בטרמינל 3 של נמל התעופה בן-גוריון, ביולי 2026, תור הבידוק הביטחוני ליציאה מתפתל עד לדלתות הזכוכית. הישראלים טסים לחו"ל בהיקפים שוברי שיא, גם באמצע מלחמה שנמשכת כבר קרוב לשלוש שנים. במקביל, במרחק כמה קילומטרים משם, בלובי של מלון בוטיק בירושלים, איש קבלה אחד עומד מול דלפק ריק ומצחצח מסך מחשב שלא מפסיק להראות את אותה תמונה: תפוסה של פחות מ-40 אחוז. זו לא סתירה מקרית – זו התמונה המדויקת של מה שקרה לתיירות הנכנסת לישראל מאז 7 באוקטובר 2023: ענף שלמד להסתמך על עצמו, בזמן שהעולם עדיין מהסס לחזור אליו.
איך קרסה התיירות הנכנסת ב-2023, ולמה זה נמשך כל כך הרבה זמן
הנתונים היבשים מספרים סיפור דרמטי. לפי ניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בתחילת המלחמה נרשמה ירידה של כ-70 אחוז בכניסת מבקרים זרים לישראל, וירידה מקבילה של כ-65 אחוז ביצוא שירותי התיירות. בתשעת החודשים הראשונים של 2023, לפני פרוץ הלחימה, עוד נכנסו לישראל כשלושה מיליון מבקרים – קצב שהתקרב בהדרגה לשיא ההיסטורי של 4.55 מיליון תיירים שנרשם ב-2019. באותה תקופה מקבילה ב-2025 נכנסו לישראל כ-900 אלף מבקרים בלבד, ירידה של כ-70 אחוז. שנת 2024 כולה נסגרה עם 961.3 אלף תיירים בלבד – קריסה של כמעט שני שלישים לעומת שלוש מיליון בשנה שקדמה לה.
מה שמנע מהקריסה להחמיר עוד יותר, באופן פרדוקסלי, לא היה תיירות בכלל. בשבועות הראשונים למלחמה פינתה המדינה כ-130 אלף תושבים מיישובי עוטף עזה והצפון, ושיכנה חלק גדול מהם במלונות ברחבי הארץ. תקציב משרד התיירות הרגיל – שעמד על כ-700 מיליון שקל בלבד ב-2022 – זינק ל-2.6 מיליארד שקל ב-2023 ולכמעט 4.5 מיליארד שקל ב-2024, כאשר כ-90 אחוז מהסכום הופנו ישירות למימון שהיית מפונים במלונות. במילים אחרות: המלונות לא שרדו כי תיירים חזרו, אלא כי המדינה הפכה אותם, זמנית, למרכזי אכסון למפונים.
מי שילם את המחיר: מיליארדים ואלפי משרות
הנזק הכלכלי מתועד מכמה זוויות שמצטרפות לתמונה עקבית אחת. לפי נתוני משרד התיירות, הכנסות מתיירות נכנסת צנחו מ-17.7 מיליארד שקל ב-2023 לכ-6 מיליארד שקל בלבד ב-2024 – ירידה של כשני שלישים בשנה אחת בלבד. יוסי פטל, מנכ"ל התאחדות מארגני התיירות הנכנסת לישראל, העריך כבר באוקטובר 2024 כי הענף צבר הפסדים מצטברים של כ-18.7 מיליארד שקל מאז פרוץ המלחמה. הערכה זו מתכתבת עם אומדן דומה של משרד התיירות עצמו, שדיבר על כ-17.4 מיליארד שקל הפסד הכנסות מצטבר עד אמצע 2024. יצוא שירותי התיירות, לפי נתוני הלמ"ס, ירד מ-4.2 מיליארד דולר ב-2023 לכ-1.5 מיליארד דולר ב-2024 – פחות משליש מהשיא של 4.4 מיליארד דולר ב-2019.
