Skip to content
בריאות

עגבת קפצה ב-120%, כלמידיה וזיבה דווקא נסוגו: הפרדוקס המבלבל של מחלות המין בישראל

אבחוני עגבת בישראל זינקו ב-120% תוך ארבע שנים ואצל נשים אף ב-160%, אבל ארבע מחלות מין נפוצות אחרות דווקא ירדו בכ-20% באותה תקופה בדיוק. מה מסביר את הפרדוקס?

מאת: מערכת ישראל טיימס
עגבת קפצה ב-120%, כלמידיה וזיבה דווקא נסוגו: הפרדוקס המבלבל של מחלות המין בישראל

בכנס רפואי של חברת התרופות MSD בסוף 2025 עלתה לבמה פרופ' גליה רהב, מנהלת המכון למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, והציגה שקף אחד שסיכם בעיה שלמה: בין ינואר-ספטמבר 2023 לאותה תקופה ב-2025 קפץ מספר אבחוני העגבת בישראל מ-565 ל-1,078 – עלייה של כ-90%. כלמידיה זינקה מ-711 ל-1,921 מקרים, עלייה של כ-170%. וזיבה, המחלה שנחשבה פעם לשולית יחסית, טיפסה מ-460 ל-1,755 מקרים – עלייה של כ-280%. שלוש מחלות, שלושה גרפים שכולם מצביעים לאותו כיוון.

ואז, בתוך חצי שנה, הגיע נתון שהפך את הסיפור על פיו. דו"ח פנימי של קופת חולים מכבי, שפורסם ביוני 2026, השווה את ינואר-מאי 2026 ישירות לינואר-מאי 2022 – ומצא שאבחוני עגבת המשיכו לטפס בחדות (עלייה של כ-120% מאז 2022), אבל ארבע מחלות מין נפוצות אחרות (כלמידיה, זיבה, מיקופלזמה גניטליום וטריכומונס) דווקא ירדו יחד בכ-20% באותה השוואה בדיוק – מכ-3,100 בדיקות חיוביות ב-2022 לכ-2,500 ב-2026. זאת לא ירידה כללית במחלות מין. זו התפצלות: מחלה אחת ממשיכה להתפרע בזמן שהאחרות, שהיו איתה עד עכשיו באותו כיוון, פתאום פנו לכיוון ההפוך.

עשור של זינוק שהתחיל הרבה לפני 2025

הקפיצה של 2023-2025 היא לא אירוע חד-פעמי – היא הנקודה האחרונה בקו מגמה ארוך בהרבה. לפי משרד הבריאות, כפי שצוטט ב-Ynet, מספר אבחוני העגבת השנתיים בישראל עמד על פחות מ-50 מקרים בלבד ב-2010 – ותוך פחות משני עשורים טיפס פי עשרה. נתוני מעריב, שמבוססים אף הם על משרד הבריאות, מציגים את המגמה הזאת בפירוט שנתי: 323 מקרים ב-2017, 682 ב-2020, 777 ב-2021, ירידה זמנית ל-610 ב-2022 ואז זינוק נוסף של 30% ל-801 ב-2023. במילים אחרות: מה שנראה כמו "מגפה חדשה" הוא בעצם המשך ישיר של מגמה שרצה כבר יותר מעשור, והתאוצה שלה רק התגברה.

התמונה דומה, גם אם פחות דרמטית, כשמסתכלים אחורה על גל קודם: מחקר משנת 2003 בכתב העת Sexually Transmitted Infections, שמבוסס על נתוני משרד הבריאות, תיעד ירידה בשיעור הזיבה בישראל מ-40 מקרים לכל 100 אלף תושבים ב-1970 עד שפל של 0.74 ב-1997 – ואז זינוק חזרה ל-13.8 ל-100 אלף עד 2001. כבר אז הראו החוקרים ששינוי בהתנהגות המינית בלבד אינו מסביר התפרצות מחדש כזאת. המשפט הזה, כפי שנראה בהמשך, רלוונטי היום לא פחות משהיה לפני עשרים שנה.

