סטארטאפ ישראלי שרוצה לאמן מודל שפה גדול צריך קודם כול לשכור כוח חישוב, ובדרך כלל הוא משלם עליו לענקיות ענן זרות. מינואר 2026 יש לו אפשרות נוספת: להגיש בקשה לרשות החדשנות ולקבל גישה מסובסדת ל"מחשב העל הלאומי". אלא שהמערכת שהוקמה, 1,000 מאיצי אנבידיה מדגם B200, קטנה פי מאה מהיעד שעולה מהדיווחים על תוכנית הממשלה: גישה ליותר מ-100,000 מעבדים של אנבידיה.
הפער הזה הוא הסיפור. הוא מלמד מה ישראל כבר עשתה, מה עדיין כתוב רק במצגות, ואילו שלושה חסמים צריך לפתור לפני שמדברים על מספרים: כסף, שבבים וחשמל.
מה בעצם הוקם, ולמי הוא פתוח?
ב-14 במאי 2025 הודיעה רשות החדשנות כי חברת נביוס (Nebius), ספקית תשתיות ענן לבינה מלאכותית שמושבה באמסטרדם ושמנכ"לה, ארקדי וולוז', הוא אזרח ישראלי, זכתה במכרז להקמת מחשב העל הלאומי. לפי הרשות, למכרז הוגשו ארבע הצעות איכותיות. ההשקעה הכוללת עומדת על יותר מחצי מיליארד שקל, מתוכם 160 מיליון שקל מענק ממשלתי. נביוס התחייבה לכוח עיבוד של כ-16 אלף פטה-פלופס, פי ארבעה מדרישת הסף, ולהציע כוח חישוב מוזל בהיקף כפול מהנדרש.
ב-18 בינואר 2026 הודיעה הרשות שהתשתית פועלת ושההקצאה יוצאת לדרך. הנתונים המרכזיים:
- 1,000 מאיצי Nvidia B200 יוקצו בשנים הקרובות במחיר נמוך ממחיר השוק, והרשות רשאית להרחיב את ההקצאה בעתיד.
- 70% מהמשאבים מיועדים לחברות הייטק שמאמנות מודלים, ו-30% לקבוצות מחקר בשלב המחקר הבסיסי.
- בקשה של חברה צריכה לכלול 16 מאיצים לפחות, ובקשה של האקדמיה 8 מאיצים, לתקופה של חודש עד שישה חודשים.
- כשהביקוש עולה על ההיצע, הרשות מדרגת את הבקשות לפי חדשנות טכנולוגית, פוטנציאל עסקי, ערך מוסף למבקש ויכולות המבקש.
- ההקצאה לחוקרים תיעשה בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה, והיא אמורה הייתה להתחיל בתוך שבועות ספורים.
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר באותו יום כי ההשקעה בתשתית תאפשר לחברות ולחוקרים לאמן מודלים גדולים בארץ ותסייע לישראל להמשיך להתחרות בעולם. לפי ה-Jerusalem Post, הוא הוסיף: "אנחנו נותנים את המשאבים לטובים ביותר שיש לאקוסיסטם להציע". בהודעת הרשות לא פורטו אחוז ההנחה והמחיר לשעה.
כמה גדול 1,000 מאיצים, ומה היעד הלאומי?
התשובה תלויה במי שואל. הרשות מדברת על 1,000 מאיצים שיוקצו. לפי גלובס, המערכת פועלת כיום על כ-4,000 מעבדים גרפיים שנביוס מחכירה. מנגד, ב-17 במאי 2026 אישרה הממשלה פה אחד תוכנית עבודה ראשונית של המטה הלאומי לבינה מלאכותית, שהוכרז ב-12 באוקטובר 2025 כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה, בראשות תא"ל (מיל') ארז אסקל. לפי JNS, אחד מעמודי התווך של התוכנית הוא גישה ל-5,000 מהמעבדים המתקדמים ביותר מדי שנה, שש שנים ברציפות, מ-2027 עד 2032.
ב-18 באוגוסט 2026 פרסם גלובס פירוט נוסף: הממשלה מעוניינת לרכוש עד 100,000 מעבדי אנבידיה, והרכישה עדיין שנויה במחלוקת. ועדת נגל ביקשה 60,000. כלומר, היעד גדול פי 25 מהקיבולת המוערכת של המערכת הקיימת, ופי 100 ממה שהרשות מקצה בפועל.
כמה זה עולה, ומי משלם?
