ב-26 ביולי 2026 פרסמה בורסת היהלומים בישראל שני נתונים שקשה להפריד ביניהם. נשיא הבורסה, ניסים זוארץ, הודיע על התפטרותו אחרי שנתיים בתפקיד. ובאותה נשימה התברר שמחזור ייצוא היהלומים של ישראל בין ינואר ליוני 2026 הסתכם ב-2.4 מיליארד דולר בלבד – השפל הנמוך ביותר בתולדות הענף. "ישראל סבלה יותר מכל אחד אחר", אמר זוארץ בהודעת הפרישה שלו. "המיסוי הממשלתי קשה, בעוד בלגיה ודובאי מציעות הטבות משמעותיות למשקיעים ולחברות זרות. חברות שפעלו כאן והביאו סחורה ועובדים – עברו לדובאי."
נטליה גוטמן, הממונה על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה, ניסחה את זה בפשטות שמכאיבה יותר מכל גרף: "מצב הענף חסר תקדים. מחזור המסחר של היום הוא רק שליש ממה שהיה לפני עשור." מבורסה שבשנות השיא שלה טיפלה במחזור מסחר כולל – ייבוא גלם וייצוא מלוטש יחד – של כ-12 מיליארד דולר בשנה, הגיעה ישראל במחצית הראשונה של 2026 בלבד למחזור של כ-4 מיליארד דולר.
הפיתוי הטבעי הוא לקרוא לזה עוד סיפור על "מחיר המלחמה". אבל לפי הערכות גורמים בענף שצוטטו במהלך השנתיים האחרונות, מלחמת חרבות ברזל אחראית לכעשרים אחוזים בלבד מהירידה. שמונים האחוזים הנותרים הם תזוזה מבנית עמוקה בהרבה: יהלומי מעבדה שקורסים במחיר, בורסות מתחרות עם הטבות מס אגרסיביות, ומשטר סנקציות בינלאומי חדש שמעצים דווקא את אנטוורפן. ישראל, שבנתה חלק ניכר מזהותה הכלכלית סביב תעשיית היהלומים במשך יותר משמונה עשורים, מגלה שהיסטוריה של הצלחה לא מבטיחה לה מקום בעתיד הענף.
מבירת יהלומים עולמית למותג שדועך
בורסת היהלומים בישראל הוקמה ב-1937, עוד בתקופת המנדט הבריטי, כמועדון קטן של סוחרי יהלומים בתל אביב. מבנה השמשון ברמת גן, ביתה הקבוע של הבורסה מאז 1968, נבנה על שטח של כ-15,000 מ"ר ונועד לשמש מרכז עולמי למסחר ביהלומים. בשנות השמונים והתשעים, בשיא כוחה, העסיקה תעשיית הליטוש הישראלית בין 25,000 ל-35,000 עובדים ברמת גן, בנתניה ובבני ברק – מספר שהפך את ישראל לאחד ממרכזי הליטוש המשמעותיים בעולם, לצד אנטוורפן.
הירידה החלה עוד לפני שנות האלפיים, אבל התאיצה משמעותית מאז. כבר ב-2011 עמד מספר מלטשי היהלומים המועסקים בישראל בפועל על 500 עד 1,000 בלבד – קריסה של יותר מ-95 אחוז מהשיא, בעיקר משום שהודו הציעה עלות ליטוש של כ-10 דולר לקראט בלבד, לעומת עשרות דולרים בישראל. הבורסה עצמה המשיכה להתקיים כמרכז מסחר וכספים, גם כשהליטוש עצמו כבר לא בוצע כאן. אבל גם התפקיד הזה, של תחנת מעבר וסליקה עולמית, נשחק בעשור האחרון בקצב שהולך ומואץ.
מ-12 מיליארד דולר ל-4: המספרים שמספרים את כל הסיפור
הירידה בהיקפי המסחר אינה תופעה חדשה של 2023-2026. כבר ב-2019, עוד לפני הקורונה ולפני המלחמה, נרשמה ירידה חדה: יצוא היהלומים המלוטשים של ישראל צנח ב-21 אחוזים בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ל-2.62 מיליארד דולר, על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ומשבר אשראי שפגע במממני יהלומים בהודו. אז ניתן היה עוד לתלות את הירידה בגורמים חיצוניים זמניים.
