מאז אפריל 2019 יכול כל ישראלי לבדוק, בחינם ובלחיצת כפתור, בדיוק מה "ציון האשראי" שלו שווה בעיני הבנקים. כמעט 7 מיליון ישראלים כבר נמצאים היום במאגר נתוני האשראי הממשלתי. ובכל זאת, כשמבקר המדינה בדק בינואר 2024 אם הרפורמה שינתה במשהו את התחרות על ההלוואה או המשכנתה שלכם, התשובה הייתה חד־משמעית: לא הביאה "עלייה משמעותית בתחרות".
שבע שנים אחרי שהמדינה התחילה לבנות תשתית שלמה שאמורה לשבור את השליטה של חמש קבוצות הבנקאות הגדולות על האשראי הצרכני, התוצאה בשטח מורכבת בהרבה מהבטחת הרפורמה המקורית. יש מאגר נתונים שעולה כמעט פי שלוש מהתקציב שתוכנן לו. יש חוק "בנקאות פתוחה" שאמור לתת לכל אזרח שליטה על הנתונים הפיננסיים שלו – ואימצו אותו רק כ-3% מהציבור. ובמאי 2026, בדיוק כשהרפורמה הייתה אמורה להבשיל, הכריזה רשות התחרות שחמשת הבנקים הגדולים הם רשמית "קבוצת ריכוז".
איך בכלל עובד מאגר נתוני האשראי?
עד 2016 הסתמכה מערכת האשראי הישראלית כמעט אך ורק על "רשימה שחורה" – מידע שלילי על חובות ופיגורים. חוק נתוני אשראי, שנכנס לתוקף באפריל 2019, הפך את זה על פיו: המערכת כיום אוספת גם היסטוריית תשלומים חיובית מלאה – החזרי הלוואות, התנהלות בכרטיסי אשראי, מסגרות אשראי ושיקים שחזרו – ומרכזת אותה במאגר מרכזי שמנהל בנק ישראל. מהמאגר הזה שואבות "לשכות אשראי" מורשות, כמו קופאס בי.די.אי (שפיתחה יחד עם FICO את ציון האשראי הישראלי FICO®BDI בסולם 300-850) ודן אנד ברדסטריט ישראל, שמריצה אפליקציה בשם "קפטן קרדיט". "כל המערכת הייתה חלק מחקיקה שנועדה להפוך את השוק הישראלי לתחרותי יותר... אנחנו רואים היום שזה מתחיל להבשיל", אמרה ענת גיסין, מנהלת השיווק של קפטן קרדיט. כל אזרח זכאי לדוח מאוחד אחד בשנה בחינם דרך אתר הבנק, ולפי נתוני 2024 כ-80% מהמדורגים מקבלים ציון "טוב" או "מצוין".
האם זה שינה למי הישראלים לוקחים הלוואות?
בחלק אחד המספרים דווקא מרשימים: מספר בירורי דוחות האשראי במערכת קפץ מכ-151,000 ב-2020 לכ-1.09 מיליון ב-2022 – פי שבעה תוך שנתיים. חלקה של הבנקאות המסורתית בשוק האשראי הצרכני לבתי אב אכן ירד, מ-88% ב-2020 ל-79% בסוף 2023. אבל ברגע שמסתכלים מקרוב, התמונה נשארת ברובה כפי שהייתה: 93% ממשקי הבית עם הלוואה עדיין לוקחים לפחות הלוואה אחת מבנק, ורק 7% מהלווים משתמשים אך ורק בגופי אשראי חוץ-בנקאיים. "פרמיית השבי" – הריבית העודפת שמשלם לקוח שלא מחפש הצעות מתחרות – עמדה על כ-0.4% ואמנם הצטמצמה מאז הקמת המאגר, אך בכ-0.13-0.15 נקודות אחוז בלבד, ומבקר המדינה עצמו קבע שזה לא מהווה "עלייה משמעותית בתחרות": בין 2018 ל-2020 עלה שיעור הלווים שפתחו חשבון בבנק אחר בשתי נקודות אחוז בלבד, ושיעור מי שלקחו הלוואה או משכנתה מגוף שאינו הבנק הראשי שלהם עלה מ-21% ל-22% בלבד.
