ב-21 באפריל 2026 פרסמו כלכליסט ו-CTech את המהדורה ה-17 של רשימת "50 הסטארטאפים המבטיחים ביותר" של ישראל. זו לא רשימה חדשה – היא יוצאת כל שנה, ולאורך השנים היא שימשה כמעין ברומטר למה שמשקיעים, יזמים ועיתונאי טכנולוגיה חושבים שיהיה הדבר הגדול הבא. אבל מי שעוקב אחרי המהדורות האחרונות שם לב לתזוזה: הקטגוריה שמככבת השנה כמעט לא הייתה קיימת במהדורה של לפני שנתיים. היא נקראת "בינה מלאכותית סוכנתית" (Agentic AI) – תוכנה שלא רק עונה על שאלות, אלא מבצעת משימות בעצמה. ולפי ניתוח שפרסם בלוג ההון-סיכון VC Cafe יום אחרי פרסום הרשימה, קרוב לרבע מהחברות שבה שייכות בדיוק לקטגוריה הזו.
מה זאת בכלל "בינה מלאכותית סוכנתית"?
בעוד שצ'אטבוט רגיל עונה לשאלה אחת ומחכה לשאלה הבאה, "סוכן AI" (AI agent) מתוכנן לקבל מטרה – למשל, "תבדוק את כל הקמפיינים השיווקיים שלנו ותתקן את מה שלא עובד" – ולבצע סדרת פעולות עצמאיות כדי להשיג אותה: לחפש מידע, להפעיל כלים אחרים, לקבל החלטות ביניים, ולדווח רק בסוף. זה ההבדל בין "עוזר שעונה לשאלות" ל"עובד דיגיטלי שמבצע עבודה". בדיוק הפער הזה – בין בינה מלאכותית שמייצרת טקסט לבין בינה מלאכותית שמבצעת פעולות בעולם האמיתי – הוא מה שהפך את "אגנטיות" למילת המפתח של ההייטק הישראלי ב-2026.
כמה מהחברות ברשימה באמת עוסקות בזה, ולפי מי?
כלכליסט עצמו, בטקסט הרשמי שליווה את הרשימה, מתאר אותה כממחישה את ההמשכיות בהתהוות סטארטאפים חדשים – בעיקר בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית – ומציין גם חברות בתחומי האנרגיה ותשתיות הנתונים כמייצגות את מגמות השנה; ניסוח שמבטא תזוזה בסקטור, אך לא נוקב באחוזים. ניתוח שפרסם VC Cafe, בלוג ההון-סיכון של עזה וידרה, ב-22 באפריל 2026 (עודכן ב-1 במאי) חותך את הרשימה לקטגוריות ומעריך שכ-24% מהחברות ברשימה עוסקות בבינה מלאכותית סוכנתית, כ-18% נוספים בתשתיות AI (אבטחת מודלים, ניהול כוח חישוב ופריסה בקנה מידה), כ-12% בניהול עלויות ענן (FinOps), וכ-8% במחשוב קוונטי. חשוב להבהיר: האחוזים האלה הם ניתוח של VC Cafe לרשימת כלכליסט, לא נתון רשמי שפרסם כלכליסט בעצמו – אבל הם משרטטים תמונה שמתכתבת עם תיאור המגמה שכלכליסט עצמו נתן, ועם עשרות החברות הספציפיות שמככבות ברשימה.
מי הן בכלל החברות שמככבות בקטגוריה הזו?
בין החברות שמסומנות כ"בינה מלאכותית סוכנתית" ברשימה אפשר למצוא את ZyG, שמפתחת סוכני AI אוטונומיים לניהול קמפיינים שיווקיים; את Port, שבנתה פורטל פיתוח פנים-ארגוני המונע על ידי סוכני AI; ואת Unframe, שמתמחה באינטגרציה של סוכני AI לתוך מערכות ארגוניות קיימות. חברת Irregular, שמתמקדת באבטחת מודלי שפה גדולים ובקרה עליהם, ממוקמת בגבול שבין אבטחת AI לבין הקטגוריה הסוכנתית עצמה – עדות לכך שהגבולות בין הקטגוריות עצמן מתחילים להיטשטש. בתשתיות AI מציין VC Cafe כ"חלוצות" את Decart ו-Q Factor. Quantum Art ו-Qedma, שתי חברות נוספות שמככבות ברשימה, משתייכות בניתוח של VC Cafe לקטגוריה נפרדת לגמרי – מחשוב קוונטי, לא תשתיות AI. לצד הקטגוריות הטכנולוגיות, כלכליסט ו-CTech ציינו במפורש שאבטחת סייבר ממשיכה "לככב" ברשימה לצד הבינה המלאכותית הסוכנתית ותשתיות ה-AI – נושא חוזר שמלווה את ההייטק הישראלי שנים רבות לפני שה"סוכנתיות" בכלל נטבעה כמילה.