הנתונים של השנים האחרונות מציירים תמונה שונה לגמרי – של מגמה, לא של תקרית. יצוא היהלומים המלוטשים ב-2023 הסתכם ב-2.91 מיליארד דולר, ירידה של 25 אחוז לעומת השנה הקודמת, כאשר בדצמבר לבדו – בעיצומה של המלחמה – צנח היצוא ב-93 אחוזים לעומת אותו חודש בשנה שעברה, לכ-11.7 מיליון דולר בלבד. ב-2024 המשיכה המגמה: יצוא יהלומי הגלם ירד ב-24.1 אחוזים ל-634.9 מיליון דולר, ויצוא היהלומים המלוטשים צנח ב-35.7 אחוזים ל-1.87 מיליארד דולר. ומחצית 2026, כאמור, הביאה את השפל המוחלט: 2.4 מיליארד דולר בלבד ליצוא במשך שישה חודשים שלמים.
לצד הנתונים הכספיים, יש גם סימן מטריד יותר: הרכב החברות. בשנות השיא של הבורסה הצטרפו כ-200 חברים חדשים בשנה. בשנה האחרונה שנבדקה הצטרפו רק כ-30, בעוד שמספר החברים הפורשים חצה לראשונה בתולדות הבורסה את מספר המצטרפים החדשים. בורסה שמפסיקה למשוך דור חדש של סוחרים היא לא בורסה שנמצאת במשבר זמני – היא בורסה שמאבדת את הרלוונטיות שלה בהדרגה.
לאן עבר הכסף: הודו, דובאי ואנטוורפן
הסיפור של קריסת ישראל הוא, במידה רבה, סיפור ההצלחה של מתחרותיה. הודו, ובעיקר עיר הליטוש סוראט, הפכה מזמן למרכז הליטוש הדומיננטי בעולם: היא מעבדת למעלה מ-90 אחוזים מהיהלומים הגולמיים בעולם מבחינת נפח, ואחראית לרוב המכריע של יצוא היהלומים המלוטשים בעולם. הפער בעלות העבודה – כ-10 דולר לקראט בהודו לעומת עשרות דולרים בישראל ובמדינות מערביות אחרות – פשוט לא ניתן לגישור.
אבל התחרות האמיתית על התפקיד שישראל איבדה – זה של מרכז מסחר, לא רק ליטוש – מגיעה מדובאי. איחוד האמירויות עקף את בלגיה כמרכז המסחר המוביל ביהלומי גלם כבר ב-2021, עם מחזור של כ-22.8 מיליארד דולר, בזכות מדיניות מס נוחה למשקיעים זרים וקרבה גיאוגרפית של כשלוש שעות טיסה הן ממומבאי והן מתל אביב. יש כאן אירוניה היסטורית: הסכמי אברהם מ-2020 בין ישראל לאיחוד האמירויות פתחו לבורסת היהלומים הישראלית משרד נציגות בתוך בורסת דובאי, ותוך שנתיים בלבד זינק המסחר הדו-צדדי מאפס ל-1.75 מיליארד דולר. דובאי לא רק ניצחה את ישראל בתחרות – היא גם הפכה, בו-זמנית, לאפיק היצוא החדש והחשוב ביותר של סוחרים ישראלים רבים. זוארץ עצמו, בהודעת ההתפטרות שלו, הצביע במפורש על ההטבות שדובאי ובלגיה מציעות למשקיעים כגורם המרכזי שדחף חברות לעזוב את ישראל.
ולבסוף, יש את אנטוורפן – שדווקא נהנית מיתרון מבני חדש שאין לישראל. במסגרת הסנקציות של מדינות ה-G7 על יהלומים ממקור רוסי, שנכנסו לתוקף בשלבים בין ינואר 2024 למרץ 2024, הוקם משטר מעקב דיגיטלי (Traceability) שהופך את אנטוורפן לצומת האימות הבלעדי המוכר על ידי ה-G7 לכל יהלום גולמי שעובר תחת המשטר החדש. המשמעות המעשית: יהלומים שבעבר יכלו לעבור ישירות דרך רמת גן למסחר או לאימות, נדרשים כעת לעבור פיזית או מנהלית דרך אנטוורפן קודם. נשיא איגוד הבורסות העולמי לסחר ביהלומים אף פנה לגורמי ה-G7 בבקשה לבזר את תהליך האימות ולהכיר גם בדובאי, במומבאי ובתל אביב כמרכזי בדיקה מוכרים – בקשה שמעצם קיומה מבהירה שבמתכונת הנוכחית, תל אביב נותרה מחוץ לשרשרת האימות הרשמית.
