בשבוע שעבר, ב-13 באוגוסט 2026, הודיע בנק לאומי שהוא נכנס לשותפות עם ענקית הקריפטו האמריקאית Galaxy Digital: לקוחות הבנק ולקוחות בנק פפר יוכלו לקנות, להחזיק ולמכור ביטקוין, את'ריום וסולנה ישירות מתוך אפליקציית לאומי טרייד – החל מתחילת 2027, ובכפוף לאישור בנק ישראל. "בבנק מאמינים שנכסים דיגיטליים הופכים בהדרגה לחלק בלתי נפרד מהמערכת הפיננסית הגלובלית, ותפקידנו לאפשר גישה אליהם במסגרת בנקאית מפוקחת ומאובטחת", אמרה מיה רביב, ראשת אגף האסטרטגיה בבנק לאומי.
באותו השבוע בדיוק, לפי נתונים שפרסם ענף הקריפטו הישראלי בתחילת השנה, כ-96% ממחזור המסחר בקריפטו של ישראלים עדיין לא מצליחים לעבור את דלתות אותה מערכת בנקאית בכלל. הבנק שמתכנן למכור לכם ביטקוין מהסלון של האפליקציה שלו, הוא לרוב אותו בנק שיסרב לקבל את הרווח שעשיתם כשמכרתם ביטקוין אצל מישהו אחר.
זה הפרדוקס שמגדיר את שוק הקריפטו הישראלי ב-2026. מצד אחד, מדינת ישראל זכתה לתואר לא שכיח: רשות המסים הייתה בין הראשונות בעולם שקבעה עמדה רשמית ומפורטת למיסוי מטבעות דיגיטליים, בנק ישראל אסר באופן רשמי על בנקים לסרב לקבל כספי קריפטו "באופן גורף", ובאמצע 2026 פרסם המפקח על הבנקים טיוטת רפורמה שאמורה לרכך עוד יותר את הכללים. מצד שני, משקיעים בפועל – כולל כאלה שמחזיקים תיקים בשווי מאות אלפי שקלים ומדווחים כחוק – עדיין מתארים חומה של בירוקרטיה ודרישות תיעוד בלתי אפשריות, בדיוק כש-1.2 עד 1.5 מיליון ישראלים מחזיקים כיום נכסים דיגיטליים.
זה לא סיפור על רגולציה חסרה. זה סיפור על רגולציה שקיימת על הנייר ולא מיושמת בדלפק.
איך יכול להיות שבנק ימכור לכם ביטקוין אבל יסרב לקבל את הרווח שהרווחתם עליו
הפער הזה הוא לא תחושה סובייקטיבית של משקיעים ממורמרים. הוא מתועד במספרים של בנק ישראל עצמו. בדוח שפרסם המפקח על הבנקים ב-18 במאי 2026 על פעילות המערכת הבנקאית מול קריפטו ב-2025, נחשפו נתונים שממחישים בדיוק את פער הכיוונים: ישראלים משכו מחשבונות הבנק שלהם 2 מיליארד שקל כדי לקנות מטבעות דיגיטליים – עלייה של 40% לעומת השנה הקודמת – בעוד שרק 1.1 מיליארד שקל חזרו מהקריפטו למערכת הבנקאית, עלייה של 65% שעדיין משאירה פער עצום בין הכניסה ליציאה. שיעור הדחייה של הבנקים נותר יציב – כ-5% מהיקף הכספים וכ-3.1% ממספר העסקאות – נמוך למראית עין, אבל כשמדובר בעשרות אלפי לקוחות, זה אלפי מקרים אמיתיים בשנה.
