בתחילת שנות השלושים הצביע חקלאי, בשיחת אגב עם המהנדס ההידראולי שמחה בלאס, על עץ בודד בחצרו שגדל גדול וירוק בהרבה מכל שכניו – בלי שום תעלת השקיה בקרבת מקום. בלאס, שהיה מעורב אז בתכנון מערכות המים של ארץ ישראל, לא הניח לתעלומה. הוא חפר וגילה שצמד צנרת דולף זלג מים לאט כל כך שכמעט לא נראו על פני הקרקע – אבל מתחת לאדמה הם יצרו כתם לחות תת-קרקעי בצורת בצל, שהאכיל בדיוק את שורשי אותו עץ אחד, ורק אותו. שלושים שנה יעברו עד שבלאס יידע לתרגם את התצפית הזאת למוצר: רק בשנות ה-50 הגיעו לשוק צינורות פלסטיק זולים מספיק לייצור המוני, ובשילוב עם עיקרון שפיתח – האטת זרימת המים במעברים רחבים יחסית כדי שלא יתסתמו באבנית ובלכלוך – קמה טפטפת ניסיונית ראשונה ב-1959.
ב-10 באוגוסט 1965 חתמו בלאס ובנו ישעיהו על חוזה עם קיבוץ חצרים שבנגב: 80% מהבעלות לקיבוץ, 20% למשפחת בלאס. כך קמה נטפים. הייצור המסחרי הראשון יצא לשוק ב-1966. שישים שנה אחר כך, ביולי 2025, חגגה נטפים יובל בהודעה רשמית שמסכמת את מה שהעץ הבודד ההוא חולל, בעקיפין, בעולם: 8.5 מיליון חקלאים, כ-10 מיליון הקטר מושקים – יותר מ-100 מיליון דונם – ו-150 מיליארד טפטפות שיוצרו מאז ועד היום, בפעילות ב-110 מדינות. "השליחות שלנו לעזור לחקלאים לגדל יותר עם פחות מעולם לא הייתה דחופה יותר", אמר לרגל האירוע גייבי מיודובניק, נשיא תחום החקלאות המדייקת באורביה, החברה המקסיקנית שבבעלותה נטפים כיום.
אלא שבדיוק באותו רגע שבו נטפים חוגגת את המספרים האלה, היא עצמה נמצאת על שולחן המכירות – והרוכשים הפוטנציאליים שהתחלפו בתוך פחות משנה מספרים סיפור נפרד לגמרי, על חברה בקשיים.
כמה מים באמת חוסך טפטוף – והמדע שמאחורי המספר
לפני שמגיעים לדרמה העסקית, שווה לעצור על השאלה שהופכת את הטפטוף מקוריוז היסטורי לתשתית קריטית לעולם צמא: כמה זה באמת עוזר? לפי ה-FAO, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, יעילות השימוש במים בהשקיית טפטוף גבוהה פי 3 עד 10 מזו של השקיה בתלמים פתוחים – בהתאם לתנאי השטח ולמיומנות המשקים. במונחי יעילות תכנון, ה-FAO מציב השקיית שטפון ותלמים על 50%-60%, השקיית ממטרות סביב 50%, וטפטוף סביב 90%.
