ברחבי הארץ יש היום כ-8,500 שקעי טעינה ציבוריים לרכב חשמלי, שאמורים לשרת כ-180 אלף כלי רכב לפי הערכה אחת (הערכות אחרות, זהירות יותר, מדברות על כ-160 אלף) – בכל מקרה, יחס של יותר מ-20 מכוניות לכל שקע אחד. בקיסריה יש 13 עמדות טעינה איטיות לכל 1,000 תושבים; בעפולה, עיר של כ-64 אלף תושבים, יש שלושה שקעים ציבוריים בסך הכל. זה המצב שחשפה כתבת תשתיות ב"דה מרקר" בינואר 2026, והוא נשמע בדיוק כמו הבעיה הרגילה של מדינה שמאמצת טכנולוגיה מהר יותר משהיא מצליחה לבנות לה תשתית.
אבל זאת בדיוק לא הבעיה. כי בזמן שהתשתית עדיין מתקשה לרדוף אחרי הביקוש, הביקוש עצמו קרס. ב-2024 היה הרכב החשמלי רבע מכל מכונית פרטית חדשה שעלתה על הכביש בישראל – שיא כל הזמנים, ותוצאה ישירה ממדיניות תמריצים אגרסיבית במיוחד. ברבעון הראשון של 2026, פחות משנה וחצי אחר כך, הנתח הזה התכווץ ל-11% בלבד, מתחת לממוצע העולמי. זה לא סיפור על תשתית שלא מדביקה את הקצב. זה סיפור על מדינה שבנתה שוק רכב חשמלי, ואז – במדיניות מס מפורשת ומתוכננת מראש – פירקה אותו, בדיוק כשהתשתית שלו הייתה אמורה סוף-סוף להבשיל.
מה בעצם קרה לבועת הרכב החשמלי?
הנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו באפריל 2025, מספרים חצי מהסיפור: בסוף 2024 נסעו בישראל 162,708 כלי רכב חשמליים, עלייה של 69.9% לעומת 95,761 בסוף 2023. זה נשמע כמו המשך צמיחה מרשימה – אבל שיעור העלייה עצמו כבר האט בבירור משנה לשנה: 261.9% ב-2021, 178.6% ב-2022, 111.5% ב-2023, ו"רק" 69.9% ב-2024. ה-25.4% שהיוו כלי הרכב החשמליים מכלל המכוניות הפרטיות החדשות שנרשמו ב-2024 (לעומת 3.9% בלבד ב-2021) היו, למעשה, השיא לפני הצניחה.
לפי ynetnews, החלק של הרכב החשמלי במכירות הרכב החדשות בישראל טיפס בהתמדה מ-10% ב-2022 ל-18% ב-2023 ול-25% ב-2024 – ואז התהפך בחדות ל-20% ב-2025, ולשפל של 11% בלבד ברבעון הראשון של 2026, מול ממוצע עולמי של 14%. חלק מהירידה, לפי אותה כתבה, הוא אופטי: חלק ניכר מהרכבים ה"חשמליים שנמכרו" ב-2025 היו בעצם רכבי "אפס קילומטר" שרשמו יבואנים וסוכנויות על שמם לפני שנמצא להם קונה בפועל, מה שניפח את מספרי 2025 והפך את הירידה הנוכחית לדרמטית יותר מכפי שהיא במציאות. אבל אנליסטים שצוטטו שם מדגישים שההטיה החשבונאית הזאת לא מסבירה את מלוא הקריסה. ומה שדווקא כן מסביר אותה – זה שולחן העבודה של אגף התקציבים באוצר.
