עכשיו, באמצע חול המועד, כשהמקרר עוד מלא והקבלות כבר מקומטות בתחתית התיק, אפשר סוף סוף לשאול את השאלה המעניינת באמת. לא "איפה הכי זול" – על זה הסקרים כבר ענו לפני החג – אלא איך ייתכן בכלל שאותה רשימת קניות בדיוק, אותם מוצרים, אותם מותגים, עולה בסופרמרקט אחד מאות שקלים יותר מאשר באחר.
זה לא ניחוש. זה ממצא. סקר סל הפסח של המכון לחקר הקמעונאות, שבדק באמצע מרץ סל של 95 מוצרים מובילים לחג בתשע רשתות שיווק, מצא הפרש של 450 שקל בין הרשת הזולה ביותר ליקרה ביותר. ובלשון הסקר עצמו: "הפער של 450 שקל בין רמי לוי לפרשמרקט אינו נובע ממותרות, אלא מאותה רשימה ממש".
ארבע מאות וחמישים שקל. על אותה עגלה.
הקניות הגדולות כבר מאחורינו, אבל דווקא עכשיו – כשהקבלה ביד ולא בתיאוריה – שווה להבין מה המספרים האלה מלמדים על שוק המזון הישראלי, ומה עוד אפשר להספיק לתקן לפני הקנייה של שביעי של פסח.
כמה עולה סל פסח ב-2026? המספרים מהסקרים
נתחיל בסדר הגודל. לפי ניתוח של וואלה כסף מאמצע מרץ, ההוצאה הממוצעת של משק בית ישראלי בתקופת טרום פסח גבוהה בכ-30% עד 40% מזו של חודש רגיל, מפני שהחג מפעיל בבת אחת שלושה מנועי צריכה שבשאר השנה פועלים בנפרד: ניקיון ופינוי, חידוש מלאי המזווה והמקרר, ואירוח ליל הסדר. אין עוד תאריך בלוח השנה שפותח את הארנק הישראלי לכל כך הרבה קטגוריות במקביל.
ועכשיו לפערים. בדיקת ישראל היום, שהשוותה באמצעות מערכת הסקרים של פרייסז סל ענק של 250 מוצרים בעשר רשתות, מצאה שהסל הזול ביותר הוא של רמי לוי – 3,250.43 שקלים – ואילו היקר ביותר, בטיב טעם, טיפס ל-4,384.75 שקלים. פער של 34.9%, יותר מ-1,130 שקלים על אותה רשימה.
סקר המכון לחקר הקמעונאות (95 המוצרים) הוסיף תובנה מטרידה לא פחות: שופרסל דיל, שממתגת את עצמה כרשת דיסקאונט, דורגה רק במקום השמיני – יקרה ב-13.8% מהרשת הזולה ביותר, כמעט 230 שקל יותר על אותו סל. תדמית של דיסקאונט, מתברר, אינה תעודת ביטוח לקנייה זולה.
ויש גם נקודת אור, יחסית. סקר סל הפסח הגדול של ynet, שנערך ב-23 במרץ על בסיס נתוני פרייסז, עם 350 פריטים בסל, קבע שלראשונה זה חמש שנים לא נמצאה אף רשת דיסקאונט אחת שבה הסל הסופי התייקר לעומת אשתקד: בשבע רשתות המחיר נותר יציב, ובשלוש הוא אף ירד ב-2.24% עד 8.94%. אלא שגם ליציבות הזאת מוצמדת כוכבית כבדה: היא נמדדת ביחס לפסח 2025, שבו זינקו הסלים ב-8% עד 15.9% בתוך שנה. המחירים לא עלו – הם פשוט נשארו גבוהים.
פער של מאות שקלים על אותו סל בדיוק – איך זה נראה במדף?
כדי להבין איך נבנה פער כזה, כדאי לרדת מרמת הסל לרמת המוצר. ניקח את הסל הרגיש ביותר של החג – בשר ועוף.
המכון לחקר הקמעונאות בדק ב-17 במרץ סל של 15 מוצרים מן החי – שבעה מוצרי עוף טרי ושמונה נתחי בקר טרי – בעשר רשתות. התוצאה: 913.86 שקלים בסאלח דבאח הזולה, מול 1,104.90 שקלים בסטופמרקט היקרה. פער של 191.04 שקלים, כ-20.9%, על סל אחד, בקנייה אחת. בתווך, בטווח של 45 שקלים בלבד, כל הרשתות הגדולות.
