בלילה שבו אושר תקציב המדינה, ה-5 בדצמבר 2025, התקבלה החלטה שכמעט לא זכתה לדיון ציבורי: 60 מיליון שקל מתוך ההקצאה השנתית של קרן לאזרחי ישראל – הקרן שאמורה לשמור את רווחי הגז הטבעי של המדינה לדורות הבאים – יופנו ל"מטרות חינוכיות". ברוב המכריע, מדובר בישיבות ובגרעינים תורניים. היועצת המשפטית לכנסת כבר קבעה חודשים קודם לכן שהעברה כזו סותרת את תכלית החוק. זה לא עצר את ההצבעה.
חודש וחצי אחר כך, ב-27 בינואר 2026, התבררו המספרים המלאים לשנת 2026: מתוך 236 מיליון שקל שהאוצר מתכנן להעביר מהקרן לתקציב המדינה, 135 מיליון שקל – 57 אחוזים – מיועדים ליעדים המתוארים כ"סקטוריאליים": 60 מיליון שקל לשדרוג תשתיות ישיבות, 50 מיליון שקל לגרעינים תורניים, מכינות וכפרי סטודנטים, ו-25 מיליון שקל למרכזי מורשת. לעומת זאת, ליעדים שהחוק עצמו מגדיר במפורש – אנרגיה מתחדשת, תעסוקה בנגב – הוקצו סכומים זעירים בהשוואה. זו כבר השנה השלישית שבה הקרן מעבירה כספים לתקציב המדינה, אחרי מחלוקות דומות בהיקפים קטנים יותר בשנים הקודמות – אבל זו הפעם הראשונה שבה מתפרסמת תמונה מלאה שבה רוב מובהק של ההקצאה זורם ליעדים שלא היו בכוונת המחוקק המקורית.
קרן לאזרחי ישראל, המוכרת גם בכינוי "קרן העושר", היא אחד הפרויקטים הכלכליים השאפתניים ביותר שהמדינה ניסתה להקים בעשור האחרון: מנגנון שאמור לחסוך חלק מרווחי הגז הטבעי של ישראל בקרן השקעות ארוכת טווח, בדיוק כפי שעשתה נורווגיה עם רווחי הנפט שלה. הבעיה היא שבין החוק שנחקק ב-2014 לבין המציאות של 2026, נפערו שני פערים נפרדים: פער של שנים בהקמת הקרן בפועל, ופער – שרק מתרחב – בין מטרתה הרשמית לבין השימוש שנעשה בכספיה.
למה בכלל הוקמה קרן כזו
הרעיון מבוסס על מסקנות ועדת ששינסקי, שקבעה כבר ב-2011 מנגנון מיסוי מיוחד לרווחי גז ונפט: תמלוגים של 12.5 אחוזים, מס חברות רגיל, ועד 50 אחוזים היטל נוסף על רווחים עודפים. חלק מהכנסות ההיטל הזה אמור לזרום לקרן לאזרחי ישראל, שנחקקה בכנסת ביולי 2014 – כשלוש שנים אחרי המועד שוועדת ששינסקי עצמה כיוונה אליו. שתי מטרות עומדות בבסיס הקרן: מניעת "המחלה ההולנדית" – מצב שבו זרם עתק של הכנסות ממשאב טבעי מייסף את השקל ופוגע בענפי ייצוא אחרים – וחלוקה הוגנת של עושר הגז בין הדורות, כך שגם ישראלים שייוולדו בעוד עשרות שנים ייהנו ממנו, ולא רק הדור הנוכחי.
מבחינה משפטית, הקרן הייתה אמורה להתחיל לפעול כשההיטל המצטבר על משאבי טבע יעבור סף של מיליארד שקל. לפי התחזיות המקוריות מ-2012, זה היה אמור לקרות סביב 2017-2018. במציאות, נדרשו לכך עוד שנים ארוכות: חברות הגז, ובראשן דלק קידוחים ונובל אנרג'י, ניהלו ערעורים משפטיים ממושכים על גובה ההיטל, מה שאיפשר להן לעכב תשלומים. גם קרוב יותר ל-2022, ההיטלים ה"חלוטים" שנאספו בפועל – להבדיל מסך ההיטלים שהוטלו, כולל הסכומים שהיו עדיין שנויים במחלוקת – נותרו במשך זמן רב הרחק מתחת לסף מיליארד השקל הנדרש: לפי נתונים שהוצגו בכנסת, נכון לנובמבר 2021 עמדו ההיטלים החלוטים על מאות מיליוני שקלים בלבד. רק תיקון חקיקה שיזמו שרת המדע והטכנולוגיה אז אורית פרקש-הכהן ושר האוצר אביגדור ליברמן, שחייב חברות להפקיד 75 אחוזים מסכומי ההיטל השנויים במחלוקת גם בזמן שהערעור תלוי ועומד, קירב את הקרן לתחילת פעילות.
