מדינה שמייצאת אבטחת סייבר לכל העולם ומתגאה בכל הזדמנות בתואר "אומת הסטארט-אפ" מדורגת, נכון לנתוני 2024 שמשרד התקשורת עצמו מפרסם, במקום ה-63 בעולם במהירות אינטרנט סלולרי – מאחורי מדינות שרוב הישראלים לא היו מנחשים שמקדימות אותן. זה לא נתון שמתפרסם בכותרות ראשיות, כי הוא לא מסתדר עם התדמית. אבל הוא מופיע, בשחור על גבי לבן, בתוכנית העבודה הרשמית של המשרד לשנת 2025 – יחד עם יעד רשמי לטפס למקום ה-55 עד סוף אותה שנה.
הפער בין השיווק למציאות מקבל ביטוי קונקרטי הרבה יותר בדוח מבקר המדינה מיולי 2024: בבדיקה שנערכה בין פברואר ליולי 2023 נמצאו בכל הארץ רק 1,943 אתרי שידור 5G פעילים – פחות ממה שהחברות עצמן התחייבו לפרוס ברישיונות שקיבלו. וכשמבקר המדינה בדק את הקליטה בפועל מול תושבים, המספרים היו גרועים בהרבה מהמצג הרשמי: ברהט, למשל, טענו החברות לכיסוי של 99.67 אחוזים – בעוד שכ-78 עד 80 אחוזים מהתושבים שנשאלו דיווחו על קשיי קליטה ממשיים.
זו לא סתם תלונה על מהירות אינטרנט. זה סיפור על הפער בין רגולציה שמצליחה למכור רישיונות לבין רגולציה שמצליחה לוודא שהתשתית באמת נבנית – ועל איך הפער הזה, בישראל, מתבטא בעיקר בפריפריה ובחברה הערבית, בזמן שמרכז הארץ נהנה מרשת סבירה. שש שנים אחרי המכרז הראשון, זה הזמן להבין מה בדיוק השתבש בדרך.
המכרז שהצליח, הרשת שלא נבנתה
משרד התקשורת פרסם את המכרז הראשון לתדרי 5G ביולי 2019, וההקצאה בפועל הושלמה באוגוסט 2020: פלאפון שילמה כ-88 מיליון שקל, קבוצת סלקום-גולן-מרתון כ-115 מיליון שקל ופרטנר-הוט כ-62.3 מיליון שקל, כל אחת עבור אותה חבילת תדרים – 10 מגה-הרץ בפס 700, 20 מגה-הרץ בפס 2600 ו-100 מגה-הרץ בפס 3.5 ג'יגה-הרץ. פלאפון, פרטנר והוט השיקו שירות 5G מסחרי כבר בספטמבר 2020, על גבי מאות בודדות של אתרי שידור לכל חברה בלבד – פלאפון, למשל, יצאה לדרך עם רשת של כ-250 אתרים שרכשה מאריקסון – פריסה ראשונית שהספיקה בקושי לכיסוי חלקי.
הבעיה התבררה כעבור פחות משנתיים. באפריל 2022 דיווח "גלובס" שכל אחת מהחברות עדיין מפעילה רק "כמה מאות אתרים חלקיים", לא מחוברים לליבת רשת 5G אמיתית – כלומר משתמשים ראו סמל 5G על המסך, אבל בפועל קיבלו שיפור מהירות שולי בלבד לעומת 4G. היועץ אורן גבאי תיאר את הפער מול העולם במילים חדות: במדינות אחרות כבר היו "עשרות ליבות ציבוריות, מיליוני אתרים, עשרות ומאות מיליוני משתמשים" – בזמן שישראל עוד הייתה בשלב ההדגמה. בעצם, החברות מכרו מנוי בשם "5G" הרבה לפני שבנו רשת שמצדיקה את השם.
הפער שהרגולטור לא אכף
אז למה בעצם לקח כל כך הרבה זמן לבנות רשת אמיתית? חלק גדול מהתשובה טמון לא בטכנולוגיה, אלא בסכסוכי תכנון ובנייה מקומיים. עד לתיקון חקיקה, חברות סלולר יכלו להתקין אנטנות בשכונות מגורים בלי אישור ועדת תכנון ובנייה – מה שהותיר לתושבים ערוץ התנגדות פורמלי כמעט אפסי, והזין התנגדות ציבורית עזה סביב חששות קרינה וירידת ערך נכסים. הפרדוקס: דווקא בגלל ההתנגדות הזו, מספר אתרי האנטנות הכולל בישראל למעשה ירד – מכ-8,200 ב-2012 לכ-7,970 ב-2020 – במקום לגדול כדי לתמוך בדור החדש של הרשתות.
