בתחילת שנות ה-90 החזיקה ישראל בתואר שאף מדינה לא רוצה בו: המקום השלישי בעולם בשכיחות מלנומה, סרטן העור הקטלני ביותר, אחרי אוסטרליה וניו זילנד בלבד. מדינה של שמש קופחת, חופים מלאים ותרבות שלמה שגדלה על "שיזוף בריא" שילמה את המחיר בעור — פשוטו כמשמעו.
שלושה עשורים אחר כך התמונה נראית אחרת לגמרי. ב-2019 הכריזה האגודה למלחמה בסרטן על מה שהיא כינתה שינוי דרמטי: ישראל צנחה מהמקום השלישי בעולם במקרים חדשים של מלנומה אל המקום ה-27 מתוך 30 המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר. זה אחד מסיפורי ההצלחה השקטים והגדולים של בריאות הציבור בישראל — והוא לא קרה מעצמו.
ובכל זאת, רגע לפני שהקיץ מתחיל ושבוע המודעות לסרטן העור של יוני כבר נראה באופק, חשוב לומר גם את החצי השני של המשפט: מדי חודש עדיין מתגלים בישראל יותר מ-150 חולי מלנומה חדשים, וכ-15 בני אדם מתים מהמחלה. הצלחה — כן. סיבה להירגע — ממש לא.
איך יורדים מהמקום השלישי בעולם?
הירידה בדירוג לא נבעה ממזל ולא משינוי אקלימי. היא תוצאה של אחד ממסעות ההסברה הבריאותית הארוכים והעקביים שידעה ישראל. כבר בתחילת שנות ה-90 החלה האגודה למלחמה בסרטן להפעיל את תוכנית "חכם בשמש" בבתי הספר ובגנים — דור שלם של ילדים ישראלים למד שכובע ובקבוק מים הם ציוד חובה, שבצהריים נשארים בצל ושכוויית שמש היא לא "שלב בדרך לשיזוף" אלא נזק מצטבר.
במקביל נבנה מנגנון שני, חשוב לא פחות: שבוע המודעות השנתי לסרטן העור, שבמסגרתו קופות החולים פותחות מדי יוני מרפאות לבדיקות שומות חינם אצל רופאי עור וכירורגים פלסטיים. ישראלים רבים נבדקים כך מדי שנה — ולא מעט גידולים נתפסים בשלב שבו הסרה פשוטה בהרדמה מקומית סוגרת את הסיפור.
התוצאות נראות בנתונים לאורך כל הדרך. לפי נתוני סוכנות המחקר הבינלאומית לסרטן (IARC) לשנת 2012, גברים ישראלים כבר ירדו למקום ה-13 בעולם בהיארעות מלנומה, ונשים למקום ה-20. ב-2019 באה ההכרזה על המקום ה-27. ולפי נתוני רישום הסרטן שפרסמה האגודה למלחמה בסרטן ב-2024, בקרב 30 המדינות עם ההיארעות הגבוהה בעולם ישראל ניצבת במקום ה-23 בתחלואה — ובמקום האחרון, הנמוך ביותר, בתמותה. במילים אחרות: גם מי שחולים אצלנו מתים מהמחלה בשיעור הנמוך ביותר בצמרת הטבלה.
הסיבה לפער הזה בין תחלואה לתמותה היא מילה אחת: מוקדם. כ-92 אחוזים מהמלנומות בישראל מאובחנות בשלב מוקדם, שבו סיכויי הריפוי גבוהים מאוד. ההישרדות מוכיחה זאת: שיעור ההישרדות לחמש שנים בקרב גברים טיפס מ-83.1 אחוזים בסוף שנות ה-90 ל-88.3 אחוזים בעשור שאחריו, ובקרב נשים מ-86.4 ל-90.6 אחוזים — ומאז נוספו לארסנל גם טיפולי האימונותרפיה שחוללו מהפכה במלנומה גרורתית.
המספרים של היום — ולמה אסור להירגע
הנה הצד השני של המטבע. הירידה בדירוג העולמי לא אומרת שהמחלה נעלמה — היא אומרת בעיקר שמדינות אחרות עקפו אותנו כלפי מעלה. במספרים מוחלטים, המלנומה בישראל דורכת במקום ואף מטפסת מעט: 1,634 מאובחנים חדשים ב-2013, 1,798 ב-2017, 1,818 ב-2019, ולקראת שבוע המודעות של 2024 העריכה האגודה למלחמה בסרטן שיאובחנו כ-2,000 נשים וגברים בשנה — כ-60 אחוזים מהם גברים.