מי עוד ברשימה, מעבר לקטגוריית הסוכנות?
הרשימה המלאה כוללת חמישים חברות, והחברות הנותרות פרושות על פני תחומים מוכרים יותר. אבטחת סייבר מבוססת-AI תופסת נתח ניכר: Noma Security ו-Aim Security מתמקדות באבטחת מערכות בינה מלאכותית ארגוניות, Oasis Security באבטחת זהויות מכונה, ו-Descope בניהול הרשאות וזהויות למפתחים. בתחום החיפוש והידע הארגוני בולטת Glean, ובתחום מאגרי הווקטורים שמאפשרים לסוכני AI "לזכור" ולאחזר מידע רלוונטי – Pinecone. חברת D-ID, שפיתחה טכנולוגיית אווטארים מבוססי AI, ממשיכה להופיע ברשימות כאלה שנה אחרי שנה. ולצד הרשימה של כלכליסט, מפרסמת מדי שנה גם קרן ההון-סיכון Qumra Capital רשימה נפרדת לגמרי משלה – "חברות הצמיחה של מחר" (Tomorrow's Growth Companies), שמתמקדת בחברות בשלב מאוחר יותר ובהיקפי הכנסה גדולים יותר. חשוב להפריד בין השתיים: אלו שני דירוגים שונים, של שני גופים שונים, בקריטריונים שונים, שלכל היותר חופפים חלקית.
האם יש סיבה להיזהר מההתלהבות?
לא כל מי שעוקב אחרי התחום משוכנע שה"סוכנתיות" כבר מוכיחה את עצמה בשטח במידה שמצדיקה את ההתלהבות סביבה. אחת הביקורות החוזרות בתעשייה כולה, לא רק בישראל, היא שסוכן AI אוטונומי שמבצע פעולות בעצמו – ולא רק מציע טקסט לאישור אנושי – מכפיל גם את הנזק הפוטנציאלי של טעות: כשצ'אטבוט טועה, המשתמש קורא ומתקן; כשסוכן טועה, הוא כבר ביצע את הפעולה השגויה בפועל, לפעמים לפני שמישהו שם לב. זו בדיוק הסיבה שחלק ניכר מהחברות שמככבות ברשימה – Irregular, Noma Security, Aim Security – לא בונות סוכנים בעצמן אלא מוכרות את השכבה שמפקחת עליהם ובולמת אותם כשהם סוטים מהמסלול. במילים אחרות: גם המשקיעים הכי נלהבים לגבי העתיד הסוכנתי, משקיעים באותה נשימה בחברות שתפקידן להניח שהסוכנים האלה יטעו.
זאת לא רק רשימה אחת – מה אומרים הנתונים הרחבים יותר?
הרשימה של כלכליסט היא תמונת מצב חד-פעמית, אבל היא לא עומדת לבד. דוח נפרד של קרן ההון-סיכון Remagine Ventures, "נוף ה-GenAI הישראלי 4.0", שפורסם ב-17 ביולי 2025, מצא 342 סטארטאפים ישראליים בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית שגייסו יחד למעלה מ-20 מיליארד דולר – ומתוך 198 חברות שנוספו לדוח לראשונה באותה מהדורה, 104 (יותר ממחצית) הצהירו על יכולות סוכנתיות כלשהן במוצר שלהן. זהו דוח של גוף אחר לגמרי, בזמן אחר לגמרי, ולכן אי אפשר לאחד את הנתון הזה עם רשימת ה-50 של כלכליסט – אבל שני המקורות, כל אחד בנפרד ובמתודולוגיה משלו, מצביעים על אותה מגמה בדיוק: "סוכנתיות" הפכה מתכונה משנית למודל עסקי שלם שחברות שלמות נבנות סביבו.
