Skip to content
בריאות

בדיקת PSA בישראל: האם גבר בריא צריך לבדוק סרטן ערמונית, ומה מחקר ה-23 שנים באירופה שינה

משרד הבריאות לא ממליץ על סקר גורף לבדיקת PSA, אבל מחקר אירופי של 23 שנים מצא ירידה של 13% בתמותה מסרטן הערמונית. מה כדאי לגבר ישראלי לדעת לפני שהוא מחליט לבדוק?

מאת: מערכת ישראל טיימס
בדיקת PSA בישראל: האם גבר בריא צריך לבדוק סרטן ערמונית, ומה מחקר ה-23 שנים באירופה שינה

נובמבר הוא חודש המודעות לבריאות הגבר, ובשנים האחרונות גם חודש שבו שאלה אחת חוזרת אצל גברים בני חמישים ומעלה: האם כדאי לבקש מהרופא בדיקת PSA? זו בדיקת דם פשוטה שמודדת חלבון שמפריש הערמונית, והיא מכוונת לסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים בישראל. הבעיה היא שהמומחים עצמם חלוקים עליה כבר שלושה עשורים, והחודש האחרון הוסיף לוויכוח נתונים חדשים.

התשובה הקצרה: אין בישראל תוכנית סקר לאומית, אבל גם אין איסור לבדוק. ההחלטה נתונה לגבר, אחרי שיחה עם הרופא, וכדאי להגיע אליה כשבידיכם המספרים הנכונים.

כמה גברים חולים בסרטן הערמונית בישראל?

לפי דוח של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בשנת 2019 אובחנו בישראל 2,493 גברים עם סרטן חודרני של הערמונית, ו-493 נפטרו ממנו. הדוח מציין שזה הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים יהודים ואחרים בישראל. נתוני 2022 של משרד הבריאות, שדווחו בספטמבר 2025 ביום המודעות לסרטן הערמונית, מונים 3,335 חולים חדשים ו-453 נפטרים באותה שנה. הדוח עצמו מציין שמגמות ההיארעות בישראל תואמות את זמינותה של בדיקת ה-PSA מתחילת שנות התשעים: מספר המאובחנים מושפע לא רק מהמחלה אלא גם מהיקף הבדיקות.

שתי עובדות מהדוח חשוב לזכור. הראשונה: זו מחלה של גיל מבוגר. פחות מ-1% מהמקרים מאובחנים מתחת לגיל 50, ושיא התחלואה בקרב יהודים ואחרים נרשם בגילי 70 עד 74. בקרב יהודים ואחרים, 76% מהנפטרים מהמחלה היו בני 75 ומעלה. השנייה: ההישרדות השתפרה מאוד. ההישרדות היחסית לחמש שנים בקרב גברים יהודים ואחרים שאובחנו בשנים 2008-2014 הייתה 97.6%, לעומת 87.1% בקרב מי שאובחנו ב-1996 עד 2001. בקרב גברים יהודים ואחרים ירדו שיעורי התמותה המתוקננים לגיל בכשלושה אחוזים בשנה בממוצע בשנים 1996-2019, אם כי הירידה האטה מ-2007 ואילך. בקרב גברים ערבים לא נצפתה ירידה מובהקת.

תרשים עמודות: מספר הגברים שיש להזמין לבדיקת PSA כדי למנוע מוות אחד, 628 אחרי 16 שנות מעקב ו-456 אחרי 23 שנים

מה המדינה ממליצה לגבר בריא?

בעמוד מידע שפורסם ב-2 בדצמבר 2025 כותבת האגודה למלחמה בסרטן ש"משרד הבריאות אינו ממליץ כיום על בדיקות סקר לגילוי מוקדם" ושאין בישראל תוכנית סקר ארצית. עם זאת, האגודה מפרטת מה כדאי לשקול: לגברים בני 55 עד 69 מומלץ להתייעץ עם רופא על בדיקת PSA בשילוב בדיקה רקטלית, ולגברים בסיכון מוגבר, למשל מי שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה או נשאי מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, מומלץ לבצע את שתי הבדיקות אחת לשנתיים כבר מגיל 45.

זו נקודה שחשוב להבין: עמדת משרד הבריאות, כפי שהאגודה מביאה אותה, אינה "אל תבדקו", אלא "אל תזמינו את כולם אוטומטית". ההבדל הוא בין תוכנית ממשלתית שמזמינה כל גבר לבדיקה, כמו בסרטן המעי הגס, ובין החלטה אישית שמתקבלת אחרי שמבינים מה היתרונות והמחיר. מי שמעוניין בהקשר רחב יותר על סקרים שכן מופעלים בישראל יכול לקרוא על הסקר לגילוי סרטן המעי הגס.

מה גילה מחקר ה-23 שנים באירופה?