מאחורי המספרים עומדים אנשים. ענף התיירות העסיק בישראל, בתקופה שלפני המלחמה, כ-150 אלף עובדים – כ-3.8 אחוז מכלל המשרות במשק. בשיא המשבר דיווחה לשכת התיירות כי כ-25 אלף משרות בענף נמצאות בסיכון, וכ-60 אלף משפחות מסתמכות על הכנסה מתיירות. בענף המלונאות לבדו, שמעסיק כ-41 אלף עובדים, נשלחו כ-10 אלף עובדים לחל"ת ועוד 10 אלף עמדו בפני איום פיטורים ממשי. באזורי הפריפריה, לפי הערכת פטל, כ-15 אחוז מהמשרות תלויות בתיירות נכנסת – מה שהפך את הפגיעה שם לחריפה במיוחד.
המדינה הפעילה כמה מנגנוני סיוע: קרן הפיצויים של רשות המסים, 70 מיליון שקל לתמיכה במארגני תיירות נכנסת, 175 מיליון שקל לשיקום מלונות שאירחו מפונים, פטור חלקי מארנונה של 40 אחוז והנחה של 25 אחוז בחשבונות מים לאותם מלונות, וקרן הלוואות בגובה 500 מיליון שקל עם ערבות מדינה של 90 אחוז. אלה עזרו למלונות לשרוד, אבל לא החזירו תייר אחד לירושלים.
מפת חברות התעופה: מי חזר, מי עדיין מהסס
אם יש גורם אחד שמסביר למה ההתאוששות כל כך איטית ולא אחידה, זו התעופה. אחרי 7 באוקטובר השעו עשרות חברות תעופה זרות את קווי הטיסה לנתב"ג, ומאז מדובר בתהליך חזרה מקוטע ומלא נסיגות – בדיוק סוג התקלות ההמוניות שבגללן, כפי שהסברנו כשסקרנו את הזכויות המגיעות לנוסע כשהטיסה מבוטלת, אלפי ישראלים ותיירים מוצאים את עצמם מתדיינים מול חברות תעופה. דלתא חידשה טיסות בקיץ 2024, השעתה אותן שוב בעקבות הסלמה ביולי אותה שנה, והשעתה אותן פעם נוספת עם פרוץ מבצע "עם כלביא" ביוני 2025 – ורק בספטמבר 2025 חזרה לפעילות סדירה בין ניו יורק לתל אביב. יונייטד חזרה לקו ניוארק-תל אביב ביולי 2025. אלא שגם החזרה הזאת הייתה זמנית: ב-28 בפברואר 2026 פרצה מלחמה נרחבת בהרבה מול איראן, וישראל סגרה את מרחבה האווירי לרוב חברות התעופה הזרות. בתחילת מרץ הותר חידוש מוגבל של טיסות ישראליות בלבד, אך הפעילות המלאה של נתב"ג – כולל חזרת הזרות – התאפשרה רק כשישה שבועות אחרי פרוץ הלחימה, עם פתיחתו המחודשת של השדה ב-9 באפריל 2026, בעקבות הפסקת אש. דלתא ויונייטד השעו שוב את קווי ישראל, וחידושם נקבע רק לספטמבר 2026 – דלתא ב-6 בחודש ויונייטד ב-8 בו. לופטהנזה, שחזרה בקצרה בתחילת 2025 והשעתה שוב את טיסותיה עם פרוץ מבצע עם כלביא ביוני 2025, נפגעה גם היא מסגירת המרחב האווירי בפברואר-אפריל 2026, והחלה לחדש בהדרגה את הקווים לתל אביב – כולל פרנקפורט ומינכן – רק מיוני 2026. אייר פראנס חזרה בהדרגה מינואר 2025, אך השעתה את טיסותיה פעם נוספת עם פרוץ הלחימה בפברואר 2026, וחזרה לפעול בקו פריז-תל אביב רק ביולי 2026. חברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז, שהשעתה גם היא את פעילותה עם פרוץ הלחימה, חזרה לפעילות מלאה בנתב"ג רק ב-28 במאי 2026, ואיזי ג'ט דחתה את שובה לקיץ 2026. ריינאייר, ענקית הלואו-קוסט האירית, עדיין לא חזרה כלל עד לכתיבת שורות אלה, וטענה כי סגירת טרמינל 1 הזול בנתב"ג הפכה את הקו ללא כדאי מבחינה כלכלית.