לצד זה, המחיר תפח: הקמת המאגר עלתה בסופו של דבר כ-254 מיליון שקל, כמעט פי שלוש מהתקציב המקורי של כ-90 מיליון שקל, והתקציב התפעולי השנתי בפועל – כ-80 מיליון שקל – חרג משמעותית מהתכנון של כ-30 מיליון שקל. עם זאת, גופי אשראי חוץ-בנקאיים כן צומחים בנתחים ספציפיים: חלקם בשוק הלוואות הרכב, למשל, טיפס ל-37% – עלייה של 9 נקודות אחוז בתוך שלוש שנים, גם אם בשיעור פיגורים גבוה יותר (כ-6% מול כ-2% בבנקים). פלטפורמות כמו Tarya ו-Blender, שמשתמשות בנתוני בנקאות פתוחה כדי לחתם הלוואות, הן הדוגמה המוחשית לכך שהתשתית כן יוצרת שחקנים חדשים – רק לא בקצב שהרפורמה קיוותה לו.
מה ההבדל בין מאגר נתוני האשראי ל"בנקאות פתוחה"?
מאגר נתוני האשראי הוא רק חלק אחד מהתמונה. "הבנקאות הפתוחה" היא רפורמה נפרדת ורחבה יותר: חוק שירות מידע פיננסי, שנחקק בנובמבר 2021 ונכנס לתוקף ביוני 2022, מחייב בנקים לפתוח ממשקי API סטנדרטיים (בגרסה מותאמת של תקן ה-NextGenPSD2 האירופי) כדי שחברות פינטק מורשות יוכלו לגשת לנתוני החשבון של לקוח – בהסכמתו – ולבנות עליהם אפליקציות תקציב, השוואת הצעות ואפילו מתן אשראי. הרפורמה הופעלה בשלבים: יוני 2022 נתוני עובר ושב וכרטיסי אשראי, אוקטובר 2022 הלוואות וחיסכון פרטי, יוני 2023 ניירות ערך, דצמבר 2023 הרחבה לחשבונות עסקיים, ואפריל 2024 הוספת מידע תאגידי – שלב שיצר קשיים תיעודיים משמעותיים סביב אימות מורשי חתימה בתהליך נייר מסורבל דרך סניפי הבנק.
כמה ישראלים בכלל מחוברים, וכמה זה לעומת בריטניה?
עד נובמבר 2024 היו רק 156,100 משתמשים מחוברים לבנקאות הפתוחה בישראל – כ-94,500 יחידים ו-61,500 עסקים, כ-2% בלבד מכלל לקוחות המערכת הבנקאית, ו-90% מהם מרוכזים אצל חמש מתוך 19 החברות המורשות. עד סוף 2025 הצטרפו עוד חברות (סך הכול 25 חברות מורשות) והמספר טיפס לכ-314,000 משתמשים – עדיין ריכוזי מאוד, ועדיין רחוק מאוד מ"מהפכה". ברוב המקרים גם השימוש עצמו צנוע: 62.8% מהבקשות עסקו בנתוני כרטיס אשראי (בעיקר אפליקציות תקצוב), ורק 7.4% בהלוואות ו-1.8% בפיקדונות – סימן לכך שרוב המשתמשים עוקבים אחרי ההוצאות שלהם, לא באמת מחפשים הצעת אשראי טובה יותר.
ההשוואה הבינלאומית ממחישה עד כמה ישראל מפגרת. בבריטניה, שם הבנקאות הפתוחה פעילה כבר מינואר 2018, נספרו עד דצמבר 2025 כ-16.5 מיליון חיבורי משתמשים פעילים – עלייה של 36% תוך שנה – עם 145 ספקי צד שלישי מורשים, כ-24 מיליארד קריאות API מוצלחות באותה שנה (עלייה של 27%) ו-351 מיליון תשלומים שבוצעו דרך המערכת (עלייה של 57%), בתרומה כלכלית שהמפעילה הרשמית של הרפורמה מציגה כ"מעל 4 מיליארד ליש"ט". באיחוד האירופי, שם ה-PSD2 בתוקף עוד קודם, מוערך שכ-64 מיליון בני אדם – כרבע מהאוכלוסייה – השתמשו בבנקאות פתוחה נכון ל-2024. ישראל, עם כ-314,000 משתמשים מתוך כ-10.2 מיליון תושבים, נמצאת סביב 3% מהאוכלוסייה – בעוד שבבריטניה מדובר בכ-24%-33% מהמבוגרים. במילים אחרות: כמעט ארבע שנים לתוך הרפורמה הישראלית, שיעור האימוץ שלה קטן פי כמעט עשרה מזה שהשיגה בריטניה, שם הרפורמה פעילה כבר קרוב לשמונה שנים.