"בכל חודש מתגלים בישראל כ-167 נשים וגברים עם מלנומה", אמר מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן משה בר חיים בפתיחת שבוע המודעות ב-2024. שש שנים קודם לכן ניסחה זאת קודמתו בתפקיד, מירי זיו, עם התוספת הקשה: "בכל חודש מתגלים בישראל כ-140 חולי מלנומה חדשים וכ-15 איש נפטרים מהמחלה".
מבט מקרוב בנתוני רישום הסרטן של משרד הבריאות לשנת 2020, כפי שפורסמו לקראת שבוע המודעות, ממחיש את שני הצדדים של המשוואה. באותה שנה אובחנו בישראל 1,675 חולות וחולים חדשים — 1,012 מהם עם מלנומה חודרנית, שכבר חדרה אל מתחת לשכבת העור העליונה, ו-663 עם מלנומה ממוקדת (in situ), השלב המוקדם והניתן לריפוי כמעט תמיד. 91.9 אחוזים מהמקרים אובחנו בשלב מוקדם. ובאותה שנה עצמה נפטרו ממלנומה חודרנית 192 בני אדם, רובם גברים. הגילוי המוקדם מציל את הרוב הגדול — אבל מי שמתגלה מאוחר, משלם את המחיר המלא.
המספרים האלה הם תזכורת לכך שההצלחה הישראלית עומדת על שתי רגליים שצריך לתחזק כל הזמן: מניעה וגילוי מוקדם. שניהם לא דורשים טכנולוגיה יקרה ולא תרופת פלא — הם דורשים הרגלים. ובניגוד לבדיקות סקר אחרות, את הבדיקה החשובה ביותר אפשר לעשות בבית, מול המראה, בחינם.
כלל ה-ABCDE: כך מזהים שומה חשודה
מלנומה כמעט תמיד מכריזה על עצמה על פני העור — צריך רק לדעת מה לחפש. הכלל הבינלאומי המקובל נקרא ABCDE, ובגרסה העברית של האגודה למלחמה בסרטן הוא הפך לחמשת הגימ"לים — חמישה סימנים שכולם מתחילים באות אחת. כך בודקים כל שומה:
- A — גיאומטריה (א-סימטריה): שומה תקינה היא בדרך כלל עגולה וסימטרית. שומה שצורתה לא סימטרית — חשודה.
- B — גבול (Border): גבול תקין הוא מעוגל, ברור ומוגדר. גבול מטושטש, משונן או "זולג" אל העור שסביבו — סימן אזהרה.
- C — גוון (Color): שומה תקינה אחידה בגוון שלה. שומה המורכבת מכמה גוונים — חום, שחור, ורוד, כחלחל — מחייבת בדיקה.
- D — גודל (Diameter): שומה שקוטרה עולה על 5 מ"מ, בערך רוחב של עיפרון, ראויה לתשומת לב.
- E — גובה והשתנות (Evolving): הסעיף החשוב מכולם. כל שינוי — בגודל, בגובה, בגוון, בצורה, או שומה חדשה שמופיעה בבגרות — הוא סיבה לקבוע תור לרופא עור.
האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לבצע בדיקה עצמית של כל העור אחת לשלושה עד שישה חודשים, רצוי מול מראה גדולה ובעזרת בן או בת זוג לאזורים הנסתרים — גב, קרקפת, אחורי האוזניים. מי שנמצא בקבוצת סיכון — בעלי עור בהיר, שיער בלונדיני או ג'ינג'י ועיניים בהירות, מי שיש להם מספר רב של שומות (מעל 100) או שומות לא טיפוסיות, מי שספגו כוויות שמש בילדות ומי שיש להם היסטוריה משפחתית של מלנומה — צריך גם מעקב תקופתי אצל רופא עור. וכן, זה נכון גם כשהתור ארוך: העומס על רופאי העור בקהילה הוא חלק מהתמונה הרחבה של מערכת הבריאות הציבורית, אבל שומה חשודה היא בדיוק המקרה שבו לא מוותרים על התור.
קרם הגנה, צל וכובע — מה באמת מגן?
סביב קרם ההגנה נבנתה תעשייה שלמה, ולפעמים נדמה שהוא פותר הכול. האמת פשוטה יותר וגם תובענית יותר: קרם הגנה הוא קו ההגנה השלישי, לא הראשון.
קו ההגנה הראשון הוא השעון. קרינת השמש בישראל חזקה ומסוכנת במיוחד בין 10:00 ל-16:00, וההמלצה החד-משמעית של האגודה למלחמה בסרטן היא פשוט לא להיות בשמש הישירה בשעות האלה — לתכנן את הים, הטיול והספורט לשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהריים המאוחרות.
