Skip to content
עסקים

30,000 דירות בלי חוק אחד: איך דירות הנופש משנות את שוק השכירות בישראל

בישראל פועלות אלפי דירות נופש להשכרה לטווח קצר ב-Airbnb ובוקינג, בלי חוק ארצי שמסדיר אותן. בתי המשפט קובעים את הכללים בעצמם, ושכר הדירה בשכונות המבוקשות עולה.

מאת: מערכת ישראל טיימס
30,000 דירות בלי חוק אחד: איך דירות הנופש משנות את שוק השכירות בישראל

בבניין שלום עליכם 46 בתל אביב, בעל דירה השכיר אותה דרך Airbnb ובוקינג כמעט כמלון – אורחים נכנסים ויוצאים כל כמה ימים, מזוודות במעלית, מפתחות בקופסאות קוד. השכנים פנו לעירייה, העירייה פנתה לבית המשפט, ובית משפט השלום בתל אביב הוציא נגד בעל הדירה צו מניעה קבוע, בקביעה שמדובר בעסק של "דירת מלונית" בתוך אזור מגורים בלי רישוי. התיק הזה לא נולד מתוך חוק שנועד לדירות נופש – כי חוק כזה פשוט לא קיים בישראל. הוא נולד מתוך דיני תכנון ובנייה כלליים, רישוי עסקים ופסיקה שמצטברת מקרה אחר מקרה. וזה לא מקרה בודד: גם בית המשפט העליון נדרש לאותה שאלה, בתיק נפרד מחדרה (רע"פ 48804-06-25), ודחה באופן מפורש את הטענה שבהיעדר חוק מפורש, אין בעיה להשכיר דירת מגורים לתיירים כאילו הייתה מלון.

נכון למאי 2025, בתל אביב בלבד מוצעות להשכרה לטווח קצר בין כ-8,500 ל-10,000 דירות באמצעות Airbnb ובוקינג, לפי דיווח שפרסם אתר Bizportal. לפני המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, עמד המספר הארצי המוערך על כ-30,000 דירות כאלה, כ-18,000 מתוכן בתל אביב בלבד – מספר שצנח משמעותית מאז, בין היתר בשל קריסת התיירות הנכנסת. התמונה הזו ממחישה שוק שגדל במשך יותר מעשור כמעט בלי שום מסגרת חוקית ארצית שנועדה לו, ושבו התשואה הגבוהה שאפשר להרוויח מדירה אחת – לפי Calcalist, 40%-130% יותר משכירות ארוכת טווח, ולפי כלל אצבע של מנהלי נכסים שמצטט Bizportal, פי 2-3 – מתנגשת ישירות עם מצוקת הדיור של השוכרים הרגילים באותן שכונות.

אין חוק אחד – אז מי קובע את הכללים?

בישראל, בניגוד לרוב המדינות שהפכו את ההשכרה הקצרה לתעשייה מוסדרת, אין שום חוק ארצי ייעודי שמגדיר מה זו דירת נופש, מי מורשה להפעיל אותה ואילו היתרים דרושים. התחום מתנהל כולו על בסיס דינים כלליים: חוק התכנון והבנייה, שמחייב "היתר לשימוש חורג" כדי להפעיל עסק דמוי-מלון בתוך מבנה שהוגדר למגורים; צו רישוי עסקים, שמחייב רישיון עסק רק כאשר אותו בעל נכס מפעיל ארבע יחידות ומעלה באותה כתובת – כך שמשכיר בודד עם דירה אחת כלל לא נכנס לחובת רישוי הזו; ופסיקה אזרחית ומנהלית שמצטברת תיק אחר תיק. בפסק הדין בעניין חדרה, בית המשפט העליון קבע כי השכרת דירות מגורים לתיירים לטווחי זמן קצרים היא שימוש שאינו תואם את ייעוד המגורים, ודחה את הטענה שבהיעדר הוראת חוק מפורשת, הפעילות מותרת כברירת מחדל – קביעה שמצטרפת לפסיקות קודמות של בתי משפט מחוזיים ברוח דומה.

