בחצר אחסון בחיפה עומדות כבר יותר משלוש שנים טורבינות רוח חדשות מתוצרת ג'נרל אלקטריק, ארוזות ומוכנות, בזמן שטכנאים של החברה מגיעים מדי פעם רק כדי לתחזק אותן במקום. הן נועדו לפרויקט שהוכרז עוד ב-2010 כתשתית לאומית, קיבל מימון, קיבל היתרים – ונכון לאמצע 2026 לא הוקמה בו טורבינה אחת. החברה שרכשה אותן שוקלת עכשיו לשלוח אותן לפרויקט אחר, בליטא.
זה לא סיפור על חוסר כסף או חוסר ביקוש. זה סיפור על מדינה שהפכה תוך עשור לאחת ממעצמות האנרגיה הסולארית של העולם, אבל נשארת כמעט חסרת אנרגיית רוח לחלוטין – באופן שהופך אותה לחריגה בולטת בין מדינות המערב.
כמה רוח יש בכלל בישראל?
התשובה הקצרה: כמעט בלי, ולרוב הסיבה פשוט גיאוגרפית. מהירויות הרוח הממוצעות באזור המישור החופי והמרכז נעות סביב 3 עד 5 מטר בשנייה בלבד – הרבה מתחת לסף של 6 עד 8 מטר בשנייה ומעלה שהופך טורבינת רוח תעשייתית לכדאית כלכלית, כמו בים הצפוני או לאורך חופי דנמרק.
המקום היחיד בישראל שבו משרד האנרגיה מצא רוח חזקה ועקבית באמת הוא רמת הגולן – מישור בגובה שמעל 1,000 מטר, שם נערך סקר משאבי רוח בן כשלוש שנים ב-20 אתרים שונים לפני שהוקם בו הפרויקט הראשון. משאב קטן בהרבה קיים גם לאורך רכס הגלבוע-מנשה בצפון. מחוץ לשני האזורים האלה, גודלה הקטן של ישראל, צפיפות האוכלוסין ושפע שמורות הטבע והאתרים ההיסטוריים מצמצמים מאוד את אפשרויות המיקום. הערכה רשמית ותיקה של המדינה עצמה מציבה את פוטנציאל הרוח הארצי הריאלי על 600 עד 800 מגה-וואט בלבד – פחות מתוספת סולארית של שנה בודדת.
מה כן נבנה: חמש חוות ו-108 טורבינות
זה לא שישראל לא ניסתה. חוות הרוח הראשונה בישראל הוקמה כבר ב-1992 בגולן, עשר טורבינות קטנות שסיפקו חשמל למפעל מי עדן, ליקב רמת הגולן ולכ-20 אלף תושבים. באמצע שנות ה-2010 נבנו שתי חוות קטנות נוספות ברכס הגלבוע. הפריצה האמיתית הגיעה ב-2022-2023, כשחברת אנלייט הפעילה שתי חוות גדולות בגולן – "עמק הבכא" (כ-105 מגה-וואט) ו"רוח בראשית" (כ-207 מגה-וואט, אז הפרויקט הגדול ביותר מסוגו בישראל, כולל סולארי). "רוח בראשית" חוברה לרשת לצורכי בדיקות עוד ביוני 2023, אך החלה לפעול באופן מסחרי רק ב-15 באוקטובר, שבוע בתוך המלחמה שפרצה לאחר ה-7 באוקטובר – ומספקת כיום חשמל למקבילה של כ-70 אלף משקי בית.
נכון למרץ 2026, כלל צי הרוח הישראלי עומד על חמש חוות, 108 טורבינות ו-325.3 מגה-וואט מותקנים – מול כ-5.6 גיגה-וואט של סולארי מותקן עד סוף 2024 בלבד. יחס של יותר מ-15 ל-1.
הפרויקט שנתקע: מה קרה ל"ארן"
הפרויקט שממחיש הכי טוב את התקיעות הוא "ארן", של חברת אנרג'יקס בצפון הגולן. הוא הוכרז פרויקט תשתית לאומי ב-2010, עם תכנון מקורי של 41 עד 49 טורבינות; לאורך השנים כווץ ל-21 טורבינות, ואז לשלב ראשון של 10 בלבד – ומהן, אף אחת לא נבנתה.
יוני 2023 הביא את העימות האלים הראשון: מאות מפגינים דרוזים מול משטרה, כ-27 פצועים, ובהם פצוע ירי אחד. ראש הממשלה הורה על השהיית העבודות והבטיח ועדה בין-משרדית – שהתכנסה פעמיים בלבד וכשלה לעמוד גם ביעד שקבעה לעצמה. ב-2025 חודשו הניסיונות לחדש עבודות, ונענו שוב באלימות: עובדים הותקפו באתר פעמיים באותה שנה, והמשטרה סירבה לספק אבטחה בלי הנחיה ממשלתית ברורה.
