כמעט כל הישראלים מבוטחים באחת מארבע קופות החולים. ובכל זאת, אישה שגרה באזור בדירוג חברתי-כלכלי נמוך נבדקת לסרטן צוואר הרחם בשיעור הנמוך בכ-30 נקודות אחוז משל אישה באזור בדירוג הגבוה. את הפער הזה חושף דוח התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואה בקהילה על נתוני 2025, שפורסם ב-3 בנובמבר 2026. הכתבה סוקרת את הנתונים, מבחינה בין מה שהם מוכיחים לבין מה שאי אפשר ללמוד מהם, ומסבירה למה דווקא הפערים הם הסיפור, ולא הממוצעים.
מה זו התוכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה, ולמה כדאי לסמוך עליה?
התוכנית התחילה כפרויקט מחקר של אוניברסיטת בן-גוריון יחד עם ארבע קופות החולים. כיום היא פועלת בחסות המכון הישראלי למחקר מדיניות בריאות, ומשרד הבריאות אימץ אותה כתוכנית לאומית כבר ב-2004. בראשה עומדת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית.
הנתונים אינם סקר דעות. הם נאספים ממערכות המידע של הקופות, ומכסים לפי המצגת הראשית של הדוח אוכלוסייה של 9,292,357 איש בשנת 2025. לפי ynet, מחוץ לספירה נותרו חיילים, אסירים וחברי קופה שלא היו מבוטחים שנה שלמה. בדוח הנוכחי נוספו לראשונה מדדי בריאות הפה, ומפות של השמנה ועישון לפי ערים גדולות ואשכולות חברתיים-כלכליים.
הכוח של הדוח הוא בכך שהוא משווה את כולם באותה מדידה. הנתונים האלה מאפשרים לשאול לא רק "כמה", אלא "אצל מי".
כמה גדול הפער בין הדירוג הנמוך לגבוה?
הנתונים הבאים הם 2025, ומוצגים כשיעור בקבוצת הדירוג החברתי-כלכלי הנמוכה ביותר לעומת הגבוהה ביותר:
- סקר צוואר הרחם (נשים 25-64): 49.7% מול 80.3%. את הערכים האלה לפי קבוצות מדווח הארץ, והם עקביים עם המצגת הראשית.
- ממוגרפיה (נשים 50-74): 66.8% מול 76.1%.
- השמנה בקרב בני 20-64, נשים: 36.8% מול 19.1%. בקרב גברים: 27.3% מול 19%.
- עישון בקרב גברים: 34.5% מול 17.4%. בקרב נשים התמונה הפוכה: 5% בקבוצה הנמוכה מול 12% בגבוהה.
- סוכרת בקרב גברים בני 45 ומעלה: 27.8% מול 19.1%.
כלומר בדירוג הנמוך שיעור ההשמנה בקרב נשים גבוה בכמעט פי שניים, ושיעור המעשנים בקרב גברים גבוה בערך פי שניים. מי שמחפש משפט אחד שאפשר לצטט: בשנת 2025 נבדקו לצוואר הרחם 80.3% מהנשים בקבוצה הגבוהה בדירוג החברתי-כלכלי, לעומת 49.7% בקבוצה הנמוכה.
כדאי לשים לב לכיוון: בשני המדדים הראשונים, בדיקות מניעה, הקבוצה הנמוכה נשארת מאחור. בשלושת האחרים, גורמי סיכון ומחלה, הקבוצה הנמוכה מובילה. בקבוצות הנמוכות שיעורי הבדיקות נמוכים יותר ושיעורי גורמי הסיכון גבוהים יותר. הדוח אינו מראה אם מדובר באותן נשים.
האם הפער בבדיקות הסקר מצטמצם?
הדוח מציג מה קרה ולא למה, ולכן אין בו הסבר לפער. הפער בסקר צוואר הרחם הוא הגדול ביותר, בערך 30 נקודות, ובסקר הזה הממוצע הארצי השתפר השנה: 69.5%, לעומת 66.8% בשנה הקודמת. לפי הדוח, בקרב נשים חרדיות שיעור הבדיקה הוא 60.1%, בקרב נשים ערביות 54.4%, ובאוכלוסייה הכללית 74.4%.
