מאקזיט לבליעה: איך גוגל, אנבידיה ופאלו אלטו נטוורקס סופחות את מוחות הבינה המלאכותית והסייבר של ההייטק הישראלי

בעשרים השנים האחרונות סיפרה ישראל לעצמה גרסה אחת של סיפור ההייטק: יזם בונה חברה, החברה גדלה, מישהו גדול קונה אותה, והיזם לוקח את הכסף ומקים חברה חדשה – עצמאית, ישראלית, עם משרד רשום בתל אביב ודירקטוריון שמדווח לעצמו. זו הייתה הנוסחה שהפכה את ישראל ל"סטארט-אפ ניישן". אבל תסתכלו במה שקרה בין מרץ 2025 למרץ 2026: גוגל שילמה 32 מיליארד דולר על וויז, פאלו אלטו נטוורקס שילמה כ-25 מיליארד דולר על סייברארק, ואנבידיה כבר בלעה בשנה שלפני כן את ראן:איי ואת דסיי. אלה לא סתם עסקאות ענק. אלה ארבע חברות ישראליות מובילות בתחום הבינה המלאכותית והסייבר שפסקו, בבת אחת, להתקיים כחברות ישראליות עצמאיות – והפכו לחטיבות בתוך ארגונים אמריקאיים ענקיים, עם מטה, הנהלה ובעלי מניות שיושבים אלפי קילומטרים מכאן. השאלה שהכתבה הזו שואלת היא לא אם ישראל מייצרת עדיין אקזיטים – היא כן, ובגדול. השאלה היא כמה מהם עדיין משאירים אחריהם חברה עצמאית שעומדת על הרגליים שלה.

הרכישה שבסופה גוגל קיבלה גם חברה וגם קבוצת מייסדים שכבר מכרה פעם

הסיפור של וויז מתחיל בעצם לא ב-2020, אלא ב-2012, כשארבעה בוגרי יחידת 8200 – אסף רפפורט, עמי לוטוואק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק – הקימו חברת אבטחת מידע בשם אדאלום. ב-2015 מיקרוסופט קנתה את אדאלום תמורת כ-320 מיליון דולר, וארבעת המייסדים נשארו במיקרוסופט וניהלו שם את פעילות אבטחת המידע הישראלית של החברה. ב-2020 הם עזבו והקימו את וויז. עד כאן זה עדיין נשמע כמו הנוסחה הישנה: אקזיט, ואז חברה חדשה.

אבל מה שקרה אחר כך הוא בדיוק המפנה שהכתבה הזו עוסקת בו. באפריל 2024 וויז כבר גייסה לפי שווי של כ-12 מיליארד דולר, וגוגל הציעה לרכוש אותה תמורת כ-23 מיליארד דולר. רפפורט דחה את ההצעה במפורש וכתב לעובדים שהחברה תמשיך לבד לעבר הנפקה – "לומר לא להצעות כל כך מחמיאות זה קשה" – וגורמים המקורבים לחברה ציינו אז גם חשש מבדיקה רגולטורית ארוכה וגם רצון אמיתי להישאר עצמאית. ואז, פחות משנה אחר כך, במרץ 2025, וויז הסכימה בכל זאת לעסקה עם גוגל – הפעם על 32 מיליארד דולר במזומן, העסקה הגדולה בתולדות גוגל, שעקפה אפילו את רכישת מוטורולה מובייל ב-2012 תמורת 12.5 מיליארד דולר. משרד המשפטים האמריקאי סגר את הבדיקה שלו באוקטובר 2025, הרשות האירופית לתחרות אישרה את העסקה בפברואר 2026, וגוגל השלימה את הרכישה ב-11 במרץ 2026 – כמעט שנה שלמה של בדיקות רגולטוריות בשתי יבשות, בדיוק הסיכון שרפפורט ניסה להימנע ממנו כשדחה את ההצעה הראשונה.

