ב-3 בדצמבר 2025 פרסמה חברת בזק את דו"ח האינטרנט השנתי שלה לשנת 2025, שנערך בשיתוף מכון קנטר ישראל על מדגם של כ-4,750 נשאלים בני 13 ומעלה. הנתון שבלט בו: הגיל הממוצע שבו ילד בישראל מקבל סמארטפון אישי ראשון ירד ל-6.2 בלבד – תחילת כיתה א'. שבוע אחרי כן, ב-10 בדצמבר 2025, נכנסה לתוקף באוסטרליה אכיפת החוק ההפוך והקיצוני ביותר בעולם: איסור גורף על קטינים מתחת לגיל 16 להחזיק חשבון ברשת חברתית כלשהי. שתי המדינות מתמודדות עם אותה תופעה – ילדים שנכנסים למרחב הדיגיטלי מוקדם מתמיד – אבל רק אחת מהן כתבה על כך חוק.
כי זה לא רק סיפור אוסטרלי. בתוך פחות משנה וחצי עברו שלוש יבשות שלמות ממדיניות של תקנון שימוש שאף אחד לא קורא, למנגנוני אימות גיל שנאכפים בפועל: בריטניה חייבה אתרי תוכן למבוגרים ורשתות חברתיות לבדוק גיל "ביעילות גבוהה", האיחוד האירופי בונה אפליקציית אימות גיל ממשלתית, וברחבי ארצות הברית נלחמות מדינות ובתי משפט על הגבול בין הגנת ילדים לחופש ביטוי. בישראל, לעומת זאת, אין נכון לאוקטובר 2026 שום חוק שבודק את גילו של מי שנרשם לרשת חברתית או צופה בתוכן למבוגרים – רק הצעת חוק פרטית אחת, שממתינה על שולחן הכנסת.
מה קורה בעולם מאז 2024, ולמה הגל הזה שונה מכל קודמיו?
ניסיונות לאכוף אימות גיל באינטרנט אינם חדשים: כבר ב-1998 קבע חוק ה-COPPA האמריקאי סף גיל 13 לאיסוף מידע מילדים ללא הסכמת הורה, ובריטניה ניסתה עוד ב-2017 לחייב אימות גיל באתרי פורנוגרפיה דרך חוק הכלכלה הדיגיטלית – וזנחה את הסעיף בפועל, בלי שנכנס אי פעם לתוקף. מה שמייחד את הגל הנוכחי, בין 2024 ל-2026, הוא שהמדינות לא מסתפקות בחקיקה על הנייר: הן אוכפות אותה בפועל, עם קנסות, חקירות וחסימות אמיתיות. ב-18 באוגוסט 2026 נפתח בארצות הברית משפט של 29 תובעים כלליים מדינתיים נגד מטא, בטענה שהחברה עיצבה את אינסטגרם במכוון כך שתהיה ממכרת לקטינים; בספטמבר 2026, במקביל להמשך המשפט, הגיעו הצדדים להסדר רחב יותר הכולל 52 תובעים כלליים מדינתיים וטריטוריאליים, שלפיו מטא תשלם עד 18 מיליארד דולר על פני עשר שנים, ותטמיע כברירת מחדל הגבלת שימוש לשעתיים ביום וחסימת גישה בלילה. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, כתבה ב-3 בספטמבר 2026 שההסדר מסמן שינוי תפיסתי: מוצרים דיגיטליים מתחילים להיתפס ככלי סיכון שדורש אחריות רגולטורית, בדומה לתקני בטיחות מזון, רכב או מכירת אלכוהול לקטינים.
איך אוסטרליה הפכה למדינה הראשונה שחוסמת קטינים מרשתות חברתיות?
