בעשרים בדצמבר 2010 היה אבי כהן, כדורגלן נבחרת ישראל לשעבר, מעורב בתאונת אופנוע ברמת גן. בבית החולים איכילוב קבעה ועדת רופאים כי הוא במצב של מוות מוחי. ואז התגלה פרט שהפך את המקרה לכותרת ארצית: כהן, בדיוק כמו יותר ממיליון ישראלים היום, היה חתום על כרטיס אדי – כרטיס תרומת איברים שמזכה, לפי חוק ישראלי ייחודי בעולם, את מי שחתום עליו, ואת קרוביו מדרגה ראשונה, בעדיפות בתור להשתלה אם יזדקקו לה בעצמם יום אחד.
בפועל, כשהגיע הרגע, בחרה אלמנתו דורית שלא לתרום. "רציתי שייקבר שלם ויפה", אמרה מאוחר יותר לידיעות אחרונות. לפי דיווחים מאותם ימים, רבנים שיצרו קשר עם המשפחה ממש לפני החתימה על טפסי ההסכמה שכנעו אותה לחזור בה. שנים אחר כך, בראיון נוסף, אמרה כהן דברים אחרים לגמרי: "בדיעבד, היינו צריכים לתרום את איבריו." בית המשפט קבע מאוחר יותר, במפורש, שכרטיס אדי אינו צוואה מחייבת – המשפחה היא זו שמחליטה בפועל, גם כשהחתימה כבר קיימת.
המקרה של כהן חושף בקצרה את כל המורכבות של אחד החוקים הנועזים והמצוטטים ביותר בעולם בתחום הביו-אתיקה: חוק השתלת איברים הישראלי, שנכנס לתוקף במאי 2008 ומיושם הלכה למעשה מאז 2011. זהו החוק היחיד בעולם שמתרגם נכונות אישית לתרום לזכות משפטית ממשית בתור להשתלה. הרעיון, שגיבש ד"ר יעקב לביא, מנהל יחידת השתלות הלב בשיבא, נולד לדבריו אחרי שחברת ביטוח הפנתה את אחד ממטופליו לחפש השתלת לב בסין. הלוגיקה שלו פשוטה: מי שמוכן לתת, מקבל עדיפות אם יזדקק בעצמו. שבע עשרה שנה אחרי, למעלה ממיליון ישראלים חתומים על הכרטיס – אבל התור להשתלה עדיין מונה קרוב ל-1,500 בני אדם, ועשרות מהם מתים בכל שנה בזמן שהם ממתינים.
איך עובדת בפועל העדיפות בתור
המנגנון, שמפעיל המרכז הלאומי להשתלות (עדי), פועל בשתי דרגות. מי שתרם בפועל איבר בחייו – כליה, אונת כבד או אונת ריאה – או שקרוב משפחה מדרגה ראשונה שלו תרם איברים לאחר מותו, מקבל "עדיפות מרבית": קדימות מיידית בלי תקופת המתנה. מי שרק חתם על כרטיס אדי מקבל "עדיפות רגילה", אך ורק אם החתימה קדמה בשלוש שנים לפחות למועד ההרשמה לרשימת ההמתנה – סעיף שנועד למנוע חתימה מתוכננת ברגע האחרון רק כדי לזכות בקדימות. קטינים וחסרי כשירות משפטית שומרים על עדיפות עליונה בכל מקרה. חשוב להדגיש: העדיפות נכנסת לתמונה רק כשמדובר במועמדים שווים מבחינה רפואית – התאמה, דחיפות ומצב קליני תמיד גוברים על נקודות הקדימות.
עד 2026 אפשר היה לחתום על הכרטיס בעיקר בטופס נייר, דרך קופות החולים או המרכז הלאומי להשתלות. השנה יצא לדרך שירות דיגיטלי חדש: אזרחים יכולים לחתום על כרטיס אדי ישירות דרך ה"אזור האישי" הממשלתי, לבדוק את תאריך החתימה שלהם ולעדכן פרטים באינטרנט. ראש חטיבת הטכנולוגיות הדיגיטליות והנתונים במשרד הבריאות, ברק שוקרון, תיאר את המהלך כך: "מאפשרת לכל אזרח להצטרף בפשטות ובידידותיות". ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, ניסחה זאת בפשטות: "כרטיס אדי – כרטיס לחיים ולערבות הדדית."