המס שהרג את המסיבה
עד סוף 2024 עמד מס הקנייה על רכב חשמלי על 35%, עם תקרת הטבה של 50 אלף שקל. ב-2025 הוא עלה ל-45%, עם תקרה של 35 אלף שקל. משרד האוצר ביקש להעלות אותו ב-2026 ל-52% – אבל אחרי מו"מ עם ועדת הכספים, הפשרה שהתקבלה בסוף דצמבר 2025 קבעה 48%, עם תקרת הטבה של 22 אלף שקל בלבד. וזה עוד לפני מה שמתוכנן ל-2027: לפי דיווח של N12 מאפריל 2026, מס הקנייה על רכב חשמלי צפוי לזנק אז ל-83% המלאים – השיעור שחל על מכוניות בנזין ופלאג-אין רגילות – מה שיבטל בפועל את כל ההטבה שהפכה את הרכב החשמלי למשתלם מלכתחילה.
לצד זה נשחקה גם הטבת "שווי השימוש" לרכבי חברה חשמליים, שהתכנסה לרמות דומות לאלה של רכבים היברידיים נטענים – בדיוק הפלח שבו נרשמה הצמיחה החדה ביותר – וזאת אף שתוקף צו ההטבה הזמני עצמו הוארך במקביל בכמה שנים. ומעל הכול מרחף עוד מהלך: מס נסועה של כ-15 אגורות לקילומטר על רכב חשמלי ופלאג-אין, שאמור היה להיכנס לתוקף כבר ב-2026 כתחליף ל"בלו" שרכבים חשמליים לא משלמים, אך נגנז בשקט בסוף 2025 בעקבות התנגדות שר האוצר, ונדחה ליישום בתחילת 2027. לפי אותו דיווח, המס הזה צפוי להכניס לקופת המדינה 1.2-1.5 מיליארד שקל בשנה הראשונה, ועד 3.2 מיליארד שקל בשנה עד סוף העשור. זו לא סטייה נקודתית ממדיניות – זו תוכנית רב-שנתית מסודרת להחזיר את הרכב החשמלי לעלות הדומה לזו של רכב רגיל, כדי לסתום את החור שנפער בהכנסות ממס הדלק ("בלו") ככל שיותר ישראלים עוברים לחשמל.
8,500 שקעים, 180 אלף מכוניות
גם אם המס לא היה עולה, הצמיחה של 2022-2024 כבר הייתה חושפת בעיה מבנית: תשתית הטעינה הציבורית בישראל מעולם לא באמת התיישרה עם קצב האימוץ. הפער בין קיסריה לעפולה, שצוין בפתיחת הכתבה, הוא לא חריג – הוא הכלל. ברוב הארץ הטעינה הביתית היא הפתרון היחיד המעשי, אבל רוב הישראלים גרים בבנייני דירות משותפים, ושם התקנת עמדת טעינה תלויה באישור ועד הבית. יש כללים טכניים מוסדרים (תקנות החשמל להתקנת מערכת טעינה לרכב חשמלי, מ-2020), אבל בפועל דייר שרוצה עמדת טעינה בחניה המשותפת עדיין צריך לשכנע שכנים, וממשלה שמדברת שנים על תיקון חקיקה שיבטל את הצורך בהסכמת השכנים טרם השלימה אותו. התקנה ביתית "פרטית", למי שיש חניה צמודה, עולה בממוצע 2,000-3,000 שקל כולל מע"מ למרחק סביר מלוח החשמל – לא סכום דרמטי, אבל כזה שדורש קודם כול שתהיה בכלל חניה פרטית להתקין בה משהו.
התוצאה: בעוד שוק הרכב עצמו האט, בעיית הטעינה בפועל דווקא הלכה והחריפה, כי כל רכב חשמלי חדש מתווסף לאותם 8,500 שקעים בערך – לא בגלל שהמדינה לא בונה בכלל, אלא כי הבנייה פשוט לא מדביקה את קצב הצמיחה שהמדינה עצמה עודדה. במקביל, כל נהג מוצא את עצמו מנווט בין אפליקציות שונות של מפעילים שונים בלי דרך אחידה לדעת מראש אילו עמדות פנויות – בעיה שהרגולטור התחיל להכיר בה רק לאחרונה.