חלק מהפער הזה מוסבר: בסקר עצמו צוין שסטופמרקט, קשת טעמים וטיב טעם פתוחות שבעה ימים בשבוע ומספקות רמת שירות גבוהה – והן מתמחרות בהתאם. הצרכן משלם שם לא רק על האנטריקוט אלא גם על הנוחות. אבל ההסבר הזה תופס רק חלק מהתמונה, כי הפערים מופיעים גם בין רשתות עם מודל עסקי דומה לחלוטין.
ובתוך הקטגוריות, המספרים נעשים קיצוניים באמת. בבדיקת ישראל היום נמכר פילה סלמון קפוא בפער של כ-50% בין הרשתות – 49.80 שקלים ברמי לוי מול 74.90 שקלים בטיב טעם – ושום יבש נמכר בפער של 172% (2.90 מול 7.90 שקלים). סקר מחירי הפסח של וואלה כסף, שסרק את כל ערוצי השיווק והמגזרים, מצא עגבניות טריות ב-90 אגורות לקילו ברשת אחת וב-7.90 שקלים באחרת – פער של 778% על אותו מוצר בדיוק – וקבע שממוצע הפערים בקטגוריית הירקות והפירות עומד על 284%. גם במוצרי החג הייעודיים אין רחמים: תערובת לחמניות מקמח מצה של אסם נמכרה ב-4.90 שקלים באושר עד וב-11.90 שקלים בפרשמרקט, פער של 143%.
השורה התחתונה של וואלה כסף פשוטה: "מי שבודק ומשווה, יכול להגיע לליל הסדר עם אותו שולחן מלא בדיוק, ועם מאות שקלים שנשארו בכיס".
מה באמת התייקר לקראת החג – ומה דווקא לא?
ומה עם המצות, הסמל של החג? כאן התמונה של 2026 מפתיעה לטובה, לפחות ביחס לעבר. לפי בדיקת ynet, מחירי החבילות העממיות של 2.5 ק"ג נשארו יציבים בכמחצית מרשתות הדיסקאונט ונעו בין 29.90 ל-31.90 שקלים; רמי לוי דווקא הוזילה מ-33.90 ל-29.80 שקלים, ארבע רשתות – ובהן שופרסל דיל – ייקרו מ-29.90 ל-32.90 שקלים, וטיב טעם, שהייתה יקרה גם אשתקד, עלתה מ-35.90 ל-36.90 שקלים. עליות נקודתיות, הוזלה אחת בולטת ומחצית שקטה.
ההיסטוריה הקצרה של המדף מזכירה שזה לא מובן מאליו: בפסח 2023 זינקו מחירי המצות ב-11.1% עד 20%, כפי שנזכר בסקר ynet שפורסם באפריל 2024 – שנה שבה המצות דווקא לא התייקרו כלל.
ההתייקרות האמיתית של פסח מסתתרת במקום אחר: בפרמיית הכשרות. בדיקת ynet השוותה מוצרים כשרים לפסח למקביליהם של כל השנה ומצאה שמצות מרובעות יקרות ב-100% עד 150% ממצות רגילות, שקדי מרק קופצים גם הם ב-100% עד 150%, עוגיות ודגני בוקר מתייקרים בעשרות אחוזים – ואפילו טבליות למדיח הכלים יקרות ב-15% עד 40% בגרסת החג, בגלל פיקוח כשרות נוסף. המקרים ההפוכים נדירים מספיק כדי להיכנס לכתבה: שוקולד מילקה כשר לפסח נמכר בחלק מהחנויות במחיר זהה לגרסה הרגילה.
למה הפערים האלה קיימים? ריכוזיות, מותג פרטי ומבצעים במקום הוזלות
פער של מאות שקלים על סל זהה איננו גזירת גורל – הוא תוצאה של מבנה שוק. בישראל פועלות שתי קבוצות קמעונאיות ענקיות שמחזיקות יחד כ-65% מנפח השוק, כפי שצוין בסקר המכון לחקר הקמעונאות. הביקוש של החג מזנק, הייצור המקומי מרוכז בידי ספקים בודדים, השקיפות לצרכן מוגבלת – ומרחב התמרון של הקונה מצטמצם.
התמונה הזאת אינה חדשה. עוד בנובמבר 2021 קבע דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שמדד מחירי המזון בישראל, מתוקנן לכוח קנייה, גבוה בכ-36% מממוצע מדינות ה-OECD; שנתח השוק של חמשת הספקים הגדולים רק עלה, מ-57.4% ב-2015 ל-61.4% ב-2019; ושהמותג הפרטי – הכלי שמרסן מחירים באירופה – עומד בישראל על כ-5% מהמכירות בלבד, לעומת כ-23% בממוצע האירופי. ריכוזיות אצל הספקים, ריכוזיות אצל הקמעונאים ותחליף זול שכמעט לא קיים.
