ישראל מוכרת לעולם את כלי העבודה של המחשוב הקוונטי – אז למה אין לה מחשב קוונטי משלה?

ב-9 בדצמבר 2024 פרסמה גוגל הודעה שחיכו לה כמעט 30 שנה: שבב הקוונטים שלה, וילו (Willow), הצליח לדכא שגיאות באופן אקספוננציאלי ככל שגדל מספר הקיוביטים בו – פריצת דרך בתיקון שגיאות קוונטי שנחשבה עד אז לחלום רחוק. שבוע בדיוק לאחר מכן, ב-16 בדצמבר 2024, פרסמה ישראל הודעה משלה: התעשייה האווירית, האוניברסיטה העברית וחברת יישום ופיתוח חנכו את מה שתואר כ"המחשב הקוונטי המקומי הראשון של ישראל" – מערכת מוליכת-על בת 20 קיוביטים. שבב וילו מנה 105 קיוביטים והוכיח משהו שאף מעצמת מחשוב לא הוכיחה לפניו. המחשב הישראלי מנה כמעט חמישית מזה, ולא טען לפריצת דרך מדעית כלשהי – רק לכך שהוא ישראלי.

הפער הזה הוא לא צירוף מקרים חד-פעמי, והוא גם לא מספר את כל הסיפור. כי באותה תקופה בדיוק שבה ישראל חנכה מחשב קוונטי צנוע יחסית משלה, חברה ישראלית אחרת – שאינה בונה מחשבים קוונטיים בכלל – הייתה כבר, לפי הערכתה שלה, נוכחת אצל יותר ממחצית מכל הגופים בעולם שכן בונים כאלה, לצידה של חברת תוכנה ישראלית שנייה שמשרתת חלק ניכר מהתעשייה בדרכה שלה. זהו הפרדוקס האמיתי של ישראל בתחרות הקוונטית העולמית: היא לא משחקת במגרש שבו סופרים קיוביטים – היא מוכרת לכל מי שמשחק בו את הכלים שבלעדיהם אי אפשר לשחק בכלל.

מי זאת קוונטום משיינס, ומה זה אומר שהיא "אצל רוב העולם"

קוונטום משיינס (Quantum Machines), שהוקמה ב-2018 בידי שלושה חוקרי פיזיקה ממכון ויצמן, לא בונה מחשבים קוונטיים – היא בונה את מערכות הבקרה החשמליות (OPX) שמפעילות אותם: החומרה שמייצרת ומודדת את אותות המיקרוגל העדינים ששולטים בכל קיוביט בודד. בפברואר 2025 גייסה החברה סבב Series C בהיקף 170 מיליון דולר, בהובלת קרן PSG Equity ובהשתתפות אינטל קפיטל ורד דוט קפיטל, לפי שווי של 700 מיליון דולר – והביאה את סך הגיוסים שלה ל-280 מיליון דולר. לפי נתוני החברה עצמה, בסיס הלקוחות שלה חוצה כיום את מחצית מכל החברות בעולם שמפתחות מחשבים קוונטיים. מנכ"ל החברה, ד"ר איתמר סיון, נוהג לספר שאילו היו שואלים פיזיקאי קוונטי ממוצע לפני כעשור מתי יהיה מחשב קוונטי, הוא היה עונה "לא בעוד מיליון שנה".

לצידה פועלת קלאסיק (Classiq), חברת תוכנה ישראלית שמפתחת שכבת תכנון ופיתוח לאלגוריתמים קוונטיים – מעין "מהדר" שהופך רעיון אלגוריתמי למעגל קוונטי מוכן להרצה, בלי קשר לסוג החומרה שמריצה אותו. במאי 2025 גייסה קלאסיק 110 מיליון דולר בסבב Series C בהובלת Entrée Capital, שדווח כסבב הגיוס הגדול ביותר אי-פעם לחברת תוכנת קוונטים; הסבב הורחב ביולי אותה שנה בהשקעת סופטבנק ויז'ן פאנד 2 וחברת ההשקעות האיטלקית CDP, ושוב בנובמבר בעוד כ-30 מיליון דולר מ-AMD Ventures, קוואלקום ונצ'רס וחברת החומרה הקוונטית האמריקאית IonQ, והביא את סך הגיוסים לכ-200 מיליון דולר. בין לקוחותיה נמנים BMW, סיטיבנק, דלויט, רולס-רויס וטושיבה, ובמרץ 2026 הודיעה קלאסיק על שיתוף פעולה עם אנבידיה שקיצר משימת סימולציה קוונטית-קלאסית היברידית מ-67 דקות לשתי דקות וחצי בלבד.

