בכל שנה, בערב ל"ג בעומר, מתקיים בישראל אחד הניסויים האטמוספריים הגדולים בעולם. אלפי נקודות אש יידלקו כמעט בו-זמנית, ממגרשי חול בקריות ועד שדות קוצים בבאר שבע, ובתוך שעות ספורות ישתנה הרכב האוויר של מדינה שלמה. לא צריך לדמיין את התוצאה — מערך ניטור האוויר הארצי של המשרד להגנת הסביבה מודד אותה כבר שנים, ומצייר בכל פעם את אותו גרף בדיוק: קו שטוח, ואז קיר.
השאלה שהמסורת מעדיפה לא לשאול היא מה בדיוק יש בתוך הקיר הזה, מי נושם אותו — ומה אפשר לעשות כדי לחגוג בלי לוותר עליו לגמרי. כי מסתבר שכבר יש תשובה, והיא לא "לבטל את החג".
הלילה המזוהם של השנה
הנתונים עקביים: ליל המדורות נחשב ללילה המזוהם ביותר בלוח השנה הישראלי. בליל ל"ג בעומר 2019 נמדדו בתחנת הניטור בבני ברק ריכוזי חלקיקים עדינים — קטנים מ-2.5 מיקרון, אלה שחודרים עמוק לריאות — גבוהים פי 11.1 מהממוצע הרגיל. בקריית מלאכי נרשם זינוק של פי 8.2, בתל אביב פי 6.3, בחולון פי 5.4 ובירושלים פי 3.4. גם בשנים אחרות חוזר אותו דפוס: ב-2017 דיווח המשרד להגנת הסביבה על ריכוזים גבוהים עד כמעט פי 11 מהרגיל, כשהריכוזים העירוניים הגבוהים ביותר נרשמו ברחובות ובדרום תל אביב.
לזיהום הזה יש שעון מדויק. העלייה מתחילה בשעות הערב, מטפסת ככל שנדלקות עוד מדורות, ומגיעה לשיא בין חצות לפנות בוקר — ב-2019 נרשמו הריכוזים החריגים בין עשר בערב לחמש לפנות בוקר. הסיבה שהעשן לא מתפזר היא מטאורולוגית: בלילות אביב האוויר יציב ו"עומד", בלי רוח שתסחוף את המזהמים, כך שהעשן פשוט נשאר תלוי מעל השכונות — בדיוק בגובה החלונות של מי שהלך לישון.
ואם צריך הוכחה שהמדורות הן האשמות, ולא איזה גורם עלום אחר — ב-2020 סיפקה אותה הקורונה. באותה שנה נאסרה הדלקת מדורות, הציבור ברובו נענה, והמשרד להגנת הסביבה מדד את התוצאה: ירידה של עד 90 אחוזים בריכוזי החלקיקים העדינים לעומת ל"ג בעומר 2019. לילה אחד בלי מדורות החזיר את האוויר לשגרה. קשה לבקש ניסוי מבוקר נקי יותר.
מה באמת נפלט מהמדורה
גם מדורה "תמימה" של עץ נקי היא מפעל קטן לזיהום אוויר. "במהלך בעירת עצים במדורות, נפלטים לאוויר ריכוזים מאוד גדולים של חלקיקים נשימים המסוכנים לבריאות האדם", מסבירה ד"ר לבנה קורדובה-ביז'ונר, מנהלת מערך ניטור אוויר ארצי במשרד להגנת הסביבה. הנתון המדאיג באמת מסתתר בהרכב: לפי נתוני הניטור של המשרד, בלילות מדורות חלקם של החלקיקים העדינים ביותר מטפס ל-80%-85% מכלל החלקיקים הקטנים מ-10 מיקרון, לעומת כ-50% ביום רגיל. כלומר, לא רק שיש יותר עשן — העשן עצמו מסוכן יותר, כי הוא עשוי מחלקיקים שמערכות הסינון הטבעיות של הגוף לא עוצרות.