ואז, ב-13 ביוני 2025, כשנדמה היה שההתאוששות האיטית כבר מתחילה להסתמן, פרץ מבצע "עם כלביא" מול איראן. המרחב האווירי נסגר מחדש, טיסות בוטלו בגל נוסף, ומלונות חזרו להתמלא במפונים במקום בתיירים – החודש ההוא לבדו תרם כ-77 אלף לינות נוספות של מפונים למערכת המלונאות. פחות משנה לאחר מכן הגיעה מכה חמורה בהרבה: המלחמה הנרחבת מול איראן שפרצה בסוף פברואר 2026 וסגרה את נתב"ג לתעבורה אזרחית למשך כשישה שבועות, כמתואר למעלה. השילוב של שני האירועים ניכר היטב בנתוני 2026: במאי 2026 נכנסו לישראל 64.4 אלף תיירים בלבד, ירידה של כ-83 אחוז לעומת מאי 2023 (376.4 אלף), ופחות ממחצית ממאי 2025 (126.8 אלף). רק ביולי 2026 נרשמה עלייה בכניסות מבקרים לעומת יולי 2025, אך בסיכום שבעת החודשים הראשונים של 2026 עדיין נרשמה ירידה חדה של כ-22 אחוז לעומת התקופה המקבילה ב-2025, ופער קטן יותר לעומת השפל של 2024.
ירושלים מול אילת: התאוששות בשתי מהירויות שונות לגמרי
הנתון שאולי חושף הכי הרבה על אופי ההתאוששות אינו הממוצע הארצי, אלא הפערים בין אזורים. לפי נתוני הלמ"ס הרשמיים לינואר-נובמבר 2025, תפוסת החדרים הארצית עמדה על 53.3 אחוז, ירידה מ-60.7 אחוז בתקופה המקבילה ב-2024 – אבל הירידה הזאת נובעת בעיקר מכך שהמפונים כבר לא ממלאים חדרים, לא מכך שתיירים תפסו את מקומם. הפער בין המחוזות עצום: מחוז הדרום, הכולל את אילת וים המלח, שמר על תפוסה של 69 אחוז, הגבוה במדינה. מחוז ירושלים, לעומת זאת, נשאר הנמוך ביותר – רק 39.4 אחוז, כמעט בלי שינוי לרעה מהשנה שקדמה לה. במחוז הצפון חלה הצניחה החדה מכולם, מ-61.6 אחוז ל-41.7 אחוז, תוצאה ישירה של המתיחות המתמשכת מול לבנון.
ברמת היישובים הבודדים, הפער קיצוני אף יותר. בנובמבר 2025 נרשמה באילת תפוסה של 71 אחוז, ואילו בטבריה – רק 32 אחוז. עד יולי 2026, לפי דיווחים מאוחרים יותר, תפוסת אילת כבר טיפסה ל-88 אחוז, בעוד ירושלים נותרה מאחור עם כ-34 אחוז, הנמוכה בין הערים הגדולות. במילים פשוטות: אילת, שתלויה בעיקר בישראלים ובחבילות נופש, כמעט חזרה לעצמה. ירושלים, שהתיירות בה מבוססת היסטורית על עלייה לרגל, קבוצות מאורגנות וסיורי עתיקות בעיר העתיקה – הענף שנפגע הכי קשה מכולם מתחושת חוסר הביטחון – עדיין מרוחקת שנות אור מהמצב שהיה.