מ-7 ל-11 למיליון: מה השתנה בפועל אחרי החקיקה
לפני 2008 עמד שיעור התורמים המתים בישראל על כ-7-8 למיליון תושבים בלבד – מהנמוכים בעולם המערבי, ורק כ-10% מהמבוגרים היו חתומים על כרטיס תרומה, לעומת כרבע בבריטניה ושליש בארצות הברית. שיעור ההסכמה המשפחתית לתרומה מגופת קרוב עמד על 42% בלבד ב-2007. אחרי שהעדיפות בתור נכנסה לתוקף מעשי ב-2011, שיעור התורמים המתים קפץ ל-11.4 למיליון תושבים, ושיעור ההסכמה המשפחתית טיפס ל-62% עד 2016 – עלייה של 20 נקודות אחוז בתוך עשור.
אבל הזינוק הזה היה בעיקר קפיצה חד-פעמית, לא מגמה מתמשכת: גם כעשור וחצי אחרי החקיקה, שיעור התורמים המתים בישראל נותר סביב 11 למיליון תושבים בלבד – פחות מרבע משיעורה של ספרד, שהובילה את העולם ב-2024 עם 52.6 תורמים למיליון תושבים ו-6,464 השתלות באותה שנה בלבד, לפי נתונים שפרסמה הממשלה הספרדית בינואר 2025. גם ארצות הברית, עם כ-48 תורמים למיליון תושבים (נתוני 2023), רחוקה מישראל פי ארבעה בערך. במילים אחרות: החוק שינה את המספרים, אבל לא סגר את הפער מול המדינות המובילות בעולם.
בשנה שעברה, 2025, ירדה לראשונה מזה חמש שנים רשימת ההמתנה להשתלה בישראל – מ-1,481 חולים ב-2024 ל-1,454. מספר החולים החדשים שהצטרפו לרשימה ירד גם הוא, מ-848 ל-728, וגם מספר הנפטרים בזמן ההמתנה ירד, מ-72 ל-56. יחד עם זאת, סך ההשתלות בפועל ירד ל-622 בלבד – השפל מאז 2020. פרופ' שלמה מור-יוסף, יו"ר עדי, ניסח את התמונה המעורבת בקצרה: "656 בני אדם קיבלו חיים חדשים באמצעות השתלת איברים" ב-2024, לפני שהמספר צנח בשנה שלאחר מכן.
הפרדוקס: אלופת עולם בתרומה מהחי, מאחור בתרומה מהמת
כאן נמצא אחד הפרטים המפתיעים ביותר בסיפור, וכמעט אף אחד לא מדבר עליו: בזמן שישראל נשארת מאחור בתרומת איברים מגופות, היא הפכה, במקביל, לאחת ממובילות העולם בתרומת כליה מהחי – ומהסיבות הלא נכונות מבחינת חוק ההשתלות עצמו. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שפורסם בדצמבר 2020 מצא ששיעור תרומת הכליה מהחי בישראל עמד על כ-30 תורמים למיליון תושבים – יותר מכפול משיעורה של ארצות הברית, שעמד באותה שנה על כ-15 בלבד. זה הפך את ישראל למובילת העולם בקטגוריה הזו.
הסיבה לכך כמעט ואינה קשורה לחוק העדיפות. מרבית התרומה מהחי בישראל מגיעה מארגון עצמאי, "מתנת חיים", שהוקם ב-2009 על ידי הרב ישעיהו הבר, ושהיה אחראי לכשני שלישים מכלל תרומות הכליה החיות בישראל בשנים 2020-2021. עד 2022 הוא כבר תיווך יותר מ-1,170 תרומות כליה, כ-40% מהן מהציבור הדתי-לאומי והחרדי – אותם ציבורים שבדיוק בגלל התנגדות הלכתית לקריטריון "מוות מוחי" נמצאים בחיסרון מובנה כשמדובר בתרומה מגופה. במילים אחרות: ישראל בנתה שני מסלולי תרומה נפרדים לחלוטין – אחד ממשלתי, מבוסס עדיפות בתור, שמתקדם לאט; ואחד אזרחי-התנדבותי, מבוסס אמונה וערבות הדדית, שהפך אותה לאלופת עולם.