מחזור נכסי הקריפטו השנתי המיוחס לישראלים מוערך בכ-19 מיליארד דולר, כלומר כ-70 מיליארד שקל. מתוכו, לפי נתונים שפרסמה כלכליסט בפברואר 2026, רק כ-4% – כ-2.7 מיליארד שקל – עוברים בפועל דרך הבנקים. שאר הכסף נשאר בחוץ: בארנקים דיגיטליים, בכרטיסי חיוב זרים, או בכלל לא ממומש. "96% ממחזור המסחר במטבעות קריפטו בישראל לא מצליח להגיע לבנקים", אמר ניר הירשמן רוב, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת ב-1 בדצמבר 2025 – דיון שבו יזם בשם נאור ברוך הצהיר שהוא מסוגל "להביא 15 מיליארד דולר לישראל", ושבו נטען כי הסרת החסמים עשויה להוסיף 130 מיליארד שקל לתמ"ג תוך עשור. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, ויו"ר ועדת המשנה לקידום ההייטק, ח"כ אביגדור ליברמן, שמעו את הטענות; סגנית המפקח על הבנקים, רויטל קיסר סטויה, הבטיחה טיוטת רגולציה חדשה תוך חודשים – הבטחה שהתממשה ביולי 2026.
כשבנק ישראל בכל זאת מנסה לפתור את הפער, התשובה לרוב לא מגיעה מהבנקים הגדולים. בנק וואן זירו, שבבעלות פרופ' אמנון שעשוע, הודיע בפברואר 2026 על דסק קריפטו פנימי שבודק בעצמו את מקור הכספים, בלי חוות דעת חיצונית שיכולה לעלות עד 35 אלף שקל, תמורת עמלה של 3% מסכום ההעברה. הירשמן רוב כינה זאת "צעד חיובי", אך הזכיר שספקי תשלום קריפטו מורשים כבר מציעים מומחיות דומה בעלות נמוכה בהרבה. גם הפתרון לבעיה, במילים אחרות, עולה כסף – ורק למי שיכול להרשות זאת לעצמו.
מתי מכירת קריפטו הופכת לאירוע מס בישראל
בעוד הבנקים מתמודדים עם שאלת "האם לקבל את הכסף", רשות המסים כבר הכריעה מזמן בשאלה "האם והיכן לדווח עליו". ישראל הייתה בין המדינות הראשונות בעולם שהוציאו עמדה רשמית ומפורטת בנושא: חוזר מס הכנסה 5/2018, שפרסמה רשות המסים ב-17 בינואר 2018, קבע שמטבע וירטואלי אינו "מטבע" או "מטבע חוץ" לפי חוק בנק ישראל, אלא "נכס" לכל דבר ועניין. המשמעות המעשית: כל מימוש שלו כפוף לפרק רווח ההון בפקודת מס הכנסה, בשיעור של עד 25% על יחיד שאינו נחשב "עוסק" בתחום.
וכאן נמצא המוקש שרוב המשקיעים לא מבינים עד שהם נתקלים בו: אירוע מס לא מחייב שקלים ביד. המרה של ביטקוין לאת'ריום, למשל, נחשבת מימוש לכל דבר – גם אם אף שקל לא עבר לחשבון בנק. תשלום עבור מוצר או שירות במטבע דיגיטלי הוא אירוע מס. גם קבלת מטבעות מכרייה או מסטייקינג, וגם – במקרים מסוימים – מתנה. פעילות אינטנסיבית ושיטתית עלולה להיחשב הכנסה עסקית לכל דבר, במקום רווח הון, ואז שיעור המס קופץ למדרגות השוליות, עד 50%.
הדיווח נעשה באמצעות טופס 1399, המצורף לדוח השנתי ומהווה את הכלי המרכזי לדיווח על מימושי קריפטו – טופס נפרד לכל עסקה, ובו יש לפרט את השער שבו בוצעה והרווח שנוצר ממנה. לוח הזמנים חשוב: מגישי דוח שאינו מקוון נדרשים להגיש עד 31 במאי עבור שנת המס 2025, בעוד מגישים מקוונים זוכים להארכה עד סוף יוני. מי שמפספס צובר הפרשי הצמדה וריבית מתחילת השנה העוקבת – גם אם בפועל לא נגע בכסף שלו כי הבנק סירב לקבל אותו. זו בדיוק הנקודה שמרתיחה יועצי מס: אדם יכול להיות חייב במס על רווח שהוא, להלכה, לא מסוגל לגעת בו.
