בשבועות שאחרי ה-7 באוקטובר 2023 קרו בענף השמירה הישראלי שני דברים הפוכים בו-זמנית. מצד אחד, כ-20,000 מתוך כ-100,000 מאבטחי ישראל, כחמישית מכוח האדם של הענף, גויסו למילואים. מצד שני, הביקוש לשמירה מזוינת בגני ילדים, בבתי כנסת ובאולמות אירועים זינק לרמות שלא נראו קודם. "היום, כדי לקבל מאבטח חמוש, הלקוחות מוכנים לשלם כמעט כל תעריף – לפעמים פי שלושה ויותר", תיאר מנכ"ל חברת השמירה "צוות 3", ניר גלבוע, את השבועות ההם. גלבוע סיפר שבאותם ימים גויסו למילואים 800 מתוך 6,000 העובדים שלו, בדיוק כשהטלפון לא הפסיק לצלצל מלקוחות חדשים. שני צדי המשוואה, מחסור חריף וביקוש חסר תקדים, יצרו את הבום הכי גדול שידע ענף השמירה הישראלי, ובתוך פחות משלוש שנים הוא מוביל את החברה המובילה בו היישר לבורסה לפי שווי של כמעט מיליארד שקל.
האם המחסור במאבטחים הוא תופעה חדשה?
לא. זה חלק מהסיפור שקל לפספס: ענף השמירה בישראל סובל ממחסור כרוני כבר עשור לפחות, בכל פעם שגל טרור מעלה את הביקוש. באוקטובר 2015, בעיצומו של גל דקירות, כבר תיאר פיני שיף, מנכ"ל התאחדות חברות השמירה והאבטחה, מצב דומה במילים כמעט זהות: "מוצפות בפניות. אין לנו מספיק מאבטחים כדי לעמוד בעומס". ההבדל הפעם היה בעוצמה ובתזמון: לא רק שהביקוש קפץ, אלא שבו-זמנית נעלם כחמישית מההיצע בעקבות גיוס למילואים. חברות שמירה המשיכו לשלם הפרשות פנסיה, פיצויים וקרן השתלמות, בשיעורים של כ-7.5%, 8.3% ו-7.5% בהתאמה, עבור עובדים מגויסים שלא יכלו להעסיק, נטל כספי ישיר שהענף ספג בזמן המשבר.
הבעיה המבנית שמסבירה את הכרוניות של המחסור היא שיטת המכרזים הממשלתית: מכיוון שגופים ציבוריים ומוסדיים מחויבים לבחור את ההצעה הזולה ביותר, לחברות שמירה בודדות אין הרבה יכולת להעלות שכר ולשמר עובדים טובים, גם כשהן רוצות בכך. גלבוע טען כבר ב-2016 שהפתרון חייב להגיע ממדיניות ממשלתית, כמו קביעת שכר מינימום ענפי גבוה יותר מהשכר הכללי, ולא מהחלטה חד-צדדית של חברה בודדת.
איך הזינוק בביקוש תורגם לשכר בפועל?
בנובמבר 2023, כשהמחסור היה בשיאו, נעו התעריפים בין כ-33-35 שקל לשעה לשמירה בקניון, דרך 45-52 שקל למתקן ממשלתי, ועד 68-70 שקל לשעה למתקנים רגישים במיוחד, כשעל פי דיווחים לקוחות היו מוכנים לשלם עד פי שלושה מהתעריף הרגיל כדי להבטיח מאבטח מזוין. הפער הזה השתקף גם בצווי שכר רחבים יותר: צו ענפי משנת 2022 קבע העלאת שכר של 10% מעל שכר המינימום למאבטחים רגילים, 15% לעובדי אירועים מיומנים, ועד 60% למאבטחים בכירים ומיוחדים. נכון לאפריל 2026, שכר המינימום הענפי לשמירה עומד על 7,118.85 שקל בחודש למאבטח רגיל, ו-7,126.85 שקל למאבטח עם אחריות פיקוח. בנובמבר 2025 אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת צו נוסף שמרחיב הסכם קיבוצי בין המדינה להסתדרות לכלל עובדי השמירה והניקיון המועסקים באמצעות קבלנים בגופים ציבוריים, ומעניק תוספת של 800-900 שקל לחודש ומענק חד-פעמי של 6,000 שקל, בתוקף מתחילת 2026.

איך כמעט לא נפתחה שנת הלימודים בגלל תקציב האבטחה?
