ד"ר מאיה נג'יב חאג' סיימה תואר ברפואה, קיבלה רישיון רופאה בישראל, ורצתה להתמחות ברפואת ילדים. היא לא מצאה משרה אחת. לא ברפואת ילדים, ולא כרופאה כללית. בינתיים היא נרשמה לקורסים בטיפולי אסתטיקה, בוטוקס ומילוי שפתיים, כמסלול קריירה חלופי – כי בישראל, מסתבר, אפשר להיות רופא מוסמך לגמרי ועדיין לא למצוא איפה לעבוד כרופא. באותה שנה בדיוק, משרד הבריאות מימן טיסות והענקת מענקים של עד 400 אלף שקל לרופאים מחו"ל שיעברו להתגורר בנגב או בגליל. שתי המציאויות האלה מתקיימות בו-זמנית, במערכת בריאות אחת, ומספרות את הסיפור האמיתי של "מחסור ברופאים" בישראל: זו לא בעיה של כמות, אלא בעיה של איפה, ושל מי בכלל מקבל הזדמנות לעבוד.
האם באמת יש בישראל פחות רופאים מהעולם המפותח?
התשובה הפשוטה היא כן. לפי דוח ה-OECD "Health at a Glance 2025" שפורסם בנובמבר 2025, בישראל יש 3.5 רופאים פעילים לכל 1,000 תושבים, לעומת ממוצע של 3.9 ב-OECD. בישראל גם 3.0 מיטות אשפוז לכל 1,000 תושבים לעומת ממוצע OECD של 4.2, ורק 17 מכשירי CT, MRI ו-PET למיליון תושבים, לעומת ממוצע OECD של 51. ההוצאה הלאומית לבריאות עומדת על כ-4,352 דולר לנפש (לפי כוח קנייה), 7.6% מהתוצר, מול ממוצע OECD של כ-5,967 דולר ו-9.3% מהתוצר.
אבל המספר המדאיג יותר לא נוגע לכמות הרופאים, אלא למקור שלהם: לפי מרכז טאוב למחקרי מדיניות חברתית, רק כ-31% מהרישיונות החדשים שהוענקו ב-2023 ניתנו לבוגרי לימודי רפואה בישראל – ירידה חדה מ-51% ב-2005. במילים אחרות, כמעט 70% מהרופאים החדשים בישראל למדו רפואה בחו"ל. זה לא בהכרח בעיה כשלעצמה, אבל זה הופך את המערכת לתלויה מאוד במדיניות הרישוי הבינלאומית, ולפגיעה במיוחד כשהמדיניות הזו משתנה.
למה דווקא רפורמה שנועדה לשפר את איכות הרפואה עומדת להחריף את המחסור?
ב-2019 החלה ישראל ליישם את "רפורמת יציב", שבודקת מחדש את ההכרה בבתי ספר לרפואה בחו"ל ומבטלת הכרה במוסדות שאינם עומדים בסטנדרטים מקצועיים. הרעיון עצמו סביר: לוודא שרופאים שמקבלים רישיון בישראל אכן קיבלו הכשרה ראויה. הבעיה היא בעיתוי ובגיאוגרפיה. מכיוון שלימודי רפואה נמשכים כשש שנים, ההשפעה המלאה של הרפורמה על היקף הרופאים הנכנסים למערכת מגיעה בדיוק סביב 2025-2026. לפי ניתוח שפרסם בנק ישראל במרץ 2025, הרפורמה צפויה לצמצם את מספר הרופאים החדשים בכ-400 עד 600 בשנה.
מי ייפגע הכי הרבה? בדיוק האזורים שכבר סובלים ממחסור. לפי דוח מבקר המדינה מיולי 2024, בוגרי בתי הספר שנפסלו במסגרת הרפורמה היוו ב-2022 כ-51% מכוח האדם הרפואי בנגב, וכ-63% בגליל. כלומר רפורמה שנועדה להעלות סטנדרטים ברמה הארצית, צפויה, בטווח הבינוני, להחמיר דווקא את המחסור במקומות שהכי פחות יכולים להרשות זאת לעצמם.
כמה גדול באמת הפער בין המרכז לפריפריה?
לפי דוח שוויון בבריאות של משרד הבריאות מיוני 2025, יחס הרופאים לנפש נע בין 5.5 למחוז חיפה ו-5.0 למחוז תל אביב, לעומת 3.2 במחוז הצפון ו-2.7 בלבד במחוז הדרום – פער של כמעט פי שניים בתוך אותה מדינה, עם אותו ביטוח בריאות ממלכתי לכולם. אותו דוח מצא שכ-60% מכלל הטיפול האונקולוגי בישראל מרוכז בארבעה בתי חולים במרכז בלבד. גם מיטות האשפוז מספרות סיפור דומה: כ-2.3 מיטות לכל 1,000 תושבים בחיפה ובתל אביב, לעומת כ-1.5 בצפון ו-1.4 בלבד בדרום, לפי אותו דוח שוויון בבריאות. זמני ההמתנה לרופא מומחה בקהילה ארוכים בהתאם: כ-50 יום בממוצע לאנדוקרינולוגיה ולנוירולוגיה, נכון לנתוני 2023-2024.