האם בכלל יש לישראל מחשב קוונטי – וכמה קיוביטים יש בו באמת

כאן מתחיל הבלבול, כי ישראל הכריזה בפועל על "המחשב הקוונטי הראשון" שלה יותר מפעם אחת, בפרויקטים נפרדים לגמרי. הראשון שבהם היה WeizQC, מחשב קוונטי מבוסס מלכודות יונים בן 5 קיוביטים בלבד שחנך מכון ויצמן ב-2022 בראשות פרופ' רועי עוזרי, בשם שנטבע לכבוד WEIZAC – המחשב האלקטרוני הכללי הראשון שנבנה בישראל, ב-1955. השני היה מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי (IQCC), שנפתח באוניברסיטת תל אביב ביוני 2024 בגיבוי קוונטום משיינס ורשות החדשנות, ומציג באופן גלוי שהשבבים עצמם אינם ישראליים כלל: מעבד מוליכי-על בן 25 קיוביטים מתוצרת החברה ההולנדית Quantware, לצד מערכת פוטונית בת 8 "קיומודים" מתוצרת החברה הבריטית ORCA Computing – מה שהופך את IQCC, לפי הצהרת המרכז עצמו, לאתר הראשון בעולם שמארח כמה סוגי חומרה קוונטית שונים זה לצד זה. והשלישי הוא המחשב בן 20 הקיוביטים של התעשייה האווירית והאוניברסיטה העברית מדצמבר 2024, שבו לפחות התכנון וההרכבה עצמם ישראליים.

בין שלוש ההכרזות האלה, מבנה ההשקעה הממשלתית נשאר צנוע יחסית. יוזמת הקוונטים הלאומית של ישראל, שהושקה ב-2018, נושאת תקציב כולל של כ-1.25 מיליארד שקל (כ-390 מיליון דולר) הפרוס על פני שנים רבות ומגוון תחומים – מחקר, פיתוח כוח אדם ותעשייה כאחד, לא רק חומרה. בתוך זה, רשות החדשנות הקצתה ביולי 2022 כ-100 מיליון שקל (כ-29 מיליון דולר) לשלוש שנים להקמת מרכז מו"פ קוונטי בהובלת קוונטום משיינס, ובינואר 2023 הקימה את הקונסורציום הגדול ביותר שלה אי-פעם בתחום – 115 מיליון שקל (כ-32.5 מיליון דולר) לשלוש שנים לחמש חברות: אלתא של התעשייה האווירית, קוונטום ארט, קלאסיק, קדמה ורפאל. וב-20 ביולי 2026 יצאה רשות החדשנות בקול קורא נוסף, בהיקף 100 מיליון שקל (כ-33 מיליון דולר), להקמת תשתית מו"פ קוונטית לאומית מרכזית – הפעם בדרישה מפורשת לשלב לפחות שלוש טכנולוגיות מעבד קוונטי שונות, מכיוון שאף ארכיטקטורת קיוביט פיזי לא ביססה עדיין דומיננטיות מוחלטת. מנכ"ל הרשות דרור בן הסביר שהמטרה היא "לספק לתעשייה ולאקדמיה הישראלית תשתית מו"פ מהמתקדמות בעולם". מספרים אלה, גם כשמצרפים אותם יחד, עדיין קטנים בהרבה מסבב גיוס בודד של קוונטום משיינס או קלאסיק עצמן.