החוק האוסטרלי, תיקון לחוק הבטיחות המקוונת הקובע גיל מינימלי ברשתות חברתיות משנת 2024, נכנס לאכיפה ב-10 בדצמבר 2025, וחייב את פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, סנאפצ'ט, X, יוטיוב, רדיט, את'רדס, קיק וטוויטץ' למנוע מקטינים מתחת לגיל 16 להחזיק חשבון – ללא יוצא מן הכלל, גם לא בהסכמת הורה. נציבת הבטיחות המקוונת, ג'ולי אינמן גרנט, בחרה באכיפה מדורגת: דרישות מידע חודשיות מעשר פלטפורמות מרכזיות החל מ-11 בדצמבר 2025, במיקוד על הפלטפורמות בסיכון הגבוה ביותר. הקנס המרבי: כ-49.5 מיליון דולר אוסטרלי, סביב 33 מיליון דולר אמריקאי. בפועל, מטא החלה כבר ב-4 בדצמבר 2025, לפני הכניסה לתוקף הרשמית, לסגור כחצי מיליון חשבונות קטינים באינסטגרם ובפייסבוק, בעוד ש-X, בניהולו של אילון מאסק, התנגדה בפומבי לחוק וטענה ל"חריגה מסמכות". הבדיקה הראשונה של הרשות, מ-2 באפריל 2026, מצאה "מספר פרקטיקות בעייתיות": פלטפורמות שאפשרו לקטינים לנסות שוב ושוב את אותה שיטת אימות עד שעברו אותה, ואמצעי מניעה לא מספקים נגד פתיחת חשבונות חדשים מתחת לגיל 16.
מה דורש חוק הבטיחות המקוונת הבריטי, ומי כבר נחקר על הפרתו?
בבריטניה, רגולטור התקשורת Ofcom התחיל לאכוף את חובות אימות הגיל של חוק הבטיחות המקוונת ב-25 ביולי 2025, וחייב כ-6,000 אתרי פורנוגרפיה, וגם פלטפורמות כמו X, רדיט, דיסקורד, בלוסקיי וגריינדר, להטמיע מנגנון אימות גיל "יעיל במיוחד" – בדיקת כרטיס אשראי, בנקאות פתוחה או הערכת גיל בזיהוי פנים – ולא עוד לחיצה על כפתור "אני מעל גיל 18". פחות משבוע לאחר מכן, ב-31 ביולי 2025, פתח Ofcom בחקירה נגד ארבע חברות המפעילות יחד 34 אתרים עם למעלה מ-9 מיליון מבקרים ייחודיים בריטים בחודש, בחשד שלא הטמיעו את אמצעי האימות הנדרשים. הקנס האפשרי: עד 18 מיליון ליש"ט, או 10% מהמחזור העולמי של החברה, הגבוה מביניהם. גם לחוק הזה יש מחיר צדדי: שירות ה-VPN Proton VPN דיווח על זינוק של כ-1,400% בהרשמות חדשות בבריטניה בימים הראשונים לאכיפה – עדות לכך שחלק מהמשתמשים פשוט עוקפים את האימות במקום לעבור אותו.
מה בונה האיחוד האירופי, ולמה טיקטוק ומטא כבר בחקירה?
האיחוד האירופי בחר במסלול שונה: לא איסור גורף, אלא סעיף 28 לתקנת השירותים הדיגיטליים (DSA), המחייב כל פלטפורמה נגישה לקטינים לנקוט אמצעים מידתיים להגנה על פרטיותם ובטיחותם. הנחיות היישום הסופיות פורסמו ב-14 ביולי 2025, אחרי טיוטה שיצאה לדיון ציבורי במאי אותה שנה, וממליצות על אימות גיל אמין ולא פולשני, כדי לחסום תוכן שאינו מתאים לגיל המשתמש. כדי לא לדרוש מכל אתר לאסוף תעודות זהות בעצמו, מריצה הנציבות האירופית מאז אמצע 2025 פיילוט לאפליקציית אימות גיל ממשלתית בחמש מדינות – דנמרק, יוון, ספרד, צרפת ואיטליה – שמוודאת מול גורם מהימן, כמו תעודת זהות דיגיטלית, שהמשתמש מעל גיל 18, בלי לחשוף את זהותו או גילו המדויק. ב-29 באפריל 2026 דרשה הנציבות ממדינות החברות להגיש תוכניות יישום עד 30 ביוני 2026, כך שבכל מדינה תהיה זמינה עד 31 בדצמבר 2026 אפליקציית אימות גיל אחת לפחות, כשלב ביניים לקראת ארנק הזהות הדיגיטלי האירופי. בינתיים הנציבות לא ממתינה: ב-24 ביולי 2026 היא האשימה רשמית את טיקטוק בכישלון להבטיח חשבונות מאובטחים לקטינים בני 13 עד 17, המשך לחקירה שנפתחה נגד החברה עוד בפברואר 2024, ומנהלת חקירה מקבילה נגד מטא על כישלון למנוע מילדים מתחת לגיל 13 להירשם מלכתחילה.