אלא שרוב המדורות בישראל לא שורפות עץ נקי. הן שורפות את מה שהילדים הצליחו לאסוף: פלטות בנייה משומשות, שאריות רהיטים, קרשים צבועים. וכאן החשבון הכימי מחמיר. תחליפי עץ תעשייתיים — סנדוויץ', מלמין, MDF ופורמייקה — מיוצרים בהדבקת שכבות או שבבים בדבקים סינתטיים, וכששורפים אותם נפלטים לאוויר פורמלדהיד, דיוקסינים ותרכובות אורגניות נדיפות — חומרים שחלקם מסרטנים מוכרים. עץ צבוע או מצופה לכה משחרר בבעירה את הכימיקלים שבציפוי, ופריטי פלסטיק שנזרקים לאש "כדי שתחזיק" מוסיפים לתערובת את שלהם.
לרשימה הזאת מצטרפים תוצרי הבעירה הרגילים של כל מדורה: בנזן, אקרולאין, פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים ופחמן חד-חמצני — רובם חומרים רעילים ומסרטנים ידועים. במילים פשוטות: המדורה השכונתית הממוצעת מייצרת קוקטייל שמזכיר ארובה תעשייתית, בלי מסנן, בגובה פנים של ילד.
מי נפגע: ילדים, אסתמטיים, קשישים
האירוניה הגדולה של ל"ג בעומר היא שקהל היעד של החג הוא בדיוק האוכלוסייה הרגישה ביותר לתוצריו. ילדים נושמים מהר יותר ממבוגרים, מערכת הנשימה שלהם עדיין מתפתחת, והם אלה שמבלים את הלילה צמוד לאש. אליהם מצטרפות קבוצות סיכון נוספות שמונים רופאי הריאות: חולי אסתמה ומחלות ריאה חסימתיות, חולי לב, תינוקות ופעוטות, נשים בהריון, קשישים וסוכרתיים.
התוצאה נמדדת גם בבתי החולים. המשרד להגנת הסביבה מציין כי מחקרים מצאו עלייה בפניות לחדרי מיון במקביל להתדרדרות הזמנית באיכות האוויר סביב ל"ג בעומר, ובליל המדורות של 2019 טיפלו צוותי מד"א ב-76 אנשים שסבלו ממצוקה נשימתית בלילה אחד. ובזה לא נגמר החשבון הרפואי: בעשור האחרון נרשמה עלייה גם בפניות של ילדים למיון עם כוויות.
לכן ההמלצות של משרד הבריאות ואיגוד רופאי הריאות למי ששייך לקבוצות הסיכון נשמעות כמעט כמו הנחיות למלחמה: להישאר בבית בליל המדורות, לסגור חלונות ותריסים ביום המדורות וביום שאחריו, לשהות במרחב סגור וממוזג, לצמצם מאמץ גופני בחוץ ולהחזיק משאף בהישג יד. מי שמפתח שיעול מתמשך, קוצר נשימה, צפצופים או לחץ בחזה — מוזמן לא להתלבט ולפנות לטיפול.
הרשויות שכבר שינו את החג
הבשורה המעניינת היא שבשקט, בלי הכרזות דרמטיות, החג הזה כבר עובר הנדסה מחדש. בשנים האחרונות יותר ויותר רשויות מקומיות הפסיקו לשאול "איך מכבים את המסורת" והתחילו לשאול "איך מעצבים אותה": תל אביב-יפו צמצמה את ההדלקה לשלושה מוקדים ייעודיים בלבד והציעה לצדם מדורת לדים, סיורי עששיות ותצפיות כוכבים; גבעתיים עברה ל"מדורות אקולוגיות" בתוך חצאי חביות עץ בשלושה מוקדים מוסדרים; רמת גן התירה הדלקה בשני מוקדים מנוהלים והזמינה את התושבים לספארי לילי ולבריכות מסובסדות; פתח תקווה וגני תקווה אסרו על מדורות לגמרי; וביישובי הערבה התיכונה נקבעה מדורה מרוכזת אחת לכל יישוב — חוויה אחת גדולה במקום עשרות קטנות ומעשנות.
ההיגיון פשוט: מדורה שכונתית מרוכזת אחת, במקום מוסדר ומפוקח, מחליפה עשרות מדורות פרטיות. אותו ריטואל, אותו מרשמלו, שבריר מהעשן.