הבנקים כבר לא יכולים לסרב "באופן גורף" – אז למה זה עדיין קורה
הרגולציה הבנקאית זזה גם היא, רק לאט יותר משנדרש. בדצמבר 2021 הודיע המפקח על הבנקים דאז, יאיר אבידן, על תיקון להוראת ניהול בנקאי תקין 411, שאסר על בנקים לסרב לספק שירותי תשלום רק בגלל שמקור הפעילות בקריפטו – ובלבד שנותן השירות קיבל רישיון בישראל. ההוראה, שנכנסה לתוקף מלא בנובמבר 2022, לא ביטלה את שיקול הדעת של הבנק, רק אסרה מדיניות סירוב אוטומטית וגורפת בלי בדיקה פרטנית.
הבעיה היא שבין "סירוב גורף אסור" ל"סירוב שנשען על הערכת סיכונים" נפער מרחק שבו בנק סבלני יכול לתמרן חודשים. עד תחילת 2026, הכלל המרכזי חייב בדיקת מקור כסף ומסלול דיגיטלי לכל הפקדה שחצתה 100 אלף שקל בשנה – סף נוקשה שלא הבחין בין משקיע ותיק ומדווח לבין מקרה חשוד אמיתי. בטיוטה שפרסם המפקח על הבנקים ב-14 ביולי 2026 לתיקון הוראה 411, הסף הזה מבוטל, ובמקומו מוצע מודל מבוסס סיכון: כסף שמגיע מספק נכסים וירטואליים בעל רישיון מרשות שוק ההון או מרגולטור זר מוכר ייחשב "גורם מפחית סיכון", והבנק יוכל לוותר כמעט לגמרי על בדיקת מסלול המטבע ברשת. לעומת זאת, טכנולוגיות אנונימיזציה, ארנקים לא מזוהים או מדינות בסיכון גבוה יפעילו "בדיקת נאותות מוגברת" – תיעוד כתוב לכל שלב ואישור הנהלה בכיר. התיקון צפוי להיכנס לתוקף כחצי שנה אחרי פרסומו הסופי – בשלהי 2026 או תחילת 2027.
עד אז, בפועל, כל בנק מפרש את המרחב שנותר לו אחרת. יש בנקים שמאפשרים הפקדה ומשיכה רק בביטקוין ואת'ריום ואוסרים במפורש מסחר דרך בורסות מסוימות; יש כאלה שמחזיקים בפטור מיוחד מהמפקח בגלל אופי פעילותם; ויש שממשיכים להתייחס כמעט לכל פעילות קריפטו כמסוכנת מטבעה. גם כשהמדיניות הרשמית משתנה, לוקח חודשים עד שהיא מגיעה לפקיד בסניף שמחליט בפועל אם לאשר העברה.
הסיפור שחשף את הבעיה: הפנסיונרית שהרוויחה מיליון שקל ולא הצליחה להפקיד אותו
עוד לפני שהיו נתונים ודוחות, היה סיפור אחד שריכז את כל המתח הזה לכדי תמונה אחת. אסתר פרימן, אז בת 69, השקיעה כ-10 אלף שקל במטבעות דיגיטליים כמה שנים קודם לכן. ביולי 2021 היא ביקשה לממש חלק מהאחזקה: המירה שבעה ביטקוין דרך בורסת ביטס אוף גולד המפוקחת בישראל לכ-900 אלף שקל, וניסתה להעביר את הסכום לחשבון שניהלה בבנק הפועלים במשך 40 שנה. הבנק סירב מחשש "להלבנת הון ומימון טרור" – למרות שהכסף עבר דרך גורם מפוקח ומדווח. פרימן הגישה תביעה נגד הבנק בבית המשפט המחוזי בתל אביב בנובמבר 2021. כשנתיים לאחר מכן היא מחקה את התביעה.