הפרצה שכלכלנים גילו במעבדה, ושמקרהו של אבי כהן ממחיש בחיים האמיתיים
חוקרים באוניברסיטת פנסילבניה ובאוניברסיטת סטנפורד, ובהם חתן פרס נובל לכלכלה, אלווין רות', בדקו במעבדה את ההיגיון הכלכלי שמאחורי חוק העדיפות הישראלי, ומצאו בו חולשה מטרידה: מכיוון שהמשפחה עדיין יכולה לסרב לתרומה בפועל גם כשהמנוח חתם על כרטיס אדי, אפשר תיאורטית "לזכות" בעדיפות בתור בלי לשלם את המחיר האמיתי של תרומה בפועל. רות' ועמיתו ג'אד קסלר מצאו שכשהפרצה הזו נהיית ידועה לציבור, היא עלולה לפגוע באפקטיביות הכוללת של החוק – כי היא שוחקת את האמון שמניע אנשים אחרים לתרום בכנות. מקרה אבי כהן, שבו כרטיס חתום לא הבטיח שום דבר בפועל, הוא בדיוק הדוגמה החיה לתרחיש שרות' וקסלר תיארו בתיאוריה: הבטחה שאין מאחוריה שום כפייה משפטית.
הביקורת האקדמית על החוק לא נעצרת שם. חוקרת הביו-אתיקה קורין ברזון מאוניברסיטת בר-אילן, במאמר מ-2018 בכתב העת הישראלי למחקר מדיניות בריאות, מצטטת מספר חששות: הפילוסוף קלוגה טען שמתן עדיפות בתמורה לחתימה הוא למעשה "מיסוד סמוי של תשלום עבור איברים". קווייגלי ועמיתיה הצביעו על עיוות אחר: מכיוון שהעדיפות עוברת גם לקרובי משפחה, אנשים ממשפחות קטנות או מפורקות נפגעים משיקולים שאין להם שליטה עליהם. ברמסטד הוסיפה זווית שלישית: "המחיר של הסכמה עבור מתנגדים אידיאולוגיים גבוה בהרבה מזה של מי שאין לו עמדה חזקה בנושא התרומה" – כלומר, החוק אמנם ניטרלי על הנייר, אך לא ניטרלי בפועל.
מי נשאר מחוץ למעגל
הביקורת הזו נוגעת בעיקר לציבור החרדי, שחלק ניכר ממנו דוחה מבחינה הלכתית את קריטריון המוות המוחי שעליו מבוססת התרומה מהמת – ולכן נמנע ממנו, כמעט מבנית, לצבור עדיפות בתור באותו האופן שבו אזרחים חילונים ודתיים-לאומיים יכולים. סטיינברג, חוקר נוסף שברזון מצטטת, כתב שיש מקום ל"התאמה שתפחית את האפליה כלפי מועמדים להשתלה שלא הצליחו להצטרף למאגר ה'מסכימים' בשל עמדות דתיות מושרשות". ניסיון אחד לפתור את הבעיה – הצעת חוק של ח"כ אתניאל שנלר בתחילת שנות ה-2010 ל"כרטיס אדי לדתיים" בפיקוח רבני – נפל בכנסת, אחרי שגורמי מקצוע במערכת הבריאות הזהירו שהוא עלול להפוך לגרסה ממוסדת בדיוק לאותה פרצה שרות' וקסלר תיארו: חתימה כדי לזכות בעדיפות, בלי כוונה אמיתית לתרום.
המלחמה ששינתה, לרגע, את כללי המשחק
באוקטובר 2023 קרה משהו שאף מנגנון תמריצים לא הצליח להשיג בעשור וחצי: בשלושת החודשים הראשונים אחרי פרוץ המלחמה, שיעור ההסכמה המשפחתית לתרומת איברים ורקמות קפץ ל-85%, לעומת ממוצע רב-שנתי של כ-60% בלבד. ד"ר אשכנזי תיארה זאת כך: "שלושת החודשים האחרונים מאז פרוץ המלחמה הרחיבו את הנתינה ואת הערבות ההדדית בציבור הרחב, וזה בא לידי ביטוי בשיא של חתימות על כרטיס אדי ובשיעורי הסכמה גבוהים לתרומת איברים ורקמות ממשפחות של חיילים שנפלו ושל אזרחים כאחד." מספר החתימות החדשות על הכרטיס כמעט הכפיל את עצמו בין 2022 ל-2023, מ-20,789 ל-39,020, וסך החתומים חצה את קו המיליון בתחילת 2024. עד סוף 2025 הוא הגיע לכ-1.1 מיליון.
התרומה הבין-לאומית ממלאת גם היא תפקיד גדל בשנים האחרונות: ישראל קיבלה ב-2025 חמישה איברים במסגרת שיתוף פעולה עם קפריסין – שני כבדים, שתי ריאות ולב אחד. ד"ר אשכנזי תיארה זאת בפשטות: "הקשר שבין השגרירויות הקפריסאית והישראלית לבין המרכז להשתלות הוכיח את עצמו." בנוסף, 63 השתלות כליה הושלמו ב-2025 באמצעות "החלפה מוצלבת" בין זוגות תורם-חולה שלא התאימו זה לזה ישירות – עלייה מ-55 ב-2024.