ולמה בתי המשפט בארצות הברית חלוקים על אימות גיל?
בארצות הברית התמונה מפוצלת. חוק יוטה מ-2024, שחייב רשתות חברתיות להגביל כברירת מחדל הודעות פרטיות, גלילה אינסופית והתראות אוטומטיות לקטינים, נבלם עוד לפני שנכנס לתוקף: בספטמבר 2024 קבע שופט פדרלי שהחוק "ככל הנראה מפר את התיקון הראשון" לחוקה, והוציא נגדו צו מניעה זמני לבקשת ארגון התעשייה NetChoice, שמייצג בין היתר את גוגל, מטא ו-X – ארגון שזכה בצו מניעה דומה נגד חוק מקביל בארקנסו, אף שצווים דומים באוהיו ובמיסיסיפי התהפכו מאז בבתי המשפט לערעורים, ושם החוקים נכנסו בסוף לתוקף. לעומת זאת, חוק טקסס מ-2025, שמחייב את אפל וגוגל לאמת גיל משתמש לפני הורדת אפליקציה ולדרוש אישור הורה להורדות של קטינים, זכה לגיבוי שונה לגמרי: אחרי שנחסם זמנית בדצמבר 2025 על ידי שופט מחוזי באוסטין מאותה עילה בדיוק, הפרת חופש הביטוי, התיר בית המשפט לערעורים של המעגל החמישי להמשיך לאכוף אותו עד לפסק דין לגופו, ובית המשפט העליון האמריקאי סירב ב-6 ביולי 2026 לחסום את האכיפה, בלי להכריע בשאלה החוקתית עצמה. ההבדל הזה הוא בדיוק מה שהופך את אימות הגיל לסוגיה משפטית נפיצה: חוק שמגביל תוכן ישירות נתפס כפגיעה בחופש ביטוי, בעוד שחוק שמאמת גיל ברמת חנות האפליקציות, כחובה טכנית ניטרלית, שורד טוב יותר בבתי המשפט.
מה יש בישראל היום, ומה אין?
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אינו קובע עד היום שום גיל הסכמה דיגיטלי – לא לאיסוף מידע על קטין, לא לפתיחת חשבון ברשת חברתית ולא לצפייה בתוכן למבוגרים. בניגוד ל-COPPA האמריקאי, שקבע כבר ב-1998 סף גיל 13 לאיסוף מידע מילדים ללא הסכמת הורה, או ל-GDPR האירופי, שמשאיר למדינות החברות לקבוע סף בין 13 ל-16 – מי שמחפש בחוק הישראלי תשובה לשאלה מאיזה גיל מותר לילד להירשם בעצמו לשירות דיגיטלי, לא ימצא כזו. גם תיקון 13 לחוק, שנכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025 והגדיר לראשונה "מידע ביומטרי" כ"מידע רגיש" – כפי שראינו גם בכתבה על הפער ברגולציית זיהוי הפנים בקמעונאות הישראלית – לא קבע שום הוראה ספציפית לגבי קטינים. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר כתבה ב-3 בספטמבר 2026 כי "בישראל אין חקיקה מקיפה שמסדירה רשתות חברתיות", ושאין כאן "מעטפת חקיקתית ייעודית להגנת ילדים בעולם הדיגיטלי" מהסוג שהתפתח בארצות הברית ובאיחוד האירופי – כך שההגנות שמטא הסכימה עליהן בהסדר האמריקאי מספטמבר 2026 אינן חלות על ילדים ישראלים שמשתמשים באותן פלטפורמות בדיוק.
