בדוח שפרסם מבקר המדינה בנובמבר 2024 מסתתר מספר שקשה לעכל בהקשר של מדינה שמשווקת את עצמה כמעצמת סייבר עולמית: מתוך 5,308 עובדי טכנולוגיית מידע וסייבר שהועסקו בגופי הממשלה בשנת 2022, רק 1,315 היו עובדי מדינה של ממש. השאר – 3,993 איש, כ-75 אחוזים – היו קבלני משנה חיצוניים. המדינה שמאמנת חלק ניכר ממומחי הסייבר המובילים בעולם, לא מצליחה להעסיק ישירות את מי שאמור להגן על מערכות המידע שלה.
הפער הזה הוא לא תופעה חדשה, אבל הוא מתחדד דווקא עכשיו, כשענף הסייבר הפרטי בישראל שובר שיאים כלכליים אחד אחרי השני. התמונה המלאה מגלה כלכלה בשתי מהירויות שונות לחלוטין – ומדינה שמייצאת את הכישרון הכי טוב שלה בדיוק כשהיא הכי זקוקה לו.
כמה שווה תעשיית הסייבר הישראלית בפועל?
ישראל היא ביתן של 597 חברות סייבר פעילות, עלייה ממאות בודדות פחות בשנה שקדמה – רובן חברות קטנות עד 20 עובדים, כ-185 בגודל בינוני, וכ-90 שמעסיקות למעלה מ-100 עובדים. ב-2024 גייסו חברות הסייבר הישראליות 3.79 מיליארד דולר, קפיצה של 56 אחוזים לעומת 2.42 מיליארד דולר ב-2023, לפי דיווחי Cybertech Global ו-IVC. ההיקף הזה לבדו שווה בקירוב ל-40 אחוזים מכלל ההשקעות בסייבר בשוק האמריקאי – כשבשווקים אחרים באירופה ובאסיה ההשקעות דווקא התכווצו.
ב-2025 המשיכה המגמה: 130 סטארטאפים ישראליים בתחום הסייבר גייסו מימון, ולראשונה בהיסטוריה של הענף ההון הזר עלה על ההון המקומי בהשקעות בחברות סייבר ישראליות. שווי היציאות (מיזוגים ורכישות והנפקות) של 2025 הגיע לכ-72.6 מיליארד דולר – אם כי חלק ניכר מהסכום הזה נובע משלוש עסקאות ענק בודדות (וויז, סייבר-ארק וארמיס); בלעדיהן שווי היציאות היה נשאר קרוב לרמת 2024. גם עם ההסתייגות הזאת, קשה להתווכח עם המסקנה הבסיסית: סייבר הוא לא רק ענף שישראל טובה בו, הוא הענף שממשיך לגדול גם כששאר ההייטק המקומי נתקע.
התופעה הזאת היא לא ייחודית לישראל, אבל ישראל חווה אותה בעוצמה גבוהה יותר מרוב העולם. סקר כוח האדם הגלובלי של ISC2 לשנת 2024, שכלל יותר מ-15,800 אנשי מקצוע, מצא פער עולמי של כ-4.8 מיליון משרות סייבר לא מאוישות – עלייה של כ-19 אחוזים תוך שנה – כשכ-90 אחוזים מהמשיבים דיווחו על מחסור בכישורים בארגון שלהם. באזור המזרח התיכון ואפריקה, המקובץ יחד בסקר, נרשם קצב הצמיחה הגבוה ביותר מכל אזור בעולם. ישראל, כמדינה שריכוז חברות הסייבר שלה ביחס לגודל האוכלוסייה הוא מהגבוהים עלי אדמות, נמצאת בדיוק במרכז המגמה הזאת – עם כל היתרונות והמתחים שהיא מביאה איתה.
סייבר הוא לא הבעיה – שאר ההייטק כן
ב-2024 קרה משהו שלא קרה בישראל כבר עשור: מספר עובדי ההייטק ירד. לפי דוח מצב התעסוקה של רשות החדשנות מאפריל 2025, ההייטק הישראלי העסיק כ-391,000 עובדים ב-2024, ירידה של כ-5,000 עובדים – כ-1.2 אחוזים – לעומת השנה הקודמת, ירידה ראשונה מסוגה כמעט בעשור. ההייטק עדיין מהווה כ-11.4 אחוזים מכלל המועסקים במשק, אבל רשות החדשנות עצמה מתארת את השנים האחרונות כתקופה של קיפאון בתעסוקה, בתפוקה ובגיוסי הון.