זו הרכישה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי. גוגל שילמה את הכסף ל-29 קרנות הון סיכון, לארבעת המייסדים ולכ-2,700 עובדי וויז ברחבי העולם – מתוכם כ-500 בישראל. כל אחד מארבעת המייסדים מחזיק כ-9.3% מהחברה ועתיד לקבל כ-3 מיליארד דולר לפני מס, ואינדקס ונצ'רס, המשקיעה החיצונית הגדולה ביותר, עתידה לקבל כ-3.8 מיליארד דולר על 12% מהמניות. גוגל הקצתה גם כ-1.5 מיליארד דולר בבונוסי שימור לעובדים שיישארו. במילים אחרות: קבוצת מייסדים שכבר מכרה חברה אחת למיקרוסופט, עבדה שם כשכירה, עזבה, בנתה חברה גדולה בהרבה – ומכרה גם אותה, לגוגל הפעם. לא נוסחת "אקזיט ואז חברה חדשה", אלא "אקזיט, עבודה שכירה, אקזיט גדול יותר".

אנבידיה ופאלו אלטו נטוורקס לא רק קונות חברות – הן קונות את כל הצוות שבנה אותן

וויז היא הכותרת, אבל היא רחוקה מלהיות מקרה בודד. באפריל 2024, באותו שבוע ממש, הודיעה אנבידיה על שתי רכישות ישראליות: ראן:איי, סטארט-אפ שפיתח תוכנה לניהול תשתיות חישוב לבינה מלאכותית, תמורת כ-700 מיליון דולר; ודסיי, שפיתחה פלטפורמת אופטימיזציה למודלים של למידה עמוקה, תמורת כ-300 מיליון דולר. שתי העסקאות יחד – כמיליארד דולר בשבוע אחד, על שתי חברות שהוקמו רק לפני כמה שנים. ואז, ביולי 2025, הודיעה פאלו אלטו נטוורקס על רכישת סייברארק – חברת ניהול הרשאות וזהויות שהוקמה עוד ב-1999 בפתח תקווה בידי אודי מוקדי ואלון כהן, ונסחרה בנאסד"ק שנים רבות כאחת מסיפורי ההצלחה הוותיקים והיציבים ביותר של הסייבר הישראלי – בעסקה של כ-25 מיליארד דולר במזומן ובמניות. העסקה נסגרה בפברואר 2026, ומנכ"ל פאלו אלטו נטוורקס, ניקש ארורה, אף הבטיח בביקור בישראל שהחברה המשולבת תהיה המעסיקה הגדולה ביותר בענף הסייבר בישראל.

כדאי להבחין כאן בין שני דפוסים שקל לבלבל ביניהם. בארה"ב התפתחה בשנתיים האחרונות שיטה חדשה לרכישת סטארט-אפים של בינה מלאכותית: לא רכישה מלאה, אלא "רכישת עובדים הפוכה" – התאגיד הענק "רק" מעסיק את המייסדים והצוות הבכיר, וחותם עם החברה על הסכם רישוי לא-בלעדי לטכנולוגיה שלה, בלי לקנות אותה במלואה. כך פעלה מיקרוסופט מול Inflection AI במרץ 2024 (כ-650 מיליון דולר, מתוכם כ-620 מיליון עבור רישיון וכ-30 מיליון תמורת התחייבות שלא לתבוע על "גיוס" העובדים), וכך פעלה גוגל מול Character.AI ומול Windsurf. המבנה תוכנן במפורש כדי לעקוף בדיקת הגבלים עסקיים: מכיוון שמדובר טכנית בהעסקת עובדים ולא ברכישת מניות, הוא לא מפעיל את חובת הדיווח המוקדם לרשויות התחרות האמריקאיות. בין מרץ 2024 לינואר 2026, לפי אומדנים בענף, גוגל, מיקרוסופט, אמזון ומטא הוציאו יחד למעלה מ-20 מיליארד דולר על "רכישות עובדים הפוכות" כאלה – מבלי לרכוש רשמית ולו חברה אחת.

וויז, ראן:איי, דסיי וסייברארק שונות בדיוק בנקודה הזו: כולן נרכשו במלואן, ברכישות מניות רשמיות שעברו בדיקה רגולטורית מלאה – זו שהעסקה של וויז ספגה במשך שנה שלמה. במובן הזה, החברות הישראליות לא "מתחמקות" משום דבר. אבל התוצאה הסופית, מבחינת מי שנשאר בישראל, כמעט זהה: חברה שהייתה ישות עצמאית עם הנהלה ומטה ישראליים הופכת לחטיבה בתוך ארגון זר, שהנהלתה הבכירה – כמו רפפורט וחבריו כיום בגוגל – מדווחת מעכשיו למעלה בשרשרת פיקוד אמריקאית.