שאלות ותשובות
מה זה בעצם כרטיס אדי, ואיך חותמים עליו? כרטיס אדי הוא כרטיס תרומת איברים רשמי, מונפק על ידי המרכז הלאומי להשתלות. עד 2025 אפשר היה לחתום עליו בעיקר בטופס נייר דרך קופות החולים או המרכז עצמו; מ-2026 אפשר לחתום עליו גם דיגיטלית, דרך ה"אזור האישי" הממשלתי, ולבדוק שם את תאריך החתימה או לעדכן פרטים.
האם חתימה על הכרטיס מבטיחה שהאיברים שלי אכן יתרמו? לא. בית המשפט הישראלי קבע במפורש שכרטיס אדי אינו צוואה מחייבת. ברגע הפטירה, המשפחה היא זו שנשאלת בפועל, ולפי החוק היא רשאית לסרב גם אם קיימת חתימה תקפה על הכרטיס – בדיוק כפי שקרה במקרה המפורסם של הכדורגלן אבי כהן ב-2010.
איך בדיוק מקבלים עדיפות בתור להשתלה? מי שתרם איבר בחייו, או שקרוב משפחה מדרגה ראשונה שלו תרם איברים לאחר מותו, מקבל עדיפות מיידית ומלאה. מי שרק חתם על הכרטיס מקבל עדיפות נמוכה יותר, ובתנאי שהחתימה קדמה בשלוש שנים לפחות לרישום לרשימת ההמתנה – זאת כדי למנוע חתימה מחושבת ברגע האחרון.
האם ישראל אכן מובילה את העולם בתרומת איברים? זה תלוי באיזה סוג תרומה מדובר. בתרומת כליה מהחי ישראל נחשבת לאחת המובילות בעולם, בזכות ארגון האזרחים "מתנת חיים" ולא בזכות חוק העדיפות עצמו. בתרומה מגופות אחרי מוות מוחי, לעומת זאת, ישראל עדיין נמצאת הרחק מאחורי מדינות כמו ספרד וארצות הברית, גם עשור וחצי אחרי החקיקה.
מקורות
- Ynetnews – Or Hadar, "For the first time in five years, Israel's organ transplant waiting list shrinks", 19 בינואר 2026.
- המרכז הלאומי להשתלות (עדי) – "סיכום פעילות המרכז הלאומי להשתלות – 2024", adi.gov.il.
- Ynet – "עלייה ניכרת בשיעור ההסכמות לתרומות איברים בחודשי המלחמה", 7 בינואר 2024 (על בסיס סיכום המרכז הלאומי להשתלות).
- Corinne Berzon, "Israel's 2008 Organ Transplant Law: continued ethical challenges to the priority points model", Israel Journal of Health Policy Research, כרך 7, גיליון 11, 16 במרץ 2018.
- Judd B. Kessler & Alvin E. Roth, "Loopholes Undermine Donation: An Experiment Motivated by an Organ Donation Priority Loophole in Israel", Journal of Public Economics; NBER Digest, דצמבר 2011.
- La Moncloa (ממשלת ספרד) – "Spain, with over 6,400 transplants, exceeds forecasts for 2024", 16 בינואר 2025.
- The Jerusalem Post – "Israel becomes world leader in live donor kidney donations – WHO", דצמבר 2020, על בסיס דוח ה-Global Observatory on Donation and Transplantation של ארגון הבריאות העולמי.
- Haaretz – "בעצת הרבנים, משפחתו של אבי כהן לא תרמה את איבריו כבקשתו", 30 בדצמבר 2010.
- Ynet – "אלמנת אבי כהן ל'ידיעות': רציתי שייקבר שלם ויפה", ynet.co.il.
- Ynet – "דורית, אלמנתו של הכדורגלן אבי כהן: 'בדיעבד, היינו צריכים לתרום את איבריו'", ynet.co.il.
- Ynet – "בית המשפט קבע: כרטיס אדי אינו צוואה", ynet.co.il.
- ישראל היום – "השירות החדש של משרד הבריאות זמין באינטרנט", 2026.
- דוברות משרד הבריאות והמרכז הלאומי להשתלות – נתוני שיעורי תרומה בין-לאומיים משוערים (IRODaT), 2024.