בתוך התמונה הכללית הזאת, תעסוקת הסייבר דווקא המשיכה לצמוח – כ-9 אחוזים בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024, בזמן שתפקידי תמיכה עסקית ותפעול באותן חברות דווקא כווצו. ענקיות טכנולוגיה זרות ניצלו את הפער: מרכזי הפיתוח של מיקרוסופט וגוגל בישראל הרחיבו את יחידות הסייבר שלהן משמעותית, ומתחרים ישירות על אותו כישרון בכיר עם חברות ישראליות ותיקות כמו צ'ק פוינט וסייבר-ארק. במילים אחרות: המחסור בסייבר הוא לא מחסור כללי בעובדי הייטק – הוא תחרות חריפה על שכבה צרה של אנשי מקצוע בכירים, בזמן שהשכבות הזוטרות של הענף דווקא מתכווצות.
הבריחה השקטה: מי עוזב ולאן
מרכז טאוב, במחקר שפורסם ב-2025, מצא תופעה שסותרת את נרטיב "המחסור" המקובל: אבטלה עולה דווקא בקרב עובדי הייטק, יחד עם ירידה במספר המשרות הפנויות. הבינה המלאכותית מסבירה, לפי המחקר, כחמישית מהעלייה באבטלת מתכנתים – ופוגעת בעיקר בעובדים הזוטרים והצעירים. ראש תחום מדיניות שוק העבודה במרכז טאוב, פרופ' גיל אפשטיין, תיאר זאת כסוף עידן החסינות של עובדי ההייטק. גם כאן, הפער בין הבכיר לזוטר חוזר: הביקוש הלוהט הוא לכישרון מוביל ומנוסה, לא לכל מי שיודע לכתוב קוד.
הכישרון המנוסה הזה, בינתיים, ממשיך לצאת מהארץ. לפי דיווח ב"טיימס אוף ישראל" מאפריל 2025, המבוסס על נתוני רשות החדשנות, כ-8,300 עובדי הייטק עזבו את ישראל למשך שנה או יותר בתשעת החודשים שאחרי ה-7 באוקטובר 2023. חלק מהיציאה הזאת מתועד בצורה חדה במיוחד בתחום הסייבר: מיפוי של פרופילי לינקדאין ציבוריים מצא כ-1,400 בוגרי יחידות המודיעין הישראליות, כ-900 מהם בוגרי יחידה 8200, המועסקים כיום בחברות טכנולוגיה אמריקאיות דוגמת מיקרוסופט וגוגל - מיפוי חלקי מטבעו, אך שמצביע על היקף משמעותי. יחידת 8200 היא לא רק סמל לגאווה ישראלית – היא, בפועל, אחד מצינורות הגיוס הפעילים ביותר עבור חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם.
מגייסים מבחוץ כדי לפצות
הממשלה מנסה לסגור את הפער בשני כיוונים במקביל. מצד אחד, תוכנית ויזה מהירה של רשות החדשנות מאפשרת לחברות הייטק ישראליות מוכרות להעסיק מומחים זרים בהליך מזורז של ימי עבודה בודדים – מנגנון שקיים כבר משנת 2018. מצד שני, משרד העלייה והקליטה השיק ב-2025 יוזמה שמטרתה לחבר עולים פוטנציאליים למשרות בחברות ישראליות עוד לפני העלייה עצמה או מיד עם ההגעה – במטרה להסיר את חוסר הוודאות התעסוקתית כמכשול מרכזי לעלייה. במקביל, רשות החדשנות ומשרדי הכלכלה והאוצר מפעילים תוכנית חירום להכשרה והשמה בתפקידי סייבר ספציפיים – כמו אנליסט מודיעין איומים ואנליסט SOC – שמיועדת להכשיר כ-3,000 עובדים.
התמונה המתקבלת היא של מדינה שמייצאת את בוגרי ה-8200 שלה ישירות לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, ובו-זמנית מפעילה שני מנגנונים נפרדים כדי לייבא כישרון טכנולוגי חלופי מבחוץ – ויזות מהירות למומחים זרים, ותוכניות שכנוע לעולים חדשים. אם כיוון הזרימה נטו הוא שלילי, כפי שנתוני בריחת המוחות שלאחר ה-7 באוקטובר מרמזים, המאמצים האלה עדיין לא הצליחו להפוך את הכיוון.
