יש בדיקת דם אחת שאפשר לעשות רק פעם בחיים, לא צריך להתכונן אליה בצום, והתוצאה שלה לא משתנה בהרבה גם אם תהפכו לרצים או תעברו לתזונה ים-תיכונית למהדרין. בשנים האחרונות היא יצאה מהשוליים של הקרדיולוגיה אל מרכז הבמה: ב-2020 נבדקו בכללית 1,165 מטופלים בלבד לרמת ליפופרוטאין (a), הידוע בראשי התיבות Lp(a). בשנת 2025 כבר נבדקו 68,998, ובשבעת החודשים הראשונים של 2026 – כ-109 אלף איש. ואז, בספטמבר, הגיעה הידיעה שהתרופה הראשונה שנועדה להוריד את הרמה הזאת נכשלה בניסוי גדול. האם עדיין יש טעם להיבדק? התשובה היא כן, ויש לכך כמה סיבות.
מה זה Lp(a), ולמה הוא לא כמו הכולסטרול הרגיל?
Lp(a) הוא חלקיק שנושא כולסטרול בדם ודומה לחלקיק ה-LDL, "הכולסטרול הרע" המוכר, אלא שלפי נייר העמדה הישראלי יש לו גם השפעות מעודדות דלקת והסתיידות בכלי הדם. את רמת ה-LDL אפשר להוריד בתזונה, בפעילות גופנית ובתרופות. את רמת ה-Lp(a), לעומת זאת, קובעים בעיקר הגנים. לפי איגוד הלב האמריקאי, תזונה ופעילות גופנית משפיעות עליה מעט מאוד, ולכן אין צורך לחזור על הבדיקה שוב ושוב. כחמישית מהאנשים נושאים רמה גבוהה שלו, והוא אינו מופיע בבדיקת שומנים רגילה.
יש גם תופעה שמבלבלת רופאים: לפי נייר העמדה הישראלי, הכולסטרול שבחלקיקי Lp(a) נספר בתוך תוצאת ה-LDL, ולכן Lp(a) גבוה עשוי להסביר גם LDL גבוה שאינו מגיב כראוי לסטטינים. התוצאה המעשית: אדם עם LDL "תקין" לגמרי, שאוכל נכון ומתאמן, עלול להיות בסיכון גבוה להתקף לב או לשבץ, בלי שאף בדיקה שעשה אי פעם רמזה על כך. ועוד פרט שכדאי להכיר: אף תרופה להורדת Lp(a) אינה זמינה כיום בשוק.
כמה גבוה זה גבוה?
הספים המקובלים הם 125 ננומול לליטר (נמול/ל) או 50 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל). לפי הנחיות הקרדיולוגים האמריקאים שפורסמו במרץ 2026, רמה כזאת קשורה בסיכון גבוה בכ-40% להתקף לב או לשבץ לאורך החיים; ברמה של 250 נמול/ל הסיכון גבוה בערך פי שניים, וב-350 נמול/ל – בערך פי שלושה, לפי Harvard Health.
בישראל פורסם ב-2024 נייר עמדה משותף של החברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים, האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית והמכון לאיכות ברפואה בהסתדרות הרפואית, ובו פירוט רחב יותר: ערכים מעל 50 מ"ג/ד"ל או 125 נמול/ל מוגדרים כסף לסיכון מוגבר; הטווח 30-50 מ"ג/ד"ל (75-125 נמול/ל) הוא "אזור אפור"; וערך מעל 180 מ"ג/ד"ל או 430 נמול/ל נחשב גבוה מאוד. מי שנמצא ברמה כזאת, מסביר נייר העמדה, חשוף לסיכון לאורך החיים הדומה לזה של אדם עם היפרכולסטרולמיה משפחתית הטרוזיגוטית, מחלה גנטית מוכרת – ולכן כדאי לבדוק גם את קרובי המשפחה מהמעגל הראשון.
יש כאן הערה מעשית שרבים מפספסים: אין נוסחת המרה מדויקת בין שתי יחידות המדידה. מעבדות שונות מדווחות ביחידות שונות, ונייר העמדה ממליץ על דיווח בנמול/ל בשיטה שאינה תלויה בגודל הווריאנט הגנטי של החלבון. לכן כדאי להשוות את התוצאה לטווחי הייחוס שהמעבדה עצמה מציינת, ולא לספים שצוינו כאן.
מי ממליץ על הבדיקה, ומה קורה בישראל?
האיגודים האירופיים לקרדיולוגיה ולחקר טרשת העורקים ממליצים מ-2019 למדוד Lp(a) פעם אחת בחיים אצל כל מבוגר. במרץ 2026 הצטרפו אליהם הקרדיולוגים ואיגוד הלב בארצות הברית, בהנחיות חדשות שנתמכו בידי 11 איגודים רפואיים: Lp(a) יימדד לפחות פעם אחת בבגרות.