מבקר המדינה, בדוח שפרסם ביולי 2024, הלך צעד אחד קדימה וחשף שהבעיה לא הייתה רק התנגדות ציבורית – היא הייתה גם רגולטור פסיבי. עד 2023 לא ביצע משרד התקשורת שום בדיקת שטח עצמאית לאימות טענות הכיסוי של החברות, והסתמך כמעט לחלוטין על דיווחים עצמיים שלהן. ניטור קרינה בוצע בפחות מאחוז אחד מהמשדרים הפעילים בין 2020 ל-2022, ותקנות מחייבות הקובעות רמות חשיפה מרביות לקרינה לא הותקנו כבר יותר מ-17 שנה – רמות החשיפה נקבעות עדיין רק בכללים פנימיים משנת 2009, בלי עיגון בחוק. במילים אחרות: הרישיונות דרשו מהחברות כיסוי גיאוגרפי של כ-90 אחוזים ארצי, 95 אחוזים לכל רשות מקומית ו-99 אחוזים מהאוכלוסייה – אבל אף אחד לא באמת בדק אם זה קורה.
הפער הכי גדול: בין אילת לנתיבות
הממצא הכי מטריד בדוח מבקר המדינה הוא לא ארצי – הוא גיאוגרפי. פערי צפיפות האתרים בין מרכז הארץ לפריפריה מגיעים לממדים קיצוניים: בתל אביב יש 5.86 אתרי שידור ל-10,000 תושבים, לעומת 1.52 בבת ים – פער של 285 אחוזים בין שתי ערים שכנות. באילת יש 6.89 אתרים ל-10,000 תושבים, לעומת 0.87 בלבד בנתיבות – פער של 692 אחוזים. ומעבר למספרים היבשים: 53 אחוזים מהרשויות המקומיות הערביות בפריפריה עם אוכלוסייה של מעל 10,000 תושבים היו נטולות תשתית 5G לחלוטין בזמן הסקר.
כשמבקר המדינה יצא לשטח ושאל תושבים ישירות – סקר של 2,139 תושבים ב-18 רשויות מקומיות – התוצאה הייתה חד-משמעית: 37 אחוזים מכלל הנשאלים דיווחו על קליטה סלולרית בינונית או לא טובה בביתם, ו-55 אחוזים דיווחו על קשיי קליטה בשימושי אינטרנט בטלפון הסלולרי. הפערים בין היישובים היו עצומים: מ-11 אחוזים בהרצליה ועד 78 אחוזים ברהט דיווחו על קליטה בעייתית מחוץ לבית. במקביל, בשאלון נפרד ששלח משרד מבקר המדינה ל-35 רשויות מקומיות, מתוך 32 הרשויות שהשיבו, רשות אחת בלבד דירגה את הקליטה בתחומה כ"טובה". הפער בין הכיסוי המוצהר לכיסוי בפועל לא היה תיאורטי – הוא היה חוויה יומיומית של מאות אלפי אזרחים.
2023-2025: הניסיון להתחיל מחדש
לזכות המשרד ייאמר שהתמונה החלה להשתנות בשנתיים האחרונות. בינואר 2023 הודיעו פלאפון, פרטנר וסלקום על תוכנית לבניית רשת 5G "אמיתית" – עם ליבת רשת עצמאית (SA), לא רק שכבת שיווק מעל 4G – בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים כל אחת, בשיתוף אריקסון ונוקיה. סלקום השיקה את "5G Pro" המסחרי שלה ב-29 בדצמבר 2024. במקביל, המשרד פתח באוגוסט 2022 את האפשרות לחברות לחלוק תשתיות אנטנה משותפות כדי לצמצם עלויות פריסה – אחרי שהתברר שגם החברה המובילה בתחום כיסתה פחות מ-40 אחוזים מהארץ ברשת 5G אמיתית.
תוכנית העבודה הרשמית של משרד התקשורת ל-2025 מציגה יעדים מדידים, ולראשונה מזה שנים – מגמת גידול ולא צמצום: מספר אתרי השידור עלה מ-8,236 בסוף 2024 ליעד של 8,500 ב-2025, 8,750 ב-2026 ו-9,000 ב-2027. כיסוי סיבים אופטיים לבתי אב, שעמד על 92 אחוזים בסוף 2024, נקבע לו יעד של 95 אחוזים ב-2025. באופן מעניין, בתחום התשתית הקווית ישראל דווקא מצליחה יחסית: מהירות הפס הרחב הקווי החציונית עמדה על 229 מגה-ביט לשנייה ב-2024, שיפור של 25 אחוזים בשנה אחת, ומיקמה את ישראל במקום ה-16 בעולם – פער בולט מול המקום ה-63 בתחום הסלולרי, שממחיש שהבעיה היא ספציפית לפריסת אנטנות ולא לתשתית תקשורת בכלל.
בספטמבר 2025 השיק משרד התקשורת מנגנון תמריצים כספי ישיר לרשויות מקומיות: 60,000 שקל על כל אתר אנטנה חדש מסוג מאקרו, 30,000 שקל לאתר מיקרו, בתקרה של כחצי מיליון שקל לרשות, בתקציב כולל של עד 23 מיליון שקל – עם ייעוד מינימלי של מיליון שקל לאזור הנגב ועוטף עזה. השר שלמה קרעי ומנכ"ל המשרד אלעד מקדסי הציגו את התוכנית בכנס בשדרות.