התקציב לאבטחת מוסדות חינוך בישראל מחולק בין משרד החינוך, המשרד לביטחון לאומי והרשויות המקומיות, כשהמדינה מממנת רק כ-64% מהתקנים החדשים שמאושרים, והשאר נופל על הרשויות. המבנה הזה כמעט קרס באוגוסט 2025: התקציב לאבטחת בתי הספר צומצם מ-395 מיליון שקל ב-2024 ל-230 מיליון שקל בלבד בהקצאה הראשונית ל-2025, מול הערכת עלות אמיתית של כ-520 מיליון שקל, פער של כ-250 מיליון שקל. שר החינוך יואב קיש הצהיר בפומבי ש"ללא אבטחת מוסדות חינוך, שנת הלימודים הקרובה לא תיפתח", ומפכ"ל המשטרה דני לוי מסר לאוצר שהתקציב בפועל קוצץ ב-50%.
המשבר נפתר רק בסוף אוגוסט 2025, ימים בודדים לפני פתיחת שנת הלימודים, באמצעות קיצוץ רוחבי ממשלתי של 0.6% בכל התקציבים, בהיקף של כ-285-290 מיליון שקל, שעורר ביקורת חריפה ממשרד הרווחה על הפגיעה בתקציבי נוער בסיכון ומקלטים. זה לא היה אירוע חד-פעמי: הדפוס הזה, מימון חסר שנפתר ברגע האחרון על חשבון תחומים אחרים, חוזר על עצמו כמעט מדי שנה בתקציב האבטחה הישראלי, וממחיש כמה שברירי הבסיס הפיננסי שעליו נשענת שמירת בתי הספר.
איך כל זה הפך לסיפור עסקי, ולא רק לסיפור תקציבי?
הבום שיצר ה-7 באוקטובר לא רק דחף שכר למעלה, הוא האיץ תהליך ריכוז שכבר החל לפני המלחמה. בינואר 2024 רכשה חברת UMI, יבואנית רכב, שליטה של 50.2% בחברת האבטחה G1 (לשעבר G4S ישראל) מקרן ההשקעות פימי, תמורת 200 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 400 מיליון שקל, פרמיה של כ-18% על שווי השוק אז. עבור פימי, שרכשה את G1 ב-2016 באותו סכום בדיוק, 400 מיליון שקל, מדובר ברווח מוערך של כ-270 מיליון שקל על פני תקופת ההחזקה, כולל כ-170 מיליון שקל בדיבידנדים.
הסיפור הבולט יותר הוא של חברת T&M, קונצרן אבטחה ושירותי מתקנים שבעלי המניות המרכזיים בו הם קרן ההשקעות האמריקאית פגסוס (המחזיקה בנתח הגדול ביותר), המנכ"ל שמעון טל מור, המשקיע האמריקאי רוברט סקוט טאקר והבארון נתנאל רוטשילד. במאי 2026 פרסמה T&M תשקיף להנפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בניסיון לגייס 200 מיליון שקל לפי שווי חברה של כמיליארד שקל. לפי נתוני התשקיף, הכנסות החברה צמחו מ-1.46 מיליארד שקל ב-2024 ל-1.775 מיליארד שקל ב-2025, עם תחזית של 2.04 מיליארד שקל ב-2026. החברה מעסיקה כ-13,000 עובדים בתשעה סניפים, עם צבר הזמנות של 6.19 מיליארד שקל, ולקוחות שנעים בין משרד הביטחון ורכבת ישראל לאלביט מערכות ורשת האופנה זארה. מחברת שמירה משפחתית סטנדרטית לענקית שמנסה להיסחר בבורסה לפי שווי כמעט מיליארדי – זה הכיוון שאליו דוחף הענף כולו.
למה גדל כל כך מספר האנשים המורשים לשאת נשק בעבודתם?
לפי נתוני משטרת ישראל שהושגו בבקשת חופש מידע, מספר בעלי רישיונות הנשק הארגוניים (בעיקר מאבטחים) עלה מ-38,725 ביולי 2021, מתוכם 24,248 מאבטחים, ל-54,190 ביולי 2022, מתוכם 39,123 מאבטחים, זינוק של כ-40% בסך הכול וכ-61% במאבטחים בלבד. עד סוף 2023 דיווח המשרד לביטחון לאומי על כ-76,500 רישיונות בקטגוריה הרחבה יותר של "בעלי תפקיד בשירותי אבטחה". חשוב להבחין בין הנתון הזה, שמשקף בעיקר את המקצוע, לבין הזינוק הנפרד והגדול בהרבה ברישיונות נשק פרטיים לאזרחים, שקפצו מ-154,837 בסוף 2022 ל-215,808 בדצמבר 2023, כתוצאה ממדיניות הכלה רחבה יותר של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. אלה שני סיפורים שונים, גם אם התקשורת הישראלית לעיתים מערבבת ביניהם.
אז מי בסוף מרוויח מהבום הזה?