והמספרים מראים שצמצום המדורות אכן מתורגם לאוויר נקי יותר. בליל ל"ג בעומר 2021, שבו הגבילו הרשויות את ההדלקה וקראו לציבור לוותר על מדורות פרטיות, מדדה תחנת הניטור בבני ברק ריכוז חלקיקים של 161 מיקרוגרם למ"ק אוויר — עדיין גבוה, אבל פחות ממחצית מהערך שנמדד שם ב-2019, 334 מיקרוגרם. ברחובות ירד הריכוז מ-345 ל-215 מיקרוגרם למ"ק, ובמרכז ירושלים מ-129 ל-96. "כדי לשמור על הסביבה של כולנו, גם השנה נמנעים מהדלקת מדורות", קראה השרה להגנת הסביבה דאז תמר זנדברג לקראת ל"ג בעומר 2022. המסורת לא נעלמה — היא פשוט התחילה לרזות.
איך חוגגים בלי לחנוק שכונה
מי שלא מוותר על מדורה משלו יכול לצמצם את הנזק באופן דרמטי בעזרת כמה כללים שעליהם ממליצים מומחי בריאות וסביבה, בהם ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה:
- מדורה קטנה. גובה הלהבות לא קובע את איכות הקומזיץ, אבל כן קובע את כמות החלקיקים. מדורה צנועה — פחות עשן, פחות סכנה.
- רק עץ יבש ונקי. בלי פלטות מודבקות, בלי קרשים צבועים או מצופים לכה, בלי MDF, מלמין ופורמייקה — ובוודאי בלי פלסטיק וצמיגים. אם הקרש נראה כמו חלק מרהיט, מקומו לא באש.
- מרחק מבתים. להדליק רחוק ממגורים, מגני ילדים ומבתי ספר, ורק במקומות שהרשות המקומית התירה.
- לשבת נגד כיוון הרוח. משרד הבריאות ממליץ לא לשבת קרוב מדי לאש ולא בכיוון שאליו נושבת הרוח, ולהרחיק במיוחד ילדים קטנים — הכוונה גם לעשן וגם לגחלים.
- אוכלוסיות רגישות — מרחוק. אסתמטיים, תינוקות, נשים בהריון וקשישים עדיף שייהנו מהחג הרחק מהעשן.
- כיבוי מלא. חול ומים עד הגחלת האחרונה. מדורה עוממת עלולה להמשיך לפלוט עשן וחלקיקים גם אחרי שכולם הלכו הביתה.
- ולשקול חלופה. טיול לילה עם עששיות, קומזיץ סביב תאורה חמה, שירה בציבור — רוב מה שאוהבים בל"ג בעומר בכלל לא דורש אש.
מסורת מול סביבה — לא חייבים לבחור
קל לצייר את הוויכוח הזה כמלחמת תרבות: מצד אחד חג עתיק ואהוב, מצד שני "הירוקים" שרוצים לקחת אותו מאיתנו. אבל הנתונים מספרים סיפור אחר. המסורת עצמה לא דורשת אלף מדורות בכל עיר — היא דורשת אש, קהילה ולילה אחד בחוץ. את כל אלה אפשר לספק גם בעשירית מכמות העשן, כפי שמוכיחות הרשויות שכבר עשו את המעבר.
זה גם לא סיפור ייחודי לישראל: מדורה היא הגרסה החגיגית של בעיה אוניברסלית — בעירה גלויה של חומר לא מבוקר בלב אזור מגורים. במחקרים שנערכו בבריטניה סביב "ליל גאי פוקס", חג המדורות והזיקוקים המקומי, נמדדו רמות פיח גבוהות עד פי 100 מהממוצע הרגיל. העולם כולו לומד באיחור שחגיגות אש ואוויר נקי לא מסתדרים מאליהם — צריך לתכנן אותם, כמו שלמדנו לתכנן מראש גם את סוף חייהם של הפאנלים הסולאריים: הסביבה סולחת להרבה, אבל לא לאלתור.
בליל החג שוב יעלו עשרות אלפי עמודי עשן מול תחנות הניטור, והגרף שוב יטפס. השאלה היא רק כמה גבוה. ההיסטוריה הקצרה של השנים האחרונות — מהניסוי הכפוי של 2020 ועד המדורות המרוכזות של היום — מוכיחה שהקיר הזה הולך ומתנמך, בלי שהחג נפגע. מסורת חיה היא כזאת שיודעת להשתנות; זאת בדיוק הסיבה שהיא שורדת.