מחקר שדה של שירות ההדרכה החקלאית של אוניברסיטת קליפורניה (UC Cooperative Extension), שנערך על פני שתי עונות גידול (2020-2021 ו-2021-2022) ב-11 חלקות תירס מתוק מסחריות בעמק אימפריאל שבקליפורניה – שש מהן מושקות בטפטוף וחמש בתלמים – מצא שהחלקות שהושקו בטפטוף צרכו 37% פחות מים, הניבו יבול משווק גבוה ב-5%, וחסכו כ-25% מעלות הדשן, כ-150 דולר לדונם אמריקאי (אקר). אלי מונטזאר, יועץ ההשקיה של השירות שהוביל את המחקר, תיאר את גודל החיסכון במים במילים פשוטות: "עבדנו עם טפטוף על בצל, חסה, אספסת, תרד – מעולם לא ראינו נתון כזה, זה עצום". מזכירת החקלאות של קליפורניה, קארן רוס, שביקרה בישראל כדי ללמוד מהמודל המקומי, ציינה שם נתון חד לא פחות: "85% משפכי המדינה ממוחזרים לשימוש חקלאי, לעומת 9.5% בלבד בקליפורניה". התוצאה בשטח: יותר מ-70% מגדלי השקדים בקליפורניה – המדינה שמגדלת את רוב השקדים בעולם – משקים היום בטפטוף ובממטירי-מיקרו שמקורם בהנדסה שפותחה בנגב.
מקיבוץ בנגב ל-110 מדינות: איך נטפים גדלה – ומי קנה אותה בדרך
נטפים לא נשארה חברת קיבוץ. ב-2006 רכשו קרנות הפרייבט אקוויטי הישראליות מארקסטון קפיטל וטנא החזקות ב-Netafim; ב-2011 רכשה ענקית ההשקעות הגלובלית פרמירה נתח שליטה של 61% תמורת כ-800 מיליון יורו. ואז, באוגוסט 2017, הודיעה חברת הפטרוכימיה המקסיקנית מקסיצ'ם (Mexichem) – שהתמזגה מאוחר יותר, בספטמבר 2019, למותג אורביה (Orbia) – על רכישת 80% מנטפים תמורת כ-1.5 מיליארד דולר, לפי שווי חברה מלא של כ-1.9 מיליארד דולר. העסקה הושלמה בפברואר 2018. קיבוץ חצרים שימר את יתרת 20% המניות, ומחזיק בהן עד היום.
תחת אורביה נטפים המשיכה לצמוח בהיקף: כיום היא פועלת ב-110 מדינות, מעסיקה כ-4,500 עובדים, ומחזיקה 33 חברות בת. אבל בשנים האחרונות המספרים הפיננסיים הפנימיים סיפרו סיפור אחר לגמרי.
מ-19 מיליון ל-6 מיליון: מה קרה לרווחים של נטפים
לפי דיווחי Calcalist/CTech, הכנסות נטפים ירדו שלוש שנים ברציפות: מ-1.063 מיליארד דולר ב-2023 ל-1.038 מיליארד דולר ב-2024, ירידה של כ-3%. הרווח התפעולי צנח הרבה יותר חדות: מ-19 מיליון דולר ב-2022, ל-13 מיליון דולר ב-2023, ל-6 מיליון דולר בלבד ב-2024.
יש גם סימני התאוששות: במחצית הראשונה של 2025 עלו ההכנסות ל-560 מיליון דולר (לעומת 540 מיליון דולר במחצית המקבילה ב-2024) והרווח התפעולי טיפס ל-18 מיליון דולר. אבל הבעיה האמיתית אינה רק בנטפים – היא באורביה עצמה. מניית החברה האם צנחה כ-60% בתוך חמש שנים, שוויה בבורסה התכווץ מכ-7 מיליארד דולר לכ-1.7 מיליארד דולר בלבד, וחובה הכולל עומד על כ-8.6 מיליארד דולר, כשמזומן זמין של כ-990 מיליון דולר בלבד ועוד כ-2.6 מיליארד דולר חוב שמועד פירעונו בתוך 12 חודשים. במחצית הראשונה של 2025 רשמה אורביה כולה הפסד של 180 מיליון דולר, לעומת רווח של 148 מיליון דולר בתקופה המקבילה. חברת המחקר Bluefield Research מסבירה את מכירת נטפים כחלק מ"נסיגה אסטרטגית מחקלאות, כשאורביה חוזרת להתמקד בעסקי חומרי התעשייה והתשתיות המתקשים שלה" – ונטפים, שמהווה כ-13%-15% מהכנסות אורביה, נכנסת ישירות למכירה.