כאן מתחילה אי-הוודאות. לפי גלובס, תקציב המטה לשנת 2026 עומד על 3 מיליארד שקל. התוספת שתוכננה לו קוצצה, והוא יגדל רק במיליארד שקל. ראשי המטה מקווים לתקציב של 5 מיליארד שקל אחרי הבחירות, בהתבסס על הצעת ועדת נגל, אבל זה אינו מובטח. תוכנית המאסטר הקודמת של הוועדה הגיעה ל-25 מיליארד שקל על פני חמש שנים, מתוכם 18 מיליארד לסופר-מחשב, 2 מיליארד להחזרת חוקרים ומיליארד להכשרה בבינה מלאכותית בתיכונים ובצה"ל. לפי העיתון, בתוכנית החדשה אין סעיפי תקציב מפורטים.
כדי להבין את סדר הגודל: גלובס מחשב שעלות של 135 אלף דולר למעבד מדור "ורה רובין" פירושה כ-13.5 מיליארד דולר ל-100,000 מעבדים. זה חישוב של העיתון, לא נתון רשמי, אבל הוא ממחיש את המרחק מ-160 מיליון השקל שהממשלה שילמה על המערכת הקיימת. לפי גלובס, גם במשרד האוצר יש ספקות: אגף התקציבים רואה בתוכנית שאפתנית מדי ולא משכנעת.
ההיסטוריה לא מעודדת. לפי אותה כתבה, תוכנית לאומית ראשונה משנת 2018 המליצה על 10 מיליארד שקל, הוגשה ב-2020 ונגנזה. תוכנית שנייה, מ-2020, המליצה על 5 מיליארד, ורק כמיליארד שקל מהמלצותיה אומץ. גלובס מכנה את התוכנית הנוכחית הרביעית בשבע שנים, ומצטט גורם בכיר בתעשייה שקרא לה "מעט מדי ומאוחר מדי".
האם יש מספיק חשמל לכל המאיצים האלה?
זה החסם שהכי קשה לעקוף. כל מאיץ חדש צריך חשמל, ובלי חיבור לרשת אין לשבבים מה לעשות. כתבנו כבר על בקשות החיבור של חוות שרתים בהיקף 27,000 מגה-ואט, פי שלושה מהצריכה הממוצעת של המשק, שהביאו את רשות החשמל להקפיא את הטיפול בבקשות חדשות. לפי גלובס, ההקפאה נמשכת ארבעה חודשים של "בחינה מחדש", והמטה הלאומי טוען שישראל יכולה לספק כ-2 ג'יגה-ואט כדי לענות על רוב הביקוש.
הפרטים של נביוס מראים לאן הולך הכסף. לפי כלכליסט טק מ-13 באוגוסט 2026, החברה כבר התחייבה ל-8 מגה-ואט במרכז הנתונים של מגה אור במודיעין. בהסכם נפרד, לחמש שנים עם אופציה להארכה, היא תקבל שירותים משני אתרי "מגה DC" של אותה קבוצה: במסמיה (22 מגה-ואט) ובבית שמש (58 מגה-ואט). עלות הבנייה המוערכת היא כ-880 מיליון דולר. הקיבולת הראשונה צפויה ברבעון השלישי של 2026, ובבית שמש בשלבים עד הרבעון הראשון של 2027. כלומר, חלק ניכר מהתשתית של נביוס בישראל נשען על קבוצה פרטית אחת, ועל רשת חשמל שעוד לא החליטה כמה היא מוכנה לחבר.
למה השבבים הם בעיה לא פחותה?
את המאיצים ישראל מייבאת, והמחיר נקבע בשוק העולמי. גלובס מציין שהמטה שואף ל-100,000 מעבדים בלי לחשוף כמה זה יעלה. לפי העיתון, גורמים רשמיים מוכנים להסתפק ברכישה של 3,000 עד 6,000 מעבדים לשימוש ממשלתי ואקדמי, וחברות פרטיות עשויות לרכוש עוד לצורכי התעשייה. משרד האוצר מלווה את העבודה באופן פעיל דרך החשב הכללי.
גלובס מדווח גם שהממשלה מתכננת לארח את סופר-המחשב מחוץ לישראל. התומכים אומרים שזה מהיר יותר, והמבקרים רואים בכך תלות במדינה זרה במשאב קריטי. העיתון מציין עוד שהמטה מונה כ-20 עובדים בלבד, ושיואב שוהם וזיו קציר התפטרו מתפקידיהם בתוכנית הבינה המלאכותית של רשות החדשנות.
מה זה אומר על חברות וחוקרים בישראל?
לטווח הקצר, התשובה מעשית יותר מהמספרים הגדולים. הגישה המסובסדת קיימת, אבל היא מוגבלת ל-1,000 מאיצים, ולכל בקשה יש רף כניסה של 16 מאיצים לחברה ושל 8 לחוקרים, לחודש עד שישה חודשים. סביר שהמערכת מתאימה בעיקר לאימון מודלים בינוניים, להתאמה של מודלים קיימים ולמחקר ראשוני. אימון מודל חזית ענק, בסדר גודל של עשרות אלפי מאיצים, אינו בהישג יד גם בתרחיש האופטימי. דרור בין מסר בינואר כי יותר מ-90% מעובדי ההייטק בישראל משתמשים בבינה מלאכותית, וכי כ-22 אלף חברות שילבו אותה במוצריהן, לפי מה שדווח ב-Jerusalem Post. הביקוש לכוח חישוב אפוא קיים, והשאלה היא איזה חלק ממנו יישאר בישראל.