שיפור בממוצע לא מעיד בהכרח על צמצום פער, ולכן כדאי להשוות את הקבוצות. לפי המצגת הראשית (שקף 86), הקבוצה הנמוכה השתפרה מ-44.8% ל-49.7%, והגבוהה מ-78.5% ל-80.3%. הפער אפוא הצטמצם מכ-34 נקודות לכ-31, אך נותר גדול.
בממוגרפיה התמונה מעט שונה. הממוצע הארצי ירד קלות, מ-72.3% ל-71.5%, ירידה של 0.8 נקודות אחוז בלבד. זה לא קריסה, אבל זו גם לא מגמה של שיפור. בקרב נשים חרדיות השיעור 59.6%, ובקרב נשים ערביות 68.2%.
בסקר המעי הגס התמונה מוכרת. 64.4% מבני 50-74 נבדקו, לעומת 64.9% בשנה הקודמת, והשיעור נע בערך באותה רמה מאז 2017. עוד נתון מטריד: כשליש מאלה שבדיקת הדם הסמוי בצואה שלהם יצאה חיובית לא עברו קולונוסקופיה בתוך חצי שנה. לפי ynet, בדירוג הגבוה כ-75% עברו אותה בתוך 180 יום, ואילו בנמוך פחות מ-60%. על סקר המעי הגס כתבנו בהרחבה בכתבה על הסקר בישראל.
מה קורה במפת הערים והיישובים?
לראשונה מפורסמת בדוח מפה לפי ערים גדולות ואשכולות. כמה נתונים בולטים:
- ירושלים נמצאת במקום האחרון בשלושת סקרי הסרטן: צוואר הרחם, ממוגרפיה וסקר המעי הגס (58.7%). לעומתה בתל אביב שיעור הבדיקה לצוואר הרחם, בקרב בנות 25-54, הוא 77.1%, והנגב המערבי מוביל בממוגרפיה עם 75.3%.
- השמנה בקרב נשים: 33.6% באשכול הנגב המערבי לעומת 17.3% בתל אביב.
- עישון: בבת-ים 33.5% מהגברים ו-22.6% מהנשים מעשנים, השיעורים הגבוהים ביותר מבין הערים שבדוח.
- סוכרת: באזור נצרת 14.7% מהמבוגרים, לעומת 8.7% בתל אביב.
- השמנה בקרב ילדים בני 7: 13.1% באשקלון ו-12.2% בגליל המערבי, לעומת ממוצע ארצי של 8.6%.
הנתונים מראים שהפערים אינם רק בין קבוצות חברתיות אלא גם בין מקומות. אבל חשוב להיזהר: אשכול חברתי-כלכלי אינו כתובת, ובתוך כל עיר יש שכונות בדירוגים שונים. הדוח מציג ממוצעים לעיר או לאשכול, ולכן אין להסיק ממנו על כל תושב או על כל מרפאה.
ומה קורה אצל הילדים?
הפער החברתי-כלכלי מתחיל מוקדם. לפי ynet, בבדיקות שיניים לילדים בני 6 ובני 12, בקבוצה הגבוהה בדירוג 57.7% ו-52.1% מהילדים נבדקו, ואילו בקבוצה הנמוכה והבינונית 43.9% ו-38.3%. מדד בריאות הפה נוסף לדוח רק השנה, ולכן אין עדיין השוואה מול שנים קודמות.
יש גם בשורה אחת טובה. רכישות האנטיביוטיקה בקרב ילדים ירדו מ-770 ל-663 לכל 1,000 ילדים. אלה נתוני רכישה ולא מדד לאיכות הטיפול, ולכן הם אינם מוכיחים שהטיפול השתפר. בקרב ילדים חולי סוכרת המצב פחות טוב: רק 25.4% מהם התחסנו נגד שפעת.
ומה עם ההשמנה, הסוכרת והעישון?
הנתונים הארציים ל-2025 אינם רעים לאורך כל הקו. העישון ירד ל-19.1% מ-19.4% ב-2024 ומ-21.1% ב-2023. אצל בני 14-15 שיעור ההשמנה ירד ל-12.6% מ-13.2% ב-2023. ובסוכרת, 79% מהחולים בני 18-84 מאוזנים, שיא מאז החלה המדידה.