מעבר לדיני התכנון, גם דיני הקניין נכנסים לתמונה: ועדי בתים משותפים פנו לממונה על בתים משותפים – גוף שמוסמך לדון בסכסוכי תקנון בסמכות מקבילה לבית משפט שלום – כדי לאכוף סעיפי תקנון שמגבילים שימוש ל"מטרות מגורים" בלבד. בתקדים מתל אביב, נקבע כבר ב-2018 שדירה תיחשב "למגורים" רק אם הדייר שוהה בה ברציפות כמגורי קבע, ולכן השכרה יומית דרך Airbnb ובוקינג מפרה סעיף תקנון כזה, גם אם אין בו איסור מפורש על "Airbnb" בשמו. במקרים שבהם התקנון שותק, לבעלי דירות באותו בניין נותרת האפשרות לכנס אסיפה כללית ולאשר ברוב מיוחד תיקון תקנון שאוסר על השכרה לטווח קצר באופן מפורש.

למה גם רשות המיסים מתקשה להחליט איך למסות את זה?

רשות המיסים מתייחסת להכנסה מדירת נופש כהכנסה מעסק, לא כהכנסה משכירות רגילה – ולכן פטור השכירות המוכר למשכירי דירות מגורים לטווח ארוך, שמאפשר מסלול מס מופחת על הכנסה חודשית נמוכה מתקרה מסוימת, פשוט לא חל. כל שקל הכנסה מדירת נופש מתחייב במס לפי מדרגות המס השוליות של בעל הנכס, בניכוי הוצאות מוכרות כמו דמי תיווך לפלטפורמה, ניקיון וכביסה. גם מי שמרוויח מדירה אחת בלבד מתחת לכמה אלפי שקלים בחודש, ברגע שההכנסה הזו מסווגת כהכנסה מעסק, חייב בפתיחת תיק עוסק ובדיווח שנתי. לפי עמוד התמיכה הרשמי של Airbnb, בארצות הברית החברה מנכה מס הכנסה במקור רק כשה-IRS מחייב זאת – ומאחר שאין בישראל חובה חוקית מקבילה, הדיווח לרשות המיסים מוטל בפועל כולו על המשכיר עצמו.

גם רמת המע"מ שצריכה לחול על הכנסה כזו נתונה במחלוקת בין אנשי מקצוע: חלקם סבורים שהשכרה לתיירים זרים צריכה להיות פטורה ממע"מ כמו בתי מלון מורשים, בעוד שרשות המיסים בפועל נוהגת להתייחס לרוב המשכירים הפרטיים כחייבים במע"מ מלא ובחובת רישום כ"עוסק מורשה". תקרת הפטור לעוסק פטור, שמתעדכנת כל שנה, עומדת על 122,833 שקל בשנת המס 2026 – אבל רוב המשכירים בדירת נופש אחת חוצים את התקרה הזו בקלות כבר בכמה חודשי השכרה בתעריף הממוצע בתל אביב, שיכול להגיע ל-700 שקל ומעלה ללילה במרכז העיר. ביקורת שביצעה רשות המיסים על 58 נכסים להשכרה קצרת-טווח בתל אביב, בירושלים, בחיפה ובאילת מצאה ששליש מהבעלים לא דיווחו כלל על ההכנסה, חלקם בטענה שלא ידעו שהם מחויבים בכך. הצעה לתיקון בחוק ההסדרים, שתוארה כ"לא סופית" בסיכום שינויי מיסוי לשנת 2026 שפרסמו רואי חשבון העוסקים בתחום, מבקשת לחייב את הפלטפורמות עצמן לדווח לרשות המיסים על כל משכיר שביצע 10 עסקאות או יותר בשנה, או שהרוויח מעל 8,000 שקל בשנה.

חזית בניין מגורים ישן בתל אביב עם תיבות קוד דיגיטליות לכניסה עצמית מותקנות לצד הדלתות

האם דירות נופש באמת מעלות את שכר הדירה?

בישראל עצמה לא נמצא מחקר אקדמי או מחקר רשמי של בנק ישראל או מרכז טאוב שמכמת ישירות כמה דירות נופש מעלות את שכר הדירה בשכונה נתונה – חור מחקרי בפני עצמו. אבל המחקר הבין-לאומי בנושא עשיר ועקבי בכיוון אחד: בברצלונה, מחקר שהוצג בסמינר של בנק ספרד ב-2019 ובדק את העיר בין 2012 ל-2016 מצא שעלייה ממוצעת של 54 מודעות Airbnb בשכונה הביאה לעלייה ממוצעת של כ-1.9% בשכר הדירה באותה שכונה, ועד כ-7% בעשירון השכונות עם החשיפה הגבוהה ביותר לדירות נופש; באותו מחקר, מחירי העסקאות למכירה עלו בכ-5.3% בממוצע. בניו יורק, מחקר של בארון, קונג ופרוספריו מצא שעלייה של 10% במספר מודעות Airbnb בשכונה מתורגמת לעלייה של כ-0.42% בשכר הדירה וכ-0.76% במחירי המכירה, אפקט שמתחזק בשכונות עם היצע דירות מצומצם וביקוש גבוה, ונחלש בשכונות עם שיעור בעלי דירות גבוה. בפורטוגל, מחקר שפורסם ב-2021 בכתב העת Regional Science and Urban Economics מצא שבליסבון ובפורטו, עלייה של נקודת אחוז אחת בנתח ה-Airbnb של רובע מסוים נלווית לעלייה של כ-3.2% במחירי הדיור באותו רובע.