אז זאת בועה, או שינוי מבני אמיתי?
יש כאן ניגוד מעניין שכדאי לשים לב אליו: אסף רפפורט, מייסד וויז שמכר אותה לגוגל ב-32 מיליארד דולר ברכישה הגדולה בהיסטוריה של הסייבר, הודה בפומבי אחרי המכירה שישראל "קצת מפגרת" בבינה מלאכותית – כלומר, בפיתוח מודלי היסוד הגדולים עצמם, שם ארצות הברית וסין מובילות בפער ניכר. אבל באותה נשימה, ההון הישראלי זורם בהיקפים גדולים דווקא לשכבה שמסביב למודלים האלה: אבטחה שלהם, תשתיות שמריצות אותם, וסוכנים שמשתמשים בהם לביצוע עבודה בפועל. זו לא סתירה – זו בדיוק הנישה שבה ישראל, עם הניסיון ההיסטורי שלה בסייבר ובתוכנת ארגונים, יכולה לייצר יתרון תחרותי אמיתי, גם בלי להתחרות ראש בראש על בניית מודל השפה הגדול הבא.
שאלות ותשובות
האם כלכליסט עצמו פרסם שבדיוק 24% מהרשימה הן חברות בינה מלאכותית סוכנתית? לא באופן רשמי. כלכליסט ו-CTech תיארו את הרשימה כממחישה המשכיות בהתהוות סטארטאפים חדשים בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית, אך לא פרסמו פירוט אחוזים לפי קטגוריה. הנתון של 24% מגיע מניתוח עצמאי שפרסם בלוג ההון-סיכון VC Cafe לרשימה, יום אחרי פרסומה.
מה ההבדל בין "בינה מלאכותית סוכנתית" לבין "תשתיות AI"? בינה מלאכותית סוכנתית מתייחסת למוצרים שמבצעים משימות באופן עצמאי מטעם משתמש – כמו ניהול קמפיין שיווקי או פיתוח תוכנה. תשתיות AI מתייחסות לשכבה שמתחת: אבטחת מודלים, ניהול כוח חישוב ופריסה בקנה מידה, שעליה הסוכנים האלה רצים.
האם ישראל מובילה בבינה מלאכותית, או מפגרת? תלוי באיזו שכבה. בפיתוח מודלי היסוד הגדולים עצמם ישראל מפגרת אחרי ארצות הברית וסין, לפי הודאה פומבית של מייסד וויז אסף רפפורט. אבל בשכבות שמסביב – אבטחת מודלים, תשתיות AI וסוכני AI יישומיים – ישראל מייצרת כיום חלק ניכר מהחברות הבולטות בעולם, כפי שמשתקף ברשימת 50 הסטארטאפים של כלכליסט.
האם כל 342 חברות ה-GenAI הישראליות שגייסו 20 מיליארד דולר נמצאות גם ברשימת כלכליסט? לא. דוח "נוף ה-GenAI הישראלי 4.0" של Remagine Ventures, מיולי 2025, הוא מיפוי רחב בהרבה מרשימת ה-50 של כלכליסט – הוא כולל חברות גנרטיביות בכל השלבים והגדלים, לא רק את אלו שהעורכים של כלכליסט בחרו כ"מבטיחות" לשנה הקרובה. שני המקורות, עם זאת, מצביעים על אותה מגמה: הרוב ההולך וגדל של חברות ה-AI הישראליות מטמיע יכולות סוכנתיות כלשהן במוצר שלו.
מקורות
- Calcalist/CTech, מאיר אורבך וסופי שולמן, "50 הסטארטאפים המבטיחים ביותר של ישראל ל-2026", 21.4.2026
- VC Cafe, עזה וידרה, "Israel's Most Promising Startups in 2026", 22.4.2026 (עודכן 1.5.2026)
- Remagine Ventures, "Israeli GenAI Landscape 4.0" (דווח באמצעות CTech), 17.7.2025
- ישראל טיימס, "'ישראל קצת מפגרת בבינה מלאכותית', אמר מייסד וויז אחרי המכירה ב-32 מיליארד דולר", 11.9.2026