הסיפור הזה נחרט בזיכרון הציבורי לא כי הוא חריג, אלא בדיוק כי הוא לא היה. הוא הפך לקיצור דרך שבו יועצי מס ועורכי דין קריפטו בישראל מסבירים ללקוחות חדשים למה כדאי לתעד כל שלב – מקנייה בכרטיס אשראי, דרך בורסה מוסדרת בעלת רישיון, ועד הדיווח השנתי – עוד לפני שמנסים בכלל להפקיד שקל. בכיר בענף הבנקאות שדיבר עם עיתונאים בעילום שם המליץ בדיוק על כך: להעדיף בורסות מפוקחות במערב על פני פלטפורמות לא מוסדרות, ולהימנע מריבוי העברות בין ארנקים – כל אלה מעלים דגלים אדומים אצל קצין הציות, גם כשמדובר בכסף נקי לחלוטין.
מתי חשש לגיטימי מהלבנת הון הופך לבירוקרטיה מיותרת
לבנקים יש טיעון שאסור לזלזל בו. תחום הקריפטו אכן משמש, בהיקפים לא זניחים, להלבנת הון ולעקיפת סנקציות בינלאומיות – וקצין ציות שמאשר בטעות העברה שמקורה בפעילות פלילית חושף את הבנק לסיכון רגולטורי חמור. גם בנק ישראל עצמו מנסח את זה בזהירות: בתיקון להוראה 411 נכתב במפורש שלצד התועלות והשימושים החיוביים של הפעילות במטבעות דיגיטליים, טמונים בה גם סיכונים ניכרים – ובהם ניצול לצורך הלבנת הון וחשיפת הבנק לכספים לא חוקיים. זה לא איזון קל.
אבל הטיעון הזה מצדיק בדיקה קפדנית – הוא לא מסביר למה משקיע שכבר עבר בורסה מפוקחת, כבר דיווח לרשות המסים, וכבר יכול להציג היסטוריית העברות מלאה, עדיין נתקל בסירוב. בסקר שערכה רו"ח נטלי שולקין בקרב משקיעי קריפטו ישראלים ביוני 2026, 90% מהמשיבים שניסו להפקיד רווחי קריפטו בחשבון הבנק דיווחו על סירוב או קשיים משמעותיים. הנתון המטריד מכולם נמצא דווקא אצל מי שיש לו הכי מעט סיבה להיתקל בבעיה: מקרב משקיעים עם אחזקות מעל 100 אלף שקל וניסיון של מעל שלוש שנים – בדיוק הפרופיל שאמור להיראות "נקי" בעיני קצין ציות – כ-95% חוו קשיים משמעותיים או סירוב, ו-35% קיבלו סירוב מוחלט. לא פלא ש-51% מהנשאלים כלל לא ניסו להעביר את הרווחים או את הקרן לבנק – הם פשוט ויתרו מראש, ו-65% נוספים ציינו חוסר שביעות רצון מהותי מהטיפול הבנקאי.
וזה בדיוק מה שהופך את הכסף שישן בעו"ש שלכם לאירוני במיוחד: ברגע שכסף קריפטו כן מצליח לעבור את הסינון ולהיכנס לחשבון, גורלו זהה לכל שקל אחר במערכת – הוא פשוט יושב שם, בלי ריבית משמעותית, בעוד הבנק ממשיך להרוויח עליו. הבעיה של המערכת הבנקאית הישראלית מול קריפטו אף פעם לא הייתה חוסר עניין בכסף עצמו. היא הייתה, ונשארת, פחד מהתהליך שבו הוא הגיע.
לאן הולך שוק הקריפטו הישראלי בדרך ל-2027
בנק ישראל, שבמקביל להתעסקות הזאת מוריד ריבית בפעם הרביעית מאז נובמבר ומממן 25 מיליארד שקל במיחזורי משכנתאות בחצי שנה, מגלה כאן זהירות הפוכה: מובנת כשמדובר במניעת הלבנת הון, בלתי מוסברת כשהיא חלה על אזרח שכבר עבר את כל המסננות שהמדינה עצמה בנתה. התזמון לא מקרי: הביטקוין נסחר סביב 63-65 אלף דולר, כמחצית מהשיא ההיסטורי של כ-126 אלף דולר שנקבע ב-6 באוקטובר 2025 – בדיוק הנקודה שבה משקיעים רבים מנסים לממש רווחים או להזיז כספים, והמערכת הבנקאית עדיין לא בנויה לקלוט את זה בקנה מידה.