זו בדיוק השאלה שהופכת את הסיפור הזה למעניין. מצד אחד, המדינה מזרימה מאות מיליוני שקלים נוספים לתקציבי אבטחה, ומאבטחים בודדים אכן זוכים לשכר מינימום ענפי גבוה מהשכר הכללי, אחרי עשור של שיטת מכרזים שדיכאה את השכר. מצד שני, חברות האבטחה הגדולות, כמו T&M ו-G1, הן אלה שמתרגמות את הביקוש הלאומי הזה לשווי שוק שמתקרב למיליארד שקל. הענף עבר, בתוך שלוש שנים, ממקצוע שנחשב זמין ולא יוקרתי, למגזר שמושך משקיעי הון סיכון ומועמד להנפקה בבורסה. השאלה שנשארת פתוחה היא אם הפער בין המאבטח שעומד בשער גן הילדים לבין המשקיע שקונה מניה בחברה שמעסיקה אותו, ילך ויצטמצם, או שדווקא הבום הזה יעמיק אותו.
שאלות ותשובות
כמה מאבטחים גויסו למילואים אחרי 7 באוקטובר, ומה זה עשה לענף? כ-20,000 מתוך כ-100,000 מאבטחים בישראל, כחמישית מכוח האדם, גויסו למילואים בדיוק כשהביקוש לשמירה מזוינת בבתי ספר, גני ילדים ובתי כנסת זינק, לפי דיווחי TheMarker מנובמבר 2023. השילוב יצר מחסור חריף שדחף מחירים ושכר כלפי מעלה.
כמה עולה היום להעסיק מאבטח מזוין בישראל? נכון לאפריל 2026, שכר המינימום הענפי עומד על 7,118.85 שקל בחודש למאבטח רגיל, לעומת שכר מינימום כללי נמוך יותר. בשיא המחסור בסוף 2023 היו לקוחות ששילמו עד פי שלושה מהתעריף הרגיל כדי להבטיח מאבטח זמין.
למה כמעט לא נפתחה שנת הלימודים תשפ"ו בגלל אבטחה? תקציב אבטחת מוסדות החינוך צומצם ל-230 מיליון שקל ב-2025, מול צורך מוערך של 520 מיליון שקל. המשבר נפתר רק ימים ספורים לפני פתיחת השנה, באמצעות קיצוץ רוחבי ממשלתי של כ-285-290 מיליון שקל.
איזו חברת אבטחה ישראלית בדרך לבורסה, ובאיזה שווי? חברת T&M, קונצרן אבטחה ושירותי מתקנים, פרסמה במאי 2026 תשקיף להנפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בניסיון לגייס 200 מיליון שקל לפי שווי חברה של כמיליארד שקל, לאחר שהכנסותיה צמחו מ-1.46 מיליארד שקל ב-2024 לתחזית של 2.04 מיליארד שקל ב-2026.
מקורות
- "כולם רוצים מאבטחים, ומוכנים לשלם כל תעריף, לפעמים גם פי שלושה" – TheMarker, נובמבר 2023
- בשל מחסור בכוח אדם: שכר גבוה ומענקים למאבטחים – מעריב, אוגוסט 2022
- משבר אבטחת מוסדות החינוך: מחסור של כ-250 מיליון ש"ח מאיים על פתיחת שנת הלימודים – ישראל היום, אוגוסט 2025
- ברגע האחרון: כך נפתר משבר אבטחת מוסדות החינוך שיאפשר את פתיחת שנה"ל – ישראל היום, אוגוסט 2025
- "פגיעה אנושה ברווחה": אושר קיצוץ רוחבי בגובה 285 מיליון שקל למימון האבטחה בבתי ספר – כלכליסט, אוגוסט 2025
- לפי יותר ממיליארד שקל: חברת האבטחה של שמעון טל מור והברון רוטשילד בדרך לבורסה – כלכליסט, מרץ 2026
- חברת האבטחה T&M פרסמה תשקיף – תנסה לגייס 200 מיליון שקל לפי שווי מיליארד שקל – כלכליסט, מאי 2026
- אחרי ההכרעה בדנאל: UMI רוכשת את השליטה בחברת האבטחה G1 מפימי ב-200 מיליון שקל – כלכליסט, ינואר 2024
- הוצאות האבטחה בישראל: יותר מ-9 מיליארד שקל בשנה – גלובס, מרץ 2016
- בניגוד לטענת המשרד לביטחון פנים: מספר בעלי הרישיונות לנשק בעלייה – שומרים, אוגוסט 2022, על בסיס בקשת חופש מידע ממשטרת ישראל
- עלייה של 40% במחזיקי הנשק ועוד מאות אלפי בקשות בקנה – כלכליסט, ינואר 2024
- שכר מינימום לעובדי שמירה ואבטחה – כל זכות, נתוני 2026