אז מה זה אומר לצרכן הישראלי
הנתונים העדכניים ביותר מראים שיפור אמיתי: לפי חברת המחקר DataReportal, מהירות ההורדה הסלולרית החציונית בישראל הגיעה ל-60.38 מגה-ביט לשנייה נכון לאוגוסט 2025 – עלייה של 41.2 אחוזים לעומת שנה קודם לכן – נתון שתואם כמעט במדויק את יעד הביניים הרשמי של משרד התקשורת (מבסיס של 46 מגה-ביט לשנייה ב-2024 ליעד של 60 ב-2025). השאלה אם ישראל אכן הגיעה בפועל למקום ה-55 שהיא הציבה לעצמה כיעד ל-2025 עדיין פתוחה – זה יעד ממשלתי מוצהר, לא הישג מאומת. אבל גם אם הוא הושג במלואו, הפער מול המובילות העולמיות עדיין עצום: לפי מדד Ookla Speedtest Global Index, איחוד האמירויות וקטאר עברו כבר מהירות חציונית של מעל 500 מגה-ביט לשנייה נכון לאמצע 2025, וגם כווית, במקום השלישי עולמית, הגיעה לכ-350 מגה-ביט לשנייה – רחוקה מאוד מישראל. איחוד האמירויות מוביל עם כ-540 מגה-ביט לשנייה, פי תשעה בערך ממהירות ישראל.
הסיפור האמיתי כאן הוא לא שישראל "נכשלה" בדור החמישי. היא בנתה אותו, מכרה אותו, ובשנתיים האחרונות אפילו התחילה לתקן ברצינות את מה שהוזנח קודם. הסיפור הוא שבמדינה שמגדירה את עצמה כמובילה טכנולוגית עולמית, נדרש מבקר המדינה כדי לחשוף מה שכל תושב פריפריה כבר ידע מהניסיון האישי שלו: שהרשת שמוצגת במפות השיווק של החברות, והרשת שבאמת מגיעה לטלפון שלו, הן לא תמיד אותה רשת.
שאלות ותשובות
באיזה מקום מדורגת ישראל במהירות אינטרנט סלולרי בעולם? לפי משרד התקשורת ומדד Ookla Speedtest Global Index, ישראל דורגה במקום ה-63 בעולם במהירות הורדה סלולרית ב-2024. המשרד הציב יעד רשמי להגיע למקום ה-55 עד סוף 2025, אך אין אישור עצמאי שהיעד הזה הושג בפועל.
האם יש הבדל בין כיסוי 5G במרכז הארץ לפריפריה? כן, פער משמעותי. לפי דוח מבקר המדינה מיולי 2024, בתל אביב יש 5.86 אתרי שידור סלולריים ל-10,000 תושבים לעומת 1.52 בבת ים, ובאילת 6.89 לעומת 0.87 בנתיבות בלבד. 53 אחוזים מהרשויות המקומיות הערביות הגדולות בפריפריה נמצאו נטולות תשתית 5G כלל.
למה לקח לישראל כל כך הרבה זמן לבנות רשת 5G אמיתית? המכרז הראשון פורסם ב-2019 והרישיונות חולקו ב-2020, אך עד 2022 החברות הפעילו בעיקר אתרים חלקיים ללא ליבת רשת 5G עצמאית. הסיבות כללו התנגדות ציבורית ומקומית להתקנת אנטנות, מחסור באכיפה רגולטורית – מבקר המדינה מצא שהמשרד לא ביצע בדיקות שטח עצמאיות עד 2023 – ותמריץ כלכלי חלש לחברות בשוק תחרותי עם רווחיות נמוכה.
מקורות
- דוח מבקר המדינה השנתי – תשתיות תקשורת סלולריות – משרד מבקר המדינה, יולי 2024.
- מבקר המדינה: בעיות קליטה בכל הארץ – Ynet, 23 ביולי 2024.
- עיקרי תוכנית העבודה לשנת 2025 – משרד התקשורת.
- 5G Country Profile: State of Israel – ITU, אוקטובר 2020.
- Israeli carriers selling 5G, but not developing network – Globes, 19 באפריל 2022.
- עוד לא 5G אמיתי: כך הוקצו תדרי הדור החמישי בישראל – כלכליסט, 16 באוגוסט 2022.
- ההזדמנות השנייה של הדור החמישי – Ynet, אפריל 2023.
- Digital 2026: Israel – DataReportal, ינואר 2026.
- משרד התקשורת משיק תמריצים כספיים לרשויות מקומיות להצבת אנטנות סלולריות – ישראל היום, 4 בספטמבר 2025.
- חוק ההסדרים ואנטנות סלולריות: הוויכוח שממשיך – כלכליסט, 8 ביולי 2021.
- רגע לפני 2025: סלקום משיקה את רשת 5G PRO הממותגת כמהירה ביותר – מעריב, 30 בדצמבר 2024.
- Country with the Highest Global Mobile Internet Speed Mid-2025 – Databoks (Katadata), 10 ביולי 2025, מבוסס על נתוני Ookla Speedtest Global Index.