ינואר 2020 סימן את השפל הציבורי של הפרשה. בדיון בוועדת הכספים של הכנסת התברר שנאספו רק 450 מיליון שקל – פחות ממחצית מסף מיליארד השקל שהתחזיות המקוריות כיוונו אליו לשנת 2018. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, לא בחר במילים עדינות: "נכשלנו בכל מה שקשור לקרן הזאת." נגיד בנק ישראל אמיר ירון השיב שהבנק עשה את כל מה שהיה ביכולתו, לרבות השקעה של יותר משני מיליון שקל בהכנת מנגנוני התפעול של הקרן – בזמן שעדיין לא הגיע אליה שקל אחד. הקרן החלה לפעול רשמית רק ב-1 ביוני 2022, כארבע שנים אחרי היעד המקורי.
מ-617 מיליון דולר ל-2.8 מיליארד: הצמיחה בפועל
מאז ההפעלה, הקרן גדלה בהתמדה, גם אם רחוק מהתחזיות המוקדמות ביותר. בסוף 2022 עמדו נכסי הקרן על כ-617 מיליון דולר בלבד – רק כ-16 אחוזים מהתחזית שהציג בנק ישראל ב-2013, שדיבר על כ-3.9 מיליארד דולר עד אותה נקודת זמן. הדוח הרשמי האחרון, שפורסם באפריל 2026 ומתייחס לשנת 2025 המלאה – השנה השלישית לפעילותה המלאה של הקרן – מציג תמונה בריאה יותר: נכסי הקרן עמדו בסוף 2025 על 2.8 מיליארד דולר, אחרי תשואה שנתית של 18.4 אחוזים נומינלית (15.4 אחוזים ריאלית) – תשואה שהכתה את מדד S&P 500, שעלה באותה שנה ב-16.4 אחוזים (לא כולל דיבידנדים). ב-2025 הופקדו בקרן 350.7 מיליון דולר חדשים מתוך היטלי המשאבים הטבעיים, ורשות המסים דיווחה שנכון למרץ 2026 הצטברו בסך הכול 9.3 מיליארד שקל מאז הקמת מנגנון המיסוי, מתוכם 7.3 מיליארד שקל כבר "היטלים סופיים" שהועברו בפועל לקרן.
לשם קנה מידה: קרן העושר הנורווגית, המודל שקרן העושר הישראלית נבנתה בהשראתו, עמדה כבר בתחילת 2026, לפי נתוני סוף 2025, על יותר מ-2.2 טריליון דולר בנכסים – פי כ-780 מגודל הקרן הישראלית, אחרי כשלושה עשורים של פעילות (הוקמה ב-1990, וקיבלה את ההפקדה הראשונה ב-1996) לעומת פחות מארבע שנים לקרן הישראלית. אם היו מחלקים את נכסי הקרן הנורווגית שווה בשווה בין אזרחי המדינה, כל נורווגי היה מקבל בערך 400 אלף דולר. בישראל, חלוקה תיאורטית דומה של 2.8 מיליארד הדולר הנוכחיים בין כ-10 מיליון אזרחים הייתה נותנת לכל אחד כ-280 דולר בלבד. הפער הזה לא מפתיע – משק הגז הישראלי קטן משמעותית ממאגרי הנפט הנורווגיים – אבל הוא כן ממחיש כמה רחוקה הקרן הישראלית מלמלא את התפקיד שיועד לה.
מאיפה בכלל מגיע הכסף
הבסיס לתמלוגי הקרן הוא שלושה מאגרי גז עיקריים: לוויתן, תמר וכריש. ב-2025 ירדו הכנסות המדינה מתמלוגי גז טבעי ב-15 אחוזים לעומת השנה הקודמת, ל-1.96 מיליארד שקל, בעיקר בגלל היחלשות הדולר מול השקל ומחירי נפט עולמיים שירדו כ-15 אחוזים (חוזי ייצוא הגז צמודים חלקית למחירי הנפט), לצד השבתות ייצור זמניות בעקבות מלחמת ישראל-איראן בת שנים-עשר הימים ביוני 2025 ועבודות תחזוקה. מתוך התמלוגים: לוויתן תרם כ-833 מיליון שקל, תמר כ-675 מיליון שקל וכריש כ-433 מיליון שקל. ההפקה עצמה נותרה גבוהה – 26.59 מיליארד מטרים מעוקבים של גז ב-2025, כאשר כמחצית מיוצאת למצרים ולירדן. באוגוסט 2025 נחתם ההסכם הגדול ביותר בתולדות ענף הגז הישראלי: שברון ושותפותיה בלוויתן חתמו על עסקת ייצוא גז למצרים בהיקף 35 מיליארד דולר, לאספקה עד 2040.