למה זה מתקדם כל כך לאט?
תחקיר של כלכליסט מפברואר 2025, שכותרתו "בלי הסברה, תמריצים ואכיפה: הבנקאות הפתוחה מדשדשת", מצא שבנק ישראל לא נקט אף פעולת אכיפה פומבית נגד בנק כלשהו, חרף "כשלים חמורים שפגעו בתשתית", כולל מחיקת אלפי הסכמי חיבור ותקלות זמינות מערכת. לבנקים, לפי התחקיר, אין תמריץ מסחרי אמיתי לשתף פעולה חלק עם מתחרים: יש דיווחים על אי-עדכון פינטקים לפני שדרוגי מערכת, פורמטים לא אחידים בין בנק לבנק (בניגוד לגישה המאוחדת יותר באירופה), ותהליך פתיחת חשבון עסקי שדורש עדיין אישור נייר של מורשי חתימה דרך הסניף. גם קמפיין ההסברה של בנק ישראל, שיצא לדרך כשנה וחצי לפני התחקיר, לא ממש חלחל – ויצר, לדברי המרואיינים, "דיסוננס קוגניטיבי" בין מסרי המדינה נגד הונאות (המזהירים לא לשתף מידע פיננסי) לבין מסרי הבנקאות הפתוחה (שמעודדים בדיוק את זה). שמואל בן-טובים, נשיא מרכז הפינטק הישראלי: "החיסרון המרכזי הוא שלמהפכה הרגולטורית הזאת חסרה קמפיין הסברה שמסביר לצרכנים שיש להם כלי חדש". סער זכריש, מנכ"ל Bizi: "אי אפשר להתחרות בבנק ככה. אם אמזון לא הייתה נותנת לכם שירות יומיים, הייתם עוברים. כאן אין באמת חלופה".
מה קרה במאי 2026, ולאן זה הולך מכאן?
ב-6 במאי 2026 הכריזה רשות התחרות, בראשות הממונה מיכל כהן, שחמשת הבנקים הגדולים – הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי-טפחות והבינלאומי – מהווים רשמית "קבוצת ריכוז": הם שולטים יחד בכ-98% מנכסי המערכת הבנקאית (לאומי והפועלים לבדם כ-48%), וכ-90% מהלקוחות עדיין מנהלים את הפיקדונות שלהם באותו בנק שבו מתנהל חשבון העו"ש שלהם. לפי הערכת הרשות, משקי הבית יכלו להרוויח כ-20 מיליארד שקל נוספים בריבית על פיקדונות בין 2022 ל-2024, אילו הריבית על החיסכון הייתה עוקבת אחרי העלאות ריבית האשראי באותו קצב. כללים חדשים – שקיפות על ריביות פיקדון, פנייה יזומה לקראת חידוש פיקדון, והעברת פיקדונות מקוונת ללא עמלה – ייכנסו לתוקף במאי 2027. בנק ישראל עצמו יצא בתגובה פומבית נגד עצם הכינוי "קבוצת ריכוז".
ובכל זאת, המדינה ממשיכה להרחיב את התשתית: ב-16 ביולי 2026 אישרה הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית, תיקון מספר 6 לחוק נתוני אשראי, שמרחיב את המאגר לראשונה גם ללקוחות עסקיים – "מאגר נתוני אשראי לתאגידים" שישאב מידע מרשות המסים, רשם החברות והביטוח הלאומי. משרד האוצר מעריך חיסכון של כ-1.5 מיליארד שקל בשנה למגזר העסקי, וירידה של לפחות נקודת אחוז בריבית על אשראי עסקי. אבל כמו במאגר הפרטי לפני שבע שנים, גם כאן הפער בין החקיקה לביצוע צפוי להיות ארוך: בעוד החוק עצמו נכנס לתוקף כעבור חצי שנה, לבנק ישראל יש עד 30 חודשים (ואפשרות הארכה של חצי שנה נוספת) לכתוב את התקנות המפורטות – כך שהמאגר העסקי בפועל צפוי להיפתח שנים אחרי שהמסגרת החוקית כבר אושרה.