הרכבים הסיניים שממלאים את הריק – ושצה"ל לא מכניס בשער
מי שכן ממשיך לגדול הוא לא הרכב החשמלי הטהור, אלא הרכב הסיני בכלל צורותיו. יצרניות סיניות – בהן BYD ו-Chery – תפסו 35% מכלל מכירות הרכב החדשות בישראל ב-2025, פי שניים מנתח השוק של דרום קוריאה, ו-38% מהמכירות בינואר 2026 בלבד, כשמנועי הפלאג-אין ההיברידיים שלהן ממשיכים לגדול (11.5% משוק כלי הרכב הפרטיים ב-2025, לעומת 2.2% ב-2024) בדיוק כשהרכב החשמלי הטהור נסוג. חשוב להבחין בין נתחי השוק ה"שוטפים" האלה, שמשקפים את המכירות העדכניות, לבין נתח הרכבים הסיניים מכלל הרכבים הנוסעים בישראל בפועל, שעדיין נמוך בהרבה: לפי הלמ"ס, הוא עלה מ-2.6% ב-2023 ל-4.1% בלבד ב-2024 – כי צי הרכב הקיים מתחלף לאט, גם כשהמכירות החדשות משתנות מהר.
והנה האבסורד: בדיוק כשהרכב הסיני הופך לחלק הולך וגדל מהכביש הישראלי, צה"ל אוסר עליו להיכנס לשער הבסיס. באוגוסט 2025 הרחיב צה"ל, בהוראת הרמטכ"ל, מדיניות שהחלה חודש קודם לכן בבסיס יחידת הסייבר "הגדעונים" בצריפין, לאיסור גורף על כניסת רכבים מתוצרת סינית לכל בסיסיו – מחשש שמצלמות, חיישנים ומודמים סלולריים המשולבים ברכב עלולים לשמש לדליפת מידע רגיש לגורם זר. לפי הערכות שפורסמו בנובמבר 2025, מדובר באיסוף הדרגתי של כ-700 כלי רכב, ברובם מדגם Chery Tiggo 8 Pro, שהחל מקצינים בתפקידים מסווגים ותוכנן להסתיים עד סוף הרבעון הראשון של 2026 – מועד שכבר חלף נכון לפרסום כתבה זו, בלי אישור רשמי עדכני על השלמת התהליך במלואו. לחלק מהרכבים מאותו הדגם אושרה חכירה לקצינים בכל זאת, לאחר שמערכת המולטימדיה שלהם הוסרה לגמרי. במילים אחרות: הרכב שממלא את החלל שהשאיר הרכב החשמלי היקר מדי, הוא בדיוק הרכב שצה"ל לא מוכן להכניס פנימה.
התשובה הרגולטורית: מאוחרת, אבל בדרך
לזכות המערכת ייאמר שהיא כן מתחילה לזוז, אחרי שנים של פיגור. ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה ביוני 2026 תקנות חדשות המחייבות את כל מפעילי עמדות הטעינה הציבוריות – פרטיות וציבוריות כאחד – לדווח בזמן אמת למאגר מרכזי של משרד האנרגיה, כדי לרכז מידע זמינות עדכני במפה ארצית אחת במקום עשרות אפליקציות נפרדות (במשרד האנרגיה המשילו זאת לנתוני זמני הגעה בזמן אמת של אוטובוסים). במקביל, רשות החשמל אישרה מסגרת רגולציה חדשה שנכנסת לתוקף ביולי 2026: כל מפעיל יחויב להציג מחירים בגלוי בעמדה עצמה ואף להטיל קנס על נהג שמשאיר רכב מחובר לעמדה אחרי שהטעינה הסתיימה – כדי לשחרר עמדות ל"תור" הבא. חובת תשלום בכרטיס אשראי בלי אפליקציה ייעודית נכללת אף היא באותה מסגרת, אם כי למפעילים ניתנה ארכה תפעולית ליישומה עד תחילת 2028. הרפורמה מגיעה על רקע פקיעה צפויה של הוראת שעה משנת 2018 שפטרה מפעילי עמדות טעינה מרישיון אספקת חשמל, שחייבה את המדינה להסדיר סוף-סוף שוק שצמח בלי כללים ברורים.
