלה המוקדמת של ישראל לתוצאה הבינונית שלה הוא לא מחסור בגישה – החיסון ניתן חינם במסגרת בתי הספר, כלול במלואו בסל הבריאות, וזמין להשלמה חינמית עד גיל 26 דרך קופות החולים. הבעיה היא פער דמוגרפי חד. בשנים 2015-2021 עמד כיסוי המנה הראשונה הארצי הממוצע על 60.2%, בטווח שנע בין 52.1% ל-65.9% משנה לשנה. אבל מאחורי הממוצע הזה מסתתרים שני קצוות רחוקים: במחוז הצפון, שבו אוכלוסייה ערבית גדולה יחסית, כיסוי המנה הראשונה עמד על ממוצע של 82.4% – הגבוה בארץ. במחוז ירושלים, שבו הריכוז הגבוה ביותר של אוכלוסייה יהודית-חרדית ודתית, הכיסוי הממוצע היה 24% בלבד – הנמוך בארץ. מחקר שבדק קוהורט של תלמידי כיתה ח' במכבי שירותי בריאות מצא פער דומה ברמת ההסכמה של האמהות: 98.8% מהאמהות הערביות הסכימו לחסן את ילדיהן, לעומת 54.3% בלבד מהאמהות היהודיות.
מחקר איכותני שבדק את הסיבות לסירוב בקרב אמהות חרדיות מצא ממצא מעניין: הסירוב לא נובע בעיקר מהנחיה רבנית מפורשת – רק שלוש מתוך עשר אמהות שרואיינו ציינו רבנים כגורם משפיע – אלא מחוסר אמון רחב יותר בחיסוני ילדים בכלל ומפער תקשורתי עם מערכת הבריאות. זהו לא סיפור של איסור דתי, אלא של פער אמון שניתן, לפחות באופן עקרוני, לגשר עליו.
58% בישראל, 96% בפורטוגל: איפה אנחנו עומדים מול העולם
כשמשווים את ישראל למדינות אחרות, הפער מתחדד עוד יותר. לפי סקירה שפרסם ynet ביוני 2026 על בסיס נתוני ארגון הבריאות העולמי, כיסוי החיסון בישראל בקרב בנות עד גיל 15 עומד על כ-55%, ובקרב כלל הנשים על כ-58% – לעומת 96% בפורטוגל, 85% בספרד, 83% באוסטרליה, 78% בבריטניה ו-74% באירלנד. גם ארצות הברית, שנחשבת דוגמה למדינה עם כיסוי חיסונים בעייתי, רשמה לפי נתוני ה-CDC לשנת 2023 כיסוי של 77% למנה אחת לפחות בקרב בני 13-17 – גבוה מהשיעור הישראלי. ישראל, לפי אותה כתבה, מאבחנת כ-300 מקרי סרטן צוואר הרחם חדשים בשנה וכ-100 מקרי מוות – מספרים לא גדולים ביחס לגודל האוכלוסייה, אבל כאלה שהניסיון הבינלאומי מלמד שניתן לצמצם אותם דרמטית.
פרופ' עידו לסקוב, סגן מנהל המחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית בבית החולים לנשים ע"ש הלן שוורץ באיכילוב, מציין כי "זו לא מחלה מאוד שכיחה, סדר גודל של כ-300 נשים בשנה מאובחנות בישראל עם סרטן צוואר הרחם", ומדגיש שהחיסון עצמו נבחן שוב ושוב ונמצא בטוח: "מאות מיליוני מנות חיסון נגד פפילומה ניתנו בעולם, והחיסון בטוח לחלוטין". פרופ' צבי וקנין, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי שמיר, מנסח את הפער בין הפוטנציאל למציאות בצורה חדה: "הטרגדיה היא שסרטן צוואר הרחם הוא אחד מסוגי הסרטן הבודדים שאנחנו יודעים למנוע מראש", והוסיף כי "ישראל יכולה להיות שם, אבל לשם כך צריך להגביר את המודעות ואת האמון בחיסון".