שאלות ותשובות
כמה מזהמת מדורה בודדת?
אין מונה על כל מדורה, אבל את האפקט המצטבר קל למדוד: בלילות ל"ג בעומר נמדדו בערי ישראל ריכוזי חלקיקים נשימים גבוהים עד פי 11 מהרגיל, ובליל מדורות טיפוסי הריכוזים מזנקים פי כמה מהממוצע השנתי. מדורה בודדת של עץ נקי מזיקה בעיקר למי שיושב בעשן שלה; הבעיה הלאומית נוצרת כשאלפי מדורות בוערות בו-זמנית באוויר עומד. לכן מדורה מרוכזת אחת לשכונה עדיפה עשרת מונים על מדורה לכל חבורה.
מה עדיף לשרוף במדורה ומה אסור?
עדיף: עץ טבעי יבש ונקי בלבד, בכמות צנועה. אסור לשרוף תחליפי עץ תעשייתיים — פלטות, סנדוויץ', מלמין, MDF ופורמייקה — שהדבקים שבהם פולטים בבעירה פורמלדהיד ותרכובות רעילות נוספות; וכן עץ צבוע או מצופה לכה, רהיטים, פלסטיק, ניילון וצמיגים. כלל אצבע: מה שעבר מפעל בדרך אליכם — לא נכנס לאש.
איך מגנים על ילדים עם אסתמה בל"ג בעומר?
ההמלצה של רופאי הריאות חד-משמעית: בליל המדורות עדיף שילד אסתמטי יישאר בבית, במרחב סגור וממוזג ועם חלונות ותריסים סגורים, גם ביום שאחרי — פיזור הזיהום אורך שעות ארוכות. חשוב להמשיך את הטיפול הקבוע ולהחזיק משאף בהישג יד. אם ההשתתפות חשובה לילד, בוחרים מדורה מרוכזת ומרוחקת, יושבים נגד כיוון הרוח והרחק מהעשן — ובכל סימן של שיעול, צפצופים או קוצר נשימה פונים לטיפול רפואי.
מקורות
- בעקבות מדורות ל"ג בעומר: זיהום האוויר גבוה פי 11 — ynet, מאי 2017 — https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4962269,00.html
- מפגעי ל"ג בעומר: זיהום אוויר של עד פי 11 מהממוצע הלילה — ynet, מאי 2019 — https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5513961,00.html
- בשל איסור הדלקת המדורות בל"ג בעומר: ירידה של עד 90% בזיהום אוויר ביחס ל-2019 — infospot, מאי 2020 — https://infospot.co.il/n/lag_ba_omer
- ל"ג בעומר: איסור הדלקת מדורות למעט במקומות ייעודיים — infospot, מאי 2022 — https://infospot.co.il/n/Prohibition_of_lighting_bonfires
- מסורת מול הסביבה: הנזקים שגורמות המדורות בל"ג בעומר — ynet סביבה ומדע — https://www.ynet.co.il/environment-science/article/hkmd5qwd5
- רעלים מסוכנים מסביב למדורה. מדריך — ynet, אפריל 2010 — https://www.ynet.co.il/article/3881836
- ל"ג בעומר: כיצד משפיע העשן על הריאות ומי נמצא בסיכון? מאת ד"ר אמיר בר-שי — וואלה בריאות, מאי 2017 — https://healthy.walla.co.il/item/3063596
- המחיר הבריאותי של ל"ג בעומר: 7 צעדים להפחית את הנזק — ישראל היום, מאי 2025 — https://www.israelhayom.co.il/news/environment/article/17958303
- מתכוננים לל"ג בעומר: איפה מותר לקיים מדורות, ומה האלטרנטיבות? — ynet, אפריל 2021 — https://www.ynet.co.il/news/article/rkGcuzvvu
- בטיחות במדורה בל"ג בעומר — אתר משרד הבריאות, הורות והורים — https://me.health.gov.il/parenting/raising-children/safe-environment/safety-during-the-holidays/safety-during-lag-baomer/
- ל"ג בעומר 2026: מתי מדליקים מדורות והאם יש חופש מלימודים? — מעריב — https://www.maariv.co.il/jewishism/holidays/article-1315725