מה שגוגל, IBM ומיקרוסופט מוכיחים שהוא באמת קנה מידה אחר

כדי להבין למה ישראל בכלל לא מנסה להתחרות בקנה המידה הזה, כדאי להסתכל על מה שקורה בצמרת התחרות העולמית. שבב וילו של גוגל לא רק דיכא שגיאות: באוקטובר 2025 הריצה עליו גוגל אלגוריתם בשם "הדי קוונטי" (Quantum Echoes), שלטענתה מספק לראשונה יתרון קוונטי בר-אימות – פי 13,000 מהיר יותר מההערכה הקלאסית הטובה ביותר על מחשב-על מוביל, ניתן לשחזור על מחשב קוונטי אחר, ופורסם בכתב העת Nature. IBM, מצדה, כבר לא מתמקדת רק בספירת קיוביטים גולמית – אחרי שעברה מ-127 קיוביטים ב-2021 ל-433 ב-2022 ול-1,121 ב-2023, היא הכריזה על מפת דרכים ל"סטרלינג" (Starling), מחשב עמיד-תקלות בקנה מידה גדול שמתוכנן ל-2029, עם 200 קיוביטים לוגיים (מתוקנים) ו-100 מיליון שערים קוונטיים, שייבנה במרכז נתונים חדש בפוקיפסי שבניו יורק.

מיקרוסופט הציגה בפברואר 2025 גישה שונה לחלוטין – שבב "מיוראנה 1" (Majorana 1), המבוסס על מה שהיא כינתה "טופוקונדוקטור", חומר חדש שמייצר קיוביטים טופולוגיים "עמידים במיוחד". אבל ההכרזה עוררה ביקורת מדעית חריפה: הפיזיקאי הנרי לג מאוניברסיטת סנט אנדרוז טען שפרוטוקול הזיהוי שהוצג עלול להטעות לתוצאות שגויות, ומאמר נלווה שפורסם ב-Nature כלל הערת עורך שלפיה הממצאים "אינם מהווים הוכחה לנוכחות מצבי מיוראנה אפסיים" – כלומר, לא הוכיחו שבכלל קיים שם קיוביט טופולוגי עובד. לג עצמו תיאר את ההכרזה כמכירת "אגדה, בעיקרה". גם החברה הפרטית האמריקאית פסיקוונטום, שמפתחת מחשב פוטוני בקנה מידה של מיליון קיוביטים, גייסה ב-2025 כ-1.75 מיליארד דולר בשני סבבים, כשהאחרון שבהם, בספטמבר, כלל מיליארד דולר בהובלת בלקרוק, טמסק וביילי גיפורד לפי שווי של 7 מיליארד דולר – סכום שגדול פי כמה מכלל התקציב הקוונטי הלאומי המצטבר של ישראל מאז 2018.

למה בכלל להתחרות בזירה שבה אי אפשר לנצח

כשמציבים את המספרים האלה זה לצד זה, קשה להימנע מהמסקנה שישראל בחרה, במודע או לא, שלא להיכנס למרוץ החומרה הישיר. לפי דוח שפרסמה בנובמבר 2025 ועדת הביקורת הכלכלית והביטחונית של ארה"ב-סין, תקציב הממשלה הפדרלית האמריקאית למדעי המידע הקוונטי הגיע עד סוף 2024 לכ-5.1 מיליארד דולר במצטבר, וההון סיכון הפרטי האמריקאי שגויס לתחום בין 2012 ל-2024 עמד על כ-4.9 מיליארד דולר נוספים – הדוח עצמו אינו נותן נתון מצטבר מקביל לסין, סימן נוסף לפער בשקיפות בין שתי המעצמות בתחום הזה. ולפי ניתוח שפרסמה חברת הייעוץ מקינזי, השקעות ההון בסטארטאפים קוונטיים ברחבי העולם קפצו ב-2025 ל-12.6 מיליארד דולר – פי 6.3 מ-2024 – כשגם יפן (7.4 מיליארד דולר) והאיחוד האירופי (כ-2 מיליארד יורו במסגרת האסטרטגיה שהוצגה ביולי 2025, בתוספת כ-9 מיליארד יורו ממשלות לאומיות) מזרימים סכומים שישראל הבודדת לא יכולה לנסות להתחרות בהם.