השיא הגיע ב-11 במאי 2026: אנרג'יקס, לאחר שהודיעה מראש שבועיים לגורמים הרלוונטיים, הביאה לאתר בין 120 ל-200 מאבטחים פרטיים; המשטרה שלחה כשישה שוטרים בלבד. כ-300 תושבים דרוזים התעמתו עם הצוות, ציוד בשווי כ-600 אלף דולר נשרף, ושמונה מאבטחים פונו לבית חולים. מנכ"ל אנרג'יקס, ניר ישועה, אמר בעקבות האירוע: "ברמת הגולן לא היה משטרה ולא הייתה מדינה". החברה כבר רשמה ברבעון השני של 2025 ירידת ערך של כ-36 מיליון שקל על הפרויקט, שצפויה לטפס לכ-200 מיליון שקל תוך שנה – והיא בוחנת כעת להעביר את הטורבינות שכבר נרכשו לפרויקט חלופי בליטא, בנימוק של "סיכון התנגדות נמוך יותר" שם.
שלוש חסימות שמצטלבות: צבא, ציפורים ואמון
מה שהופך את הגולן לכל כך קשה לבנייה הוא לא גורם אחד, אלא שלושה שמצטלבים באותו שטח מצומצם.
ביטחון. רמת הגולן נמצאת בתוך מרחבי פעילות שגרתיים של חיל האוויר סמוך לגבול הצפוני, וטורבינות בגובה 150 עד 220 מטר מעוררות חשש להפרעות מכ"ם ולנתיבי טיסה נמוכים. משרד הביטחון איים ב-2018 למשוך את תמיכתו כל עוד אין תקציב לפתרון טכנולוגי שהוערך אז בכ-250 מיליון שקל. הפתרון הסופי היה מה שגורמים רשמיים כינו "סיכון מחושב" – הסכם שנחתם בדצמבר 2021 בין משרד הביטחון לאנרג'יקס על 41 טורבינות, מתוך "פרספקטיבה מאפשרת", כלשון הגורמים שחתמו עליו.
ציפורים. ישראל יושבת על אחד ממסדרונות נדידת הציפורים הצפופים בעולם – כ-500 מיליון ציפורים חוצות אותה פעמיים בשנה. הגולן הוא בית גידול קריטי לאוכלוסיות קטנות ונכחדות בסכנת הכחדה של נשרים, עיטים ודיות. החברה להגנת הטבע עתרה לבג"ץ בטענה שמערכת האזהרה שהותקנה בחוות "רוח בראשית" לזיהוי ציפורים "נכשלה לחלוטין". מדען ראשי ברשות הטבע והגנים מצא בבדיקה שיעורי זיהוי קרובים לאפס. שרת איכות הסביבה דאז ביקשה ב-2022 מורטוריום של חמש שנים על חוות רוח חדשות; ניתוח של משרדה מצא ששיעורי תמותת ציפורים ועטלפים בחוות קיימות כבר חרגו מהסף החוקי – ובכל זאת, אותו חודש אישרה המועצה הארצית לתכנון תשתיות שבע טורבינות נוספות בגולן.
אמון. תושבים דרוזים מכפרים כמו מג'דל שמס ומסעדה חלקו על עצם הבעלות על הקרקע שעליה נוהל המשא ומתן לגבי הגישה אליה, וטענו שחלק ממי שהשתתפו בפגישות ההתייעצות והביעו הסכמה בשם הקהילה לא היו נציגים אמיתיים. עתירה נפרדת בנושא בעלות הוגשה לבתי המשפט כבר ב-2022; בתי המשפט סירבו לעצור את הפרויקט, אך המחלוקת על תהליך ההתייעצות עצמו נותרה פתוחה ואיתה גם אי-האמון.
גוף אחד, אגודת אדם טבע ודין, מציג עמדת ביניים מפוכחת: מנכ"ל האגודה מכנה את הרוח "חלק מכריע בגיוון מקורות האנרגיה", בעוד המדען הראשי שלה מדגיש שרוח וסולארי משלימים זה את זה בשעות הייצור השונות שלהם, אך שהקמת טורבינות "חייבת להיעשות בזהירות" נוכח החששות הסביבתיים – ומסכם שרוח "לא יכולה להיות מקור החשמל העיקרי בישראל", אך "בהחלט יש לה תפקיד".