האם זאת "בריחת מוחות" של ממש – או שההייטק הישראלי פשוט מוכיח שהוא הכי טוב בעולם?

יש כאן בהחלט טיעון נגד ראוי לכבוד, וכדאי לשמוע אותו במלואו לפני שממשיכים. הטיעון אומר כך: אם ענקיות הטכנולוגיה הגדולות בעולם רבות ביניהן על מי יזכה לקנות חברה ישראלית, זו לא בריחת מוחות – זו הוכחה שההייטק הישראלי הוא באמת מהטובים בעולם. ויש לכך תמיכה מספרית אמיתית. ישראל מובילה את העולם בשיעור היזמים החוזרים: אחד מכל 22 סטארט-אפים ישראליים בשלב מוקדם מוקם בידי יזם שכבר בנה ומכר חברה בעבר – לעומת אחד מכל 38 בארצות הברית ואחד מכל 62 בצרפת. סטארט-אפים שמייסדיהם כבר עברו אקזיט גייסו בממוצע פי ארבעה עד חמישה יותר הון בשלב המוקדם מאשר סטארט-אפים של יזמים בפעם הראשונה, ולפי נתונים שפורסמו לאחרונה, יזמים סדרתיים ישראלים הובילו בחמש השנים האחרונות אקזיטים בשווי מצטבר של כ-75 מיליארד דולר (רק עסקאות מעל מיליארד דולר כל אחת) – ובהם בדיוק הצוותים שמאחורי וויז, נקסט אינשורנס, סייברארק ומליו. גם הרכישות עצמן לא בהכרח מרוקנות את ישראל: אנבידיה, שקלטה את מלאנוקס עוד ב-2020 בעסקת ענק של כ-6.9 מיליארד דולר, הפכה בזכות אותה רכישה למעסיקת העוגן של ההייטק הישראלי – כ-5,000 עובדים במרכזי פיתוח אחדים, כולל יקנעם, שם ממוקם מטה מלאנוקס לשעבר – ואת כ-150 עובדי ראן:איי היא קלטה למשרדיה בתל אביב וביקנעם, לא הזיזה אותם לקליפורניה.

אבל הצד השני של המטבע כבד לא פחות. לפי דוח רשות החדשנות מ-31 במאי 2026, נכון למרץ 2026 רק 62% מעובדי חברות ההייטק הפרטיות הישראליות מועסקים בישראל עצמה, ירידה מ-69% ב-2019 – והדוח מתאר גם ירידה ראשונה מזה עשור במספר משרות הפיתוח בישראל, בכ-3,500 משרות, ונסיגה של כ-9.6% בשיעור המנהלים הבכירים שיושבים כאן, מול עלייה מקבילה במספרם בארה"ב – מגמה שהדוח עצמו מגדיר כסימן לכך שמרכזי קבלת ההחלטות זזים בהדרגה מחוץ לישראל. בין 7 באוקטובר 2023 ליולי 2024, כ-8,300 עובדי הייטק – כ-2.1% מכוח האדם בענף – עברו למגורי קבע בחו"ל, בקצב שזינק מ-571 בחודש בתקופה שלפני המלחמה ל-1,207 בחודש מיד אחריה. וכלכלנים מאוניברסיטת תל אביב מצאו שמבין כ-90,000 ישראלים שעזבו בין ינואר 2023 לספטמבר 2024, 3,000 היו מהנדסים ו-633 בעלי דוקטורט במקצועות מדעיים – זינוק חד לעומת 1,039 מהנדסים ו-285 דוקטורים בכל שנת 2022.