למה כל הצעות החוק הקודמות בכנסת נכשלו?
זה לא חוסר ניסיון. מאז 2012 הונחו על שולחן הכנסת לפחות ארבע הצעות חוק נפרדות לתיקון חוק הגנת הפרטיות סביב קטינים – ואף אחת מהן לא עברה. הראשונה, מ-2012, ביוזמת חברי הכנסת זאב בילסקי ויריב לוין, הציעה הסדר בהשראת ה-COPPA האמריקאי: הגדרת "ילד" כמי שגילו עד 13, ואיסור לפנות אליו בבקשת מידע בלי הסכמת הורה מראש. ב-2017 הונחה בכנסת העשרים הצעה שאפתנית יותר, ביוזמת חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון ועוד 18 חברי כנסת, שהגדירה "קטין" כמי שטרם מלאו לו 18 וקבעה לראשונה בישראל זכות מחיקה, מעין "זכות להישכח", למידע שנמסר בהיות אדם קטין. חברת הכנסת קארין אלהרר הגישה גרסה קרובה מאוד פעמיים נוספות, ב-2019 וב-2020, כשדברי ההסבר שלה מצטטים את השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל 2017" של המועצה לשלום הילד, שלפיו כ-87% מהילדים ובני הנוער בישראל גולשים באינטרנט בממוצע לפחות שעתיים ביום. גם ניסיון נפרד, ב-2018, ביוזמת חבר הכנסת מיקי זוהר, לחייב אימות גיל באתרי פורנוגרפיה, לא שרד: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר כתבה בהארץ ב-10 בדצמבר 2018 שההצעה גובשה בלי התייעצות טכנולוגית רצינית ובלי שקילה מספקת של זכות הפרטיות, והציעה חלופה ממוקדת – אימות בנקודת הכניסה לאתר, מחיקת נתוני האימות בתוך 48 שעות, ופיקוח רשות הגנת הפרטיות. גם ההצעה המתוקנת לא הבשילה לחוק.
מה מציעה ההצעה שתלויה ועומדת כרגע בכנסת?
ההצעה שממתינה כיום על שולחן הכנסת ה-25, ולא הפכה עדיין לחוק, קרובה במתכונתה לזו האוסטרלית, אך עם גיל סף נמוך יותר: מפעיל רשת חברתית לא יאפשר למי שטרם מלאו לו 15 שנים להשתמש בשירותי הרשת. האחריות המלאה לאימות מוטלת על המפעיל, לא על הקטין או הוריו: על הפלטפורמה לבצע אימות גיל למי שמנסה להירשם עוד לפני פתיחת החשבון, ולבצע אימות דומה גם למשתמשים הרשומים כבר כיום, בתוך פרק זמן סביר שייקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לרבות מנגנון ערעור עבור משתמש צעיר שחשבונו הוסר או הוקפא בטעות. במקביל מקודמת בכנסת הצעה נפרדת, שעוסקת בהתנהלות אלגוריתמית של רשתות חברתיות מול קטינים: לפי טיוטה שהכינה הלשכה המשפטית של הכנסת, היא קובעת קנס של 50,000 שקל על כל מקרה של "השתקה" אלגוריתמית, וקנס כפול, 150,000 שקל, על חשיפת קטינים לתוכן מזיק. שתי ההצעות רחוקות מחקיקה סופית, ובניגוד לחוק האוסטרלי, האירופי או הבריטי, אין להן, נכון לאוקטובר 2026, שום תאריך אכיפה מחייב.
