ב-15 באוקטובר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד ספטמבר, והכותרות כמעט כתבו את עצמן: מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5%, הרבה יותר מהירידה של 0.3%-0.4% שהכלכלנים צפו. מי שקרא רק את הכותרת הבין שהחיים בישראל נעשו קצת זולים יותר. מי שפתח את טבלת הסעיפים של הלמ"ס ראה סיפור אחר: הירידה כמעט כולה נבעה מחופשות בחו"ל ובתי מלון, ודווקא ירקות ושכר דירה התייקרו.
מה בעצם ירד במדד המחירים לצרכן בספטמבר 2026?
המדד הגיע ל-105.3 נקודות (בסיס ממוצע 2024 = 100), לפי הודעת הלמ"ס. בין הסעיפים שהשפיעו על המדד בולטים שניים. הוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ ירדו ב-7.3% והורידו את המדד ב-0.36 נקודות אחוז. מלונות ובתי הארחה ירדו ב-14.2% והוסיפו עוד 0.11 נקודות אחוז של ירידה.
שני הסעיפים האלה יחד הסבירו כ-0.47 נקודות אחוז מתוך הירידה של 0.5% במדד כולו – כלומר כמעט הכול. זה חישוב שלנו על בסיס הלוח של הלמ"ס, ו-TheMarker כתב אף הוא ששני הסעיפים הורידו את המדד בכמעט חצי נקודת אחוז.
עוד ירידות ניכרות נרשמו בדלק (2.2%-), בקבוצת התרבות והבידור כולה (2.7%-), בהלבשה והנעלה (0.9%-) ובמזון (0.4%-). בצד העולה, ירקות טריים התייקרו ב-6.6%, שירותי חינוך ב-0.8% ושכר דירה ב-0.4%. מבין הירקות בלטו העגבניות, שהתייקרו ב-19.1%, והקישואים, ב-14.6%.
בסעיף הדלק יש תפנית קטנה. לפי TheMarker, מחיר הדלק המפוקח היה 7.75 שקל לליטר בספטמבר לעומת 8.09 שקל באוגוסט, אחרי שהממשלה הפחיתה את מס הדלק. בתחילת החודש הדלק התייקר, ולכן הירידה שנרשמה במדד, 2.2%, קטנה מההפרש בין שני המחירים.
האם המחירים באמת ירדו, או שזו תנודה חד-פעמית?
כאן נחוצה זהירות. באוגוסט עלה המדד ב-0.7%, בין השאר בגלל דלק וטיסות לחו"ל, לפי מאקו. ספטמבר החזיר חלק גדול מהעלייה הזאת. סעיפי הנסיעות והאירוח נעים בעונתיות חדה ובתנודות גדולות, ולכן הירידה בהם לא מלמדת הרבה על מחירי הסל החודשי של משפחה ממוצעת.
הלמ"ס עצמה מציגה תמונה כזאת בנתונים המנוכים. המדד מנוכה העונתיות נותר בספטמבר ללא שינוי, והמדד ללא דיור מנוכה העונתיות נותר אף הוא ללא שינוי. רק המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור, שנחשב קרוב יותר לאינפלציה הבסיסית, ירד ב-0.1%. לפי נתוני המגמה של הלמ"ס, קצב האינפלציה השנתי בתקופה שבין יוני לספטמבר 2026 עמד על 1.4% בלבד.
המשמעות: מי שמחפש בנתון הזה סימן לשינוי מגמה לא ימצא הרבה. אינפלציה נמוכה היא תמונת המצב במשק כבר חודשים, והירידה החדה בספטמבר רק הבליטה אותה. לפי TheMarker, האינפלציה השנתית עמדה על 1.8% בינואר 2026, על 1.9% בין מרץ למאי, ירדה ל-1.6% ביוני ונשארה סביב 1.5%-1.6% מאז. אין כאן קפיצה, אלא יציבות בתחתית טווח היעד.
למה האינפלציה השנתית דווקא עלתה ל-1.6%?
זה הפרדוקס המוכר של מדדי מחירים. בשנים עשר החודשים שעד ספטמבר 2026 עלה המדד ב-1.6%, לעומת 1.5% בשנה שהסתיימה באוגוסט. הכלכלנים ציפו ל-1.8%, כך שגם כאן התוצאה נמוכה מהצפי, אבל כיוונה כלפי מעלה.
ההסבר פשוט: האינפלציה השנתית משווה את ספטמבר 2026 לספטמבר 2025. כשהמדד יורד ב-0.5% בחודש ובכל זאת השיעור השנתי עולה, סימן שבספטמבר אשתקד הוא ירד בשיעור חד לפחות באותה מידה. הכלכלנים קוראים לזה "אפקט בסיס". בשורה התחתונה, 1.6% נמצאים בחלק התחתון של יעד האינפלציה הממשלתי, שנע בין 1% ל-3%.