לא רק גברים, לא רק תל אביב

מחלות המין בישראל תמיד היו קשורות בעיקר לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים, ולריכוז גיאוגרפי חד באזור תל אביב – שם ממוקמים רוב הרופאים המורשים לרשום תרופה מונעת ל-HIV (PrEP) ורוב מרפאות הבדיקה האנונימיות. אבל הנתונים העדכניים מראים תמונה שמתרחבת. דו"ח מכבי מיוני 2026 מצא שבין אבחוני העגבת שזינקו ב-120% בארבע שנים, העלייה בקרב נשים – 160% – הייתה חדה אף יותר מהעלייה בקרב גברים, שעמדה על כ-90%. ד"ר שירלי שפירא בן-דוד, מנהלת השירות למחלות זיהומיות במכבי, ציינה שאחת הבעיות המרכזיות היא שרמת החשד הרפואי לעגבת עדיין נמוכה אצל חלק גדול מהרופאים. מחלה שנחשבה במשך שנים לנדירה ול"שייכת" לאוכלוסייה מוגדרת קשה יותר לאבחן כשהיא מתחילה להופיע אצל מטופלים שלא מתאימים לפרופיל המוכר.

ד"ר שרון אלרעי פרייס, לשעבר ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמרה בעבר שבשנים האחרונות נרשמת עלייה בשכיחות העגבת גם בקרב נשים וגברים הטרוסקסואלים בישראל, כולל מקרים של סיבוכים במהלך היריון – תזכורת לכך שמחלה שמטופלת בפשטות באנטיביוטיקה בשלב מוקדם עלולה, כשהיא לא מאובחנת, לעבור מאם לעובר.

התרופה שמנצחת ב-HIV – ומבלבלת בכל השאר

יש כאן פרדוקס שני, עמוק יותר מהראשון. בזמן שמחלות המין הבקטריאליות מזנקות, נתוני ה-HIV בישראל דווקא משתפרים בעקביות. לפי דיווחים מ-2025, בשנת 2024 אובחנו בישראל 315-317 נשאים חדשים (בהתאם למקור) – ירידה של 22% לעומת 2023, שיעור תחלואה שירד מ-4.1 ל-3.2 מקרים לכל 100 אלף תושבים, השנה השלישית ברציפות של ירידה, והרמה הנמוכה ביותר מאז 2015. גם בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים – האוכלוסייה שנפגעה הכי קשה מ-HIV מבחינה היסטורית – מספר האבחונים החדשים ירד בסך הכול: מ-147 ב-2017 ל-115 ב-2024, גם אם לא באופן רציף לחלוטין בדרך.

הסיבה המרכזית שרופאים בישראל מציינים לשיפור הזה היא הרחבת הגישה ל-PrEP – טיפול תרופתי יומי שמונע הדבקה ב-HIV ביעילות גבוהה מאוד, ונכנס לסל הבריאות הישראלי ב-2020. אבל כאן בדיוק הכשל: PrEP לא מגן מפני עגבת, זיבה, כלמידיה או כל מחלת מין בקטריאלית אחרת – רק מפני HIV. ד"ר אלרעי פרייס ציינה בעבר שדווקא בשנים שבהן הגישה ל-PrEP התרחבה, נרשם זינוק באבחוני מחלות מין אחרות – תצפית שמתיישבת עם השערה מוכרת בספרות הרפואית הבינלאומית: "פיצוי סיכון" (risk compensation), לפיה אנשים שמרגישים מוגנים מפני הסיכון האחד והחמור ביותר (HIV) עשויים לצמצם שימוש בקונדום, וכתוצאה מכך להיחשף יותר לזיהומים בקטריאליים שה-PrEP לא נועד למנוע.

האם המחלות באמת עולות, או שפשוט בודקים יותר?