הכללים: כמה כסף מותר להוציא, ומתי
החוק קובע מנגנון ברור, גם אם מסובך, לגבי כמה כסף מותר "למשוך" מהקרן בכל שנה. בתשע השנים הראשונות לפעילותה – כלומר עד 2031 בקירוב – מועברת לתקציב המדינה "הקצאה שנתית" השווה ל-3.5 אחוזים מסך נכסי הקרן. החל מהשנה העשירית, הנוסחה משתנה לתשואה הריאלית הממוצעת של הקרן בעשור הקודם. החוק גם קובע שההצעות לשימוש בכסף הזה חייבות לפרט מטרות "חברתיות, כלכליות וחינוכיות", עם הקצאות מינימום מחייבות למחקר ופיתוח, לאנרגיה מתחדשת ולתמריצי תעסוקה בנגב. גישה לכספי הקרן במצבי חירום קיצוניים מותרת רק באישור רוב מיוחד של 70 חברי כנסת. ב-2025 הועברו לתקציב המדינה מהקרן 189 מיליון שקל, לעומת כ-110 מיליון שקל ב-2023-2024 – עלייה שמשקפת בעיקר את גידול נכסי הקרן עצמם.
וכאן בדיוק נכנסת המחלוקת: ההחלטה על 60 מיליון שקל לישיבות בליל התקציב של דצמבר 2025 לא הייתה הפעם הראשונה. כבר במרץ 2025 קבעה היועצת המשפטית לכנסת שהעברות דומות סותרות את תכלית החוק. אבל הייעוץ המשפטי של משרד האוצר חלק על הפרשנות הזו ואישר את ההעברות בכל זאת – וכך גם עבר התקציב בכנסת. גם סביב תקציב 2026 חזרה היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, והתריעה בכתב כי הכספים "אינם יכולים להינתן ככסף קואליציוני, באופן שחותר תחת כוונת המחוקק ויוצר מסלול עוקף להליך החל על כספים קואליציוניים". ארגון "ישראל חופשית" פרסם ב-29 בינואר 2026 קריאה פומבית "לעצור את העושק של קרן העושר". ראוי לציין שלא כל ההקצאות השנויות במחלוקת הן פוליטיות במובהק: מתוך התקציב ל-2026 הוקצו גם 30 מיליון שקל למרכזי שיקום לוחמי מילואים הסובלים מפוסט-טראומה ו-15 מיליון שקל למרכזי טראומה יומיים – סעיפים שקשה לחלוק על הקשר שלהם – לפחות ברוח הכללית – ל"מטרות חברתיות".
מה זה אומר לאזרח הפשוט
השאלה שרוב הישראלים לא שואלים על קרן העושר היא לא "כמה כסף יש בה", אלא "מתי, אם בכלל, אני אראה ממנה משהו". התשובה הכנה היא: לא בקרוב, ולא בצורה ישירה. הקרן לא מחלקת כספים לאזרחים – היא מעבירה סכום שנתי מוגבל לתקציב המדינה הכללי, שם הוא מתערבב עם כל שאר ההכנסות והוצאות הממשלה. כלומר, גם כשהחוק נשמר במלואו, המשמעות עבור אזרח בודד היא לכל היותר תקציב מדינה מעט גדול יותר – לא צ'ק בדואר. וכשחלק ניכר מההקצאה השנתית מוסט ליעדים סקטוריאליים, כפי שקורה בהיקף גובר בשנים האחרונות, גם ההשפעה העקיפה הזו מתכווצת.
יש מבקרים שהולכים רחוק יותר ותוהים אם יש בכלל טעם בקיומה של הקרן. תרומת ענף הגז לתוצר הישראלי צפויה לפי הערכות להישאר מתחת ל-0.2 אחוזים מהתמ"ג בממוצע עד 2050, ונכסי הקרן צפויים להגיע לכל היותר לכ-2.5 אחוזים מהתמ"ג השנתי של ישראל בשיאם – סכום זעיר ביחס לתקציב המדינה כולו. הטענה הנגדית ל"מחלה ההולנדית" שהצדיקה במקור את הקמת הקרן, לפי הביקורת הזו, כלל לא התממשה בפועל: השקל לא התחזק בצורה שמסכנת ענפי ייצוא אחרים. אבל גם מי שלא הולך עד כדי קריאה לביטול הקרן, לא יכול להתעלם מהעובדה הפשוטה: קרן שהוקמה כדי לשמור על עושר לדורות הבאים, בניגוד מפורש למגמות פוליטיות עונתיות, נמצאת היום במצב שבו בדיוק מגמות פוליטיות עונתיות כאלה קובעות למי מגיע רוב הכסף.