מה קורה כשמחסנים כמעט את כל הכיתה: הראיות משוודיה וסקוטלנד
מה שהופך את הפער הישראלי לכואב במיוחד הוא היקף הראיות שכבר קיימות מרחבי העולם על יעילות החיסון בעולם האמיתי, לא רק בניסויים קליניים. מחקר רישום לאומי שוודי מקיף, שפורסם ב-2020 בכתב העת New England Journal of Medicine ועקב אחרי 1,672,983 נשים בגילי 10-30 בין 2006 ל-2017, מצא שחיסון לפני גיל 17 נקשר בירידה של 88% בסיכון לסרטן צוואר רחם פולשני, וחיסון בגילי 17-30 נקשר בירידה של 53%. מחקר המשך שוודי, שהתפרסם בתחילת 2026 בכתב העת BMJ ועקב אחר 926,362 בנות במשך 18 שנה, מצא ירידה של 79% בסיכון לסרטן צוואר הרחם, ללא סימן להיחלשות ההגנה עם הזמן.
בסקוטלנד הממצא אף דרמטי יותר: מחקר שפורסם ב-2024 בדק קוהורט ארצי שלם של נשים שנולדו בין 1998 ל-2016 ומצא אפס מקרי סרטן צוואר הרחם בקרב 29,555 נערות שחוסנו במלואן בגילי 12-13, יותר מעשור לאחר תחילת התוכנית הסקוטית ב-2008. ויש גם אפקט שמעבר למחוסנים עצמם: מחקר עוקבה שוודי נוסף, שנסקר בספטמבר 2025 ועקב אחרי יותר מ-850 אלף נשים לא-מחוסנות דרך מרשמי החיסונים הלאומיים, מצא ששיעור הנגעים הטרום-סרטניים החמורים (HSIL) בקרב נשים לא-מחוסנות שנולדו ב-1999-2000 וגדלו באזורים עם כיסוי חיסוני גבוה מ-80% היה נמוך בכ-50% (יחס שכיחות של 0.53) בהשוואה לנשים לא-מחוסנות מקוהורטות שקדמו לתוכנית החיסון – עדות ל"חסינות עדר" של ממש, שבה חיסון חלק מהאוכלוסייה מגן גם על מי שלא התחסן. אוסטרליה, שהחלה לחסן בנות כבר ב-2007 ובנים ב-2013 ומשלבת זאת עם סקר גורם מקדים, נמצאת כעת בדרך להיות המדינה הראשונה בעולם שתחצה את סף ה"חיסול" שהגדיר ארגון הבריאות העולמי לסרטן צוואר הרחם – פחות מ-4 מקרים חדשים לכל 100 אלף נשים בשנה – וזאת כבר בסביבות 2028.
גם בישראל עצמה נאספות כבר ראיות מקומיות. מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתפרסם בינואר 2026 בכתב העת Journal of Clinical Medicine ובדק 98,102 נשים במאגר מכבי שירותי בריאות מצא ממצא מורכב: בקבוצת המחקר כולה, נשים מחוסנות דווקא הראו סיכון גבוה יותר לפתולוגיה, ככל הנראה בשל הבדל בדפוסי בדיקות סקר בין הקבוצות (מוטה-ברירה, לא סיבתי). אבל בקרב מי שחוסנו לפני גיל 18 ספציפית, נמצאה מגמה של סיכון נמוך יותר לסרטן צוואר הרחם – עם זאת, המגמה הזו לא הגיעה למובהקות סטטיסטית בגודל המדגם הישראלי (יחס סיכונים 0.28, מרווח בר-סמך 95%: 0.07-1.20). זה עדיין תואם את הכיוון שהניסיון הבינלאומי מלמד, שלפיו גיל החיסון הוא הגורם הקובע, אבל טרם הוכח בנתונים ישראליים בגודל מדגם מספיק. מחקר נפרד של מכון המחקר של מכבי (KSM) מצא ירידה של כ-65% בשכיחות יבלות באיברי המין בקרב בנות בגילי 10-17 מאז הכנסת החיסון לבתי הספר, וירידה של 45%–60% בקרב בנים ובגברים צעירים בגילי הזכאות – בעוד ששיעורי היבלות דווקא עלו בקרב גברים מעל גיל 21, שמעולם לא נכללו בתוכנית החיסון המקורית. הפער הזה, בין מי שהספיק להיכנס לתוכנית ומי שפספס אותה, הוא תזכורת לכך שההגנה תלויה בכיסוי בפועל, לא רק בקיומו של החיסון על הנייר.
