בערב יום הזיכרון של שנת 2025 פרצה שריפה בין אשתאול ללטרון, במורדות הרי ירושלים. תוך שעות התלקחו למעלה ממאה מוקדי אש שונים, מה שאילץ פינוי של יותר מ-10,000 תושבים, ושרפה כ-20,000 דונם – כשבעים אחוז משטחו של פארק קנדה נהרס. חמישה-עשר יום קודם לכן, במרחק נסיעה קצרה משם, שרפה אחרת כילתה כ-7,000 דונם יער. ראש שירותי הכבאות אמר בשידור חי כי מדובר, ככל הנראה, באחת השריפות הגדולות בתולדות המדינה.
הסצנה הזאת כבר קרתה פעם. בדצמבר 2010, בהר הכרמל, שרפה שנמשכה חמישה ימים הרגה 44 בני אדם – רובם צוערים שנלכדו באוטובוס בדרך למחנה כלא. כ-17,000 תושבים פונו, כ-25,000 דונם עלו באש, וישראל נאלצה לבקש עזרה אווירית מ-11 מדינות כדי לבלום את האש. באותם ימים ניתנה הבטחה פוליטית ברורה: זה לא יקרה שוב, ומדינת ישראל תקים לעצמה צי כיבוי אווירי משלה.
חמש-עשרה שנה, שלושה דוחות של מבקר המדינה וגל שריפות נוסף מאוחר יותר, ישראל עדיין לא קנתה מטוס כיבוי כבד אחד. לא CL-415 קנדי, לא "סופרטנקר" מבוסס בואינג 747. הצי האווירי היחיד שבבעלותה מורכב ממטוסי ריסוס חקלאיים קטנים, והפער בין ההבטחה למציאות הוא לא רק עניין תקציבי – הוא חושף איך מוסד ממשלתי יכול לחזור על אותה אזהרה שלוש פעמים ועדיין לא לפתור אותה.
כמה שריפות באמת יש בישראל בכל שנה?
המספרים הגולמיים מרשימים בפני עצמם. מחקר שפורסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה" מצא שבישראל פורצות בממוצע כ-40,000 שריפות בשטחים פתוחים מדי שנה, כמעט כולן כתוצאה מרשלנות אנושית או הצתה מכוונת. בעונת 2024 בלבד נספרו כ-33,500 שריפות, ועד סוף נובמבר אותה שנה נשרפו כ-29,848 דונם משטחי היער שבניהול קרן קיימת לישראל בלבד – כשמחשבים גם שטחים פתוחים נוספים מחוץ לאחריותה, ההיקף הכולל מוערך בכ-250,000 דונם. מתוך שטחי היער שבניהול קק"ל, הגליל העליון ורמת הגולן ספגו את הפגיעה הקשה ביותר, עם יותר מ-23,000 דונם שרופים – נתון שאינו כולל את הנזק הנרחב הרבה יותר לשטחים פתוחים באזור מאירועי המלחמה בצפון.
הנתונים הכלכליים חדים לא פחות. הערכה משותפת של רשות הכבאות וההצלה, קק"ל ורשות הטבע והגנים מדברת על כ-7 מיליארד שקל בשנה בנזקי שריפות ברחבי הארץ – הערכה שצפויה רק לגדול ככל שגלי החום מתארכים. במילים אחרות: ישראל לא סובלת ממחסור בנתונים על היקף הבעיה. היא סובלת ממחסור בכלים לפתור אותה.
מה בעצם קרה בכרמל, ולמה זה עדיין רלוונטי
השריפה בכרמל בדצמבר 2010 לא הייתה רק אסון הומני. היא הייתה, מבחינה מוסדית, רגע של חשיפה מוחלטת. באותם ימים פעלו בישראל כ-24 מכבי אש עירוניים נפרדים, ללא פיקוד מאוחד, וללא צי כיבוי אווירי ראוי. מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, פרסם ביוני 2012 דוח ביקורת חריף שהזהיר מפני קריסת מערך הכבאות תחת עומס בחירום נוסף, והמליץ על איחוד מערך הכבאות תחת רשות ארצית אחת ועל תגבור תקציבי משמעותי.
חלק מהמלצות הדוח יושמו: ב-2012 הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה, שאיחדה את מכבי האש העירוניים תחת גג אחד. אבל בפרק הרכש – הפרק שהיה אמור למנוע את התלות בעזרה זרה – התמונה מעורפלת יותר. דוח מבקר מאוחר יותר מצא שישראל "חסכה" למעלה ממיליארד שקל ברכש מטוסי כיבוי רק בזכות מחסור מקרי במלאי אצל היצרן הקנדי, לא בזכות תכנון – ושהמטוסים שכן נרכשו התבררו כבלתי מתאימים לשריפות גדולות, חלקם הוקרקעו, ומחלוקות בין משרדי ממשלה השאירו את מלאי חומרי הכיבוי הרחק מתחת למינימום הנדרש.