קו ההגנה השני הוא פיזי: צל, ביגוד ארוך ואוורירי, כובע רחב שוליים שמצל גם על האוזניים והעורף, ומשקפי שמש עם סינון UV. בגד ים ארוך לילדים ("בגד גלישה") הוא אחת ההשקעות המשתלמות של הקיץ הישראלי.
ורק אז מגיע הקרם: מקדם הגנה SPF 30 לפחות, רחב טווח (UVA וגם UVB), בכמות נדיבה על כל עור חשוף, עם חידוש מריחה בהתאם להוראות היצרן — ובוודאי אחרי רחצה או הזעה. חשוב להבין מה הקרם לא עושה: הוא לא הופך שהייה ממושכת בשמש לבטוחה, והוא לא תחליף לצל ולביגוד. ומה שבטוח — מיטות שיזוף אינן "שיזוף מבוקר" אלא גורם סיכון מוכר למלנומה, בלי שום גרסה בטוחה.
ההגנה החשובה ביותר שמורה דווקא לילדים. כוויות שמש בילדות ובגיל ההתבגרות הן מגורמי הסיכון המרכזיים למלנומה בבגרות — הנזק מהקרינה מצטבר בעור לאורך עשרות שנים, וכווייה אחת קשה בגיל שמונה יכולה להגיש את החשבון בגיל ארבעים. זו בדיוק הסיבה שתוכניות החינוך מתחילות בגן: ההשקעה בכובע ובצל של הילדים היום היא סטטיסטיקת התחלואה של ישראל בעוד שלושה עשורים.
ההיערכות הנכונה לקיץ נראית כך: בדיקה עצמית של השומות עכשיו, לפני העונה; תור לרופא עור למי שמצא ממצא חשוד או שייך לקבוצת סיכון; והצטיידות של כל המשפחה — כובעים, משקפיים, קרם. ומי שמחכה להזדמנות, שבוע המודעות לסרטן העור שמציינים מדי יוני הוא בדיוק הרגע: בדיקות שומות חינם בקופות החולים, בלי הפניה ובלי תשלום.
שאלות ותשובות
איזה מקדם הגנה לבחור?
ההמלצה בישראל היא SPF 30 לפחות, בתכשיר רחב טווח שמסנן גם קרינת UVA וגם UVB. חשוב יותר מהמספר: כמות נדיבה, מריחה כ-20 עד 30 דקות לפני היציאה בהתאם להוראות התכשיר, וחידוש לפי הוראות היצרן ואחרי כל רחצה. קרם הגנה משלים צל, כובע וביגוד — לא מחליף אותם.
כל כמה זמן צריך לבדוק שומות?
בדיקה עצמית של כל העור מומלצת אחת לשלושה עד שישה חודשים, לפי כלל ה-ABCDE. מי שבקבוצת סיכון — עור בהיר, ריבוי שומות, כוויות שמש בילדות או מלנומה במשפחה — צריך להוסיף מעקב תקופתי אצל רופא עור. כל שינוי בשומה קיימת — או שומה חדשה שמופיעה בבגרות — מצדיק בדיקה מקצועית, בלי לחכות.
האם עור כהה מוגן ממלנומה?
מוגן חלקית — לא חסין. עור כהה מייצר יותר מלנין, הפיגמנט שמעניק הגנה טבעית מסוימת מקרינת השמש, ולכן הסיכון נמוך יותר. אבל מלנומה מופיעה גם אצל כהי עור, לעיתים דווקא באזורים מפתיעים כמו כפות הרגליים או מתחת לציפורניים — ולכן כללי הזהירות והבדיקה העצמית חלים על כולם.
מקורות
- שבוע המודעות למניעת סרטן העור ולגילויו המוקדם — יוני 2024. האגודה למלחמה בסרטן. קישור
- מלנומה ממאירה — גורמי סיכון, סימני אזהרה ודרכי מניעה. האגודה למלחמה בסרטן. קישור
- מניעה ואבחון מוקדם של סרטן העור. האגודה למלחמה בסרטן. קישור
- סרטן העור: ישראל כבר לא בצמרת העולמית. ynet, 7.6.2017. קישור
- סרטן העור בישראל: 15 מתים מדי חודש. ynet, 13.6.2018. קישור
- נתוני סרטן העור בישראל: 192 נפטרו ממלנומה בשנה אחת. ynet, יוני 2023. קישור
- שינוי דרמטי חיובי במיקום של ישראל במקרים חדשים של סרטן עור: ממקום 3 בעולם ל-27. E-med, 11.6.2019. קישור
- שבוע המודעות לסרטן העור בישראל. העמותה הישראלית לסרטן העור. קישור
- Melanoma deaths are dropping in Israel. Here's why. ISRAEL21c, 8.5.2023. קישור