יש כאן שאלה אמיתית שאי אפשר לדלג עליה: כמה מהעלייה היא זיהום אמיתי, וכמה היא תוצאה של בדיקה תכופה יותר? מטופלים שנוטלים PrEP נדרשים לביקורות תקופתיות שכוללות בדיקות שגרתיות למחלות מין נוספות – מה שאומר שהם נבדקים בתדירות גבוהה בהרבה מהאוכלוסייה הכללית. מחקר מודלים שפורסם בכתב העת PNAS בנובמבר 2025 בחן בדיוק את השאלה הזו וטען שעלייה בתדירות הבדיקות, בפני עצמה, יכולה להעלות את מספר האבחונים המדווחים גם אם ההדבקה בפועל לא עולה באותו קצב – מה שהחוקרים כינו "פרדוקס הבדיקה".

זו לא רק תיאוריה בינלאומית מרוחקת. אותו עיקרון עלה כבר במחקר הישראלי משנת 2003 שהוזכר קודם, שדחה הסבר של שינוי התנהגותי בלבד. במילים אחרות: חלק מהעלייה כנראה אמיתי, אבל חלק ממנו הוא כנראה תוצאה של מערכת בריאות שסוף-סוף מתחילה לתפוס מקרים שבעבר פשוט לא אובחנו – ואם כך, המספרים ה"מבהילים" הם למעשה סימן לשיפור באיתור, לא רק להידרדרות במצב.

התפנית הכי טרייה: לא כל מה שעולה ממשיך לעלות

תרשים עמודות: עלייה של כ-120% באבחוני עגבת מול ירידה של כ-20% בארבע מחלות מין אחרות, קופת חולים מכבי, ינואר-מאי 2022 מול 2026

וכאן חוזרים לנתון של מכבי מיוני 2026 – הנתון העדכני ביותר שיש כרגע. אם הקריאה הרגילה של המגמה הייתה "הכול ממשיך לעלות", ההשוואה הישירה בין ינואר-מאי 2022 לינואר-מאי 2026 מספרת סיפור מדויק יותר: עגבת ממשיכה לטפס בחדות, אבל כלמידיה, זיבה, מיקופלזמה גניטליום וטריכומונס יחד ירדו בכ-20% – מכ-3,100 בדיקות חיוביות ב-2022 לכ-2,500 ב-2026, גם אצל גברים וגם אצל נשים. זאת בדיוק העדות שמחזקת את "פרדוקס הבדיקה": אם העלייה הכללית הייתה נובעת רק מבדיקות תכופות יותר, היינו מצפים שכל המחלות יעלו יחד ואז ירדו יחד. העובדה שמחלה אחת ממשיכה להתפרץ בזמן שהאחרות נרגעות מרמזת שיש כאן משהו ביולוגי או התנהגותי ספציפי לעגבת – אולי זן עמיד יותר, אולי דפוסי הדבקה שונים, אולי פשוט שרשרת הדבקה שטרם נבלמה – ולא רק אפקט של יותר בדיקות.

איפה בודקים – ומה חדש בשטח

מי שרוצה לבדוק את עצמו לא חייב לחכות לתור בקופת חולים. הוועד למלחמה באיידס מקיים בקליניקה שלו בתל אביב בדיקות אנונימיות וחינמיות בימים ראשון עד חמישי, ומרפאת לוינסקי של משרד הבריאות, בשיתוף המרכז הגאה, מציעה שירות דומה בימי ראשון קבועים – חינם, מלבד בדיקת HIV מהירה שעולה 120 שקל. מרכזים נוספים פועלים בבתי החולים איכילוב, שיבא ומרכז רפואי העמק.

בצד הטכנולוגי, סטארט-אפ ישראלי בשם Kanso, שנוסד ב-2022, פיתח מכשיר המבצע בדיקת PCR ברמת דיוק מעבדתית לזיהוי כלמידיה וזיבה תוך כ-30 דקות בלבד – במקום ימים של המתנה לתוצאה שמעכבים טיפול ומאפשרים המשך הדבקה. אם אחת הבעיות המרכזיות שמזוהות שוב ושוב היא רמת חשד רפואי נמוכה וזמני אבחון ארוכים, כלים כאלה עשויים לחזק בדיוק את החוליה החלשה בשרשרת.