התזמון הוא בדיוק מה שהופך את הסיפור הזה למרתק: התקנות שאמורות סוף-סוף להפוך את מציאת עמדת טעינה פנויה למשימה סבירה נכנסות לתוקף באותו קיץ שבו מדיניות המס כבר מתוכננת לרוקן את הרכב החשמלי מהיתרון הכלכלי שהצדיק את הטרחה מלכתחילה. ישראל בונה, בסוף, את התשתית שהיא הייתה צריכה מזמן – בדיוק בשלב שבו פחות ופחות ישראלים בכלל שוקלים לנצל אותה.
שאלות ותשובות
למה ירד נתח הרכב החשמלי ממכירות הרכב בישראל ב-2026? בעיקר בגלל מדיניות מס: מס הקנייה עלה מ-35% (עד 2024) ל-45% (2025) ול-48% (2026), עם תקרת הטבה שנחתכה מ-50 אלף שקל ל-22 אלף שקל, וצפוי להגיע ל-83% המלאים ב-2027. לצד זה נשחקה הטבת שווי השימוש לרכבי חברה חשמליים. חלק מהירידה נובע גם מהטיה חשבונאית ברישום רכבי "אפס קילומטר" ב-2025, אך אנליסטים מציינים שהיא אינה מסבירה את מלוא הקריסה.
כמה עמדות טעינה ציבוריות יש בישראל, והאם הן מספיקות? לפי דיווח מינואר 2026, יש בישראל כ-8,500 שקעי טעינה ציבוריים המשרתים כ-180 אלף כלי רכב חשמליים – יחס של יותר מ-20 מכוניות לכל שקע, עם פערים חדים בין רשויות (13 עמדות לכל 1,000 תושבים בקיסריה, לעומת שלושה שקעים בסך הכל בעפולה).
למה צה"ל אוסר על כניסת רכבים סיניים לבסיסים? מחשש שמצלמות, חיישנים ומודמים סלולריים המובנים ברכבים מתוצרת סינית ישמשו לדליפת מידע ביטחוני רגיש. הצבא מרחיב מאז אוגוסט 2025 איסוף הדרגתי של כ-700 כלי רכב כאלה מקצינים, בעיקר מדגם Chery Tiggo 8 Pro, שתוכנן להסתיים עד סוף הרבעון הראשון של 2026.
מקורות
- כלי רכב מנועיים בישראל בשנת 2024 – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 28 באפריל 2025.
- מסירות 2025 – שיא חדש – Auto.co.il, 4 בינואר 2026.
- Israel car market opens 2026 weakly as Chinese brands surge and EV sales fall – Ynetnews, 3 בפברואר 2026.
- Israel's electric vehicle boom goes into reverse – Ynetnews, 2026.
- חשבתם שקשה למצוא חניה? נסו למצוא עמדת טעינה – דניאל שמיל, דה מרקר, 13 בינואר 2026.
- הטבת המס על רכבים חשמליים תצומצם משמעותית בתחילת 2026 – כלכליסט, 29 בדצמבר 2025.
- כדי למלא את הבור בתקציב: הגזירות שמקודמות על בעלי הרכב – N12/mako, 26 באפריל 2026.
- צה"ל אוסר כניסת רכבים סיניים לכל בסיסיו מחשש לדליפת מידע – כלכליסט, 5 באוגוסט 2025.
- מחשש לריגול: צה"ל אוסף רכבים סיניים – סרוגים, 2 בנובמבר 2025.
- מהפכה בטעינה הציבורית: מחיר גלוי, אשראי וקנסות על תפיסת עמדות – ביזפורטל, 24 במאי 2026.
- התקינו לך עמדת טעינה בחניון? משרד האנרגיה יקבל דיווח – דה מרקר, 16 ביוני 2026.