מנכ"ל קלאסיק, ניר מינרבי, כתב בטור דעה פומבי שהמומחיות היחסית של ישראל "יכולה להביא אותה לחזית המאמצים העולמיים" בתחום הקוונטים, וכי שמירה על מעמדה כ"סטארט-אפ ניישן" מחייבת אותה להיות שחקנית מובילה ומשמעותית בתחום. במילים אחרות: ישראל לא מהמרת על כך שהיא תבנה את המחשב הקוונטי הגדול בעולם – היא מהמרת על כך שלא משנה איזו טכנולוגיית קיוביט תנצח בסוף, בין אם זו מוליכות-על של גוגל ו-IBM, קיוביטים טופולוגיים של מיקרוסופט או פוטוניקה של פסיקוונטום, מישהו עדיין יצטרך לקנות ממנה את מערכות הבקרה ואת שכבת התוכנה. חמש חברות הקוונטים הישראליות – קוונטום משיינס, קלאסיק, קוונטום ארט, קוואמקור וקדמה – גייסו יחד כמעט 500 מיליון דולר ב-2025 בלבד, סכום שכשלעצמו עולה בהרבה על כל תקציב החומרה הקוונטית שהמדינה הזרימה מאז הקמת התוכנית הלאומית.

אז מי בעצם מנצח כאן

התשובה הישרה היא שעדיין מוקדם לדעת מי ינצח במרוץ הקוונטי עצמו – ואולי זו בכלל לא השאלה הנכונה. וילו של גוגל, מפת הדרכים של IBM ל-2029, וההשקעות של סין וארה"ב עונות על שאלה אחת: מי יבנה ראשון מחשב קוונטי עמיד-תקלות בעל שימוש מסחרי אמיתי. ישראל בחרה, בכוונה או מתוך הכרח, לענות על שאלה אחרת: איך נהיה הצד ההכרחי בכל תרחיש, בלי תלות בזהות המנצח. זו אסטרטגיה שכבר הוכיחה את עצמה פעם אחת בתעשיית השבבים הרגילה, שבה ישראל אף פעם לא בנתה את היצרנית הגדולה בעולם – אבל בנתה חברות שבלעדיהן היצרניות הגדולות בעולם לא היו יכולות לתפקד. אם התבנית הזאת תחזור על עצמה גם בעולם הקוונטי, ייתכן שהשאלה "האם לישראל יש מחשב קוונטי משלה" תתגלה בעוד עשור כשאלה הכי פחות מעניינת שאפשר לשאול עליה.

שאלות ותשובות

האם לישראל יש מחשב קוונטי משלה? כן, בכמה גרסאות נפרדות וקטנות יחסית: מחשב מבוסס מלכודות יונים בן 5 קיוביטים שחנך מכון ויצמן ב-2022, מחשב מוליכי-על בן 20 קיוביטים שהציגו התעשייה האווירית והאוניברסיטה העברית בדצמבר 2024, ומרכז המחשוב הקוונטי הישראלי באוניברסיטת תל אביב, שמארח מעבד הולנדי בן 25 קיוביטים ומערכת פוטונית בריטית. אף אחד מהם אינו קרוב בגודלו למחשבים המובילים בעולם.

מה זאת קוונטום משיינס, והאם היא חברה ישראלית? כן – חברה ישראלית שהוקמה ב-2018 בידי שלושה חוקרי פיזיקה ממכון ויצמן, שמייצרת מערכות בקרה חשמליות (לא מחשבים קוונטיים בעצמה) שמפעילות קיוביטים. לפי הערכת החברה, המערכות שלה נמצאות אצל יותר ממחצית מהגופים בעולם שמפתחים מחשבים קוונטיים, והיא גייסה 170 מיליון דולר בפברואר 2025 לפי שווי של 700 מיליון דולר.

מה בדיוק הוכיח שבב הקוונטים וילו של גוגל, במילים פשוטות? הוא הוכיח לראשונה שככל שמגדילים מערך קיוביטים בצורה נכונה, שיעור השגיאות דווקא יורד באופן אקספוננציאלי במקום לגדול – עיקרון שנקרא "תיקון שגיאות מתחת לסף", שרדפו אחריו כמעט 30 שנה. באוקטובר 2025 הריץ עליו גוגל גם חישוב שלטענתה מספק יתרון קוונטי בר-אימות מול מחשבי-על קלאסיים.