למה השמש ניצחה: כלכלה של מגה-וואט
מעבר לכל המכשולים הפוליטיים, יש כאן גם עניין כלכלי פשוט. מחירי מכרזי הסולארי בישראל צנחו לשפל שיא – 300 מגה-וואט ליד דימונה נמכרו ב-2024 במחיר שיא של כ-1.9 סנט לקוט"ש, המחיר הנמוך ביותר שנרשם אי-פעם במכרז אנרגיה ישראלי. לעומת זאת, תעריפי ההזנה ההיסטוריים של פרויקטי רוח גדולים בישראל נעו סביב 43 עד 53 אגורות לקוט"ש – פי שלושה עד שישה ממחירי הסולארי העדכניים.
הפער הזה נובע ממאפיינים פיזיים: ישראל נהנית מכ-300 ימי שמש בשנה וקרינה סולארית גבוהה משמעותית מזו של אקלים ממוזג טיפוסי, בשילוב קריסה עולמית במחירי פאנלים סולאריים מאז אמצע שנות ה-2010 – שילוב שהופך את הסולארי לזול משמעותית עבור התנאים הספציפיים של ישראל. משאב הרוח, לעומת זאת, מצומצם מטבעו ומרוכז באתר יחיד ובעל חיכוך גבוה, כך שכל מגה-וואט רוח סוחב איתו עלויות ייחודיות: מיליוני השקלים על הסתגלות מכ"ם, הניטור הסביבתי הנרחב שבתי המשפט והעתירות דורשים, ועלויות אבטחה פרטית בלתי מתוקצבות שצצו מאז 2023.
איפה זה משאיר את ישראל מול העולם
ב-2024 סיפקה אנרגיית רוח כ-8 אחוז מהחשמל העולמי, ורוח וסולארי יחד עקפו לראשונה את כוח הידרו כמקור החשמל המתחדש הגדול בעולם. דנמרק מייצרת כיום כ-56 עד 60 אחוז מחשמלה מרוח – השיעור הגבוה בעולם – וגרמניה כ-30 אחוז, אירלנד כ-33 אחוז, שוודיה כ-31 אחוז ובריטניה כ-30 אחוז. מול המספרים האלה, חלקה של הרוח בתמהיל החשמל הישראלי עומד על שבריר האחוז – רוח וביומסה יחד מתוארים כ"שוליים" של כ-0.5 אחוז בלבד מכלל תמהיל האנרגיה.
התמונה הכוללת של ישראל בתחום המתחדשות גם היא מפגרת: החלק המתחדש בחשמל הישראלי עלה מכ-12 אחוז ב-2023 לכ-16.7 אחוז ב-2025 – עדיין מתחת ליעד הממשלתי של 20 אחוז שנקבע ל-2025 עצמה. שר האנרגיה הודיע באוקטובר 2025 על יעד מתוקן של שליש חשמל מתחדש עד 2030, אך רשות החשמל עצמה, לפי דיווח מינואר 2026, מגדירה יעד של 40 אחוז כ"בלתי ישים" ומסתפקת ביעד צנוע יותר של 35 אחוז עד 2035 – זאת בזמן שהאיחוד האירופי כבר חצה את רף 49 האחוז ברבעון השלישי של 2025.
האם יש עתיד לרוח בים?
אפשרות אחת שעדיין לא נסגרה היא רוח ימית (offshore) בים התיכון – טכנולוגיה שהפכה מרכזית באירופה הצפונית. משרד האנרגיה מכין כיום סקר סביבתי אסטרטגי ייעודי לאנרגיה מתחדשת ימית, אך נכון לאמצע 2026 אין למדינה מדיניות מגובשת, מכרז פעיל או לוח זמנים ברור בתחום – ישראל נמצאת עדיין בשלב המחקר המוקדם ביותר, לא בשלב הביצוע.
שאלות ותשובות
למה לישראל אין הרבה אנרגיית רוח, בזמן שהיא מעצמת סולארית? כי משאב הרוח שלה מוגבל מבחינה גיאוגרפית כמעט אך ורק לרמת הגולן ולרכס הגלבוע, בעוד שהשמש זמינה כמעט בכל מקום בארץ. בנוסף, האתר המרכזי בגולן משלב חששות ביטחוניים של חיל האוויר, התנגדות סביבתית סביב נדידת ציפורים נדירות, ומחלוקות אמון עם קהילות מקומיות – שילוב שהאט את הבנייה במשך יותר מעשור.
כמה חשמל בישראל מגיע כיום מרוח? פחות מאחוז אחד. רוח וביומסה יחד מהוות כ-0.5 אחוז בלבד מתמהיל האנרגיה הכולל של ישראל, לעומת כ-92 אחוז מהחשמל המתחדש שמגיע מסולארי.