מה כדאי לעקוב אחריו עכשיו?
שלושה דברים. ראשית, האם רשות החדשנות תפרסם נתוני ביקוש: כמה בקשות הוגשו, כמה אושרו ובאיזה מחיר. בלי זה אי אפשר לדעת אם 1,000 מאיצים מספיקים או שהם נחסמים מראש. שנית, החלטת רשות החשמל בתום תקופת ההקפאה. גלובס מדווח שמחיר המניה של מגה אור ירד ב-22% בחודש שקדם לכתבה, ושחברת CoreWeave החליטה שלא להיכנס לשוק הישראלי, סימן שהשוק כבר מתמחר את אי-הוודאות. שלישית, התקציב: ראשי המטה מקווים להגדלה אחרי הבחירות, אבל גלובס מדגיש שזה אינו מובטח.
יש גם סיפור שנשכח באמצע. לפי גלובס, פיתוח מודל שפה עברי החל במסגרת התוכנית הלאומית הקודמת, נגנז אחרי השקת ChatGPT ב-2022, וכעת פורסם קול קורא, בלי שהוחלט מי יבנה את המודל. על הקשר בין כוח חישוב לבין איכות הבינה המלאכותית בעברית כתבנו בכתבה על הסיבה שהבינה המלאכותית מדברת עברית עילגת.
שאלות ותשובות
כמה מאיצים יש במחשב העל הלאומי של ישראל? לפי רשות החדשנות, 1,000 מאיצי Nvidia B200 מוקצים לתעשייה ולאקדמיה, 70% להייטק ו-30% לחוקרים. גלובס מדווח שהמערכת פועלת על כ-4,000 מעבדים גרפיים שנביוס מחכירה.
מי יכול לקבל גישה למחשב העל? חברות הייטק יכולות להגיש בקשה ל-16 מאיצים לפחות, וקבוצות מחקר אקדמיות ל-8 לפחות, לתקופה של חודש עד שישה חודשים. כשהביקוש עולה על ההיצע, הרשות מדרגת בקשות לפי חדשנות, פוטנציאל עסקי, ערך מוסף למבקש ויכולות המבקש.
מהו יעד כוח החישוב של ישראל? לפי גלובס, הממשלה מעוניינת לרכוש עד 100,000 מעבדי אנבידיה, והרכישה שנויה במחלוקת. לפי JNS, תוכנית העבודה שאושרה ב-17 במאי 2026 כוללת גישה ל-5,000 מעבדים מתקדמים בכל שנה בין 2027 ל-2032.
מי מפעיל את התשתית? חברת נביוס, שזכתה במכרז של רשות החדשנות במאי 2025. ההשקעה הכוללת היא יותר מ-500 מיליון שקל, מתוכם 160 מיליון שקל מענק ממשלתי.
מקורות
- רשות החדשנות, "ישראל משיקה את מחשב העל הלאומי: חברת נביוס נבחרה...", 14.5.2025, https://innovationisrael.org.il/press_release/ai-national-super-computer-2025/
- רשות החדשנות, "הקצאת מאיצים במחשב העל הלאומי", 18.1.2026, https://innovationisrael.org.il/press_release/supercomputer-access-2026/
- כלכליסט טק, "מחשב העל לבינה מלאכותית עלה לאוויר: 1,000 מאיצים יוקצו...", 18.1.2026, https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/rjsagecsbl
- ביזפורטל, "מחשב העל הלאומי: רשות החדשנות פותחת הקצאה מוזלת של מאיצי GPU לתעשייה ולאקדמיה", 18.1.2026, https://www.bizportal.co.il/BizTech/news/article/20026451
- Jerusalem Post, "Innovation Authority announces Israeli AI supercomputer", 19.1.2026, https://www.jpost.com/defense-and-tech/article-883855
- גלובס, "Israel AI Directorate unveils modest national plan", 18.8.2026, https://en.globes.co.il/en/article-1001552634
- JNS, "Israel launches AI strategy centered on talent, computing power and fast-track incubators", 17.5.2026, https://www.jns.org/news/israel-news/israel-launches-ai-strategy-centered-on-talent-computing-power-and-fast-track-incubators
- כלכליסט טק, "Nebius' AI infrastructure boom is bringing it deeper into Israel", 13.8.2026, https://www.calcalistech.com/ctechnews/article/25ue6vi49