בשנים עשר החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.6%, אבל מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-0.8% בלבד. הפער בין שני המספרים מראה מי מושך את האינפלציה למעלה: הדיור. על מנגנון המדד ועל משקל הדיור בו כתבנו בהרחבה במאמר איך מודדים אינפלציה בישראל.
מה קורה בדיור: מחירי הדירות יורדים, השכירות עולה
קל לבלבל כאן בין שני מדדים נפרדים. מחירי הדירות עצמם אינם נכללים במדד המחירים לצרכן, והם יורדים: לפי הלמ"ס, מדד מחירי הדירות ירד ב-0.6% בעסקאות יולי-אוגוסט לעומת יוני-יולי, ובשנה האחרונה ב-1.8%. הירידה השנתית נרשמה בכל המחוזות, והחדה ביותר במרכז (2.7%-) ובתל אביב (1.9%-).
מה שכן נכנס למדד הוא שכר הדירה, והוא ממשיך לטפס. בספטמבר עלה שכר הדירה ב-0.4%. אצל מי שחידש חוזה הוא עלה ב-2.4%, ואצל שוכרים חדשים, אלה שהחליפו דירה, ב-5.3%. הלמ"ס מזכירה שהשיעורים האלה משקפים קירוב לשינוי השנתי, כי רוב השוכרים משלמים סכום קבוע לאורך החוזה, בדרך כלל ללא הצמדה. פירטנו את הפער הזה בכתבה על קנס המעבר בשוק השכירות.
יש כאן מוזרות ידועה: מי שגר בדירה שלו אינו משלם שכר דירה, אבל הלמ"ס מייחסת לו "שירותי דיור בבעלות הדיירים" לפי שכר הדירה בשוק. לכן עליית השכירות משפיעה גם על מי שאינו שוכר. בספטמבר סעיף זה נותר ללא שינוי.
מה המדד אומר על הריבית של בנק ישראל?
הריבית עומדת על 3.25% מאז ההפחתה של 1 בספטמבר. ב-21 באוקטובר, שישה ימים אחרי פרסום המדד, החליטה הוועדה המוניטרית להשאיר אותה ללא שינוי, כפי שרוב הכלכלנים צפו. ריבית הפריים, שעליה נשענות רוב ההלוואות, נשארה על 4.75%.
מהנתונים ברור למה הבנק לא מיהר. האינפלציה השנתית ב-1.6% נוחה, אבל ההחלטה נשענה על תמונה רחבה יותר: לפי הדיווח על ההחלטה, השקל נחלש בכ-3.1% מול הדולר מאז ההחלטה הקודמת, ובנק ישראל הזיז את מועד הגעת הריבית ל-3.0% בממוצע לרבעון השלישי של 2027, במקום הרבעון השני. הבנק לא שינה את כיוון המדיניות, אלא דחה את המועד.
הכלכלנים חלוקים. ניצן אברהם מיחידת המחקר של הבורסה צופה שהריבית עדיין בכיוון ירידה, אבל רק הפחתה אחת של רבע אחוז במהלך השנה הקרובה. לידר שוקי הון מעריכים שהריבית לא תשתנה לפחות עד סוף 2027, ובבנק הפועלים העריכו שהסיכוי להפחתה בשנה הקרובה דומה לסיכוי להעלאה. מדד חלש מרגיע, אבל חודש אחד של תנודות בתיירות אינו מספיק כדי לשנות מגמה.
ההחלטה הבאה מתוכננת ל-23 בנובמבר, לפי דיווח ב-ice, ומדד אוקטובר ייצא קודם, ב-15 בנובמבר. הוא יהיה המבחן הראשון לשאלה אם ירידת ספטמבר הייתה תנודה חולפת או תחילתה של מגמה.
מה זה אומר למי שיש לו משכנתא?
התשובה תלויה במסלול. במסלולים הצמודים למדד, ירידה של 0.5% במדד מקטינה בהתאם את יתרת הקרן. על יתרה צמודה של 500 אלף שקל זה כ-2,500 שקל בעדכון הצמדה אחד (חישוב שלנו; מועד העדכון המדויק והמנגנון נקבעים בתנאי ההלוואה). אבל זו הטבה קטנה: בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד, ואיתו היתרה הצמודה, ב-1.6%, וחודש אחד של ירידה אינו מבטל זאת.