בישראל, שבה שכר הדירה הממוצע לשוכר חדש כבר עולה בחדות גם בלי קשר לדירות נופש – כפי שתואר בכתבה קודמת על "קנס המעבר" שמשלמים שוכרים חדשים בשוק השכירות – הנתח הגבוה במיוחד של דירות נופש בשכונות מבוקשות בתל אביב הוא בדיוק סוג הדפוס שהמחקר הבין-לאומי מקשר לעליות מחיר: לפי השוואה שפרסם Calcalist במאי 2019, בשכונת כרם התימנים בתל אביב הוערך שיעור ההשכרות ב-16% לפחות מכלל הדירות, ובנווה צדק כ-8% – לעומת שכונות ה-Airbnb האינטנסיביות ביותר בניו יורק לפי אותה השוואה, 1.6% בוויליאמסבורג בברוקלין ו-1.1% במנהטן התחתית. מחקר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, שבדק נתוני ינואר 2018, מצא בנפרד שכ-19% מבעלי הדירות הפעילות בתל אביב (721 מתוך 3,727) החזיקו יותר מדירת נופש אחת, ואילו בירושלים שיעורם הגיע ל-24% – כלומר כחמישית עד כרבע מהשוק כבר מופעל בידי בעלי נכסים מרובי-דירות, לא רק על ידי דיירים שמשכירים חדר פנוי מדי פעם.

גרף המראה את היחס בין מספר דירות הנופש למספר חדרי המלון בערים נבחרות בישראל לפי נתוני ינואר 2018: תל אביב 106 אחוז, בת ים 206 אחוז, חיפה 44 אחוז, נתניה 33 אחוז, ירושלים 26 אחוז, אילת 7 אחוז וטבריה 4 אחוז

מה עשו העיריות, ולמה כלום לא השתנה באמת?

עיריית תל אביב-יפו מנסה כבר כמה שנים להטיל על דירות שמושכרות לטווח קצר ארנונה בתעריף מלונאי: צו מ-2019 קבע 120.89 שקל למטר רבוע לדירות Airbnb, יותר מפי שניים מהתעריף הממוצע למגורים, 52.20 שקל; הצעה מ-2022 ביקשה להעלות את התעריף ל-129.53 שקל. אך העירייה נתקלת בקושי משפטי ממשי: אין לה כלים חוקיים להיכנס לדירה פרטית ולקבוע בוודאות אם היא מושכרת כעסק, וצו רישוי העסקים מגדיר "עסק" רק מארבע יחידות ומעלה של אותו בעלים – כך שרוב המשכירים הקטנים נשארים מחוץ לטווח הפיקוח. בירושלים, לפי אותו מחקר של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, פעלו ב-2018 כ-2,792 דירות נופש מול כ-10,741 חדרי מלון בעיר. באילת, לפי אותם נתונים שמוצגים בגרף, פעלו כ-812 דירות נופש מול כ-11,000 חדרי מלון – יחס נמוך משמעותית מזה של תל אביב ובת ים.

בסוף 2021 הציעה הממשלה, כחלק ממתווה דיור רחב, לאסור לגמרי השכרת דירות מגורים לתיירים באזור גוש דן ובירושלים, במטרה להחזיר כ-13,000 דירות לשוק השכירות הרגיל, כ-9,000 מהן בגוש דן. התאחדות המלונות תמכה בהצעה, שראתה בדירות הנופש תחרות לא הוגנת שלא כפופה לאותם היטלים ורגולציה. יזמים בתחום הזהירו שאיסור גורף יפגע בעיקר במפעילים קטנים ויחזק דווקא את השחקנים הגדולים ביותר בשוק, ו-Calcalist דיווח בזמנו שההצעה גובשה בלי תיאום עם משרד התיירות ובלי בחינת השלכותיה על מחירי התיירות. ההצעה הזו, ככל שמצאנו, לא הבשילה לחוק שעבר בכנסת.