שאלות ותשובות
מהי קרן העושר ולמה היא הוקמה? קרן לאזרחי ישראל, המכונה גם "קרן העושר", היא קרן השקעות ממשלתית שהוקמה בחוק ב-2014 כדי לחסוך חלק מהיטלי המס על רווחי גז, נפט ומשאבי טבע אחרים לטובת הדורות הבאים, בהשראת קרן העושר הנורווגית. היא נועדה גם למנוע "מחלה הולנדית" – התחזקות שקל שתפגע בענפי ייצוא אחרים בגלל זרם הכנסות ממשאבי טבע.
כמה כסף יש כיום בקרן העושר של ישראל? נכון לדוח השנתי הרשמי לשנת 2025, שפורסם באפריל 2026, עומדים נכסי הקרן על 2.8 מיליארד דולר, אחרי תשואה שנתית של 18.4 אחוזים. לשם השוואה, קרן העושר הנורווגית עומדת על יותר מ-2 טריליון דולר.
למה יש מחלוקת על השימוש בכספי הקרן? בתקציב 2026 הפנתה הממשלה 57 אחוזים מההקצאה השנתית של הקרן ליעדים המכונים "סקטוריאליים" – בעיקר תשתיות ישיבות וגרעינים תורניים – ולא ליעדים שהחוק מגדיר במפורש, כמו אנרגיה מתחדשת ותעסוקה בנגב, וזאת בהמשך למחלוקות דומות בהיקפים קטנים יותר בשנים הקודמות. היועצת המשפטית לכנסת קבעה שההעברות הללו סותרות את תכלית החוק, אך משרד האוצר אישר אותן בכל זאת.
מקורות
- 60 מיליון שקל מקרן העושר יוסטו "למטרות חינוכיות". חלקן הגדול: ישיבות – TheMarker, 9 בדצמבר 2025.
- 236 מיליון שקל על השולחן: זו ההחלטה הדרמטית באוצר – ice.co.il, 27 בינואר 2026.
- העליות בשווקים הקפיצו את תשואת קרן העושר של ישראל ב-2025 ל-18.4% – TheMarker, 15 באפריל 2026.
- Israel's Natural Resource Wealth Hits 9.3 Billion Shekels as "Citizens' Fund" Grows – JFeed, 23 באפריל 2026.
- Israel Gas Royalties Down As Lower Prices Outweigh Strong Output – MEES, 24 ביולי 2026.
- Israel sees 15 pct annual decline in natural gas royalties – Xinhua, 9 ביולי 2026.
- הכסף מתחיל להיערם: קרן העושר צברה 3.3 מיליארד שקל בשנת 2022 – כלכליסט, 24 בינואר 2023.
- הכנסות קרן העושר: 1.88 מיליארד שקל – 14% מתחזיות בנק ישראל – כלכליסט, 12 בספטמבר 2022.
- State is failing to collect natural gas profits for public good, MK charges – The Times of Israel, 27 בינואר 2020.
- Knesset passes legislation to force companies to pay into sovereign wealth fund – The Times of Israel, 11 בנובמבר 2021.
- Norway's Pension Fund surpasses $2.2 trillion – Qazinform, 23 בפברואר 2026.
- הגז ממשיך למלא את קופת המדינה: כמעט 2 מיליארד שקל מתמלוגים ב-2025 – Bizportal, 9 ביולי 2026.
- קרן לאזרחי ישראל שברה שיא: תשואה של 18.4% והיקף נכסים של 2.8 מיליארד דולר – Bizportal, 15 באפריל 2026.
- In Israel's largest gas deal, Leviathan partners ink $35 billion export deal with Egypt – The Times of Israel, 7 באוגוסט 2025.
- "נגד כוונת המחוקק": יועמ"שית הכנסת נגד ביזת קרן העושר לצרכים פוליטיים – TheMarker, 11 במרץ 2026.
- 617 מיליון דולר בלבד הצטברו בקרן העושר. הממשלה רוצה גם לייתר אותה לחלוטין – TheMarker, 4 באפריל 2023.
- בחסות התקציב, קרן העושר הופכת לקופה הקטנה של הממשלה – כלכליסט, 6 בנובמבר 2024.
- ישראל חופשית דורשת: לעצור את העושק של קרן העושר – ישראל חופשית, 29 בינואר 2026.