מה קורה עם רופאים ערבים שלא מוצאים איפה להתמחות?
זה החלק בסיפור שמדברים עליו הכי פחות, ואולי המפתיע מכולם. לפי מחקר של פרופ' ברוך רוזן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' סמי מיערי, שיעור הרופאים הערבים בישראל זינק מפחות מ-10% ב-2010 ל-25% ב-2023, וקרוב למחצית מהרישיונות החדשים לרפואה בשנים האחרונות ניתנים למועמדים ערבים ודרוזים. במילים אחרות, חלק הולך וגדל מכוח האדם הרפואי החדש בישראל הוא ערבי. ובכל זאת, לפי חקירה של הארץ מפברואר 2026, רק כ-19% מרופאי המשפחה שמשרתים ביישובים ערביים הם בעלי התמחות ברפואת משפחה, לעומת שיעור התמחות של כ-59% בממוצע הארצי.
התמונה המלאה עוד יותר מטרידה: לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, אלפי רופאים ערבים בעלי רישיון ישראלי תקף לא מצליחים למצוא משרת התמחות בבתי החולים, בדיוק באותו זמן שהמדינה מגייסת רופאים ממדינות אחרות בעזרת מענקי הגירה נדיבים. זו לא בהכרח סתירה זדונית, אלא תוצאה של מערכת הקצאת התמחויות מבוזרת, שבה כל בית חולים מחליט בעצמו כמה משרות לפתוח ולמי, בלי מנגנון ארצי שמתאם בין היצע הרופאים המוכשרים לביקוש בפועל. מבקר המדינה כבר התריע ב-2024 שלמשרד הבריאות "אין מנגנון מקצועי" לתכנון כוח אדם רפואי רב-שנתי לפי התמחות וגיאוגרפיה.
איך המדינה מנסה לפתור את זה, ולמה זה קורה בו-זמנית בכמה מסלולים?
הממשלה והגופים הנלווים לה רצים כרגע על כמה מסלולים מקבילים. במסלול ההכשרה המקומית, נפתחו או הורחבו מאז 2023 חמישה בתי ספר לרפואה – באוניברסיטת אריאל, באוניברסיטת בר-אילן בצפת, באוניברסיטת חיפה, במכון ויצמן, ותוכנית חדשה באוניברסיטת רייכמן שנפתחה בפברואר 2025 עם כ-80 סטודנטים. מספר הסטודנטים החדשים לרפואה בשנה הראשונה עלה מ-910 ל-1,140, זינוק של כ-25%, בין השאר בזכות ביטול מסלולים לסטודנטים זרים ופינוי כ-140 מקומות לישראלים.
במקביל, תוכנית "IMAP" (International Medical Aliyah Program), בהובלת נפש בנפש יחד עם משרדי הבריאות, העלייה והקליטה, והנגב והגליל, שואפת להביא 2,000 רופאים עולים עד 2029, עם מענקים של עד 400 אלף שקל למי שבוחר להתיישב בנגב או בגליל. לפי דיווח מינואר 2026, כבר עלו ארצה יותר מ-1,000 רופאים דרך התוכנית, מתוכם 541 רק בשנת 2025. יזמה נוספת, בהובלת פרופ' יוסי מקורי לשעבר דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב יחד עם קרן קמ"ח, שואפת להביא 2,000 גברים ונשים מהמגזר החרדי למקצועות הרפואה והבריאות תוך חמש שנים – אוכלוסייה שכמעט נעדרה היסטורית מלימודי הרפואה בישראל. "אין כאן ניסיון להוריד את הרף", הדגיש מקורי. "יהיה רק ליווי כדי להביא אותם לרמה הנדרשת".
מהלך נוסף, פחות מדובר אך משמעותי: באוגוסט 2023 חוקק לראשונה בישראל מעמד "עוזר רופא" (Physician Associate) – בעל תואר של שנתיים וחצי שמיועד להקל על עומס הרופאים בלי להחליף אותם. "אנחנו לא מנסים כאן, זה כבר קורה בפועל", אמר ד"ר ספי מנדלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, על התוכנית.
מה קורה עם הרופאים שכבר עוזבים את הארץ?