יהלום מהמעבדה שמערער את הכל
מעל כל הגורמים המבניים האלה מרחפת מהפכה טכנולוגית שמשנה את כללי המשחק כולו: יהלומי מעבדה. מחיר הסיטונאות של יהלום מעבדה במשקל קראט אחד צנח מכ-4,200 דולר ב-2018 לרמות של מתחת ל-170 דולר עד 2025 – ירידה של כ-96 אחוזים בפחות מעשור. משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי ציין באופן רשמי את "הביקוש הגובר לחלופות סינתטיות, ובראשן יהלומי מעבדה" כאחד הגורמים לקריסת היצוא הישראלי ב-2024, וזוארץ עצמו מנה זאת בין הסיבות למשבר הנוכחי. בארצות הברית, השוק הגדול בעולם ליהלומי אירוסין, נתפסו יהלומי מעבדה ב-2019 רק כ-5.2 אחוזים ממכירות תכשיטי היהלומים – עד 2024 הם כבר היוו למעלה מ-45 אחוזים מרכישות טבעות האירוסין.
זו לא רק תחרות מחיר. זו קריסת המודל הכלכלי שעליו נבנתה בורסת רמת גן: מסחר ביהלום כנכס נדיר בעל ערך יציב. כשאפשר לייצר יהלום זהה מבחינה כימית ואופטית במפעל, במחיר של עשירית מהמקור, כל שרשרת הערך שישראל שלטה בה – בדיקה, סיווג, תמחור, מסחר – מאבדת מהמשמעות הכלכלית שלה.
המלחמה כתאוצה, לא כגורם
זה לא אומר שהמלחמה לא פגעה. בדצמבר 2023, כאמור, צנח היצוא המלוטש ב-93 אחוזים בחודש אחד – השוק היה, לדברי נשיא הבורסה דאז בועז מולדובסקי, "משותק" למשך שבועיים-שלושה אחרי ה-7 באוקטובר. חברות תעופה זרות ביטלו טיסות לישראל, מה שהותיר את ענף היהלומים – תלוי בהובלה מהירה ומאובטחת של סחורה יקרת ערך – כמעט ללא ברירה מלבד אל על. שבוע היהלומים הבינלאומי בתל אביב, האירוע השנתי המרכזי של הענף לקהל קונים זר, בוטל. וב-15 ביוני 2025, בעיצומה של מלחמת ישראל-איראן, נסגרה לחלוטין רצפת המסחר של הבורסה לאחר שטילים איראניים פגעו בסמוך לרמת גן – הבורסה אף הזהירה את חבריה במפורש שרוב פוליסות הביטוח שלהם אינן מכסות נזקי מלחמה או טרור.
אבל האנליסטים שבחנו את הנתונים, גם בעיצומה של המלחמה, חזרו והדגישו: כשמונים אחוזים מהירידה הכוללת בענף מקורם במגמה העולמית – התמחור, יהלומי המעבדה, המתחרות – ורק כחמישית מהמלחמה עצמה. זו נקודה קריטית להבנת הסיפור: המלחמה האיצה משבר שכבר היה בעיצומו, אבל לא יצרה אותו. גם בלי אוקטובר 2023, ישראל כבר הייתה בדרך למקום שבו היא נמצאת היום.
מה נשאר ברמת גן
התפטרותו של זוארץ אינה סוף פסוק – הבחירות לנשיאות הבורסה הבאה צפויות להתקיים בנובמבר 2026. אבל השאלה האמיתית שהבורסה צריכה לשאול את עצמה אינה מי ינהיג אותה, אלא מה בדיוק היא עדיין מנהיגה. ישראל צנחה הרחק מהמקומות המובילים בעולם מבחינת היקף המסחר ביהלומים גולמים ומלוטשים יחד, אחרי שבמשך עשורים נחשבה לאחד משני או שלושת השחקנים המרכזיים בענף.
