באפריל 2023 עדיין פעלה בבית החולים שיבא מרפאה ייעודית לחולי קוביד ארוך – צוות רב-תחומי שנועד לרכז במקום אחד את מה שהמערכת עוד לא ידעה איך לטפל בו: עייפות שלא עוברת, ערפול מוחי, דפיקות לב, קוצר נשימה שנמשך חודשים אחרי שהבדיקה כבר יצאה שלילית. תוך זמן קצר המרפאה נסגרה, והטיפול עבר לקהילה – לרופאי המשפחה, לקופות החולים, לתוכניות שיקום יום שכל אחת מהן מתמודדת עם חלק קטן מהתמונה. שלוש שנים אחר כך, ב-2026, פרסם ה-OECD דוח שלם שמזהיר שקוביד ארוך הפך ל"שינוי מבני קבוע" בשוק העבודה של המדינות המפותחות. מוסד בינלאומי אחד מגדיר את התופעה כמשבר כלכלי מתמשך, בדיוק כשהמוסדות הרפואיים שהוקמו כדי להתמודד איתה כבר נעלמו.
הפער הזה, בין ההכרה העולמית הגוברת לבין ההיעלמות המוסדית המקומית, הוא לא סתם אירוניה מנהלתית. הוא אומר משהו על איך מערכות בריאות מתמודדות עם מחלה שאין לה בדיקת דם אחת שמאבחנת אותה, אין תרופה אחת שמרפאת אותה, ואין קוד חיוב אחד שגובה עליה כסף – אבל היא עדיין, לפי כל המספרים שכן קיימים, עולה הון.
כמה אנשים זה בכלל, ולמה קשה לדעת בוודאות
התשובה הכנה היא: תלוי את מי שואלים, ותלוי איך מגדירים "קוביד ארוך" מלכתחילה – וזו בדיוק אחת הבעיות המרכזיות בהתמודדות עם התופעה. ארגון הבריאות העולמי מעריך ששיעור הסובלים מתסמין ארוך-טווח כלשהו נע בין כ-10% לכ-20% מכלל הנדבקים בקורונה, טווח רחב שמשקף בעיקר את חוסר ההסכמה על הגדרה קלינית אחידה. מחקר משנת 2025 שפורסם בכתב העת המדעי Nature Medicine מעריך שברחבי העולם כ-400 מיליון בני אדם חוו קוביד ארוך בשלב כלשהו מאז תחילת המגפה.
בישראל יש נתון ספציפי אחד שבולט לרעה בהשוואה הזאת: מחקר שבדק ישראלים שנדבקו לפני שזן אומיקרון הפך לדומיננטי מצא ש-50% מהם דיווחו על "ערפול מוחי" (brain fog) שנמשך לפחות חצי שנה אחרי ההדבקה – פי שניים וחצי עד חמישה מהטווח העולמי הכללי, גם אם מדובר בתסמין ספציפי אחד ולא בהגדרה המלאה של התסמונת. מחקר נפרד, שפורסם במאי 2023 בכתב העת JAMA, זיהה 12 תסמינים מרכזיים שמגדירים יחד את התסמונת, בהם ערפול מוחי, פגיעה בזיכרון, תשישות ובעיות עיכול. בילדים התמונה מעט שונה: מחקר אמריקאי שעקב אחר כ-1,884 ילדים שנדבקו וכ-1,701 ילדים שהגיעו למיון מסיבות אחרות מצא ש-9.8% מהילדים שאושפזו בעקבות הידבקות סבלו מתסמינים ממושכים כעבור 90 יום, לעומת 4.6% מהילדים שחלו ולא אושפזו – ולשם השוואה, כ-5% מהילדים שלא נדבקו כלל אך אושפזו מסיבה אחרת דיווחו על תסמינים דומים, מה שממחיש כמה קשה להפריד בין תסמיני קוביד ארוך לרעש רקע רפואי רגיל.