שאלות ותשובות
איך בודקים את דוח האשראי או הציון שלי בישראל?
כל אזרח זכאי לדוח מאוחד אחד בשנה בחינם, דרך אתר מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל או דרך לשכות אשראי מורשות כמו קופאס בי.די.אי ודן אנד ברדסטריט ישראל, המפיקות ציון מספרי על סמך הנתונים במאגר הממשלתי.
האם בנקאות פתוחה זה אותו דבר כמו מאגר נתוני האשראי?
לא. מאגר נתוני האשראי הוא בסיס נתונים ממשלתי מרכזי על היסטוריית אשראי, פעיל מאז 2019. בנקאות פתוחה היא רפורמה נפרדת, פעילה מאז 2022, שמחייבת בנקים לפתוח ממשק טכני (API) שדרכו לקוח יכול להעביר לחברות פינטק מורשות גישה לנתוני החשבון שלו בזמן אמת.
האם הרפורמות האלה באמת הוזילו הלוואות לישראלים?
מבקר המדינה קבע במפורש שמאגר נתוני האשראי לא הביא ל"עלייה משמעותית בתחרות" בשוק המשכנתאות, ושיעורי מעבר הלקוחות בין בנקים כמעט לא זזו. עם זאת, בנישות ספציפיות כמו הלוואות רכב, חלקם של גופי האשראי החוץ-בנקאיים אכן גדל משמעותית.
מה השלב הבא ברפורמה?
ביולי 2026 אישרה הכנסת הרחבה של מאגר נתוני האשראי גם לעסקים, אך יישום מלא צפוי לקחת שנים נוספות בשל זמן ההיערכות הרגולטורי הארוך שניתן לבנק ישראל.
מקורות
- דו"ח מבקר המדינה: מאגר נתוני האשראי לא הגביר את התחרות על הלקוחות, ועלות ההקמה שלו זינקה – TheMarker, 8.1.2024.
- מאגר נתוני האשראי לא השפיע על מעבר לקוחות בין בנקים או על הוזלת ההלוואות – כלכליסט, 8.1.2024.
- תחרות באשראי הצרכני? 93% מהלווים עדיין פונים לבנק – כלכליסט, 11.4.2024.
- שנתיים וחצי לרפורמת הבנקאות הפתוחה, ורק 2% הצטרפו אליה – כלכליסט, 12.1.2025.
- בלי הסברה, תמריצים ואכיפה: הבנקאות הפתוחה מדשדשת – כלכליסט, 23.2.2025.
- Israel has credit scores, and Captain Credit wants you to know yours – The Jerusalem Post, 29.1.2023.
- בנק ישראל מפרסם תיקון מקיף לנוהל בנושא בנקאות פתוחה – law.co.il, 27.2.2022.
- מאגר נתוני האשראי: האם פרטיות הלקוחות מובטחת? – וואלה כספים, 6.5.2019.
- Israel's competition watchdog declares top 5 banks an oligopoly, targets deposits – The Times of Israel, 6.5.2026.
- Israeli Central Bank Criticizes Oligopoly Label for Top Lenders – Bloomberg, 6.5.2026.
- Israel Competition Authority declares major banks an oligopoly – JNS, מאי 2026.
- Open Banking in 2025: Now Part of the UK's Everyday Financial Life – Open Banking Limited, 29.1.2026.
- The Future of Open Banking in Europe – Enable Banking, 22.5.2025.
- Israeli co Tarya leads the P2P loan revolution – Globes.
- מאגר נתוני אשראי לתאגידים יוצא לדרך – בהתייחס לאישור הכנסת מ-16.7.2026, בר-לו ושות', barlaw.co.il.
- פעילות חברות נותנות שירותי מידע פיננסי ("בנקאות פתוחה") – סיכום דוח רשות ניירות ערך לשנת 2025 – גורניצקי ושות', 29.4.2026 (מסכם את דוח רשות ניירות ערך: 25 חברות מורשות וכ-314,000 משתמשים בסוף 2025).