האם אימות גיל בעצמו בטוח, ומה אומרים מבקרי הפרטיות?
אבל אימות גיל אינו פתרון חסר מחיר. ארגוני זכויות דיגיטליות מזהירים שהוא עלול ליצור בעיה חדשה לא פחות גרועה: כדי לדעת שמשתמש מעל גיל 16, צריך לאסוף ממנו מידע מזהה – תעודת זהות, כרטיס אשראי או סריקת פנים – בדיוק סוג המידע הביומטרי הרגיש שמדינות כמו ישראל רק התחילו להגדיר כ"מידע רגיש" בחוק, כפי שראינו גם בכתבה על משקפי הבינה המלאכותית והפער ברגולציית הפרטיות בישראל. מבקרים במלזיה, שאימצה לאחרונה חוק דומה לאוסטרלי, הזהירו שחובת אימות גורפת מגדילה את הסיכון לדליפות מידע ולגניבת זהות, ועלולה לדחוף בני נוער לפלטפורמות לא מפוקחות שמתעלמות מהחוק מלכתחילה. הפתרון שבו בחר האיחוד האירופי – אפליקציה ממשלתית שמאשרת תשובת כן או לא בלבד, בלי לחשוף גיל מדויק או זהות – מנסה להימנע מהדילמה הזו, אבל הוא עדיין בשלבי הרצה. בישראל, שבה אין כיום אפילו המסגרת הבסיסית ביותר, הוויכוח הזה טרם החל: קודם צריך חוק שמחייב אימות גיל כלשהו, ורק אחר כך אפשר להתווכח איך לעשות את זה נכון.
שאלות ותשובות
האם יש בישראל חוק שמחייב רשתות חברתיות לאמת את גילם של משתמשים קטינים? לא. חוק הגנת הפרטיות אינו קובע גיל הסכמה דיגיטלי, ואין חוק שמחייב רשת חברתית לבדוק גיל. הצעת חוק פרטית למנוע שימוש מתחת לגיל 15 עדיין ממתינה על שולחן הכנסת ה-25.
מאיזה גיל מותר באוסטרליה, בבריטניה ובאיחוד האירופי להשתמש ברשתות חברתיות? אוסטרליה אוסרת על קטינים מתחת לגיל 16 להחזיק חשבון ברשת חברתית, באכיפה החל מ-10 בדצמבר 2025. בבריטניה ובאיחוד האירופי אין איסור גורף לפי גיל על הרשתות עצמן, אלא חובת אימות גיל יעילה לתוכן פוגעני או למבוגרים בלבד.
למה הצעות חוק קודמות בכנסת להגנת פרטיות קטינים מעולם לא עברו? בין 2012 ל-2020 הונחו לפחות ארבע הצעות חוק נפרדות בנושא, ביוזמת חברי כנסת שונים, אך אף אחת לא עברה את מסלול החקיקה המלא ולא הפכה לחוק מחייב.
האם יש סיכון לפרטיות באימות גיל עצמו? כן. אימות גיל אמין דורש בדרך כלל איסוף מידע מזהה כמו תעודת זהות, כרטיס אשראי או סריקת פנים, מה שמעלה חשש לדליפות מידע ביומטרי. הפתרון שמנסה האיחוד האירופי להטמיע הוא אפליקציה שמאשרת רק תשובת כן או לא, בלי לחשוף זהות או גיל מדויק.