מה קורה לקופת המדינה ולדור הבא של היזמים כשהחברה נעלמת מהמפה

אז מה בכל זאת שונה כשחברה נבלעת לגמרי, לעומת מצב שבו היא רק מגייסת עובדים מישראל? התשובה נמצאת בשני מקומות: הכסף שנשאר במדינה, והדפוס שהיזמים הבאים ילמדו ממנו. במישור המס, לפי הערכת ד"ר איל שנהב, עורך דין המתמחה במיסוי הייטק ויו"ר משרד גולדפרב גרוס זליגמן, מייסדים ישראלים משלמים על רווחי הון מאקזיט מס בשיעור של כ-30% עד 35%, עובדים ישראלים כ-25% עד 30%, ואילו רוב המשקיעים – שהם ברובם תושבי חוץ – פטורים כמעט לגמרי. כלומר, ההכנסה שהאוצר גובה מעסקת ענק כמו וויז תלויה כמעט לגמרי בכמה מהמייסדים והעובדים עדיין תושבי ישראל, ולא בגודל העסקה עצמה. והתופעה הזו לא חדשה: כבר בסקר של Start-Up Nation Central מ-2023 בקרב 521 חברות הייטק, על רקע המהפכה המשפטית, 8% מהן דיווחו שכבר החלו בהעברת המטה שלהן לחו"ל, ו-29% נוספות תכננו לעשות זאת בקרוב – מגמה שמעבירה בהדרגה גם את הקניין הרוחני וגם את מוקד המס העתידי הרחק מישראל.

והמישור השני, הפחות נמדד אבל אולי המשמעותי יותר, הוא מה שקורה לדור הבא של המייסדים. הנוסחה הישנה של "סטארט-אפ ניישן" הסתמכה על כך שיזם שמכר חברה הופך למייסד סדרתי שמקים חברה חדשה ועצמאית בישראל – בדיוק כפי שרפפורט ושותפיו עשו כשעברו מאדאלום לוויז. אבל הפעם, אחרי המכירה לגוגל, רפפורט לא הקים חברה שלישית: הוא נשאר לנהל את היחידה של וויז בתוך גוגל קלאוד, כמנכ"ל שמדווח להנהלת גוגל. הוא, כמו יזמים סדרתיים אחרים בסייבר הישראלי, ממשיך להשקיע כמלאך פרטי בקרנות ובחברות צעירות – אבל תרשים ארגוני אמריקאי קובע עכשיו את תפקידו הבא, לא דלת חדשה שהוא פותח בעצמו. וזו הנקודה: כשהצוות שבנה את החברה המצליחה בתחומו הופך למנהלים בכירים בתאגיד זר במקום למקימי החברה הבאה – גם אם המשרד בתל אביב נשאר על תילו ואפילו גדל – הצינור שמזין את הדור הבא של סטארט-אפ ניישן מאבד בדיוק את הדגם שהפך אותו למה שהוא.

שאלות ותשובות

כמה שווה עסקת גוגל-וויז וכמה זמן לקח לה להיסגר?

גוגל הסכימה לרכוש את וויז תמורת 32 מיליארד דולר במזומן במרץ 2025 – העסקה הגדולה בתולדות גוגל. משרד המשפטים האמריקאי אישר אותה באוקטובר 2025, הרשות האירופית לתחרות בפברואר 2026, והעסקה נסגרה רשמית ב-11 במרץ 2026 – כשנה מיום ההודעה.

מה זו "רכישת עובדים הפוכה" ולמה ענקיות טכנולוגיה משתמשות בה?

זהו מבנה עסקה שבו תאגיד גדול מעסיק את מייסדי הסטארט-אפ ואת הצוות הבכיר שלו, וחותם עם החברה על הסכם רישוי טכנולוגי בלבד – בלי לרכוש את מניותיה. כך נמנעת חובת הדיווח המוקדם לרשויות ההגבלים העסקיים שחלה על רכישה מלאה. כך פעלה מיקרוסופט מול Inflection AI וגוגל מול Character.AI ו-Windsurf. עסקאות הענק הישראליות – וויז, ראן:איי, דסיי וסייברארק – שונות: כולן נרכשו במלואן ועברו בדיקה רגולטורית מלאה.

האם הרכישות האמריקאיות באמת מרוקנות את ישראל מעובדי הייטק?

לא באופן חד-משמעי. אנבידיה, למשל, קלטה את 150 עובדי ראן:איי למשרדיה בתל אביב וביקנעם ולא העבירה אותם לארה"ב, והיא מעסיקה כיום כ-5,000 עובדים במרכזי פיתוח אחדים בישראל. אבל לפי דוח רשות החדשנות ממאי 2026, רק 62% מעובדי חברות ההייטק הפרטיות הישראליות מועסקים כיום בישראל, לעומת 69% ב-2019, ומספר משרות הפיתוח בישראל ירד לראשונה מזה עשור.