מה יש לישראל בשמיים כשפורצת שריפה?
הצי האווירי הפעיל של ישראל כיום מורכב מ-14 מטוסי Air Tractor – שישה מדגם AT-802A ושמונה מדגם AT-802F – שפועלים משני שדות תעופה, קדמה שבדרום ומגידו שבצפון. כל מטוס נושא כ-3,000 ליטר של מים או חומר מאט בעירה, עם טווח מעוף של כשלוש שעות בלי תדלוק. הצי, שמקורו בטייסת "אלעד" 249 של חיל האוויר, הועבר להפעלה תחת יחידת התעופה של משטרת ישראל בנובמבר 2016. כגיבוי, חיל האוויר שומר על כחמישה עד שישה ממטוסי ה-C-130J "שמשון" של טייסת 103 בכוננות גבוהה בקיץ.
מה שאין: אף מטוס כיבוי כבד קבוע. לא CL-415 הקנדי המצוי בציי כיבוי ברחבי אירופה, ולא סופרטנקר מבוסס 747 שמסוגל לפזר עשרות טונות בטיסה אחת. כשפורצת שריפה גדולה מדי לצי הקיים, ישראל שוכרת אותם, או מבקשת אותם כסיוע ממדינות זרות – בדיוק כפי שקרה בכרמל ב-2010, כשמטוסים מ-11 מדינות המריאו לעזרתה. הפער הזה לא נעלם משדה הראייה הציבורי: לפי דוח מבקר המדינה, כ-600 מיליון שקל בלבד היו יכולים לממן רכישה של ארבעה מטוסי כיבוי ייעודיים ואימון טייסים ישראלים – סכום שהמבקר השווה לעלות רכישת מטוס אחר לחלוטין שהמדינה כן מימנה.
למה השריפות של אביב 2025 חזרו על אותה תבנית בדיוק
השריפה הגדולה שפרצה בין אשתאול ללטרון ב-30 באפריל 2025 סיפקה תזכורת כואבת לכך שהפער הזה לא נסגר. 163 צוותי כיבוי נאבקו בה במשך כמעט 30 שעות, כ-12 בני אדם נפצעו באורח קל ותושבי האזור פונו בהמוניהם. בימים הראשונים גברה החשד להצתה מכוונת – חשודים נעצרו, ותיאורים ברשתות החברתיות דיברו על גל הצתות מתואם. אלא שחקירת שירותי הכבאות, שהתפרסמה ימים לאחר מכן, שללה את תיאוריית ההצתה וקבעה שמדובר בהתלקחות מחדש של שריפה קודמת מה-23 באפריל, ולא באירוע זדוני נפרד.
התפנית הזאת לא רק מספרת סיפור על שריפה אחת. היא חושפת בעיה מבנית עמוקה יותר: ישראל בקושי יודעת למה שריפותיה פורצות. לפי דוח מבקר המדינה מיולי 2024, הרשות הארצית לכבאות והצלה חקרה רק כ-9 אחוזים מהשריפות שבהן טיפלה ב-2022, וכ-14 אחוזים בלבד ב-2023. יותר ממחצית מתיקי החקירה שנפתחו בין 2020 ל-2022 נותרו פתוחים שנה שלמה לאחר מכן, והרשות פועלת – כך המבקר – בלי מסמכי מדיניות כתובים ומאושרים לחקירת שריפות, ובלי ניתוח סיכונים מתועד. בצד המשטרתי התמונה לא טובה יותר: 75 אחוזים מהתיקים שנפתחו בחשד להצתה בין 2019 ל-2022 נסגרו בלי כתב אישום.
המשמעות המעשית: כל כותרת שמצהירה בביטחון "רוב השריפות בישראל הן הצתה" או "רוב השריפות הן רשלנות" נשענת, ברוב המקרים, על ניחוש סטטיסטי ולא על ידע. וכשהמדינה לא יודעת מה גורם לרוב השריפות שלה, קשה לה גם לדעת איפה בדיוק להשקיע – בגידור שטחים, בפיקוח על מדורות, או בהצתות מכוונות.
מי עוד לא מוכן: מהעיר ועד היישוב הבודד
הביקורת לא נעצרת בשמיים. בעקבות ביקורת המשך שבדקה את היערכות הרשויות המקומיות, מצא מבקר המדינה שמתוך 81 אזורים שהוגדרו כבעלי סיכון שריפה גבוה, אמצעי מיתון בפועל – כמו רצועות חיץ בין יישובים ליער – יושמו רק ב-9 מהם. לעיריית חיפה, למשל, לא היו כלל תוכניות מיתון ל-25 שכונות בסיכון. גם בצד כוח האדם המצב רעוע: לפי דיווחים שהוצגו בפני ועדת כנסת, לרשות הכבאות חסרים כאלף כבאים לתרחישי קיצון, רק שלוש תחנות כיבוי חדשות נבנו בשנתיים, וכ-200 כבאים עזבו את השירות באותה תקופה חרף מאמצי גיוס מוגברים מאז 2023.
