מחר בצהריים תעלה מעל הפארקים של ישראל עננה אחת גדולה של עשן פחמים. על הדשא ייפרשו מחצלות, שולחנות מתקפלים יעמסו חומוס וחצילים, ומישהו יכריז שהפרגיות מוכנות. וליד כל מנגל יעמוד גם הגיבור השקט של החג: שקית ובה מגדל צלחות פלסטיק, שרוול כוסות, חבילת סכו״ם לבן ומפה חד-פעמית שתתבדר ברוח בדיוק פעם אחת בחייה.
בערב, כשהעשן יתפזר, יגיע הטקס השני של יום העצמאות: פחים עולים על גדותיהם, ולידם, על הדשא — כל מה שלא נכנס.
זה לא מקרה וזו לא תקלה חד-פעמית. הנתונים מציבים את ישראל בצמרת העולמית של צריכת הכלים החד-פעמיים, החג הלאומי הוא משיאי הצריכה השנתיים, וכשמדינת ישראל ניסתה פעם אחת לגמול את עצמה בעזרת מס — ההרגל ניצח את הכלכלנים בנוקאאוט פוליטי. זהו סיפורה של התמכרות לאומית, בלי הטפות, עם חשבון.
החג הכי חד-פעמי בעולם
המנגל של יום העצמאות הוא לא רק ארוחה, הוא מוסד. וכמו לכל מוסד ישראלי, יש לו לוגיסטיקה קבועה: קונים הכול בדרך, זורקים הכול בסוף. הצלחת החד-פעמית איננה תוספת לחגיגה — היא תנאי מקדים לקיומה. איש אינו סוחב הביתה צלחות מלוכלכות מהפיקניק.
את התוצאה אפשר לשקול, פשוטו כמשמעו. אחרי יום העצמאות של 2012 דיווחה קרן קימת לישראל שפינתה מהיערות ומהפארקים יותר מ-400 טונות אשפה, ולאורך גדות הירדן לבדן נערמו למעלה מ-100 טונות. ״הזבל הפך להיות חלק מהתרבות הישראלית״, סיכם אז ביובש גורם ברשות הטבע והגנים. עשור לא שינה הרבה: במהלך 2021 כולה פינתה קק״ל מיערותיה כ-500 טונות פסולת, ובחופי הכנרת נאספו בחג פסח אחד כ-400 טונות. ברשימת הפריטים החוזרים, לצד שאריות המזון והבקבוקים: צלחות, כוסות וסכו״ם של פעם אחת.
כמה פלסטיק ישראל באמת זורקת?
המספרים נשמעים מופרכים גם בקריאה שנייה. לפי נתונים שפורסמו בתקשורת הכלכלית עוד ב-2019, הישראלים צורכים כ-4 מיליארד פריטים חד-פעמיים בשנה — כ-500 פריטים לנפש, מהשיעורים הגבוהים בעולם. משק בית ממוצע הוציא על כך באותה עת כ-776 שקל בשנה, וההוצאה הלאומית כולה נאמדה בכ-2 מיליארד שקל. ועוד קנה מידה אחד: כרבע מיליארד כוסות פלסטיק נצרכות כאן מדי חודש.
ערב הטלת המס, ב-2021, העריך המשרד להגנת הסביבה שישראל משתמשת בכ-70 אלף טונות פלסטיק חד-פעמי בשנה — עלייה מ-60 אלף טונות ב-2018 — ושהצריכה הביתית הוכפלה בתוך עשור: כ-7.5 ק״ג לנפש בשנה, פי חמישה מהממוצע באיחוד האירופי. בדירוג העולמי ישראל מתחרה בעיקר בעצמה: לפי גרינפיס היא במקום השני בעולם בצריכה לנפש, וגורמים בענף טוענים שבצריכת הכוסות היא כבר במקום הראשון.
ומה שלא נקבר במטמנה מחכה לנו בים. מחקר שסקר את חופי הים התיכון של ישראל בין 2012 ל-2018 מצא שפלסטיק מהווה 90.5% מהפסולת על החופים — הרבה מעל הממוצע העולמי, שעומד על כ-62%. פריטים חד-פעמיים הקשורים למזון — צלחות, כוסות, סכו״ם ואריזות — טיפסו במהלך שנות המחקר לכשליש מסך הפסולת, ולפי גרינפיס ישראל, פריטים חד-פעמיים מגיעים לכ-38% מפסולת הפלסטיק על החופים. ב-2019 דירג ארגון הטבע העולמי WWF את חופי תל אביב במקום השלישי בזיהום פלסטיק מבין ערי הים התיכון — כ-21 ק״ג פלסטיק על כל קילומטר של קו החוף.