ויש עדות טרייה לכך שהשוק לא מגלגל לצרכן אפילו הוזלות שנופלות עליו מהשמיים: מתחילת 2024 ירד שער הדולר מרמה של יותר מ-3.80 שקלים לסביבות 3.06 שקלים – ירידה שאמורה הייתה להוזיל את היבוא. בסקר המכון לחקר הקמעונאות ניסחו תשובה מרה למי שציפה שההוזלה הזאת תגיע גם למדף – "השוק לא מחלחל לצרכן" – ומחירי סל הפסח המשיכו לזחול כלפי מעלה.
איך זה מחזיק מעמד? בין השאר בגלל שיטת המבצעים. אריאל פז סוויצקי, כלכלן ארגון לובי 99 שעוקב כבר שנים אחרי דפוסי המבצעים ברשתות, הסביר בכתבת ynet את ההיגיון: "אם קמעונאי רוצה להתחרות בקטגוריה מסוימת, למה שלא פשוט יוריד את המחיר ב-10%? כך יוכל הצרכן פשוט להשוות בין סניפים שונים... אבל הקמעונאים לא יורידו מחירים. בשיתוף עם הספקים הם יעדיפו לפרסם '3 במחיר 2 בקנייה מעל 200 שקלים', מה שיגרום לצרכנים להרגיש שחסכו 33%" – בעוד שבפועל המבצע מקשה על ההשוואה ומגדיל את ההוצאה. מבצע מתחלף הוא ערפל; הוזלה קבועה היא שקיפות. הרשתות בוחרות בערפל.
הפערים האלה מצטרפים לתחושת שחיקה רחבה יותר, שכתבנו עליה בעבר בכתבה על משפחות שמרוויחות היטב ועדיין בקושי סוגרות את החודש: כשהפער בין רשת לרשת שווה יום עבודה, השוואת מחירים מפסיקה להיות ספורט של חסכנים והופכת לכלי הישרדות.
איך קונים חכם – גם באמצע החג וגם אחריו?
החדשות הטובות: רוב הכלים עובדים גם עכשיו, כשנשארו עוד קנייה-שתיים עד סוף החג והמקרר מבקש השלמות לקראת שביעי של פסח.
- להשוות לפני שנוסעים, לא ליד המדף. הפערים בין הרשתות גלויים לכל מי שפותח אפליקציה או אתר השוואת מחירים כמו פרייסז ו-CHP, שנשענים על מחירונים שהרשתות מחויבות לפרסם. הסקרים שצוטטו כאן נבנו בדיוק כך.
- לזכור שהדירוג הוא תמונת רגע. הרשתות מעדכנות מחירים בקצב מסחרר – עד חמישה מיליון עדכוני מחירים ביום בכל השוק, לפי הערכה שהוצגה בסקר ynet ב-2024 – ולכן מי שזולה היום בסל אחד לא בהכרח תהיה זולה מחר בסל אחר.
- לא להתבלבל ממיתוג. "דיסקאונט" על השלט אינו הבטחה: שופרסל דיל דורגה, כאמור, שמינית מתוך תשע בסל ההשוואה של מרץ.
- לפצל את הקנייה לשכבות. ההמלצה שעלתה בניתוח של וואלה כסף: מוצרי חלב וביצים קונים סמוך לצריכה; בשר, עוף ודגים אפשר לקנות מוקדם ולהקפיא; מוצרים יבשים – במבצעי פתיחת עונה; ומוצרי ניקיון וטיפוח רק כשהמחיר באמת אטרקטיבי. השכבה האחרונה רלוונטית במיוחד לימים שאחרי החג, כשמדפי הפסח יוצאים למכירת חיסול.
- ולשמור על הבריאות בתוך כל זה – על מה שהמצה עושה לגוף בשבוע הזה כתבנו ערב החג במדריך המדעי לשולחן הסדר.
ומה עם המדינה? בסוף מרץ נודע שקרפור – המתחרה היחידה – זכתה ב"הסל של ישראל", תוכנית שתחייב אותה למכור 112 מוצרים במחירים מוזלים בסניפי קרפור היפר וקרפור מרקט, בליווי תמריץ של 50 מיליון שקלים. התוכנית תיכנס לתוקף ימים אחדים אחרי פסח. אם הסל יעבוד, הוא יוסיף עוגן השוואה קבוע; הספקנים יזכירו שגם אותו יצטרכו לבדוק מול המדף.
