ביום רביעי הבא, 11 בנובמבר, יציף יום הרווקים את האפליקציות בהנחות על ביגוד, גאדג'טים וצעצועים מחו"ל. השנה מחכה לישראלים שמזמינים מאתרים זרים הפתעה לא נעימה: הפטור ממע"מ על חבילה אחת עומד על 75 דולר בלבד, בדיוק כמו לפני שנה, אחרי שהכנסת ביטלה פעמיים, בפברואר וביוני, צווים של שר האוצר שביקשו להגדיל אותו.
מה שנראה כמו ויכוח טכני על סכום בדולרים הוא למעשה מאבק על כסף גדול: מצד אחד צרכנים שרגילים לחבילות זולות, ומצד שני קמעונאים מקומיים וקופת מדינה שמפסידה מאות מיליוני שקלים. ובין לבין, מספר החבילות שמגיעות לישראל מדי שנה גדל בקצב שמעט תחומים בכלכלה מכירים.
איך הגענו לפטור של 75 דולר, ולמה הוא נשאר?
הפטור ממיסים על יבוא אישי קיים בישראל שנים רבות. לפי מסמך של אגף פיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת מדצמבר 2025, עד 2011 הוא עמד על 75 דולר רק בביגוד ובהנעלה, ועל 50 דולר בלבד ביתר המוצרים. מאז הוא אחיד: חבילה ששווי המוצרים בה אינו עולה על 75 דולר, ללא דמי משלוח וביטוח, פטורה ממע"מ, ממס קנייה ומכס.
בדצמבר 2025 אישר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צו שהכפיל את התקרה ל-150 דולר. בפברואר 2026 הכנסת ביטלה אותו, ברוב של 59 נגד 25. לפי N12, זו הפעם הראשונה שבה הכנסת מבטלת צו של שר בהליך הזה, ובין המתנגדים היו גם שישה חברי כנסת מהליכוד. סמוטריץ' חתם על צו חדש, קטן יותר, שהעלה את התקרה ל-130 דולר. גם הוא לא שרד: בראשית מאי קרא בג"ץ לבחון מחדש את הסוגיה, בעקבות עתירה של איגוד לשכות המסחר נגד הצו. ב-1 ביוני 2026 הכנסת ביטלה אותו ברוב של 59 נגד 23, לפי גלובס. מאז הביטול, התקרה חזרה ל-75 דולר.
כמה חבילות מגיעות לישראל, ומה גודל הנתונים?
המספרים שמאחורי הוויכוח מרשימים. לפי אותו מסמך של הכנסת, ב-2024 הגיעו לישראל 60.1 מיליון חבילות ביבוא אישי, ומתוכן 52.8 מיליון, כלומר 87.8%, בשווי של עד 75 דולר. 52.8 מיליון חבילות כאלה הן יותר מחמש חבילות לכל תושב בשנה.
הקצב מהיר לא פחות: מספר החבילות בטווח הפטור זינק ב-216% בין 2020 ל-2024, בעוד שמספר החבילות הכולל עלה ב-116%. ב-2020 היו אלה 16.7 מיליון חבילות; ב-2024 כבר 52.8 מיליון. ערך החבילות הקטנות הגיע ל-1.16 מיליארד דולר בשנה, ושיעורן מכלל ערך היבוא האישי עלה מ-29% ל-47%.
עוד נתון שמסביר את הלחץ: לפי המסמך, שווי המוצרים שנכנסו לישראל בפטור ממיסים נאמד ב-2023 בכ-5.9 מיליארד שקל.
כמה המדינה מפסידה מהפטור?
הפטור אינו בחינם. לפי הערכת הכנסת, הוויתור על מע"מ בגין יבוא אישי ב-2025 נאמד בכ-850 מיליון שקל, עלייה של 150% לעומת 2015. בטיוטת הצו שפרסם משרד האוצר הוערך אובדן ההכנסות מהעלאת התקרה ל-150 דולר בכמיליארד שקל.
הוויכוח מתנהל בין שני טיעונים. התומכים בהעלאה רואים בה הקלה ביוקר המחיה. המתנגדים מצביעים על כך שפטור גורף יוצר פער מלאכותי של 18% בין מוצר שנקנה מחו"ל לבין אותו מוצר בחנות ישראלית, כפי שנכתב בגלובס. על ההקשר הרחב של המחירים בישראל כתבנו במדוע ישראל יקרה בהשוואה ל-OECD.