כל זה קורה על רקע תלות כבדה של ישראל בתיירות שעדיין לא התאוששה מהמלחמה: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מכ-3.01 מיליון כניסות תיירים ב-2023 צנח המספר לכ-962 אלף בלבד ב-2024 – ירידה של כ-68% – והתאושש חלקית ב-2025 לפי נתונים שפרסם Forbes בינואר 2026, אך עדיין נותר הרחק מתחת לרמת 2023. ההתאוששות הזו נחלשה מחדש במהלך 2026: לפי דיווח מאוחר יותר של IAS.co.il על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חודש מאי 2026 הסתכם ב-64,400 כניסות תיירים בלבד, ירידה של כ-83% לעומת מאי 2023, וחמשת החודשים הראשונים של 2026 הסתכמו ב-356,400 כניסות בלבד, ירידה של כ-37% לעומת התקופה המקבילה ב-2025. איגוד דירות האירוח לטווח קצר בישראל (ISTRA), שהוקם ב-2021 ולטענתו מהוות דירות הנופש כ-15% מכושר האכסון התיירותי בישראל במחיר הנמוך בכ-20% עד 30% ממלון, טוען שבתוך 48 שעות מתחילת המלחמה באוקטובר 2023 אכלסו דירות נופש כ-15,000 מפונים – הערכה של האיגוד עצמו; דיווח עצמאי יותר של TheMarker מנובמבר 2023 ציטט נתון שמרני יותר של כ-3,000 מפונים שהתאכסנו בדירות כאלה, בעוד הממשלה ניסתה להוריד את התשלום שהוסכם עליו מול בעלי הדירות. הפער בין שתי ההערכות ממחיש כמה קשה לכמת תעשייה שאף גוף ממשלתי לא מנהל עבורה מרשם מרכזי.

איך מדינות אחרות פתרו בעיה שישראל עדיין לא נגעה בה?

בניגוד לישראל, כמה מהערים הגדולות בעולם שהתמודדו עם גידול מהיר בדירות נופש כבר הגיעו לכללים מחייבים וברורים. בברצלונה הודיע ראש העיר חאומה קולבוני ביוני 2024 על תוכנית לא לחדש אף אחד מיותר מ-10,000 רישיונות הדיור התיירותי הקיימים בעיר עד שיפקעו, כך שכל הדירות האלה ייאסרו לשימוש תיירותי עד נובמבר 2028 בלי יוצא מן הכלל; בית המשפט החוקתי הספרדי דחה במרץ 2025 את העתירה שהגיש מפלגת העם השמרנית נגד המתווה, בקביעה שבעלות על דירה אינה כוללת אוטומטית זכות להשכיר אותה לתיירים. ממשלת ספרד, בנפרד, הטילה על Airbnb בדצמבר 2025 קנס של כ-64.05 מיליון יורו בגין פרסום של יותר מ-65,000 מודעות בלי מספר רישוי תיירותי תקף או עם מספרי רישוי שלא תאמו את המרשם הרשמי.

בפריז, מועצת העיר הצביעה בדצמבר 2024 על הפחתת מכסת הלילות להשכרת דירת מגורים ראשית מ-120 ל-90 בשנה, בתוקף מתחילת 2025, במסגרת "חוק לה-מר" הארצי; חריגה חשופה לקנס של עד 15,000 יורו, ושימוש בלתי חוקי – עד 100,000 יורו. באמסטרדם, מכסת הלילות השנתית צומצמה מ-60 ל-30 לילות בהחלטה מ-2018 שנכנסה לתוקף ב-2019, ובמרכז העיר ובשכונת דה-פיימפ היא הוחמרה עוד יותר, ל-15 לילות בשנה, בתוקף מאפריל 2026. בניו יורק, מאז תחילת אכיפת "חוק מקומי 18" בספטמבר 2023, מספר מודעות ה-Airbnb הפעילות בעיר (להשכרות של פחות מ-30 לילות) צנח מכ-21,900 לכ-3,700 בתוך שנה, ירידה של כ-83% – אם כי חלק ניכר מהדירות לא נעלם מהשוק אלא פשוט עבר להשכרות של 30 לילות ומעלה, שאינן כפופות לחוק.