שורה תחתונה: הקבלה היא שיעור בכלכלה
פסח 2026 ייזכר כחג שבו המחירים לא עלו – אבל גם לא ירדו מהגבהים שאליהם טיפסו בשנים הקודמות. הסקרים של מרץ סיפרו את הסיפור המלא: פער של 450 שקל על עגלה של 95 מוצרים, פער של יותר מ-1,130 שקלים על סל ענק של 250 מוצרים ופער של 191 שקל על סל בשר ועוף אחד. אותם מוצרים. אותו שולחן חג. חשבון אחר לגמרי.
המסקנה של וואלה כסף חדה: "הפערים בין הרשתות אינם מקריים אלא מערכתיים ועקביים". ההסבר, כפי שעולה מהנתונים שנסקרו כאן, נעוץ במבנה השוק – ריכוזיות כפולה, מותג פרטי אנמי, מבצעים שמחליפים הוזלות – ולכן הפערים לא ייעלמו אחרי החג. אבל מאותה סיבה בדיוק הם גם צפויים: מי שמשווה, מרוויח. לא רק בפסח.
בשנה הבאה הסקרים יתפרסמו שוב, שבועיים לפני החג. שווה לקרוא אותם לפני הקנייה, לא אחריה.
שאלות ותשובות
איזו רשת הייתה הזולה ביותר לפסח 2026?
תלוי איזה סל מודדים, אבל שם אחד חוזר בכל הסקרים: רמי לוי. בבדיקת ישראל היום (250 מוצרים בעשר רשתות) הסל שלה היה הזול ביותר – 3,250.43 שקלים – ובסקר ynet היא חלקה את התואר עם אושר עד. בסל הבשר והעוף של המכון לחקר הקמעונאות הובילה דווקא סאלח דבאח (913.86 שקלים), ואילו טיב טעם וסטופמרקט היו היקרות ביותר בסלים השונים.
אילו מוצרים מתייקרים בשיעור החד ביותר לפני פסח?
דווקא לא המצות הרגילות, שמחירן נותר השנה יציב בכמחצית מרשתות הדיסקאונט (29.90-31.90 שקלים ל-2.5 ק"ג; בקצוות: 29.80 ברמי לוי ועד 36.90 בטיב טעם). ההתייקרות החדה היא בפרמיית הכשרות לפסח: מצות מרובעות יקרות ב-100% עד 150% ממצות של כל השנה, שקדי מרק קופצים ב-100% עד 150%, עוגיות ודגני בוקר מתייקרים בעשרות אחוזים, וטבליות למדיח כלים יקרות ב-15% עד 40% בגרסה הכשרה לפסח.
כמה אפשר לחסוך בהשוואת מחירים לפני קנייה גדולה?
מאות שקלים על קנייה אחת. סקרי פסח 2026 מצאו פער של 450 שקל בין הרשת הזולה ליקרה (רמי לוי מול פרשמרקט) על סל זהה של 95 מוצרים, פער של 191 שקל על סל בשר ועוף של 15 מוצרים, ופער של 34.9% – יותר מ-1,130 שקלים – על סל של 250 מוצרים. בדיקה של כמה דקות באפליקציית השוואה הופכת את הפערים האלה לחיסכון מיידי.
מקורות
- "תתכוננו להתעצבן: הפרש של 450 שקל על אותה עגלה - ומה הקשר לדולר?", ד"ר חזי גור מזרחי, מעריב, 21.3.2026 – maariv.co.il
- "פסח 2026: לא ויקטורי ולא יוחננוף - זו הרשת היקרה ביותר", ד"ר חזי גור מזרחי, מעריב, 18.3.2026 – maariv.co.il
- "250 מוצרים, 10 רשתות שיווק: זה סל הפסח הזול ביותר", היאלי יעקבי-הנדלסמן, ישראל היום, 23.3.2026 – israelhayom.co.il
- "איפה הכי זול? סקר סל הקניות הגדול לחג", שושנה חן, ynet ממון, 27.3.2026 (עודכן 29.3) – ynet.co.il
- "איפה נמכרת עגבנייה ב-90 אגורות? סקר מחירי פסח 2026", ד"ר חזי גור מזרחי, וואלה כסף, 15.3.2026 – finance.walla.co.il
- "עד כמה התייקרו הקניות לפסח? השוואת מחירי רשתות המזון לפני החג", שושנה חן, ynet, 12.4.2024 – ynet.co.il
- "מרכז המחקר בכנסת: חוק המזון נכשל, המחירים בישראל גבוהים ב-36% מהממוצע ב-OECD", נורית קדוש, כלכליסט, 9.11.2021 – calcalist.co.il