כמה מע"מ משלמים על חבילה מעל 75 דולר?
כאן נמצאת הנקודה שרוב הקונים מפספסים. הפטור הוא תקרה, לא הנחה מדורגת: חבילה שחורגת מ-75 דולר חייבת במע"מ על הכול ולא רק על ההפרש. ממסמך הכנסת עולות שלוש דוגמאות, בשער של 3.25 שקלים לדולר:
- 70 דולר (ועוד 20 דולר משלוח): אפס מיסים, כי הערך מתחת לתקרה.
- 100 דולר (ועוד 20 דולר משלוח): כ-390 שקל כולל משלוח, לפני מיסים. לפי התקרה הנוכחית, 75 דולר, המס עליה הוא כ-93 שקל, מהם כ-74 שקל מע"מ של 18% וכ-20 שקל מס קנייה. אילו התקרה הייתה 150 דולר, המס היה אפס.
- 600 דולר (ועוד 120 דולר משלוח): כ-836 שקל מיסים, מהם כ-485 שקל מע"מ, וכן מכס ומס קנייה. כאן התקרה לא משנה, כי הסכום חורג בכל מקרה.
הכלל הפשוט: כדי להישאר בפטור, בודקים את מחיר המוצרים בלבד, בלי המשלוח והביטוח, ומוודאים שהוא נמוך מ-75 דולר.
מה עם חבילות שכבר הוזמנו?
בביטול של פברואר הודיעה רשות המסים, לפי דיווח של Walla! כסף, על כלל מעבר: מי שביצע רכישה בחו"ל עד יום הביטול לא יחויב במע"מ, גם אם החבילה טרם הגיעה. לפי N12, בעבר נבחן הפטור לפי מועד ההגעה למכס, וייתכן שכך גם עכשיו, ואתרים שגובים מס בקופה, כמו אמזון, עשויים ליישם את הכללים החדשים מיד. מי שמזמין עכשיו, לקראת יום הרווקים, צריך לבדוק איזה סכום סופי מופיע לפני אישור התשלום, ולהניח שהתקרה היא 75 דולר.
האם הפטור פוגע בעסקים הישראליים?
הדעות חלוקות. לפי מסמך הכנסת, הפערים בין מחירי היבוא האישי לבין המחירים בחנויות בישראל עשויים לנבוע מכמה סיבות: פטור ממע"מ, ממכס ומס קנייה על מוצרים עד 75 דולר, ובצדו ריכוזיות בצינורות השיווק, כמו יבואנים בלעדיים, רגולציה מכבידה על עסקים מקומיים ופריון נמוך בענף המסחר. מנגד, לקמעונאים הישראליים יש יתרון לגודל ברכישת סחורה ובעלויות המשלוח.
כלומר, הפטור אינו ההסבר היחיד לפערי המחירים, אבל הוא משפר את התחרותיות של המוכרים הזרים. את התגובה של הקמעונאות המקומית לאתרים כמו טמו ושיין סקרנו בכתבה על הקמעונאות הישראלית מול טמו ושיין.
איך נראה העולם: האם ישראל חריגה בתקרה?
לפי טבלת ה-OECD שמצוטטת במסמך הכנסת, ישראל לא חריגה: התקרה של 75 דולר נמוכה מזו של קוריאה (150 דולר), יפן (106 דולר), קולומביה (200 דולר) וקוסטה ריקה (500 דולר), וגבוהה מזו של שווייץ (64 דולר), מקסיקו (50), צ'ילה (41), קנדה (17) ואיסלנד (14). ההבדלים בין המדינות רחבים, ולכן אין תקרה "נכונה" אחת.
ארבע מדינות מפותחות, שווייץ, נורווגיה, ניו זילנד ואוסטרליה, הלכו בדרך אחרת: הפטור על יבוא אישי מותנה בגודל המחזור של הספק הזר, כך שרכישה מספק קטן פטורה ורכישה מספק גדול חייבת במס. בישראל נבחן הפטור לפי ערך החבילה בלבד.
מה ההבדל בין מע"מ, מס קנייה ומכס?