ממקסיקו סיטי, דרך סין, ועד ברצלונה: מי רוצה לקנות את נטפים
אורביה שכרה את בנק ההשקעות אוורקור לניהול תהליך המכירה, ומאז אוקטובר 2025 עבר התהליך כמו רכבת הרים דרך שלושה מציעים עיקריים, בסדרת חשיפות של הכתב גולן חזני ב-Calcalist/CTech. תחילה ניהלה אורביה משא ומתן עם קרן ההשקעות הישראלית פורטיסימו קפיטל, בהובלת יובל כהן, שהציעה כ-800 מיליון דולר במניות בתוספת נטילת כ-400 מיליון דולר מחובה של נטפים – אך המשא ומתן קרס על רקע פערי שווי. בתחילת ינואר 2026 דיווח Calcalist שהמכירה נוטה לכיוון קונה סיני לא-מזוהה שהיה מוכן לעמוד בשווי הפעילות שדרשה אורביה, כ-1.2 מיליארד דולר; רק בדיווח מאוחר יותר, ביולי 2026, התברר שמדובר במיליארדר הסיני האויו וואנג, בעל השליטה בחברת ההשקיה הסינית דאיו (Dayu Conserving Water Group) וחבר בקרן ההון הופו, שניהל מגעים מתקדמים לרכישת נטפים בשווי פעילות של כ-1.4 מיליארד דולר. אבל העסקה הסינית נתקלה בקיר רגולטורי: כ-250 מיליון דולר, כרבע מהכנסות נטפים, מגיעים משוק ארצות הברית, ורגולטורים אמריקאים נחשבים חשדנים במיוחד כלפי רכישה סינית של חברה עם חשיפה כזאת לשוק האמריקאי.
וכך, נכון ל-13 ביולי 2026 – התאריך העדכני ביותר שדווח – המציע המוביל הוא קבוצה תעשייתית ספרדית בשם MatHolding, בראשות היו"ר פאו רלאט: חברה משפחתית מברצלונה שנוסדה ב-1935, עם הכנסות של כ-429 מיליון יורו ב-2025 (עלייה מכ-406 מיליון יורו ב-2024), למעלה מ-1,200 עובדים, ופעילות ביותר מ-140 מדינות. ל-MatHolding כבר יש נוכחות ישראלית משמעותית: היא רכשה את חברת שסתומי ההשקיה דורות ב-2014 ואת חברת A.R.I שמקורה בקיבוץ כפר חרוב, ומשמשת כבר כמפיצה הרשמית של נטפים עצמה בספרד. לפי הדיווח, החברה בוחנת הצעה סביב שווי הפעילות שדורשת אורביה – כ-1.4 מיליארד דולר – אך בשל גודלה הקטן יחסית לנטפים היא צפויה להזדקק לשותפה פיננסית, כנראה קרן פרייבט אקוויטי. נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם נחתמה עסקה סופית, וקיבוץ חצרים – שמחזיק עדיין ב-20% מהמניות – צופה מהצד, בלי יכולת ממשית להכריע מי יהיה הבעלים הבא של החברה שהוא עצמו הקים.