יש כאן שיעור שחורג הרבה מעבר ליהלומים עצמם. תעשייה שנבנתה על יתרון היסטורי – ידע מקצועי, מוניטין, תשתית פיננסית – גילתה שיתרון כזה לא שורד אוטומטית שינוי טכנולוגי (יהלומי מעבדה), שינוי גיאופוליטי (הסכמי אברהם שיצרו מתחרה חדש) ומשטר רגולטורי בינלאומי חדש שפשוט לא הביא אותה בחשבון. בורסת רמת גן עדיין קיימת, עדיין פועלת, ועדיין מעסיקה אלפי אנשים. אבל בירת היהלומים של העולם היא כבר לא ישראל – והשאלה שנותרת פתוחה היא אם היא תהיה תחנת מעבר משנית, או שתמצא לעצמה תפקיד חדש לגמרי.
שאלות ותשובות
כמה יהלומים ישראל עדיין מייצאת? לפי משרד הכלכלה והתעשייה, יצוא היהלומים הכולל של ישראל (גלם ומלוטש) הסתכם ב-2.4 מיליארד דולר בלבד במחצית הראשונה של 2026 – השפל הנמוך ביותר בתולדות הענף. מחזור המסחר הכולל של הבורסה, הכולל גם ייבוא, צנח לכ-4 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026 בלבד, לעומת כ-12 מיליארד דולר בשנה בשנות השיא.
למה ישראל מאבדת נתח שוק לטובת דובאי? דובאי מציעה למשקיעים זרים הטבות מס משמעותיות וקרבה גיאוגרפית לשני מרכזי הליטוש הגדולים – הודו ודרום אפריקה. איחוד האמירויות עקף את בלגיה כמרכז המסחר המוביל ביהלומי גלם כבר ב-2021, ולפי נשיא בורסת היהלומים היוצא ניסים זוארץ, חברות שפעלו בעבר בישראל העתיקו את פעילותן לדובאי בעקבות ההטבות הללו.
האם יהלומי מעבדה הם הסיבה העיקרית לירידה? הם גורם מרכזי, אך לא היחיד. אנליסטים מייחסים כ-80 אחוזים מהירידה הכוללת בענף למגמות מבניות עולמיות – ובהן קריסת מחירי יהלומי המעבדה, התחזקות בורסות מתחרות כמו דובאי, והיחלשות הביקוש העולמי בשווקים כמו ארה"ב וסין – ורק כ-20 אחוז למלחמה. משרד הכלכלה והתעשייה ציין רשמית את יהלומי המעבדה כאחד מגורמי המשבר.
מקורות
- Israel diamond exports plunge to lowest level ever amid crisis – Ynet, 26 ביולי 2026.
- Israel's Diamond Trade Is Stuck Between Two Crises – Rapaport, 8 בפברואר 2024.
- Israel Diamond Exchange in crisis as exports plummet in 2024 – Middle East Eye, 21 באוגוסט 2024.
- Israel Diamond Exchange Shuts Trading Floor Amid Missiles from Iran – Rapaport, 15 ביוני 2025.
- Israel Diamond Exchange Quits WFDB Amid Tariff Row – Rapaport, 8 באפריל 2025.
- Diamonds Are Not Forever: Industry Moves from Israel to India – Knowledge@Wharton, 20 באפריל 2011.
- Israel Polished Diamond Exports Decline – Rapaport, 10 בנובמבר 2019.
- Global economic tensions slam Israel's diamond industry – The Times of Israel, 16 באוקטובר 2019.
- Israel's 2024 diamond exports plunge amid economic headwinds – Xinhua, מבוסס על נתוני משרד הכלכלה והתעשייה, 23 בינואר 2025.
- Dubai-Israel Diamond Trade: Zero To $1.75BN In Two Years – NoCamels, מרץ 2023.
- Lab-Grown Diamonds Boom: Is It Game Over For Mined Diamonds? – Forbes, 22 במרץ 2025.
- Israel Diamond Exchange Membership Shrinks – IDEX Online, 26 באוגוסט 2024.
- Diamond Industry Gears Up for Tighter Controls – Rapaport, 29 בינואר 2024.
- UAE Overtakes Belgium As World's Largest Rough Diamond Trading Hub: DMCC – GJEPC Solitaire, 22 בפברואר 2022.
- Important Dates – אתר הרשמי של בורסת היהלומים הישראלית.