מנגד, שיעור ההשמנה בקרב בני 7 עלה ל-8.6%, לעומת 8.4% ב-2024 ו-7.9% ב-2014, והוא הגבוה ביותר מאז החלה המדידה. מספר חולי הסוכרת הגיע ל-676,808, כ-11% מהמבוגרים, לעומת 10.6% קודם. זו העלייה הרביעית ברציפות. בדיקות כף הרגל לחולי סוכרת ירדו מ-66.2% ל-63.7%, ובדיקות העיניים מ-73.7% ל-71.4%. על הקשר בין סוכרת להשמנה כתבנו בכתבה על טרום-סוכרת בישראל.
נתון נוסף מטריד: רכישות של תרופות נוגדות דיכאון הגיעו ל-703 לכל 1,000 איש, עלייה של כ-2.6% לעומת 2024 וכ-14% מאז 2022. אלה רכישות ולא מטופלים, ולכן הנתון אינו שיעור הלוקים בדיכאון.
גם בחיסונים התמונה מעורבת. בקרב בני 65 ומעלה 57% התחסנו נגד שפעת ו-47.7% נגד פנאומוקוק. על פער החיסונים בשפעת כתבנו בכתבה על שיעורי החיסון בישראל.
מה הדוח לא אומר, ומה הצעד הבא?
חשוב לציין מה חסר. בפרסומים שבדקנו לא מצאנו פירוט לפי קופות, כי התוכנית מציגה את נתוני ארבע הקופות במצרף. אין בהם גם התייחסות רשמית של משרד הבריאות. לא מצאנו בדוחות שבדקנו מדד לבדיקות שהוזמנו לעומת בדיקות שבוצעו, ולכן אי אפשר לדעת אם הפער נובע מחסם נגישות, מחוסר מודעות או מבחירה.
יו"ר המכון, פרופ' נחמן אש, אמר שהפערים בבריאות "אינם גזירת גורל", ושהשמנת ילדים היא "תמרור אזהרה". לדבריו, מערכת בריאות חזקה נמדדת ביכולתה לספק טיפול איכותי, נגיש והוגן גם בשגרה וגם בחירום. אלה דברי עמדה, לא ממצאי מחקר.
כדי להפוך את המספרים להחלטות חסרים שלושה דברים, וזו עמדתנו ולא ממצא של הדוח: פרסום קבוע של הפער בין הקבוצות ולא רק של הממוצע, יעד מדיד לצמצום הפער, ובירור אם הפער נוצר לפני ההפניה לבדיקה או אחריה.
שאלות ותשובות
מה זה דירוג חברתי-כלכלי בדוח מדדי האיכות? האוכלוסייה מחולקת לאשכולות לפי המאפיינים החברתיים-כלכליים של אזור המגורים, ומשווים בין הקבוצה הנמוכה לגבוהה. זהו ממוצע של אזור, ולא נתון על הכנסתו של כל אדם.
כמה נשים בישראל נבדקות לצוואר הרחם? לפי הדוח ל-2025, 69.5% מהנשים בנות 25-64, לעומת 66.8% בשנה הקודמת. השיעור הגבוה ביותר, 80.3%, בקבוצה הגבוהה בדירוג, והנמוך ביותר, 49.7%, בקבוצה הנמוכה.
האם יש הבדלים בין קופות החולים? בפרסומים שבדקנו לא מצאנו השוואה בין הקופות. התוכנית מציגה נתונים מצרפיים של ארבע הקופות.
האם ההשמנה והעישון הם עניין של בחירה? הדוח אינו קובע זאת ואינו בוחן את הסיבות לפערים. הוא מראה שהשיעורים שונים בין קבוצות חברתיות-כלכליות. פרופ' אש הדגיש שהפערים "אינם גזירת גורל".
מקורות
- New Health Report Reveals Deep Socioeconomic Disparities in Israeli Care – הארץ, 3 בנובמבר 2026
- דוח מדדי איכות ברפואה בקהילה 2025 – דבר, 3 בנובמבר 2026
- דוח מדדי איכות ברפואה בקהילה: פערים לפי מקום מגורים – mako, 3 בנובמבר 2026
- דוח מדדי איכות ברפואה בקהילה 2025 – ynet בריאות, נובמבר 2026
- ממצאים נבחרים לשנת 2025 – התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואה בקהילה, המכון הישראלי למחקר מדיניות בריאות, נובמבר 2026
- The National Program for Quality Indicators in Community Medicine in Israel – המכון הישראלי למחקר מדיניות בריאות