מאיפה מגיעים התיירים שבכל זאת חוזרים
כשמסתכלים על מי שכן מגיע, מתגלה תמונה מעניינת לא פחות. ב-2025, כשנרשמו 1.32 מיליון תיירים – עלייה של 37.8 אחוז לעומת 2024, אך עדיין נמוך ב-58.5 אחוז מ-2023 – שלוש מדינות ריכזו יותר ממחצית מהתיירים: ארצות הברית עם 400 אלף, צרפת עם 159 אלף ובריטניה עם 95 אלף. גם ברבעונים הראשונים של 2026 ארצות הברית נותרה מקור התיירים הגדול ביותר, עם כ-35.5 אחוז מכלל הכניסות בין ינואר ליולי, אחריה צרפת עם 11.4 אחוז ובריטניה עם 7.6 אחוז. אלה קהלי הליבה – קהילות יהודיות ואוהדי ישראל מסורתיים – שממשיכים להגיע גם כשמדינות אחרות עדיין מהססות.
אבל יש כאן שינוי עמוק יותר, שמסתתר מתחת לפני השטח: מטרת הביקור עצמה השתנתה. סקר של משרד התיירות, שמצוטט במסמך של מרכז המחקר של הכנסת, משווה בין תיירים שהגיעו לפני המלחמה (ינואר עד ספטמבר 2023) לבין תיירים שהגיעו במהלכה (יולי עד דצמבר 2024). התוצאה חדה: שיעור התיירים שהגיעו לטיול וסיור צנח מ-29 אחוז ל-12 אחוז בלבד, שיעור העולים לרגל צנח מ-16 אחוז לכ-5 אחוז, ואילו שיעור מי שהגיעו כדי לבקר קרובים וידידים זינק מ-19 אחוז ל-44 אחוז. כלומר, "התייר" הממוצע שמגיע לישראל היום הוא, במידה רבה, לא תייר במובן הקלאסי – הוא בן משפחה, קרוב, או ידיד סולידרי שמגיע לבקר, לא צרכן תיירות שבוחר בין ישראל ליעד מתחרה. גם שנת היובל הקתולית של 2025, שבה תלה משרד התיירות תקוות גדולות להזרמת עולי רגל נוצרים – כמחצית מהתיירות ההיסטורית לישראל מזוהה עם נצרות, ומתוכה כ-43 אחוז קתולים – לא הניבה את גל המבקרים המצופה. בסקר שביעות הרצון של תיירים עצמאיים ב-2025 רק תשעה אחוזים הגדירו את עצמם כעולי רגל, נתון רחוק מהציפיות שנרקמו סביב שנת היובל.
עם זאת, מי שבכל זאת מגיע נשאר מרוצה במידה יוצאת דופן: 88 אחוז מהתיירים העצמאיים ב-2025 דיווחו על שביעות רצון גבוהה, 83 אחוז אמרו שימליצו על ביקור בישראל, וההוצאה הממוצעת לתייר עצמאי טיפסה ל-1,622 דולר לא כולל טיסה, על פני שהות ממוצעת של 9.3 לילות. שר התיירות חיים כץ תיאר את 2026 כ"שנת התאוששות צפויה", בהסתמך על הקלה באזהרות הנסיעה של ממשלות זרות ועל הרחבת היצע הטיסות – אבל הנתונים בפועל, לפחות עד אמצע 2026, מציגים תמונה מורכבת יותר מהצהרה אופטימית בודדת.