עד שהטיוטה מיולי 2026 תהפוך לכלל מחייב – משהו שצפוי לקרות רק בשלהי השנה או בתחילת 2027 – הפער בין החוק לדלפק ימשיך להיות המקום שבו כל משקיע קריפטו ישראלי, מהוותיק ביותר ועד המתחיל שהצטרף אתמול, נדרש לנווט לבד. בנק לאומי כבר הבין שהוא לא רוצה להפסיד את הלקוחות האלה – ולכן הוא בונה להם מסלול פנימי, בתוך החומות שלו, שבו הוא שולט בכל שלב. זו אולי התשובה האמיתית לפרדוקס: הבנקים לא מתנגדים לקריפטו. הם מתנגדים לקריפטו שהם לא שולטים בו.
שאלות ותשובות
מהו אירוע מס בקריפטו לפי רשות המסים בישראל? לפי חוזר מס הכנסה 5/2018, כל מכירה, המרה למטבע דיגיטלי אחר, תשלום עבור שירות במטבע קריפטו, וקבלת תמורה מכרייה או מסטייקינג נחשבים אירוע מס בשיעור של עד 25% על רווח הון, ועד 50% אם הפעילות מסווגת כהכנסה עסקית.
עד מתי צריך לדווח על רווחי קריפטו לרשות המסים ב-2026? משקיעים המגישים דוח שאינו מקוון נדרשים להגיש עד 31 במאי 2026 עבור שנת המס 2025, בעוד מגישים מקוונים זוכים להארכה עד סוף יוני 2026.
האם בנקים בישראל עדיין יכולים לסרב לקבל כספי קריפטו? כן, באופן פרטני. מאז 2022 אסור לבנק לסרב "באופן גורף" רק בגלל שמקור הכסף בקריפטו, אך מותר לו לסרב לאחר הערכת סיכונים – ולפי דוח בנק ישראל ממאי 2026 כ-5% מהיקף הכספים עדיין נדחים.
כמה ישראלים מחזיקים בקריפטו כיום? לפי סקר גיאוקרטוגרפיה מינואר 2026 בהזמנת פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web3, כ-21% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל – בין 1.2 ל-1.5 מיליון בני אדם – מחזיקים כיום נכסים דיגיטליים.
מקורות
- בנק ישראל מקדם הקלות משמעותיות בהפקדת כספי קריפטו במערכת הבנקאית – כלכליסט, יולי 2026.
- בנק ישראל: להקל בקבלת כספי קריפטו בבנקים – law.co.il, יולי 2026.
- וואן זירו רוצה להסתער על הקריפטו שנתקע מחוץ למערכת הבנקאית – כלכליסט, פברואר 2026.
- "תסירו חסמים ותוסיפו 130 מיליארד שקל לתמ"ג": בענף הקריפטו תוקפים את הבנקים בוועדת הכלכלה – כלכליסט, דצמבר 2025.
- דו"ח המפקח על הבנקים: עלייה של 40% – לקוחות משכו 2 מיליארד שקל מהבנקים לקניית מטבעות קריפטו – TheMarker, מאי 2026.
- הבנקים וכספי הקריפטו: 90% מהמשקיעים נתקלו בסירוב או בקשיים משמעותיים – רו"ח נטלי שולקין, יוני 2026.
- לאומי מכניס את הביטקוין לחשבון הבנק – ביזפורטל, אוגוסט 2026.
- פנסיונרית הרוויחה מיליון שקל מביטקוין, הבנק מסרב להפקיד: "סיכון להלבנת הון" – ynet, 2021.
- חוזר מס הכנסה מספר 05/2018 – מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר – רשות המסים בישראל, ינואר 2018.
- דיווח ותשלום – דוח מס שנתי 2025 ליחידים ובעלי עסקים שאינם חברה (טופס 1301) – רשות המסים בישראל, 2026.
- Bitcoin Hits All-Time High Above $125,000 – U.S. News, אוקטובר 2025.