עלייתו ונפילתו של מס החד-פעמי
בנובמבר 2021 עשתה ממשלת בנט-לפיד את מה שאף ממשלה ישראלית לא העזה לפניה: הטילה מס קנייה של 11 שקל לקילוגרם על כלים חד-פעמיים מפלסטיק, מהלך שנועד להכפיל בערך את מחירם לצרכן. שר האוצר אביגדור ליברמן והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הציגו אותו כמס בריאותי-סביבתי לכל דבר. ״כמו סיגריות ואלכוהול, פלסטיק חד-פעמי הוא התמכרות״, אמרה זנדברג.
השוק הגיב מהר, ואפילו מהר מדי. מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שניתח נתוני מכר ממאות סניפי רשתות שיווק בין 2019 ל-2023, מצא שהמחיר הממוצע של מוצרי החד-פעמי זינק ב-45% — והיקף הרכישות צנח ב-24%. נתוני חברת המחקר סטורנקסט הצביעו על ירידה חדה עוד יותר: 34% בממוצע בשנתו הראשונה של המס, עם שיא של 47% במרץ 2022. בנק ישראל זיהה בדרך גם תופעה מוכרת לצרכן הישראלי: מחירי חבילות הכוסות קפצו ב-70%, הרבה מעבר למה שהמס עצמו הצדיק. הקמעונאים, כך נראה, עיגלו כלפי מעלה בחסות המהומה.
ההרגל הלאומי, מסתבר, דווקא מגיב למחיר. אבל אז התחלפה הממשלה. בהסכמים הקואליציוניים של סוף 2022 נכתב ביטול המס, שחור על גבי לבן, כדרישה של המפלגות החרדיות — בציבור החרדי, עתיר המשפחות הגדולות והאירוח, נחווה המס כפגיעה מכוונת באורח החיים. בינואר 2023, שעות ספורות אחרי שנכנס למשרד האוצר, הורה השר בצלאל סמוטריץ׳ על ביטול המס — ההחלטה הרשמית הראשונה שלו בתפקיד.
השוק הגיב שוב, הפעם בכיוון ההפוך: זינוק של 15.5% במכירות כבר בפברואר 2023, עוד 20% במרץ, ובתוך שנה עלייה מצטברת של כ-34%. בדצמבר 2024 השלים האוצר את המהלך ופרסם צווים שהופכים את הביטול לקבוע, במחיר ויתור על הכנסות של כ-378 מיליון שקל בשנה.
ובכל זאת, משהו נשאר. אותו מחקר מצא שגם אחרי הביטול נותרו המחירים גבוהים בכ-18% מרמתם ערב המס, והצריכה — נמוכה בכ-19%. בציבור היהודי הלא-חרדי, כרבע מהירידה בצריכה שרדה גם אחרי שהמס נעלם — עדות לשינוי התנהגותי של ממש; בציבור החרדי, שהגיב למחיר בחדות הרבה ביותר, השינוי נמוג כמעט כליל עם ירידת המחיר. המסקנה מנוסחת במחקר בזהירות אקדמית, אבל היא פשוטה למדי: מס יכול לשנות התנהגות. מלחמת תרבות יכולה להרוג מס.
למה דווקא אצלנו? מחיר, תרבות, הלכה
התשובה הקלה היא ״כי זה זול״. אבל חד-פעמי זול בכל העולם, ורק אצלנו הוא הפך לברירת המחדל של שולחן החג. ההסבר האמיתי בנוי שכבות-שכבות.
השכבה הראשונה היא הלכתית-משפחתית. במטבח כשר, ההפרדה בין בשר לחלב מכפילה את מצבת הכלים; במשפחה ברוכת ילדים, ערימת הכלים של סעודת שבת היא פרויקט הנדסי. ״הצרכנים הכבדים של החד פעמי הם תעשיית הטייק-אווי והחברה החרדית״, הסבירה עוד ב-2019 מיכל ביטרמן, מנכ״לית עמותת הקיימות The Natural Step בישראל. במשפחות חרדיות, לדבריה, בגלל גודל המשפחה וסוגיות הכשרות, ״כלים שלא צריך לשטוף הם פתרון מצוין״.
השכבה השנייה תרבותית. תרבות האירוח הישראלית בנויה על שפע וספונטניות — עוד כיסא, עוד צלחת, עוד אורח שהצטרף ברגע האחרון — והחד-פעמי הוא התשתית שמאפשרת את זה בלי מחיר לוגיסטי. תוסיפו את תרבות הטייק-אוויי שהתפוצצה כאן מתחילת שנות האלפיים, את הפיקניקים והמנגלים של החגים, ואת הצבא — דורות של ישראלים שהתחנכו על כך שאוכל בשטח מגיע בכלי שנזרק — וקיבלתם הרגל שעובר בירושה.