במסלולים הצמודים לפריים, מה שקובע הוא החלטת הריבית ולא המדד, והפריים נשאר על 4.75%. המשמעות המעשית: מדד חלש יוצר לחץ לריבית נמוכה יותר, אך אינו מבטיח אותה. מי שמתכנן מיחזור או פריסה מחדש צריך לבחון אותם לפי מחיר ההלוואה ולא לפי כותרת המדד.
למה המדד הרשמי נמוך כל כך, והמשפחה מרגישה אחרת?
מדד של 1.6% אינו מבטא את חוויית הקניות של כל משק בית, ולכך יש כמה סיבות שאפשר לראות בנתוני ספטמבר עצמם.
- הסל קבוע, התקציב לא: המדד מודד ממוצע משוקלל. סעיפים כמו חופשה בחו"ל משפיעים עליו הרבה, אבל משפחה שלא טסה בספטמבר לא נהנתה מהוזלה.
- הוצאות קבועות שמתייקרות מהר: גנים, מעונות ושהייה בצהרון התייקרו בשנה האחרונה ב-3.8%, וחינוך יסודי ב-1.8%, לפי הלמ"ס. אלה הוצאות קבועות של משפחות עם ילדים, והן מתייקרות מהר מהאינפלציה הכללית.
- שוכר חדש משלם יותר: מי שעבר דירה נתקל בהתייקרות של 5.3%, ולא ב-1.6%.
- שכר מול מחירים: לפי הדיווח על החלטת הריבית, השכר הנומינלי עלה בכ-4.3% בשנה בחודשים יוני-אוגוסט. מול אינפלציה של 1.6% זו עלייה ריאלית על הנייר, אבל זה ממוצע על כלל השכירים, ומי ששכרו קפוא או ששילם שכירות חדשה לא מרגיש אותה.
- ירקות: התייקרות של 19.1% בעגבניות בתוך חודש היא חוויה יומיומית, גם אם משקלה במדד קטן.
המסקנה: המדד הוא ממוצע, והממוצע אינו מתאר אף משפחה מסוימת. כדאי לחשב את האינפלציה האישית לפי סל ההוצאות שלכם, ולא לפי הכותרת.
שאלות ותשובות
כמה ירד מדד המחירים לצרכן בספטמבר 2026? המדד ירד ב-0.5% לעומת אוגוסט והגיע ל-105.3 נקודות. הכלכלנים צפו ירידה של 0.3%-0.4%. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה על 1.6%.
למה המדד ירד, אם הכול נראה יקר? בעיקר בגלל נסיעות לחו"ל, טיסות ומלונות, שירדו בחדות והסבירו כ-0.47 נקודות אחוז מהירידה. מזון הוזל ב-0.4% בלבד, וירקות טריים דווקא התייקרו ב-6.6%.
האם בנק ישראל יוריד עכשיו את הריבית? אין תשובה ברורה. הריבית נשארה על 3.25% ב-21 באוקטובר, והבנק צופה שתגיע ל-3.0% בממוצע רק ברבעון השלישי של 2027. ההחלטה הבאה מתוכננת ל-23 בנובמבר.
האם הירידה במדד תוריד את ההחזר החודשי על המשכנתא? לא בהכרח. היא מקטינה את יתרת הקרן של מסלולים צמודי מדד, אך אינה משנה את הפריים, שנשאר על 4.75%.
מקורות
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת 326/2026, "ירידה של 0.5% במדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר 2026", 15.10.2026 – https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Madad/DocLib/2026/326/10_26_326b.pdf
- TheMarker, "מדד המחירים לצרכן", 15.10.2026 – https://www.themarker.com/news/macroeconomics/2026-10-15/ty-article/000001a1-3f82-da29-abbd-7fffc5320000
- מאקו, "הריבית תרד בשבוע הבא? האינפלציה בספטמבר האטה יותר מהצפוי", אוקטובר 2026 – https://www.mako.co.il/news-money/2026_q4/Article-02dfe61821041a1027.htm
- מאקו, "בנק ישראל השאיר את הריבית בלי שינוי: מתי ההורדה הבאה?", 21.10.2026 – https://www.mako.co.il/news-money/2026_q4/Article-00f811eb45e51a1026.htm
- ערוץ 7, "בשורה לצרכנים: המדד ירד ב-0.5%, מחירי הדירות ירדו ב-1.8% בשנה", 15.10.2026 – https://www.inn.co.il/news/708593
- ice, דיווח על החלטת הריבית של 21.10.2026 ועל מועד ההחלטה הבאה (23.11.2026) – https://www.ice.co.il/finance/news/article/1134558
- Xinhua (דרך The Star), "Israel cuts base interest rate to 3.25 pct amid easing inflation", 2.9.2026 – https://www.thestar.com.my/news/world/2026/09/02/israel-cuts-base-interest-rate-to-325-pct-amid-easing-inflation