בהשוואה לכל אלה, ישראל נותרת המדינה שמנהלת את אחד מהשווקים הגדולים בעולם מסוג הזה – עם נתח Airbnb שדווח בעבר כגבוה פי כמה מניו יורק ומרוב הערים האירופיות – בלי שום רף לילות, בלי מסגרת רישוי ארצית ובלי מרשם מרכזי, ומשאירה את מילוי הפער לבתי המשפט, פסיקה אחת בכל פעם.

שאלות ותשובות

האם מותר להשכיר דירה דרך Airbnb בישראל? אין איסור גורף, אבל אין גם היתר מפורש בחוק. בתי משפט, לרבות בית המשפט העליון, קבעו שהשכרת דירת מגורים לתיירים לטווח קצר היא שימוש שאינו תואם את ייעוד המגורים ודורש היתר לשימוש חורג; תקנון בית משותף שמגביל שימוש ל"מגורים" עשוי גם הוא לאסור זאת.

איך ממסים הכנסה מדירת נופש? רשות המיסים מתייחסת להכנסה כזו כהכנסה מעסק, לא כהכנסה משכירות רגילה, כך שהיא מתחייבת במס משקל ראשון לפי מדרגות המס של בעל הדירה, בניכוי הוצאות. בעל דירה שמרוויח יותר מתקרת העוסק הפטור השנתית (122,833 שקל לשנת 2026) מחויב בפתיחת תיק עוסק מורשה ובדיווח שוטף.

האם דירות נופש מעלות את שכר הדירה בשכונה? מחקר ישראלי ייעודי לא נמצא, אבל מחקרים בברצלונה, בניו יורק ובפורטוגל מצאו קשר עקבי בין ריכוז גבוה של דירות נופש בשכונה לעלייה בשכר דירה ובמחירי מכירה, שמתחזק בשכונות עם היצע דיור מצומצם.

האם יש הגבלה על מספר הלילות שמותר להשכיר דירה בישראל? לא קיימת מכסת לילות ארצית כמו בפריז (90 לילות) או באמסטרדם (15 לילות). עיריות בישראל ניסו בעבר להציע הגבלות דומות או ארנונה בתעריף מלונאי, אך ללא מסגרת חוקית ארצית שמאשרת זאת באופן גורף.