והשכבה השלישית חשבונאית: המחיר בקופה פשוט לא מספר את האמת. ״המחיר שאנחנו משלמים בחנות על כלי פלסטיק חד פעמי אינו מחירו האמיתי״, הסביר ד״ר רם פישמן מאוניברסיטת תל אביב על רקע הטלת המס. אנחנו ממשיכים לשלם גם אחרי הזריקה לפח — בניקיון, בהטמנה, בנזק הסביבתי. את ניקיון הפארק מממנת העירייה, את החופים מנקה המדינה, ואת הים לא מנקה אף אחד.
מה באמת עובד? שיעור מהשקיות ומהעולם
הניסוי הישראלי המוצלח ביותר בתחום כבר קיים, והוא קרוב משנדמה: חוק השקיות. בינואר 2017 הושת היטל של 10 אגורות בלבד על שקית ברשתות השיווק הגדולות, והצריכה קרסה בכ-80% בתוך שנה — מכ-1.75 מיליארד שקיות ב-2016 לכ-378 מיליון ב-2017. השינוי נראה גם על החוף: מחקר החופים ארוך הטווח תיעד צניחה בחלקן של השקיות בפסולת מ-23% ל-13.8%. עשר אגורות עשו מה שעשור של קמפיינים לא עשה, כי הן שינו את ברירת המחדל. נכון, האפקט נשחק עם השנים והחוק חל רק על הרשתות הגדולות — אבל העיקרון הוכח: כשמשנים יחד את המחיר ואת ברירת המחדל, הציבור הישראלי דווקא משתף פעולה.
זה גם מה שמלמד העולם. האיחוד האירופי אסר ביולי 2021 מכירה של צלחות וסכו״ם חד-פעמיים מפלסטיק. אנגליה הצטרפה באוקטובר 2023, אחרי שהתברר שהאנגלים צורכים 2.7 מיליארד פריטי סכו״ם חד-פעמי בשנה וממחזרים כ-10% בלבד. צרפת הרחיקה לכת: מאז ינואר 2023 כל מסעדה עם 20 מקומות ישיבה ומעלה — כולל רשתות המזון המהיר — מחויבת להגיש כלים רב-פעמיים בלבד למי שאוכל במקום. שם לא מיסו את הצלחת; פשוט החזירו את הכיור למשוואה.
וגם אצלנו יש ניצנים של הגישה הממוקדת. אילת הייתה העיר הראשונה שאסרה להכניס כלים חד-פעמיים לחופיה, עם קנס של עד 730 שקל, ולפי ריכוז שערכה עמותת צלול הצטרפו אליה עוד כשמונה רשויות, בהן הרצליה, אשדוד וחיפה. רשות הטבע והגנים מקדמת איסור דומה בגנים הלאומיים, ובאחד מהם — הסחנה — נאסרו המנגלים לחלוטין מקיץ 2024. היו שחזו מרד; בפועל, ברשות סיפרו שסקרי דעת קהל הראו שהציבור עצמו ביקש את זה. כמו בסיפור פסולת הפאנלים הסולאריים, הרגולציה הישראלית נוטה להגיע באיחור — אבל כשהיא מגיעה עם חלופה ברורה ובהסכמה רחבה, היא מחזיקה מעמד.
המנגל הבא שלכם
מי שיעמוד מחר מול מדף החד-פעמי בסופר, מוזמן להיזכר במספר אחד: 776 שקל בשנה. זה מה שהוציא משק בית ישראלי ממוצע על כלים שנועדו לפח עוד לפני שהמס, ביטולו והאינפלציה טרפו את הקלפים. ערכת פיקניק רב-פעמית מחזיקה שנים ועולה פחות מזה. סכו״ם המתכת שכבר שוכב במגירה שלכם עולה אפס.
זו לא קריאה להחרים את הצלחת הלבנה, וגם לא עוד נזיפה סביבתית. הניתוח הכלכלי אומר משהו צנוע יותר: ההתמכרות הישראלית לחד-פעמי איננה גזירת גורל אלא שיווי משקל — של מחיר נמוך, הרגל ותיק ופוליטיקה שנרתעת מלגעת בו. ושיווי משקל, כפי שהראו השקיות ב-2017 והמס ב-2022, אפשר להזיז. רבע מהירידה בצריכה, כך מזכיר המחקר, שרדה גם בלי שום מס — יש ציבור שכבר שינה הרגל ולא חזר אחורה.
המבחן הבא לא ייערך בכנסת אלא על הדשא. ביום חמישי בבוקר, כשעובדי הניקיון ייכנסו לפארקים, המדינה תשקול שוב את החגיגה שלה בטונות. המספר שיתקבל — הוא הסיפור האמיתי של מדינת חד״פ.
שאלות ותשובות
כמה כלים חד-פעמיים צורך ישראלי בשנה?