למה ישראל לא בנתה מחשב קוונטי גדול כמו ארה"ב או סין? בעיקר בגלל פערי קנה מידה עצומים בהשקעה: תקציב יוזמת הקוונטים הלאומית של ישראל מאז 2018 עומד על כ-390 מיליון דולר בסך הכול, בעוד סין וארה"ב משקיעות יחד עשרות מיליארדי דולרים, וסבב גיוס בודד של חברה כמו פסיקוונטום האמריקאית (מיליארד דולר בספטמבר 2025) גדול מכלל התקציב הישראלי. במקום זאת ישראל בחרה להתמקד בשכבת התוכנה ובקרת החומרה, שבה היא כבר מובילה עולמית.

מקורות

1. Forbes (Gil Press) – "After Google, Microsoft Breakthroughs, Quantum Machines Raises $170M", 25.2.2025. קישור
2. The Quantum Insider – "Quantum Machines Raises $170 Million as Its Customer Base Exceeds 50% of Companies Developing Quantum Computers", 25.2.2025. קישור
3. GlobeNewswire/Classiq – "Classiq Raises $110M in Largest-Ever Quantum Software Funding Round", 12.5.2025. קישור
4. SiliconANGLE – "Quantum software startup Classiq raises new funding from AMD, Qualcomm", 13.11.2025. קישור
5. GlobeNewswire/Classiq – "Classiq Dramatically Accelerates Hybrid Quantum Application Development... with NVIDIA CUDA-Q", 16.3.2026. קישור
6. Calcalist/CTech – "Israel puts another $33 million behind its quantum computing ambitions", 18.7.2022. קישור
7. Quantum Computing Report – "Israel Innovation Authority Providing 115 Million NIS ($32.6M USD) for Developing Israeli QC Technology". קישור
8. Quantum Machines – "Quantum Machines Opens the Israeli Quantum Computing Center", יוני 2024. קישור
9. Forbes (Gil Press) – "See The Future Data Center At The Israeli Quantum Computing Center", 8.7.2024. קישור
10. Calcalist/CTech – "Israel launches its first domestically built quantum computer", 16.12.2024. קישור
11. Ynet – דיווח על חנוכת WeizQC, מחשב הקוונטים בן 5 הקיוביטים של מכון ויצמן. קישור
12. The Times of Israel – "Israel earmarks NIS 100 million for national quantum computing R&D infrastructure", 20.7.2026. קישור
13. The Quantum Insider – "Israel Launches National Quantum Computing Infrastructure", 20.7.2026. קישור
14. Calcalist/CTech – "Israel's quantum boom: Startups hit $500 million in funding in 2025". קישור
15. Google Research Blog – "Making quantum error correction work", 9.12.2024. קישור
16. The Quantum Insider – "Google Quantum AI: New Quantum Chip Outperforms Classical Computers and Breaks Error Correction Threshold", 9.12.2024. קישור
17. Google Blog – "Our Quantum Echoes algorithm is a big step toward real-world applications for quantum computing", 22.10.2025. קישור
18. IBM Quantum Blog – "IBM lays out clear path to fault-tolerant quantum computing". קישור
19. The Quantum Insider – "Engineering Fault Tolerance: IBM's Modular, Scalable Full-Stack Quantum Roadmap", 12.6.2025. קישור
20. Science (AAAS) – "Debate erupts around Microsoft's blockbuster quantum computing claims". קישור
21. The Register – "Microsoft quantum breakthrough claims labeled 'unreliable' and 'essentially fraudulent'", 12.3.2025. קישור
22. The Quantum Insider – "Sources: PsiQuantum Raising $750 Million...", 25.3.2025. קישור
23. PsiQuantum – "PsiQuantum Raises $1 Billion to Build Million-Qubit Scale, Fault-Tolerant Quantum Computers". קישור
24. US-China Economic and Security Review Commission – "Vying for Quantum Supremacy: U.S.-China Competition in Quantum Technologies", נובמבר 2025. קישור
25. McKinsey & Company – "The Year of Quantum: From concept to reality in 2025". קישור
26. European Commission – "Quantum Europe Strategy", 2.7.2025. קישור
27. Calcalist/CTech – ניר מינרבי (מנכ"ל קלאסיק), טור דעה על אסטרטגיית הקוונטים הישראלית. קישור
28. The Quantum Insider – "TQD Exclusive Interview: Quantum Machines CEO, Itamar Sivan". קישור