שאלות ותשובות
האם החיסון מגן רק מפני סרטן צוואר הרחם? לא. HPV גורם גם לסרטן הלוע-פה, פי הטבעת, הפות, הנרתיק והפין, וכן ליבלות באיברי המין. בארצות הברית, סרטן הלוע-פה – שפוגע בעיקר בגברים – אחראי בפועל ליותר מקרי סרטן בשנה מאשר סרטן צוואר הרחם.
מתי נותנים את החיסון בישראל, ולמי הוא מיועד? החיסון ניתן במסגרת בתי הספר בכיתות ז'-ח' (גילי 12-14), לבנים ולבנות כאחד, בשתי מנות במרווח של כחצי שנה. מי שפספס את גיל בית הספר יכול להשלים חיסון חינם עד גיל 26 דרך קופת החולים, ובהתייעצות רפואית גם מעבר לכך.
למה יש פער כל כך גדול בין אזורים בישראל? המחקר מצביע על פער אמון ותרבותי, לא על מחסור בגישה – החיסון חינמי וזמין בכל בית ספר. כיסוי החיסון גבוה משמעותית באזורים עם ריכוז אוכלוסייה ערבית, ונמוך משמעותית באזורים עם ריכוז אוכלוסייה חרדית ודתית, כאשר הגורם המרכזי המדווח הוא חוסר אמון כללי במערכת הבריאות ולא בהכרח הנחיה דתית מפורשת.
מקורות
- CDC – "Cancers Associated with Human Papillomavirus", U.S. Cancer Statistics. קישור
- CDC/MMWR – Senkomago V. et al., "Human Papillomavirus–Attributable Cancers — United States, 2012–2016", 23 באוגוסט 2019. קישור
- ארגון הבריאות העולמי (WHO) – "Human papillomavirus and cancer", דף עובדות. קישור
- ארגון הבריאות העולמי (WHO) – "Cervical cancer", דף עובדות (זני HPV 16/18 אחראים לכ-76% ממקרי סרטן צוואר הרחם). קישור
- Lei J. et al., "HPV Vaccination and the Risk of Invasive Cervical Cancer", New England Journal of Medicine, 1 באוקטובר 2020. קישור
- BMJ (דיווח ב-ecancer) – "HPV vaccination provides 'sustained protection' against cervical cancer", פברואר 2026. קישור
- Public Health Scotland / STAT News – "No cervical cancer cases detected in vaccinated women following HPV immunisation", ינואר 2024. קישור
- CIDRAP – "Analysis suggests HPV vaccine protects unvaccinated people through herd immunity" (מבוסס על מחקר עוקבה שוודי, Karolinska Institutet), ספטמבר 2025. קישור
- Lancet Public Health – "The projected timeframe until cervical cancer elimination in Australia: a modelling study", 2018 (עדכון נתונים: ABC News, 28 באוגוסט 2026). קישור
- ארגון הבריאות העולמי – "Israel Cervical Cancer Profile", 2021. קישור
- Sagy I. et al., "Impact of COVID-19 Pandemic on Human Papillomavirus Vaccine Uptake in Israel", PMC, 2023. קישור
- Wortsman J., Glaser Chodik N., Chodick G., "Correlations of HPV vaccine uptake among eight-grade students in Israel", Women & Health, 63(6), 2023. קישור
- Chodick G., Strassberg M., "Association Between Human Papillomavirus Vaccination and the Risk of Cervical Cancer and Precancerous Lesions in Israel", Journal of Clinical Medicine, 26 בינואר 2026. קישור
- Ido Efrati, "Not Just for Girls: Israeli Boys to Receive HPV Vaccinations Too", Haaretz, 10 במרץ 2015. קישור
- משרד הבריאות – "חיסון פפילומה לבנים ולבנות". קישור
- אור הדר ושרון קידון, "באוסטרליה סרטן צוואר הרחם בדרך להיכחד – בישראל, רק 58% מתחסנות", ynet, 4 ביוני 2026. קישור
- CDC/MMWR – "National Vaccination Coverage Among Adolescents Aged 13–17 Years — NIS-Teen, United States, 2023". קישור
- סוכנות הבריאות הבריטית (UKHSA) / gov.uk – "Human papillomavirus (HPV) vaccination coverage in adolescents in England: 2023 to 2024". קישור
- Zach E. et al., "Reasons for and insights about HPV vaccination refusal among ultra-Orthodox Jewish mothers", Developing World Bioethics, 2023. קישור