בישראל הדברים כבר זזים בשטח. לפי כתבה שפורסמה ב-ynet בסוף ספטמבר 2026, ובה נתוני כללית, מספר הנבדקים זינק ביותר מ-9,000% בין 2020 לבין שבעת החודשים הראשונים של 2026. לדברי ד"ר חן גורביץ מבית החולים בילינסון (שירות הקרדיולוגיה האמבולטורי והמרכז לקרדיולוגיה מונעת), ההמלצות המקצועיות תומכות במדידה לפחות פעם אחת בבגרות, וחלק מקופות החולים מגבילות את הבדיקה לפי גיל – מגבלה שאין לה, לדבריו, הצדקה. כלומר: גם כשהבדיקה נגישה, ייתכן שתצטרכו לבקש אותה במפורש. מי שיש לו היסטוריה משפחתית של התקף לב בגיל צעיר, או שכבר עבר אירוע לבבי, צריך להיבדק ביתר דחיפות.
נייר העמדה הישראלי מונה את החסמים להפיכת הבדיקה לשגרתית: מודעות נמוכה אצל מטפלים ומטופלים, היעדר שיטות מעבדה אחידות, ההשלכות הכלכליות של הרחבת הנגישות לכלל המעבדות, והיעדר טיפול שנחשב מוכח. החסם האחרון הזה הוא בדיוק מה שהניסוי החדש חידד.
מה קרה בניסוי Lp(a)HORIZON?
ב-4 בספטמבר 2026 הודיעה נובארטיס שהניסוי Lp(a)HORIZON, שהשתתפו בו 8,323 מטופלים עם Lp(a) גבוה ומחלת לב או כלי דם מבוססת, לא עמד ביעד העיקרי שלו. התרופה, פלקרסן (pelacarsen), הפחיתה אמנם את רמת ה-Lp(a) בדם, אך לא הפחיתה את הסיכון לאירועים לבביים. היעד העיקרי היה צירוף של מוות מסיבה לבבית, התקף לב לא קטלני, שבץ לא קטלני וצורך דחוף בצנתור או בניתוח מעקפים, והוא לא הושג בהשוואה לפלצבו. נובארטיס מסרה שהנתונים המלאים יוצגו בכנס רפואי בהמשך, ועד כה לא פורסמו גודל ההשפעה ורווחי הסמך.
כאן צריך לעצור ולהבין מה כשל ומה לא. הניסוי בדק תרופה אחת, בקבוצה אחת – אנשים שכבר חלו, ושקיבלו טיפול ממוטב ברקע. הוא לא הפריך את העובדה שרמה גבוהה של Lp(a) קשורה בסיכון, וגם לא את העובדה שהגנטיקה תומכת בקשר סיבתי. אבל הוא כן פוגע בטיעון הפשוט "נבדוק ונוריד". קרדיולוגים רבים הביעו ספק, ואחד מהם שאל בפומבי אם מדובר בכלל במטרה סיבתית. אחרים ציינו שהסיכון ברקע היה מבוקר היטב בקרב המשתתפים.
הציפייה עכשיו מופנית לניסויים נוספים: ACCLAIM-Lp(a) של אלי לילי עם לפודיסירן, OCEAN(a)-Outcomes ו-OCEAN(a)-PreEvent של אמג'ן עם אולפסירן, ו-MOVE-Lp(a) של לילי עם muvalaplin, תרופה בכדור שנועדה להפריע להרכבת החלקיק. אף אחת מהתרופות האלה אינה מאושרת כיום.
מה עוד השתנה בהנחיות האמריקאיות?
הנחיות מרץ 2026 אינן עוסקות רק ב-Lp(a). הן ממליצות על מחשבון הסיכון PREVENT להערכת סיכון בן עשר שנים אצל בני 30 עד 79 ללא מחלת לב ידועה, ומציבות יעדי LDL ברורים: מתחת ל-100 מ"ג/ד"ל בסיכון גבולי או בינוני, מתחת ל-70 בסיכון גבוה, ומתחת ל-55 למי שחלה כבר במחלה ובסיכון גבוה במיוחד. הן גם מחזירות את יעדי הכולסטרול הלא-HDL, ומציעות לשקול בדיקת אפוליפופרוטאין B וסריקת סידן בעורקי הלב במצבים נבחרים. ההקשר הזה חשוב: Lp(a) הוא עוד נתון בתמונת הסיכון, לא תחליף לה.
אז האם עדיין כדאי להיבדק?