מה קורה לכסף שהמדינה גובה כמס מעסקאות ענק כמו וויז וסייברארק?

לפי הערכת ד"ר איל שנהב, עורך דין המתמחה במיסוי הייטק, מייסדים ישראלים משלמים 30% עד 35% מס על רווחי ההון, עובדים ישראלים 25% עד 30%, ורוב המשקיעים – שהם בעיקר תושבי חוץ – פטורים כמעט לגמרי. כלומר ההכנסה של האוצר מעסקה תלויה בכמה מבעלי המניות עדיין תושבי ישראל, לא בגודל העסקה. במקביל, כבר בסקר של Start-Up Nation Central מ-2023 בקרב 521 חברות הייטק, 8% דיווחו שהחלו להעביר את המטה שלהן לחו"ל ו-29% נוספות תכננו לעשות זאת בקרוב – מגמה שמסיטה גם קניין רוחני וגם מס עתידי הרחק מישראל.

מקורות

1. Google Announces Agreement to Acquire Wiz (18 במרץ 2025). Google Blog. קישור
2. Google gets the US government's green light to acquire Wiz for $32B (5 בנובמבר 2025). TechCrunch. קישור
3. Google completes $32 billion acquisition of Wiz (11 במרץ 2026). TechCrunch / Cleary Gottlieb. קישור
4. Wiz Rejects Google Parent Alphabet's $23 Billion Offer, Seeks IPO Instead (23 ביולי 2024). Bloomberg. קישור
5. From IDF Intelligence to a $32B Google deal: The Wiz founders' epic journey. Calcalist (Ctech). קישור
6. Adallom – acquisition by Microsoft, 2015. Wikipedia. קישור
7. Wiz's Founders And Investors Cash Out As Google's $32 Billion Takeover Closes (11 במרץ 2026). Forbes. קישור
8. Biggest-ever exit: Google completes Wiz acquisition. Globes. קישור
9. Nvidia Completes $700 Million Acquisition of AI Startup Run:ai (31 בדצמבר 2024). Yahoo Finance. קישור
10. Nvidia finalizes $800m purchase of Israeli AI firm Run:ai. JNS.org. קישור
11. Nvidia to acquire AI startup Deci for $300 million. Calcalist (Ctech). קישור
12. US Chip Giant Nvidia Snaps Up 2 Israeli AI startups In Same Week (אפריל 2024). NoCamels. קישור
13. As Intel stumbles, Nvidia emerges as Israel's anchor tech employer. Calcalist (Ctech). קישור
14. Palo Alto Networks Announces Agreement to Acquire CyberArk, the Identity Security Leader (30 ביולי 2025). Palo Alto Networks. קישור
15. Palo Alto Networks Closes $25B Acquisition of Identity Security Company CyberArk (12 בפברואר 2026). GovCon Wire. קישור
16. Udi Mokady & Alon Cohen: CyberArk's Co-Founders. Olam Business. קישור
17. Microsoft's weird Inflection AI deal is now in the antitrust spotlight. Quartz. קישור
18. How Big Tech Is Rewriting M&A: The License and Acqui-hire Era (3 בנובמבר 2025). Stepmark Partners. קישור
19. After record year, Israeli tech brain drain raises fears for future growth – report (מבוסס על דוח רשות החדשנות, 31 במאי 2026). The Times of Israel. קישור
20. Figures shows brain drain spiked in 2023-2024 as well-educated fled overhaul, war. The Times of Israel. קישור
21. How serial entrepreneurs are powering Israel's startup economy. Calcalist (Ctech). קישור
22. What are tech exits doing to Israel's economy? (נתוני מיסוי אקזיטים, ד"ר איל שנהב, גולדפרב זליגמן). The Jerusalem Post. קישור
23. Almost 70% of Israeli startups act to shift funds, relocate due to judicial shakeup (24 ביולי 2023, על בסיס סקר Start-Up Nation Central). The Times of Israel. קישור