מקורות

  1. Bizportal, הרצי אהרון – כתבה על היקף דירות הנופש בתל אביב ובישראל, 12 במאי 2025. https://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/20016764
  2. Globes – דיווח על פסיקת בית המשפט העליון בעניין חדרה (רע"פ 48804-06-25) ועל פסק הדין בתיק שלום עליכם 46 בתל אביב, עודכן 29 בדצמבר 2025. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001529956
  3. TheMarker – על תקדים הממונה על בתים משותפים בתל אביב בעניין תקנון והשכרה לטווח קצר, 22 באוקטובר 2018. https://www.themarker.com/realestate/2018-10-22/ty-article/0000017f-e358-d38f-a57f-e75a89270000
  4. מכון ירושלים למחקרי מדיניות, עומר יניב וישראל קמחי – "נכסים להשכרה קצרת טווח לתיירים בישראל ובעולם", 2019 (נתונים מינואר 2018). https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2019/09/Pub_512_נכסים-להשכרה_Omer_yaniv_2019_web.pdf
  5. Calcalist, נמרוד בוזו – השוואת תל אביב לניו יורק ולערים אירופיות בהיקף דירות הנופש, 13 במאי 2019. https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3761967,00.html
  6. Garcia-López MÀ, Jofre-Monseny J, Martínez-Mazza R, Segú M – מחקר על השפעת Airbnb על שוק הדיור בברצלונה, הוצג בסמינר בנק ספרד, דצמבר 2019. https://www.bde.es/f/webpi/SES/seminars/2019/Fich/sie20191210.pdf
  7. Barron K, Kung E, Proserpio D – "The Sharing Economy and Housing Affordability: Evidence from Airbnb", 2017/2021 (כפי שמצוטט במחקר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, מקור 4 לעיל).
  8. Franco SF, Santos CD – "The impact of Airbnb on residential property values and rents: Evidence from Portugal", Regional Science and Urban Economics, 2021. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0166046221000272
  9. Walla Nadlan – על ביקורת רשות המיסים על 58 נכסים להשכרה קצרת-טווח בתל אביב, בירושלים, בחיפה ובאילת. https://nadlan.walla.co.il/item/2974252
  10. Calcalist – על מתווה הדיור הממשלתי מ-31 באוקטובר 2021 ותגובת ענף המלונאות, 2 בנובמבר 2021. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/by34h6t8y
  11. IAS.co.il, מוטי ורסס – "המלחמה כמנוע לחקיקה לדירות הנופש להשכרה לטווח קצר", 1 בדצמבר 2023. https://www.ias.co.il/?p=149198 ; TheMarker – דיווח על מספר המפונים ומחיר ההתקשרות עם המדינה, 20 בנובמבר 2023. https://www.themarker.com/realestate/2023-11-20/ty-article/0000018b-edbc-ddc3-afdb-fdfd3d260000
  12. Euronews – על קנס רשות הצרכנות הספרדית נגד Airbnb, 15 בדצמבר 2025. https://www.euronews.com/travel/2025/12/15/spain-fines-airbnb-65-million-why-the-government-is-cracking-down-on-illegal-rentals ; Euro Weekly News, 7 באוקטובר 2025 – על תוכנית ביטול רישיונות הדיור התיירותי בברצלונה עד 2028. https://euroweeklynews.com/2025/10/07/barcelona-declares-war-on-airbnb-10000-holiday-homes-to-vanish-by-2028/ ; Catalan News – על דחיית העתירה החוקתית נגד המתווה, 14 במרץ 2025. https://www.catalannews.com/society-science/item/barcelona-mayor-welcomes-constitutional-court-ruling-on-tourist-apartment-restrictions
  13. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (באמצעות אתר הממשלה) – "כניסות תיירים לישראל, דצמבר 2024 – סיכום שנת 2024" (3,010.1 אלף כניסות תיירים ב-2023 מול 961.7 אלף ב-2024, ירידה של כ-68%). https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/visitors-and-tourists-2024/he/tourist-arrivals-december-2024.pdf ; Forbes, מייקל גולדשטיין – על התאוששות התיירות הנכנסת לישראל ב-2025, 11 בינואר 2026. https://www.forbes.com/sites/michaelgoldstein/2026/01/11/with-13-million-visitors-tourism-to-israel-began-recovery-in-2025/
  14. IAS.co.il – "צילום רנטגן של משבר: צניחה של כ-85% בכניסות תיירים במאי 2026", 2026. https://www.ias.co.il/?p=188411
  15. amir-cpa.net – "שינויי מס 2026: כל חוקי המס החדשים והצפויים, כולל חוק ההסדרים 2026", פורסם 16 בינואר 2026 ועודכן 7 באפריל 2026. https://www.amir-cpa.net/post/שינויי-מס-2026-כל-חוקי-המס-החדשים-והצפויים-כולל-חוק-ההסדרים-2026 ; Bizportal – על תקרת העוסק הפטור לשנת 2026 (122,833 שקל). https://www.bizportal.co.il/guides/news/article/20039167
  16. Airbnb – "Taxes and tax withholding", דף תמיכה רשמי (מדיניות הניכוי במקור, מותנית בחוק מקומי מחייב). https://www.airbnb.com/help/article/3375
  17. Calcalist – על צו הארנונה המיוחד לדירות Airbnb בתל אביב (120.89 שקל למ"ר מול 52.20 שקל למ"ר למגורים), 28 בינואר 2019. https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3755119,00.html ; Globes – על הצעה מאוחרת יותר להעלאת התעריף ל-129.53 שקל למ"ר, 8 באוגוסט 2022. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001420595
  18. SeLoger – על הפחתת מכסת הלילות בפריז מ-120 ל-90 לפי "חוק לה-מר", בתוקף מ-1 בינואר 2025, והקנסות על חריגה. https://edito.seloger.com/conseils-d-experts/reglementations/de-120-90-nuitees-conseil-de-paris-renforce-reglementation-anti ; NL Times – על הקשחת מכסת הלילות באמסטרדם ל-15 לילות באזורי המרכז, בתוקף מאפריל 2026, 11 במרץ 2025. https://nltimes.nl/2025/03/11/amsterdam-slashing-home-holiday-rentals-15-nights-per-year-two-popular-areas
  19. Skift – על ירידת מספר מודעות ה-Airbnb הפעילות בניו יורק בעקבות "חוק מקומי 18", מ-21,900 ל-3,700 תוך שנה. https://skift.com/?p=704417