התגובה הממשלתית לפער הזה כללה תוספת תקציב של 200 מיליון שקל לרשות הכבאות ב-2025, ורכישת שני מסוקי בלאק הוק ייעודיים לכיבוי אש בעלות של כ-160 מיליון שקל. אלה צעדים אמיתיים – אבל הם עדיין לא מטוס כיבוי כבד אחד. בעדכון מאפריל 2025 אמר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן במפורש כי על השר לביטחון לאומי ועל מערך הכבאות "לתת פתרונות הולמים לסכנת השריפות" – כמעט אותה משפט, במילים אחרות, שנכתב אחרי הכרמל.
כמה זמן לוקח ליער שרוף להתאושש בכלל
גם כשהאש כבתה, הנזק לא נגמר. שני מיני האורן השולטים ביערות ישראל – אורן ירושלים ואורן ברוטיה – כמעט תמיד מתים כליל בשריפה ואינם מסוגלים להצמיח ענפים חדשים מהגזע השרוף, בשונה מעצי אלון ואלה שיכולים להתאושש חלקית. התחדשות היער תלויה בנביטה טבעית של זרעי אורן ובגיוס עצי רחבי-עלים, תהליך שקק"ל מלווה בדילול נבטי אורן צעירים לאורך שנים. הערכות מומחי יערנות מדברות על 30 עד 40 שנה עד שנוף שרוף חוזר להיראות ירוק וגבוה כפי שהיה, גם אם עצים בודדים מגיעים לגובה משמעותי תוך כעשור וחצי.
הפער הזה בין קצב ההרס לקצב ההתאוששות הוא הסיבה שהוויכוח על צי הכיבוי הוא לא ויכוח טכני על ציוד. כל שנה שבה ישראל נשארת בלי מטוס כיבוי כבד משלה היא שנה נוספת שבה שריפה גדולה אחת יכולה למחוק תוך שעות מה שלוקח לטבע דור שלם לבנות מחדש.
שאלות ותשובות
כמה מטוסי כיבוי אש יש לישראל בפועל? 14 מטוסי Air Tractor מדגמי AT-802A ו-AT-802F, שכל אחד מהם נושא כ-3,000 ליטר מים או חומר מאט בעירה ופועל משדות התעופה קדמה ומגידו. הצי מופעל על ידי יחידת התעופה של משטרת ישראל, עם גיבוי ממטוסי C-130J של חיל האוויר. לישראל אין אף מטוס כיבוי כבד קבוע כמו CL-415 קנדי או סופרטנקר מבוסס 747 – מטוסים כאלה מושכרים או מגיעים כסיוע זר רק בשריפות גדולות במיוחד.
האם רוב השריפות בישראל הן הצתה מכוונת? אי אפשר לדעת בביטחון, וזו בעצמה הבעיה. לפי מבקר המדינה, הרשות הארצית לכבאות והצלה חקרה רק כ-9 אחוזים מהשריפות שטיפלה בהן ב-2022 וכ-14 אחוזים ב-2023, ו-75 אחוזים מתיקי החשד להצתה שנפתחו במשטרה בין 2019 ל-2022 נסגרו בלי כתב אישום. גם השריפה הגדולה שפרצה ליד אשתאול ולטרון ב-30 באפריל 2025, שתחילה יוחסה להצתה, הוכרה בסופו של דבר כהתלקחות מחדש של שריפה קודמת.
כמה זמן לוקח ליער שנשרף בישראל להתאושש? בין 30 ל-40 שנה עד שהנוף חוזר להיראות ירוק וגבוה כפי שהיה לפני השריפה, לפי הערכות מומחי יערנות – זאת מכיוון ששני מיני האורן הנפוצים ביערות הארץ אינם מצמיחים ענפים חדשים אחרי שריפה ותלויים בנביטה טבעית איטית של זרעים חדשים.
מקורות
- דוח ביקורת על השרפה בכרמל – דצמבר 2010: מחדלים, כשלים ומסקנות – משרד מבקר המדינה, יוני 2012.
- חקירת שריפות ברשות הארצית לכבאות והצלה – דוח שנתי 74ג של מבקר המדינה, יולי 2024.
- "המבקר אנגלמן ב-2024: על השר לביטחון לאומי ומערך הכבאות לתת פתרונות הולמים לסכנת השריפות" – משרד מבקר המדינה, הודעה לתקשורת, אפריל 2025.
- 14 מטוסים קלים, בלי "סופר טנקר": מה כוללת טייסת הכיבוי הישראלית? – גלובס.
- Probe rules out arson in massive Jerusalem-area blazes – report – Times of Israel, 2025.
- 163 crews battle flames as Jerusalem fire chief says blaze may be Israel's largest ever – Times of Israel, אפריל 2025.
- סיכום שנת 2025 ביערות ישראל: אש, בצורת ושיקום – ynet.
- "המבקר: רק המזל חסך מיליארד ש' על מטוסי כיבוי" – ynet.