המרפאות שנסגרו כשהמערכת עברה הלאה
הבעיה בישראל היא לא רק שהמחלה קשה לאבחון – היא גם קשה למיסוד. אחרי שמרפאת הקוביד הארוך של שיבא נסגרה, מכבי הקימה מרפאה וירטואלית רב-תחומית משלה, שבמהלך כשנה וחצי טיפלה בכ-1,614 מטופלים בגילי 16 עד 91 – מדגם קטן יחסית למספר האנשים שסביר שסבלו מהתסמונת בפועל, אבל אחת ההתמודדויות המוסדיות המסודרות היחידות שקיימות כרגע במערכת הישראלית. בבית החולים איכילוב ממשיך לפעול מערך רב-תחומי שמטפל בחולי קוביד ארוך – אך גם שם, כמו במרבית המערכת, הגישה היא לטפל בכל תסמין בנפרד, כי תרופה אחת שמרפאת את כל התסמונת בבת אחת פשוט לא קיימת.
התוצאה, כפי שדיווח טיימס אוף ישראל, היא מטופלים שנשארים לבד עם תהליך שיקום ארוך. במקרה אחד שתועד, עיתונאית פרילנסרית בת 38 שנדבקה פעמיים – פעם לפני החיסון ופעם אחריו – איבדה את חוש הטעם והריח למשך 10 חודשים, סבלה מסחרחורות ותשישות קשה, ורק בעזרת פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק ופסיכולוג במסגרת שיקום יום הצליחה בהדרגה לחזור ללכת ברציפות של כעשר דקות. זה לא סיפור על אדם חריג – זו ההגדרה המעשית של "טיפול" בקוביד ארוך במערכת שאין בה עדיין פרוטוקול אחיד.
כמה זה עולה בפועל
כאן המספרים הישראליים דווקא מדויקים יחסית, כי מישהו כבר טרח לחשב אותם. קופת חולים כללית ניתחה נתונים של כ-360,000 מטופלים שהחלימו מקורונה, ומצאה עלייה של 12% בצריכת שירותי בתי חולים, 8.5% בפניות לרופאים מומחים ו-8.2% בפניות לרופאי משפחה וילדים – עלייה שד"ר גיל לביא, ראש אגף תכנון ואסטרטגיה בכללית, שהוביל את הניתוח, תרגם להערכת עלות שנתית של מאות מיליוני שקלים על המערכת הציבורית כולה.
זו לא תופעה ישראלית בלבד. דוח ה-OECD החדש, שכותרתו "Addressing the Costs and Care for Long COVID", מעריך שהמדינות החברות בארגון – 38 כלכלות מפותחות – עלולות להפסיד עד כ-135 מיליארד דולר בשנה בתוצר, כ-0.1 עד 0.2 אחוזים מהתוצר המשולב שלהן, כתוצאה מירידה בפריון העבודה, ימי מחלה והתפטרות מהיר, לצד עד 11 מיליארד דולר נוספים בשנה בעלויות בריאות ישירות בעשור הקרוב. מחקר אמריקאי נפרד שפורסם בינואר 2026 בכתב העת של איגוד רופאי המשפחה האמריקאי, ושבדק נתוני היעדרות אמיתיים ולא תחזיות, מצא שקוביד ארוך גרם ב-2022 בלבד לאובדן שכר של כ-12.7 מיליארד דולר בארצות הברית, בממוצע של כ-1,944 דולר לאדם – פער שכר גבוה ב-33% מזה של אנשים שחלו בקורונה ולא פיתחו תסמינים מתמשכים.
מי סובל יותר, ולמי יש פחות גישה לטיפול
מעבר למספרים הכוללים מסתתרת גם תמונה של אי-שוויון. מחקר ישראלי שעקב אחר מטופלים 12 חודשים אחרי ההדבקה מצא שמטופלים ערבים ודרוזים דיווחו על איכות חיים נמוכה בכ-11% בהשוואה למטופלים יהודים באותו שלב מהמחלה – פער שיכול לשקף גם גישה שונה לטיפולי שיקום, וגם עומס סוציו-אקונומי שונה על היכולת להתמודד עם מחלה כרונית לא-מוגדרת. במילים אחרות: התסמונת שקשה כבר לאבחן ולתקצב, לא מתפזרת באופן שווה על פני האוכלוסייה שסובלת ממנה.
בצד המחקר הבסיסי יש התקדמות זהירה. מדענים זיהו סמנים ביולוגיים בדם שקשורים לערפול המוחי, ואיתרו שינוי אפשרי בגן FOXP4 שעשוי להסביר למה חלק מהמחלימים מפתחים תסמינים ממושכים בעוד רוב האחרים מחלימים במלואם. אף אחד מהממצאים האלה עדיין לא הבשיל לכדי בדיקה קלינית שגרתית או טיפול מאושר – אבל הם לפחות מתחילים להסביר למה מדובר במחלה אחת עם תת-קבוצות שונות, ולא בסתם "עייפות אחרי מחלה".