לפי הערכות שפורסמו ב-2019, כ-500 פריטים לנפש בשנה — כ-4 מיליארד פריטים בכלל המשק. במונחי משקל, המשרד להגנת הסביבה העריך ב-2021 צריכה ביתית של כ-7.5 ק״ג פלסטיק חד-פעמי לנפש בשנה, פי חמישה מהממוצע באיחוד האירופי.
למה בוטל המס על כלים חד-פעמיים?
המס, שהוטל בנובמבר 2021 והפחית את הרכישות בכרבע עד שליש, בוטל בינואר 2023 בהחלטתו הראשונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, מכוח התחייבות קואליציונית למפלגות החרדיות, שבציבורן נתפס המס כפגיעה ממוקדת באורח החיים. בסוף 2024 פורסמו הצווים שהפכו את הביטול לקבוע, בעלות של כ-378 מיליון שקל בשנה לקופת המדינה.
מה החלופות הזולות לחד-פעמי במנגל?
ערכת כלים רב-פעמית קשיחה לפיקניק שנשטפת וחוזרת לתיק, סכו״ם וכוסות מהבית, ומפת בד שמתקפלת בסוף היום. משק בית שמוציא מאות שקלים בשנה על חד-פעמי מחזיר את ההשקעה בעונת מנגלים אחת. ומי שבכל זאת קונה חד-פעמי — שקית אשפה גדולה אחת שחוזרת מלאה לפח היא ההבדל בין פיקניק לבין מפגע.
מקורות
- ״500 כלים חד פעמיים לנפש בשנה: הישראלים לא מוכנים לוותר על הפלסטיק״ — mako (חדשות 12), דצמבר 2019. mako.co.il
- ״מס על חד פעמי: הישראלים משתמשים בכ-70 אלף טונות פלסטיק בשנה״ — ynet, 2021. ynet.co.il
- ״ישראל טובעת בפלסטיק״ — דוח אדם טבע ודין, כפי שפורסם במעריב, אפריל 2019. maariv.co.il
- איתי אטר, מיכל חודור וניר יוסף, ״הטלת מס הקנייה על כלי פלסטיק חד-פעמיים וביטולו: מה הייתה השפעתם על הצריכה ועל המחירים?״ — המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024. idi.org.il
- ״המס על כלים חד-פעמיים הקטין את הצריכה ב-34%״ (נתוני סטורנקסט) — כלכליסט, ינואר 2023. calcalist.co.il
- ״בנק ישראל: מחירי כוסות החד״פ זינקו ב-70%, יותר מגובה המס״ — ynet כלכלה, 2022. ynet.co.il
- "In 1st move as minister, Smotrich orders taxes on plasticware, sugary drinks nixed" — The Times of Israel, ינואר 2023. timesofisrael.com
- ״האוצר פרסם צווים לביטול מסי הסוכר והחד״פ״ — כלכליסט, דצמבר 2024. calcalist.co.il
- גליה פסטרנק ואח׳, ״שינויים בהרכב פסולת הפלסטיק בחופי הים התיכון של ישראל בשנים 2012–2018״ — כתב העת אקולוגיה וסביבה, 2020. magazine.isees.org.il
- ״ישראל מכורה לפלסטיק. איך זה ישתנה?״ — גרינפיס ישראל, 2020. greenpeace.org
- "Tel Aviv beaches are No. 3 in plastic pollution in Mediterranean" (דוח WWF) — The Times of Israel, יוני 2019. timesofisrael.com
- ״חוק השקיות מוכיח את עצמו: הפחתה של 80% בצריכת שקיות״ — גלובס, 2018. globes.co.il
- "EU restrictions on certain single-use plastics" — נציבות האיחוד האירופי. environment.ec.europa.eu
- "Far-reaching ban on single-use plastics in England" — ממשלת בריטניה (GOV.UK), 2023. gov.uk
- "France: Single-use tableware in on-site restaurants is no longer allowed" — CMS Law, 2023. cms.law
- ״אושר: איסור פלסטיק בחופי אילת; הקנס — עד 730 שקל״ — ynet, דצמבר 2019. ynet.co.il
- ״הטקס הקבוע: יום העצמאות ננעל בפסולת ובאשפה״ — וואלה, אפריל 2012. walla.co.il
- ״7 דברים שלא ידעתם על המחיר האקולוגי של חד פעמי״ — וואלה בשיתוף קק״ל, אפריל 2022. yarokkl.walla.co.il
- ״פגיעה בחופש הפולחן או רצון הציבור? איסור המנגלים ששינה את הסחנה״ — N12, אוגוסט 2024. mako.co.il
- ״מדריך לרשויות המקומיות: חוק עזר עירוני האוסר הכנסת מוצרים חד-פעמיים לחופי הרחצה״ — עמותת צלול. zalul.org.il
- ״הקפאת המס על כלים חד פעמיים מפלסטיק. הפסד של 330 מיליון ₪ למדינה״ — infospot, ינואר 2024. infospot.co.il