מקורות
- מאקו (mako), דיווח על דו"ח האינטרנט השנתי של בזק לשנת 2025 בשיתוף קנטר ישראל – גיל ממוצע לקבלת סמארטפון ראשון 6.2, 3-4.12.2025 – https://www.mako.co.il/nexter-news/Article-e91ddff3ae3ea91027.htm
- מאקו (mako), דיווח על דו"ח האינטרנט של בזק לשנת 2024 – ירידת גיל קבלת סמארטפון ראשון מ-11 ל-6.7, 12.2.2024 – https://www.mako.co.il/nexter-news/Article-18a0b8e947d9d81026.htm
- JURIST, "Australia online regulator reports non-compliance with social media ban", 2.4.2026 – https://www.jurist.org/news/2026/04/australia-online-regulator-reports-non-compliance-with-social-media-ban
- Gulf News, "Australia social media ban for under-16 kicks in, millions of kids locked out", 12.2025 – https://gulfnews.com/world/oceania/australia-social-media-ban-for-under-16-kicks-in-millions-of-kids-locked-out-1.500374715
- LBC, "Ofcom investigates 34 pornography sites under new age-check rules", 31.7.2025 – https://www.lbc.co.uk/article/97245894f3204f268b53f1283d5f574e-5Hjd88C_2/
- Sumsub, "UK enforces age verification for restricted content", 25.7.2025 – https://sumsub.com/media/news/uk-enforces-age-verification-for-restricted-content
- Taylor Wessing, "European Commission guidelines on protection of minors under the Digital Services Act", 7.2025 – https://www.taylorwessing.com/en/insights-and-events/insights/2025/07/rd-european-commission-guidelines-on-protection-of-minors-under-the-digital-services-act
- European Commission, "Commission urges fast rollout of age verification app", 29.4.2026 – https://commission.europa.eu/news-and-media/news/commission-urges-fast-rollout-age-verification-app-2026-04-29_en
- The Portugal News, "European Commission accuses TikTok of failing to guarantee secure accounts for minors", 24.7.2026 – https://www.theportugalnews.com/he/nieuws/2026-07-24/european-commission-accuses-tiktok-of-failing-to-guarantee-secure-accounts-for-minors/1060368
- Variety, "Meta to Pay up to $18 Billion in Settlement With States Over Social-Media Addiction Claims", 9.2026 – https://au.variety.com/2026/digital/news/meta-18-billion-settlement-state-ags-lawsuit-social-media-addiction-39755/
- Utah News Dispatch, "Judge blocks Utah's social media laws, writing they likely violate the First Amendment", 9.2024 – https://utahnewsdispatch.com/?p=5592
- The Daily Signal / AP, "Supreme Court Won't Block Texas App Store Age Verification Law", 6.7.2026 – https://www.dailysignal.com/2026/07/06/supreme-court-wont-block-texas-app-store-age-verification-law/
- הכנסת, הצעת חוק פרטית להגבלת גיל להצטרפות לרשת חברתית, מסמכי הכנסת ה-25, 2025-2026 – https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lst_11322157.pdf
- הכנסת, הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – פרטיותם של קטינים), התשע"ב-2012, ביוזמת ח"כ זאב בילסקי וח"כ יריב לוין, פ/18/4439 – https://www.law.co.il/media/computer-law/minors_privacy_amendment.pdf
- הכנסת, הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – הגנה על פרטיות של קטינים), התשע"ז-2017, ביוזמת ח"כ יפעת שאשא ביטון ו-18 חברי כנסת נוספים, הכנסת העשרים – https://www.law.co.il/media/computer-law/children_privacy_bill.pdf
- הכנסת, הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – פרטיות קטינים), התש"ף-2019, ביוזמת ח"כ קארין אלהרר, פ/22/38 – https://www.law.co.il/media/computer-law/privacy_minors_38_bill.pdf
- הכנסת, הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – פרטיות קטינים), התש"ף-2020, ביוזמת ח"כ קארין אלהרר, פ/23/342 – https://www.law.co.il/media/computer-law/privacy_minors_342_bill.pdf
- המכון הישראלי לדמוקרטיה (idi.org.il), ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מאמר על הסדר מטא והפער הרגולטורי בישראל, 3.9.2026 – https://www.idi.org.il/articles/65984
- המכון הישראלי לדמוקרטיה (idi.org.il), ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, "צריך וניתן לחסום פורנוגרפיה" (במקור בהארץ), 10.12.2018 – https://www.idi.org.il/articles/25127