בין הדוח לחדר ההמתנה
יש כאן שני קווי זמן שרצים במקביל ולא נפגשים. קו אחד הוא המוסדי-הבינלאומי: דוחות שמתעבים, כותרות שמדברות על "שינוי מבני" בכלכלה העולמית, מספרים במיליארדים שנתפסים כל שנה יותר ברצינות. הקו השני הוא מה שקורה בפועל בחדר ההמתנה של רופא המשפחה: מטופל בודד, בלי בדיקה אחת שמאבחנת אותו במדויק, מנסה להסביר לרופא שממהר לתור הבא שהוא לא "סתם עייף" – הוא חי עם תסמונת שממשלות מפותחות כבר מקדישות לה דוחות שלמים, אבל שהמערכת שמטפלת בו איבדה בדרך את המרפאה הייעודית שהוקמה במיוחד בשבילו.
בסוף, זה בדיוק המתח שיצטרך להיפתר בשנים הקרובות: אם קוביד ארוך הוא באמת, כלשונו של ה-OECD, שינוי מבני קבוע בשוק העבודה ובמערכות הבריאות – אז הפתרון לא יכול להישאר זמני, מבוזר בין קופות חולים שכל אחת ממציאה את הגלגל בעצמה. השאלה היא רק כמה זמן ייקח למערכות הבריאות להבין שהן כבר מתמודדות עם מחלה כרונית לכל דבר, ולא עם שארית זמנית של משבר שכבר נגמר.
שאלות ותשובות
כמה אנשים סובלים מקוביד ארוך בעולם? לפי ארגון הבריאות העולמי, בין 10% ל-20% ממחלימי קורונה מדווחים על תסמין ארוך-טווח כלשהו. מחקר שפורסם ב-2025 בכתב העת Nature Medicine מעריך שכ-400 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו קוביד ארוך בשלב כלשהו.
האם בישראל יש עדיין מרפאות ייעודיות לקוביד ארוך? מרפאת קוביד ארוך ייעודית שפעלה בבית החולים שיבא נסגרה, והטיפול עבר בעיקר לקהילה ולקופות החולים. מכבי מפעילה מרפאה וירטואלית רב-תחומית שטיפלה בכ-1,614 מטופלים בגילי 16-91 בכשנה וחצי, ובאיכילוב פועל מערך רב-תחומי שמטפל בכל תסמין בנפרד.
כמה עולה קוביד ארוך למערכת הבריאות בישראל? לפי ניתוח של קופת חולים כללית על כ-360,000 מחלימים, נרשמה עלייה של 12% בצריכת שירותי בתי חולים ו-8.5% בפניות לרופאים מומחים, בעלות שנתית מוערכת של מאות מיליוני שקלים על המערכת כולה.
האם יש הבדל בין אוכלוסיות בחומרת התסמונת? מחקר ישראלי מצא שמטופלים ערבים ודרוזים דיווחו על איכות חיים נמוכה בכ-11% בהשוואה למטופלים יהודים כעבור 12 חודשים מההדבקה, ממצא שמעלה שאלות על נגישות לטיפולי שיקום בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
מקורות
- As patients suffer, long COVID remains a collection of symptoms with no single cure – The Times of Israel, 15 בספטמבר 2023.
- Long COVID costs world's economy billions: analysis – CIDRAP, אוניברסיטת מינסוטה, 2026, על בסיס דוח ה-OECD "Addressing the Costs and Care for Long COVID".
- Addressing the Costs and Care for Long COVID – OECD, 2026.
- Study: Lost wages from long COVID total $12.7 billion in just one year – UF Health, ינואר 2026, מחקר של פרופ' Arch Mainous ועמיתים, שפורסם ב-Journal of the American Board of Family Medicine.
- מחקר: העלות הצפויה של טיפול במחלימי הקורונה – מאות מיליוני שקלים בשנה – ynet, על בסיס ניתוח ד"ר גיל לביא, קופת חולים כללית.
- מחקר בדק: מה השכיחות של לונג קוביד בקרב ילדים שחלו בקורונה? – ynet, על בסיס מחקר שפורסם בכתב העת JAMA Network.