האיגוד האמריקאי לשומנים (NLA), שהגיב לתוצאות הניסוי, קבע ש-Lp(a) נותר גורם סיכון עצמאי וחשוב, ושעל רופאים ומטופלים להמשיך למדוד אותו. ההיגיון פשוט: הבדיקה לא נועדה להפעיל תרופה, אלא לדייק את הסיכון. מי שמגלה שרמתו גבוהה צריך לטפל ביתר קפידה בכל מה שניתן לטיפול: LDL נמוך, לחץ דם מאוזן, הימנעות מעישון ופעילות גופנית סדירה, ולעיתים גם בדיקת הדמיה שמאתרת טרשת עורקים שקטה. זו גם הדרך שמתארים בבילינסון: ההתמקדות כיום היא בגורמי הסיכון האחרים.
ועוד הסתייגות, כדי לא להיבהל מתוצאה בודדת. מחקר STAR-Lp(a), שפורסם בדצמבר 2025, עקב אחרי 1,263 מטופלים שנמדדו פעמיים, במרווח של שנה עד שלוש שנים. אצל 64.7% מהם השתנתה הרמה ב-10% לפחות בין שתי המדידות, ואצל 14% – ב-50% לפחות. הגיל החציוני של המטופלים היה 69, ורובם נשים. החוקרים הסיקו שההמלצה למדוד פעם אחת בלבד "נראית לא מדויקת". לכן, אם התוצאה גבולית, כדאי לשקול עם הרופא מדידה חוזרת ולא להסיק מסקנות מערך בודד.
ולבסוף: Lp(a) גבוה הוא עניין משפחתי. נייר העמדה הישראלי ממליץ לבדוק את קרובי המשפחה מהמעגל הראשון של מי שרמתו גבוהה מאוד, ואצלם הגילוי המוקדם עשוי לאפשר טיפול מוקדם בגורמי הסיכון האחרים.
שאלות ותשובות
האם צריך להיות בצום לבדיקת Lp(a)?
לא. לפי נייר העמדה הישראלי, מדידת Lp(a) אינה דורשת צום, ואפשר לבצע אותה בבדיקת דם רגילה.
האם אפשר להוריד את רמת Lp(a) בתזונה או בספורט?
כמעט לא. הרמה נקבעת בעיקר גנטית, ותזונה ופעילות גופנית משפיעות עליה מעט מאוד. אבל הן מורידות את שאר גורמי הסיכון, ובכך מקטינות את הסיכון הכולל, וזו בדיוק המטרה אחרי תוצאה גבוהה.
האם התרופה שנכשלה פירושה שהבדיקה מיותרת?
לא. הניסוי בדק תרופה אחת בקרב אנשים עם מחלת לב קיימת. הגופים המקצועיים, ובהם האיגוד האמריקאי לשומנים, ממשיכים להמליץ על מדידה, כי היא מזהה סיכון נסתר ומכוונת לטיפול אינטנסיבי יותר בגורמי הסיכון האחרים.
מי צריך להיבדק קודם?
אנשים עם היסטוריה משפחתית של מחלת לב או שבץ בגיל צעיר, מי שכבר עבר אירוע לבבי, ומי שיש לו כולסטרול גבוה מאוד או חשד להיפרכולסטרולמיה משפחתית. אבל ההנחיות האחרונות ממליצות על בדיקה פעם אחת לכל מבוגר.
לקריאה נוספת על גורם סיכון שקט אחר: יתר לחץ דם. ועל הצד הגנטי של הבריאות: בדיקות DNA והגיל הביולוגי.
מקורות
- "גם כשהכול תקין: בדיקת Lp(a) שאתם מפספסים עשויה להציל אתכם", אור הדר, ynet, 28 בספטמבר 2026. https://www.ynet.co.il/health/article/yokra14908458
- "האבחון והטיפול ברמות ליפופרוטאין (a) מוגברות בישראל", נייר עמדה, ההסתדרות הרפואית בישראל – המכון לאיכות ברפואה, מרץ 2024. https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne240_Lipoprotein.pdf
- "ACC/AHA Issue Updated Guideline for Managing Lipids, Cholesterol", American Heart Association, 13 במרץ 2026. https://newsroom.heart.org/news/accaha-issue-updated-guideline-for-managing-lipids-cholesterol
- "New cholesterol guidelines recommend Lp(a) blood test", Harvard Health Publishing, 2026. https://www.health.harvard.edu/heart-health/new-cholesterol-guidelines-recommend-lpa-blood-test
- "Top Line Results from the Phase 3 Lp(a)HORIZON Trial", National Lipid Association, 14 בספטמבר 2026. https://www.lipid.org/resource/top-line-results-from-the-phase-3-lpahorizon-trial/
- "Lp(a)HORIZON: Top-line Results Dash Hopes for Pelacarsen", TCTMD, 8 בספטמבר 2026. https://www.tctmd.com/news/lpahorizon-top-line-results-dash-hopes-pelacarsen
- "Is a Single Lipoprotein(a) Measurement Once in a Lifetime Sufficient? The Results from the STAR-Lp(a) Study", PubMed Central, דצמבר 2025. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC12734834/