הסיפור ההפוך: איך ריבוליס, היריבה הישראלית, בחרה בכיוון אחר
בזמן שנטפים נאבקת, לחברת ההשקיה הישראלית המתחרה שלה, ריבוליס, יש סיפור כמעט הפוך. ריבוליס החלה את דרכה כפלסטרו גבת של קיבוץ גבת שבעמק יזרעאל; חברת ג'ון דיר האמריקאית רכשה אותה ב-2006, ולאחר כמה חילופי בעלים עברה ב-2020 לשליטת קרן העושר הריבונית של סינגפור, טמסק. ביוני 2022 הודיעו ריבוליס וג'יין אירריגיישן ההודית על מיזוג פעילות ההשקיה הבינלאומית של ג'יין לתוך ריבוליס, ובאפריל 2023 הושלמה העסקה: ג'יין קיבלה 22% מהחברה הממוזגת, וטמסק שימרה 78%. ריצ'רד קלפהולץ, מנכ"ל ריבוליס, תיאר את המיזוג במילים שיווקיות אך מדויקות: "ניהנה מחיסכון משמעותי בקנה מידה תפעולי ומכוח אדם מגוון ומחויב". בעת השלמת העסקה מנתה ריבוליס הממוזגת כ-3,000 עובדים, פעילות ב-35 מדינות, ו-24 מפעלי ייצור גדולים הפרושים על פני 15 מדינות – בעוד נטפים, באותה עת בערך, כבר הייתה בתחילתה של ירידת ההכנסות שלה. שתי חברות שנולדו באותה מדינה, מאותו רעיון הנדסי – ובעשור הזה, מסלולים כמעט הפוכים.
החזית הבאה: טפטוף עם בינה מלאכותית
בעוד ההנדסה הפיזית של הטפטוף עצמו כבר בשלה, הזירה התחרותית הבאה היא תוכנה. נטפים עצמה משיקה בשנים האחרונות את NetBeat, פלטפורמת השקיה דיגיטלית שמשלבת חיישני קרקע עם אלגוריתמים לתזמון השקיה חזוי. לצד נטפים צומחות חברות ישראליות עצמאיות: SupPlant, שפיתחה חיישנים על בסיס הצמח עצמו – בעומק הקרקע, בגבעול, בעלה ובפרי – שנכנסה ב-2021 לרשימת 100 ההמצאות של המגזין TIME. מנכ"ל החברה, אורי בן נר, אמר עוד ב-2021 לטיימס אוף ישראל: "צריך לחשוב על חיישנים בגלל שינויי האקלים... רוב מודלי ההשקיה פותחו בשנות ה-80 וה-90 ופשוט כבר לא רלוונטיים לתבניות מזג האוויר של היום". גם CropX, שמציעה חיישני קרקע להתקנה עצמית, וחברת Trellis מבוססת הבינה המלאכותית, פועלות באותה זירה. אם המאה הקודמת הייתה מלחמה על מי יידע לייצר את הטפטפת המדויקת ביותר, המאה הזאת עשויה להיות מלחמה על מי יידע לספר לטפטפת מתי בדיוק לפעול.
בשורה התחתונה, הפרדוקס לא באמת נפתר – הוא רק מתחדד. הטכנולוגיה שנולדה מעץ בודד בחצר איכשהו הפכה לתשתית שמשקה כמעט כל אזור חקלאי מודרני שסובל ממחסור במים, מהנגב ועד עמק אימפריאל. אבל החברה שהמציאה אותה עברה כבר משליטה קיבוצית, לפרייבט אקוויטי ישראלי וגלובלי, לתאגיד מקסיקני – ועכשיו, כנראה, לבעלים רביעי, כשקיבוץ חצרים, שחתם על החוזה המקורי ב-1965, עדיין מחזיק בחמישית מהקלפים ובאף לא אחת מההחלטות.
שאלות ותשובות
מי המציא את הטפטוף, ומתי? המהנדס ההידראולי שמחה בלאס, שגילה בתחילת שנות ה-30 שצנרת דולפת יוצרת דפוס השקיה יעיל יותר מתעלות פתוחות. ב-10 באוגוסט 1965 הוא ובנו ישעיהו הקימו עם קיבוץ חצרים את חברת נטפים, שהחלה לייצר טפטפות מסחריות ב-1966.
כמה מים באמת חוסכת השקיית טפטוף לעומת שיטות אחרות? לפי ה-FAO, יעילות השימוש במים בטפטוף גבוהה פי 3 עד 10 מהשקיה בתלמים פתוחים. מחקר שדה של אוניברסיטת קליפורניה בתירס מתוק מצא חיסכון של 37% במים, לצד עלייה של 5% ביבול וחיסכון של כ-25% בעלות הדשן, בהשוואה להשקיית תלמים.