מה קרה לפרויקט הטורבינות שנתקע בגולן? פרויקט "ארן" של אנרג'יקס, שהוכרז ב-2010, נתקל בעימותים אלימים חוזרים עם תושבים דרוזים, ועד אמצע 2026 לא נבנתה בו טורבינה אחת. הטורבינות שכבר נרכשו ממתינות במחסן בחיפה, והחברה בוחנת חלופה בליטא לאחר ירידת ערך של עשרות מיליוני שקלים.
האם רוח ימית יכולה לפתור את הבעיה? זו אפשרות שעדיין בשלבי מחקר מוקדמים בלבד – משרד האנרגיה מכין סקר סביבתי, אך אין נכון לעכשיו מכרז, פרויקט פיילוט או לוח זמנים מוגדר לרוח ימית בישראל.
מקורות
- רשות החשמל, "מצב משק החשמל 2024-2025", דוח שנתי. https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/dochmeshek/he/Files_netunei_hasmal_AnnualReport_2024-2025_nnn.pdf
- מבקר המדינה, "פיתוח משק החשמל לקראת שנת 2030", דוח שנתי, נובמבר 2024. https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2024/2024.11-75A-PartB/2024.11-75A-PartB-202-Electricity-2030.pdf
- Calcalist, "בתחתית המערב: רק 14% מהחשמל בישראל יוצר באנרגיה מתחדשת," 22.1.2025. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/skipeh0vyx
- Calcalist, "ישראל בתחתית: רק 16% חשמל מאנרגיה נקייה, והפער מהעולם מעמיק," 28.5.2026. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/by4hnfseme
- Calcalist, "בעוד אירופה מגיעה כבר עכשיו ל-49% אנרגיה מתחדשת, ישראל שואפת ל-35% בעוד עשור," 20.1.2026. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/ryjxszpsbg
- Zman Israel, אביב לביא, "חלף עם הרוח: כך נטשה המדינה את פרויקט הטורבינות בגולן," 25.5.2026. https://www.zman.co.il/688748/
- Globes, דרור מרמור, "הטורבינות הן רק משל: ברמת הגולן המשילות התפרקה סופית," 21.5.2026. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001543563
- The Times of Israel, "Renewable energy company starts testing first of 39 wind turbines on Golan Heights," יוני 2023. https://www.timesofisrael.com/renewable-energy-company-starts-testing-first-of-39-wind-turbines-on-golan-heights/
- Globes (English), "Israel's biggest renewable energy project begins operation," 2023. https://en.globes.co.il/en/article-israels-biggest-renewable-energy-project-begins-operation-1001449148
- The Times of Israel, "Environment minister seeking moratorium on new wind farms to probe impact on nature," 20.7.2022. https://www.timesofisrael.com/environment-minister-seeking-moratorium-on-new-wind-farms-to-probe-impact-on-nature/
- Haaretz, רינת זפריר, "Golan wind turbine project may be shelved over Air Force objections," 14.1.2018. https://www.haaretz.com/israel-news/.premium-golan-wind-turbine-project-may-be-shelved-over-air-force-objections-1.5730482
- Globes, "Who opposes the Golan Heights wind farm, and why?" https://en.globes.co.il/en/article-who-opposes-the-golan-heights-wind-farm-and-why-1001450175
- The Wind Power (thewindpower.net), נתוני חוות הרוח בישראל, מרץ 2026. https://www.thewindpower.net/country_en_60_israel.php
- PV Magazine International, "EDF wins Israeli PV tender with bid of $0.019/kWh," 11.7.2024. https://www.pv-magazine.com/2024/07/11/edf-wins-israeli-pv-tender-with-bid-of-0-019-kwh/
- International Energy Agency, "Renewables 2024" (https://www.iea.org/reports/renewables-2024/global-overview) ו-"Global Energy Review 2025," https://www.iea.org/reports/global-energy-review-2025/electricity
- WindEurope, "Wind energy in Europe: 2024 Statistics and the outlook for 2025-2030." https://windeurope.org/data/products/wind-energy-in-europe-2024-statistics-and-the-outlook-for-2025-2030/
- אדם טבע ודין, "A Wind-Wind Situation." https://adamteva.org.il/en/news_and_updates/a-wind-wind-situation/
- The Jerusalem Post, על הודעת שר האנרגיה אלי כהן ביעד 33% מתחדשות עד 2030, 20.10.2025. https://www.jpost.com/business-and-innovation/energy-and-infrastructure/article-871075