הפער המגדרי שעדיין לא נסגר
גם בתוך ההייטק הישראלי הצומח, לא כולם משתתפים באותה מידה. נשים מהוות בין 33 ל-34 אחוזים מכוח העבודה בהייטק הישראלי, שיעור שדומה למדינות כמו פולין, גרמניה וצרפת – אך רק 17.6 אחוזים מהתפקידים הבכירים ביותר בהייטק מאוישים על ידי נשים. גם בתוך שורות העובדות עצמן יש תזוזה איטית: שיעור הנשים בתפקידי מחקר ופיתוח עלה מכ-28 אחוזים ב-2013 לכ-38 אחוזים ב-2023, ושיעורן בתפקידי מנהלה ותפעול ירד מ-50.7 אחוזים ב-2014 ל-41.4 אחוזים ב-2024. שיעור הנשים הלומדות תארים רלוונטיים להייטק עלה מ-24 אחוזים ב-2011 ל-32 אחוזים ב-2023 – אבל הפער הכולל בשוק העבודה נשאר יציב כבר כעשור, לפי נתוני רשות החדשנות ומכון RISE ישראל. בענף שסובל ממחסור בכוח אדם מוצהר, מחצית מהאוכלוסייה עדיין משתתפת בו הרבה פחות מהפוטנציאל שלה.
שאלות ותשובות
כמה מעובדי הטכנולוגיה בממשלה הישראלית הם קבלנים ולא עובדי מדינה? לפי דוח מבקר המדינה מנובמבר 2024, מתוך 5,308 עובדי טכנולוגיית מידע וסייבר בגופי הממשלה בשנת 2022, רק 1,315 היו עובדי מדינה – כ-25 אחוזים בלבד. השאר, כ-75 אחוזים (3,993 איש), הועסקו כקבלני משנה חיצוניים.
האם יש מחסור אמיתי בעובדי הייטק בישראל, או להפך? שתי התופעות מתקיימות בו-זמנית. מרכז טאוב מצא ב-2025 עלייה באבטלה בקרב עובדי הייטק, בעיקר זוטרים, לצד ירידה במספר המשרות הפנויות – חלק מכך מיוחס לבינה מלאכותית. במקביל, ביקוש חריף נמשך לעובדי סייבר בכירים ומנוסים, שתעסוקתם המשיכה לצמוח ב-9 אחוזים בשנה גם כשההייטק הכללי כיווץ ב-1.2 אחוזים ב-2024 – ירידת התעסוקה הראשונה בעשור.
כמה עובדי הייטק ישראלים עזבו את הארץ אחרי ה-7 באוקטובר? כ-8,300 עובדי הייטק עברו למגורים בחו"ל לתקופה של שנה או יותר בתשעת החודשים שאחרי ה-7 באוקטובר 2023, לפי נתוני רשות החדשנות שדווחו ב"טיימס אוף ישראל" באפריל 2025.
מקורות
- 2025 High-Tech Employment Status Report – רשות החדשנות, אפריל 2025.
- דוח מבקר המדינה – כוח אדם בתחום טכנולוגיית המידע והסייבר בגופי הממשלה – משרד מבקר המדינה, נובמבר 2024.
- War spurs brain drain, outflow of Israeli high-tech employees, report finds – Times of Israel, אפריל 2025.
- Israel's cyber sector defies turmoil, raising $3.79 billion in 2024, a 56% surge – Calcalist/CTech, מרץ 2025.
- "Gaza war, AI use trigger rising unemployment in Israel's tech sector" – Taub Center study – מרכז טאוב, 2025.
- 2024 Women in High-Tech Report – רשות החדשנות, נובמבר 2024.
- New Report: 130 Israeli Cyber Startups Funded in 2025 – Startup Nation Central, דצמבר 2025.
- Results of the 2024 Cybersecurity Workforce Study – ISC2, אוקטובר 2024.
- Israeli cyber sector soars as exits hit $72.6b. in 2025 – The Jerusalem Post, 2025.
- Women in Tech 2024 – מכון RISE ישראל, נובמבר 2024.