למה נטפים בכלל נמכרת? הבעיה המרכזית היא לא בנטפים עצמה אלא בחברת האם המקסיקנית אורביה, שנושאת חוב של כ-8.6 מיליארד דולר ושווי השוק שלה צנח מכ-7 מיליארד דולר לכ-1.7 מיליארד דולר בתוך חמש שנים. אורביה בוחרת לצמצם את פעילותה בחקלאות ולהתמקד בעסקי החומרים והתשתיות המרכזיים שלה, ונטפים – שהכנסותיה ירדו שלוש שנים ברציפות – נמצאת בראש רשימת הנכסים למכירה.
מי הקונה הפוטנציאלי הכי סביר של נטפים כיום? נכון לדיווחים העדכניים ביותר, הקבוצה הספרדית MatHolding, שכבר מחזיקה שתי חברות השקיה ישראליות (דורות ו-A.R.I) ומשמשת כמפיצה של נטפים בספרד עצמה, מדווחת כמציעה המובילה, ובוחנת הצעה סביב שווי הפעילות המבוקש על ידי אורביה – כ-1.4 מיליארד דולר. עסקאות קודמות עם קרן ישראלית (שקרסה על רקע פערי שווי) ועם משקיע סיני (שנתקל בחשש רגולטורי אמריקאי) נכשלו קודם לכן.
מקורות
- Wikipedia – "Simcha Blass" (עברית ואנגלית), עודכן 2026. קישור
- Wikipedia – "Netafim", עודכן 2026. קישור
- Orbia / Netafim – הודעה רשמית ליובל ה-60 של נטפים, "Orbia Netafim Celebrates 60 Years of Empowering Farmers Through Precision Irrigation", 2 ביולי 2025. קישור
- NoCamels – "Mexichem Buys 80% Of Israeli Netafim for $1.5B", אוגוסט 2017. קישור
- Calcalist/CTech – "Orbia eyes sale of Netafim for $1.3-1.5 billion amid financial pressure", 15 באוקטובר 2025. קישור
- Calcalist/CTech, גולן חזני – "Orbia's $1.2 billion Netafim sale tilts toward a Chinese offer after Fortissimo talks freeze", 5 בינואר 2026. קישור
- Calcalist/CTech, גולן חזני – "Spanish bidder targets $1.4 billion Netafim after Chinese deal hits regulatory wall", 13 ביולי 2026. קישור
- Bluefield Research – "Orbia Weighs Netafim Precision Agriculture Divestment", 14 בנובמבר 2025. קישור
- FAO Science, Technology and Innovation Portal – "Drip irrigation". קישור
- FAO – "Water Use Efficiency" Thematic Brief (AGWA/AQUASTAT). קישור
- משרד החקלאות והמזון של קליפורניה (CDFA) – בלוג "Planting Seeds", "Drip-irrigation study sees 37 percent reduction in water use and five percent increase in yield", 27 ביולי 2022. קישור
- Almond Board of California – "What California Farmers Can Learn from Israel's Water-Saving Practices". קישור
- Rivulis – הודעה רשמית על המיזוג עם ג'יין אירריגיישן, 21 ביוני 2022. קישור
- PR Newswire – "Rivulis announces completion of the acquisition of Jain Irrigation's International Irrigation Business", 3 באפריל 2023. קישור
- Times of Israel, Viva Sarah Press – "Israeli agtech companies take on worst-case climate crisis forecasts", 30 בנובמבר 2021. קישור
- Wikipedia – "Rivulis", עודכן 2026. קישור
- Business Wire – "Mexichem Completes the Acquisition of Netafim", 7 בפברואר 2018. קישור
- PR Newswire – "Mexichem Unveils Human-Centered Business Transformation, Changing Name To Orbia", 5 בספטמבר 2019. קישור