שאלות ותשובות

האם עגבת מסוכנת אם לא מטפלים בה? כן. עגבת שאינה מטופלת בשלביה המוקדמים עלולה להתקדם לשלבים מאוחרים הפוגעים במערכת העצבים, בלב ובאיברים נוספים, ואצל נשים בהיריון היא עלולה לעבור לעובר ולגרום לסיבוכים חמורים. עם זאת, בשלב מוקדם מדובר במחלה שמטופלת בהצלחה גבוהה באנטיביוטיקה סטנדרטית.

איפה אפשר להיבדק למחלות מין בישראל בחינם ובאנונימיות? הוועד למלחמה באיידס מציע בדיקות אנונימיות וחינמיות בקליניקה שלו בתל אביב בימים ראשון עד חמישי. מרפאת לוינסקי של משרד הבריאות, בשיתוף המרכז הגאה, מציעה שירות דומה בימי ראשון – חינם, מלבד בדיקת HIV מהירה (120 שקל) – וכן מרכזים בבתי החולים איכילוב, שיבא ומרכז רפואי העמק מציעים בדיקות למחלות מין.

האם PrEP מגן גם מפני מחלות מין נוספות מלבד HIV? לא. PrEP מונע הדבקה ב-HIV בלבד, ואינו מגן מפני עגבת, זיבה, כלמידיה או כל מחלת מין בקטריאלית אחרת. גורמי בריאות בישראל מציינים שדווקא בשנים שבהן התרחבה הגישה ל-PrEP, נרשמה גם עלייה באבחוני מחלות מין אחרות – ולכן שימוש בקונדום נותר חשוב גם למי שנוטל את התרופה.

למה יש עלייה במחלות מין אם יש היום יותר מודעות ובדיקות? מחקרים מצביעים על כך שחלק מהעלייה נובע דווקא משיפור באיתור: אנשים הנוטלים PrEP נבדקים באופן שגרתי ותכוף יותר מהאוכלוסייה הכללית, ולכן מקרים שבעבר לא היו מאובחנים כלל נתפסים כיום. נתוני 2026 העדכניים ביותר, שמראים ירידה בכמה מחלות מין תוך המשך זינוק בעגבת בלבד, תומכים בכך שהתמונה מורכבת יותר מ"עלייה גורפת" פשוטה.


מקורות

  1. עגבת: אבחוני עגבת בישראל וזינוק במחלות מין – מאקו, בהצגה של פרופ' גליה רהב בכנס MSD, 1 בינואר 2026.
  2. דו"ח משרד הבריאות: זינוק חד באבחוני עגבת בישראל – מעריב, 21 בינואר 2024.
  3. מחלות מין: הנתונים המדאיגים – Ynet.
  4. מכבי: זינוק של 120% באבחוני עגבת – וירידה במחלות מין אחרות – Ynet, יוני 2026.
  5. Maccabi data shows syphilis surge alongside drop in other STIs – Ynetnews, יוני 2026.
  6. ירידה של 22% באבחוני HIV חדשים בישראל ב-2024 – דבר, 2025.
  7. נתוני HIV חדשים לשנת 2024 – מאקו, 2025.
  8. מגמת ירידה באבחוני HIV בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים – Ynet.
  9. כמה מהנשאים בישראל אינם מודעים למצבם – Ynet.
  10. The fall and rise of gonorrhoea incidence in Israel – Sexually Transmitted Infections, 2003.
  11. Israel's national strategic plan for reducing sexually transmitted infections – Israel Journal of Health Policy Research, 19 באפריל 2017.
  12. Testing paradox may explain increased observed prevalence of bacterial STIs among MSM on HIV PrEP – PNAS, 4 בנובמבר 2025.
  13. סטארט-אפ ישראלי מפתח בדיקה מהירה למחלות מין – Ynet, ינואר 2025.
  14. מרכזי בדיקות HIV ומחלות מין בישראל – הוועד למלחמה באיידס.
  15. בדיקות למחלות מין – המרכז הגאה בתל אביב.