מה זה אומר בפועל
הסיפור האמיתי של התיירות הנכנסת לישראל ב-2026 הוא לא סיפור של קריסה או של החלמה – הוא סיפור של ענף שלמד לחיות בלי מרכיב שהיה בעבר ליבת הפעילות שלו. המלונות שרדו, אבל בזכות מפונים ובזכות ישראלים שמזמינים חדר לסוף שבוע, לא בזכות תיירים זרים: מתוך 19.6 מיליון לינות שנרשמו במלונות התיירות בישראל בין ינואר לנובמבר 2025, רק 2.8 מיליון, כ-14 אחוז, היו של תיירים – היתר, 86 אחוז, ישראלים. באותו זמן ממש, הישראלים עצמם ממשיכים לטוס לחו"ל בהיקפים שיא, כמעט כאילו שתי כלכלות תיירות נפרדות פועלות כאן זו לצד זו: אחת שמייצאת ביקוש המוני, ואחרת שמנסה, לאט ובזהירות, לייבא אותו בחזרה. עד שהפער הזה ייסגר – לא רק במספרים, אלא בתחושת הביטחון שמניעה את התיירים – תל אביב תמשיך להתמלא, אילת תמשיך לשגשג, וירושלים תמשיך להמתין בלובי ריק לתייר שעדיין מהסס להזמין את הכרטיס.
שאלות ותשובות
כמה תיירים נכנסו לישראל ב-2025 לעומת השיא של 2019? ב-2025 נכנסו לישראל כ-1.32 מיליון תיירים, לעומת שיא של 4.55 מיליון ב-2019 – כלומר עדיין פחות משליש מהרמה שלפני משבר הקורונה והמלחמה. לעומת 2024 מדובר בעלייה של 37.8 אחוז, אך לעומת 3 מיליון התיירים שנכנסו ב-2023 עדיין מדובר בירידה של כ-58.5 אחוז.
איזה אזור בישראל התאושש הכי מהר, ואיזה הכי לאט? מחוז הדרום, הכולל את אילת וים המלח, שמר על תפוסת החדרים הגבוהה ביותר במדינה – כ-69 אחוז בממוצע בינואר-נובמבר 2025, ובאילת עצמה עד כ-88 אחוז ביולי 2026. מחוז ירושלים נותר הנמוך ביותר, כ-39 אחוז, ומחוז הצפון רשם את הנפילה החדה ביותר – מ-61.6 אחוז ב-2024 ל-41.7 אחוז ב-2025, בעקבות המתיחות המתמשכת מול לבנון.
כמה עלה למדינה הסיוע לענף התיירות והמלונאות? מעבר לקרן הפיצויים של רשות המסים, משרד התיירות הקצה 70 מיליון שקל לתמיכה במארגני תיירות נכנסת ו-175 מיליון שקל לשיקום מלונות שאירחו מפונים. בנוסף הוקמה קרן הלוואות בהיקף 500 מיליון שקל בערבות מדינה של 90 אחוז, ומלונות שאירחו מפונים קיבלו הנחה של 40 אחוז בארנונה ו-25 אחוז בחשבונות מים. תקציב משרד התיירות הרגיל עצמו קפץ מ-700 מיליון שקל ב-2022 לכ-4.5 מיליארד שקל ב-2024, בעיקר בשל מימון אכסון מפונים במלונות.
האם חברות התעופה הזרות שהשעו טיסות אחרי 7 באוקטובר כבר חזרו לפעול? חלקית ובאיחור ניכר, ולעיתים תוך חזרה על ההשעיות. יונייטד חזרה ביולי 2025 ודלתא בספטמבר 2025, אחרי שתי השעיות נוספות – אבל שתיהן השעו את הקווים שוב עם פרוץ מלחמה נרחבת מול איראן ב-28 בפברואר 2026, שסגרה את המרחב האווירי לרוב הזרות עד לפתיחה המלאה מחדש של נתב"ג ב-9 באפריל 2026, וחידושן נקבע רק לספטמבר 2026. לופטהנזה, שהשעתה טיסות גם עם פרוץ מבצע עם כלביא ביוני 2025 וגם עם סגירת המרחב האווירי בתחילת 2026, החלה לחדש את הקווים לפרנקפורט ומינכן בהדרגה רק מיוני 2026, ואייר פראנס חזרה לקו פריז-תל אביב רק ביולי 2026 בעקבות אותה השעיה. וויז חזרה לפעילות מלאה רק ב-28 במאי 2026, איזי ג'ט דחתה את שובה לקיץ 2026, וריינאייר לא חזרה כלל עד לכתיבת שורות אלה בשל מחלוקת על עלויות טרמינל בנתב"ג.