יש כאן פער מעניין בין ההערכות. משרד הבריאות מעריך שכ-3,700 רופאים בעלי רישיון ישראלי חיים ועובדים כיום בחו"ל, בלי תוכנית רשמית להחזרתם. סקר של ההסתדרות הרפואית בישראל בקרב 135 מנהלים בכירים במערכת הבריאות מצא שכ-48% דיווחו על אובדן בין רופא אחד לחמישה רופאים בפיקוחם בשנה האחרונה, כש-60% מהעוזבים ציינו סיבות פוליטיות או ביטחוניות. מחקר נפרד של ד"ר ליאור סלוק ועמיתיו, שפורסם בדצמבר 2024, עקב אחר כמעט 300 רופאים ישראלים שיצאו להשתלמות רפואית בחו"ל בין 2013 ל-2024, ומצא ששיעור החזרה בפועל היה 47.5% בלבד. מנגד, מחקר אקדמי אחר שפורסם באוקטובר 2025 בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research בדק את שיעור אי-החזרה בפועל בקרב בוגרי לימודי רפואה בחו"ל ומצא שיעור של 9.7% בלבד – נמוך משמעותית מהערכות משרד הבריאות. הפער הזה לא נפתר: כנראה שההגדרות שונות (מי בדיוק נחשב "לא חזר", ובאיזה טווח זמן), אבל הוא מזכיר שגם נתון כמו "בריחת מוחות" קשה יותר למדוד ממה שהכותרות מציגות.
שאלות ותשובות
כמה רופאים יש בישראל לעומת מדינות ה-OECD? לפי דוח OECD מנובמבר 2025, בישראל 3.5 רופאים פעילים לכל 1,000 תושבים, לעומת ממוצע של 3.9 ב-OECD. הפער הבולט יותר הוא במיטות אשפוז (3.0 מול 4.2) ובציוד הדמיה מתקדם (17 מכשירים למיליון תושבים מול ממוצע 51).
מה ההבדל ברופאים בין מרכז הארץ לפריפריה? לפי דוח משרד הבריאות מיוני 2025, יחס הרופאים לנפש עומד על כ-5.5 במחוז חיפה וכ-5.0 בתל אביב, לעומת כ-3.2 בצפון וכ-2.7 בלבד בדרום – פער של כמעט פי שניים בתוך מערכת בריאות ממלכתית אחת.
למה רפורמת יציב עלולה להחמיר את המחסור בפריפריה דווקא? הרפורמה שוללת הכרה בבוגרי בתי ספר לרפואה בחו"ל שאינם עומדים בסטנדרט מקצועי. לפי בנק ישראל, היא צפויה לצמצם את מספר הרופאים החדשים בכ-400 עד 600 בשנה החל מ-2026, בדיוק באזורים שבהם בוגרי אותם מוסדות מהווים חלק גדול מכוח האדם – 51% בנגב ו-63% בגליל, לפי נתוני 2022.
איך ייתכן שיש רופאים בישראל שלא מוצאים עבודה, בזמן שהמדינה מייבאת רופאים מחו"ל? בגלל שיטת הקצאת ההתמחויות המבוזרת, שבה כל בית חולים קובע בעצמו כמה משרות התמחות לפתוח. אין מנגנון ארצי שמתאם בין רופאים ישראלים מוסמכים, ובהם רופאים ערבים רבים, לבין הביקוש בפועל – מה שיוצר מצב שבו רופאים עם רישיון תקף לא מוצאים משרה, בזמן שהמדינה מציעה מענקי הגירה נדיבים לרופאים מחו"ל.
מקורות
- Health at a Glance 2025: Israel (country note) – OECD, נובמבר 2025
- The Healthcare System in Israel, 2024: Between Resilience and Continued Challenges – Davidovitch, N. & Lev, N., מרכז טאוב למחקרי מדיניות חברתית, דצמבר 2024
- Israel has severe doctor shortage, affects periphery the most, State Comptroller says – The Jerusalem Post, יולי 2024, על בסיס דוח מבקר המדינה
- Health equity report exposes gaps in healthcare between central Israel and the periphery – The Jerusalem Post, יוני 2025
- מחיר רפורמת יציב בלימודי רפואה: פחות 400-600 רופאים חדשים מדי שנה – TheMarker, מרץ 2025, על בסיס ניתוח בנק ישראל
- Will rash of new medical schools solve Israel's doctor shortage? – Globes, יוני 2024
- Amid critical doctor shortage, Israel launches international program to bring 2,000 physicians by 2029 – Jewish Telegraphic Agency, ינואר 2026
- Amid an acute doctor shortage, Israel prescribes physician associates as the cure – Ynetnews
- "'הקולגות פשוט בהלם': רבע מהרופאים בישראל הם ערבים" – וואלה בריאות, פברואר 2025, על בסיס מחקר של פרופ' ברוך רוזן ופרופ' סמי מיערי
- רק 19% מרופאי המשפחה ביישובים ערביים מומחים ברפואת משפחה – הארץ, פברואר 2026
- "'Brain drain' amongst Israeli physicians who graduated abroad" – Swechinsky, T. & Berner-Shalem, R., Israel Journal of Health Policy Research, אוקטובר 2025
- המספרים נחשפים: 300 רופאים ישראלים עברו השתלמות בחו"ל. פחות מחצי חזרו – ד"ר ליאור סלוק ועמיתיו, וואלה בריאות, דצמבר 2024
- Figures show brain drain spiked in 2023-2024 as well-educated fled overhaul, war – The Times of Israel, דצמבר 2025