שלושה מיסים שונים חלים על יבוא אישי, וכל אחד עובד לפי כלל משלו. לפי מסמך הכנסת, חבילה בשווי של עד 75 דולר פטורה מהשלושה. מעל הסכום הזה, ועד 500 דולר, נשאר הפטור ממכס, אבל מע"מ ומס קנייה חלים. מעל 500 דולר מתווסף גם המכס. ובכל סכום, יבוא אישי של סיגריות וטבק אינו פטור.
המשמעות המעשית: רוב הקונים שחורגים מעט מהתקרה לא ישלמו מכס, אלא בעיקר מע"מ. לכן ההפתעה בדואר גדולה בעיקר בגלל המע"מ של 18%, שחל על המוצר, על המשלוח ועל הביטוח יחד.
מה צפוי עכשיו?
הניסיון של השנה האחרונה מלמד על חוסר יציבות: בתוך כחצי שנה התקרה עלתה ל-150 דולר, ירדה ל-130 וחזרה ל-75. לא מצאנו דיווח על צו חדש שנחתם מאז ביטול יוני, ולכן הכלל הברור לקראת יום הרווקים הוא 75 דולר. אם יפורסם צו נוסף, הוא יחזור לכנסת, שכבר הראתה פעמיים שהיא מוכנה לבטל אותו.
חשוב להבין שהוויכוח לא יסתיים בסכום אחד. הנתון שחוזר במסמך הכנסת, יותר מחמש חבילות לכל תושב בשנה, מצביע על שינוי בהרגלי הקנייה שאינו תלוי בשר זה או אחר. השאלה שנשארת פתוחה היא איך מאזנים בין צרכן שרוצה מחיר נמוך, קמעונאי מקומי שמתחרה בנחיתות מס, ומדינה שרוצה לגבות את מה שמגיע לה.
מה כדאי לעשות לפני יום הרווקים?
- לחשב את הסכום ללא משלוח: הפטור נבחן לפי ערך המוצרים בלבד.
- להשוות מחיר סופי: מעל 75 דולר מתווסף מע"מ של 18% על המוצר ועל המשלוח, ולכן כלל אצבע הוא להשוות למחיר בישראל לפי הסכום הסופי כולל מיסים.
- לבדוק מי גובה את המס: אתרים שגובים מע"מ כבר בקופה חוסכים את ההפתעה בדואר.
שאלות ותשובות
כמה עומד הפטור ממע"מ על יבוא אישי היום? 75 דולר לחבילה, מאז ביטול הצו ב-1 ביוני 2026. הסכום נקבע לפי שווי המוצרים בלבד, ללא משלוח וביטוח.
כמה חבילות מגיעות לישראל בשנה? ב-2024 הגיעו 60.1 מיליון חבילות, מהן 52.8 מיליון בשווי של עד 75 דולר, לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
כמה המדינה מפסידה מהפטור? כ-850 מיליון שקל ב-2025 לפי הערכת הכנסת. הצו שבוטל, שהכפיל את התקרה ל-150 דולר, היה מגדיל את האובדן לכמיליארד שקל.
האם יש מכס על חבילה שחוצה את התקרה? לפי מסמך הכנסת, יש פטור ממכס עד 500 דולר (כולל משלוח וביטוח). מעל הסכום הזה חל גם מכס.
מה שיעור המע"מ על חבילה שחוצה את התקרה? 18%, על כל ערך החבילה כולל המשלוח, ולא רק על החלק שמעל 75 דולר.
מקורות
- מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אגף פיקוח תקציבי, "תיאור וניתוח העלאת תקרת הפטור ממיסים ביבוא אישי", 28 בדצמבר 2025 – https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/51fb27d8-dddf-f011-a866-005056aa9911/2_51fb27d8-dddf-f011-a866-005056aa9911_11_21353.pdf
- N12, "הכנסת ביטלה את הפטור ממע"מ: מיליוני חבילות מחו"ל יתייקרו מחדש", 24 בפברואר 2026 – https://www.mako.co.il/finances-consumer/Article-fcaa319100a8c91027.htm
- גלובס, נבו שפירא, "הסוף לפטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי: הצו של סמוטריץ' בוטל", 1 ביוני 2026 – https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001544536
- Walla! כסף, ליאת רון, עדכון מ-24 בפברואר 2026 – https://finance.walla.co.il/item/3819175
- OECD, Consumption Tax Trends 2024, כפי שמצוטט במסמך הכנסת (מקור 1).