מקורות
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "לינות במלונות תיירות, ינואר-נובמבר 2025." הודעה לתקשורת 412/2025. 24.12.2025. https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2025/412/28_25_412b.pdf
- קוסמן, לירן. "פעילות משרד התיירות בתקופת מלחמת התקומה (חרבות ברזל)." מרכז המחקר והמידע של הכנסת. 16.11.2025. https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/ba72aa5c-ccaf-f011-a865-005056aa9911/2_ba72aa5c-ccaf-f011-a865-005056aa9911_11_21108.pdf
- כלכליסט. "צניחה של 83% במספר התיירים: ענף התיירות הנכנסת בקריסה." 28.6.2026. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/sy00hr006gzl
- CTech (כלכליסט טק). "Israel's tourism industry is recovering, but it still depends on a fragile aviation lifeline." https://www.calcalistech.com/ctechnews/article/dl2ecwvgh
- Ynet. "זו הייתה שנה עם מעט תיירים, אבל במשרד התיירות אופטימיים: '88% הביעו שביעות רצון גבוהה'." https://www.ynet.co.il/vacation/flights/article/h1pw73mnzg
- Bizzness. "10.6 מיליון לינות: ענף המלונאות עדיין רחוק מהתאוששות." https://bizzness.net/10-6-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%A0%D7%A3-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%A7/
- מאקו (N12). "שיא כל הזמנים: 4.55 מיליון תיירים נכנסו לישראל ב-2019." https://mobile.mako.co.il/news-world/2019_q4/Article-5e853cfa6d15f61027.htm
- IAS – כתבי העת לתיירות. "1.32 מיליון תיירים בלבד ב-2025: קריאת השכמה למדיניות התיירות של ישראל." https://www.ias.co.il/%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA/1-32-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9C%D7%91%D7%93-%D7%91%D6%BE2025-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%9E/
- ישראל היום. "המספרים נחשפים: זה הנזק הכלכלי שנגרם בעקבות היעדרות התיירים בישראל." 20.8.2024. https://www.israelhayom.co.il/travel/tourism-news/article/16294865
- IAS – כתבי העת לתיירות. "בסכנת קריסה: התיירות הנכנסת נמצאת בהפסד של 18.7 מיליארד ש"ח." 14.10.2024. https://www.ias.co.il/%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%A4%D7%A1/
- מעריב. "מיליארדים על גבי מיליארדים: הנזק העצום מאובדן התיירות הנכנסת ב-2024." https://www.maariv.co.il/lifestyle/travel/article-1096000
- Travel And Tour World. "Tel Aviv Soars Back to Europe as Wizz Air Restores All Flights from 28 May 2026 After Safety Green Light." https://www.travelandtourworld.com/news/article/tel-aviv-soars-back-to-europe-as-wizz-air-restores-all-flights-from-28-may-2026-after-safety-green-light/
- Simple Flying. "Ryanair Shuns Tel Aviv Return As Rival Wizz Air Doubles Down." https://simpleflying.com/ryanair-shuns-tel-aviv-return-as-rival-wizz-air-doubles-down/
- Aviation A2Z. "Air India, Delta and United to Resume Israel Flights in Q1 2025." https://aviationa2z.com/index.php/2025/01/24/air-india-delta-and-united-to-resume-israel-flights/
- כלכליסט. "אלפי טיסות בוטלו, 9 מדינות סגרו מרחב אווירי: 'שאגת הארי' משתקת את שמי המזרח התיכון." https://www.calcalist.co.il/local_news/article/r14mmmqkzl
- Haaretz. "United Airlines Cancels Flights to Israel Until September Over Iran War." 4.4.2026. https://www.haaretz.com/israel-news/2026-04-04/ty-article/.premium/united-airlines-cancels-flights-to-israel-until-september-over-iran-war/0000019d-580f-d3ba-a19d-5bdf77ae0000