ב-29 באוקטובר 2025 פורסם ב-New England Journal of Medicine העדכון הארוך ביותר של ניסוי ERSPC, שבדק בשמונה מדינות באירופה כ-160,000 גברים בני 55 עד 69 (הקבוצה שהוגדרה מראש כמרכזית בניסוי). אחרי חציון של 23 שנות מעקב, בדיקת PSA הפחיתה את התמותה מסרטן הערמונית ב-13% (יחס שיעורים של 0.87, בטווח ביטחון של 0.80 עד 0.95). כדי למנוע מוות אחד היה צריך להזמין לבדיקה 456 גברים, לעומת 628 במעקב של 16 שנים.

הנתון הזה משמעותי, כי הוא מראה שהיתרון גדל עם הזמן. אבל קראו אותו בעיניים פקוחות: ירידה של 13% בתמותה מסרטן הערמונית היא ירידה יחסית, וההפרש המוחלט עומד על כ-0.22 נקודות אחוז. במילים פשוטות, על כל 450 גברים בקירוב שהוזמנו לבדיקות לאורך השנים נמנע מוות אחד מסרטן הערמונית.

מה המחיר של הבדיקה?

כאן מגיע הצד השני של המטבע. אותו מחקר מצא שכדי למנוע מוות אחד צריך לאבחן 12 גברים. כלומר, על כל כתריסר גברים שאובחנו בסרטן נמנע מוות אחד. את היתר אי אפשר לסמן כ"אבחון מיותר" בוודאות, אבל לפי החוקרים חלק ניכר מהסרטנים שנמצאו בסקר הם גידולים איטיים בסיכון נמוך, שאולי לא היו מזיקים לעולם (אבחון יתר). טיפול בסרטן כזה, ניתוח או הקרנות, עלול להשאיר תופעות לוואי כמו בעיות בשליטה על השתן ופגיעה בתפקוד המיני.

בעמוד של האגודה למלחמה בסרטן מצוין שתאי סרטן נמצאים בכשליש מהגברים מעל גיל 50 ובמרבית הגברים מעל גיל 80, ושבמקרים רבים הגידול מתקדם באיטיות. עוד מצוין שם ש-PSA גבוה אינו שווה סרטן: ערכים גבוהים יכולים לנבוע גם מהגדלה שפירה של הערמונית או מדלקת. לפי סיכום המחקר ב-ecancer, PSA מוגבר נמצא אצל 16% מהנבדקים בבדיקה הראשונה, אבל ביופסיות אישרו סרטן רק ב-24% מהם.

האם בדיקת MRI פותרת את הבעיה?

זה הכיוון שאליו נעה ההמלצה בעולם. במקום לשלוח לביופסיה כל גבר עם PSA גבוה, עושים קודם בדיקת MRI של האגן, ורק מי שיש אצלו ממצא חשוד עובר ביופסיה ממוקדת. בניסוי PRECISION, שפורסם ב-New England Journal of Medicine ב-2018 ושכלל 500 גברים עם חשד לסרטן שטרם עברו ביופסיה, ביופסיה שהונחתה לפי MRI איתרה סרטן משמעותי קלינית ב-38% מהגברים, לעומת 26% בביופסיה רגילה, ואיתרה פחות סרטנים שאינם משמעותיים: 9% לעומת 22%.

ב-9 בדצמבר 2022 אימצה מועצת האיחוד האירופי המלצה שלפיה שהמדינות ישקלו גישה הדרגתית, הכוללת פיילוטים ומחקר נוסף, כדי לבחון את היתכנותן ויעילותן של תוכניות מאורגנות לסרטן הערמונית שמבוססות על PSA ועל MRI כבדיקת המשך. האגודה למלחמה בסרטן מציינת גם שפותחו כלים חדשים, כמו KScore4 ו-IsoPSA, שנועדו למנוע ביופסיות מיותרות. נכון להיום אין בישראל תוכנית כזו, ולכן המשמעות המעשית לגבר היא זו: אם ה-PSA יוצא גבוה, כדאי לשאול את הרופא אם אפשר לבצע MRI לפני ביופסיה.

מה כדאי לעשות בפועל?

אין כאן כלל אחד שמתאים לכולם, אבל אפשר לגזור כמה כללים. אם אתם בני 55 עד 69 ובריאים, זה הטווח שבו האגודה למלחמה בסרטן וה-USPSTF בארצות הברית רואים לבדיקה כאל אפשרות שכדאי לשקול, אחרי שיחה עם הרופא. אם אבא או אח שלכם חלו בסרטן הערמונית, או שנמצאה אצלכם או אצל קרוב משפחה מוטציה ב-BRCA, כדאי להקדים את השיחה לגיל 45. ואם אתם כבר מעל גיל 70, או שתוחלת החיים שלכם מוגבלת מסיבה אחרת, היתרון המוכח קטן יותר, והמחיר נשאר. בדוח של משרד הבריאות מצוין שכבר בהנחיות שפורסמו ב-2002 לא הומלץ על הבדיקה לצורך סינון בגברים בני 75 ומעלה.

ומה אם יש לכם תסמינים, כמו קושי במתן שתן, דם בשתן או כאב מתמשך בגב התחתון? אלה סיבות לפנות לרופא או לאורולוג בלי קשר לשאלת הסקר. בדיקת PSA בהקשר כזה היא בדיקה אבחנתית, לא בדיקת סקר.

למה המומחים חלוקים כבר שלושה עשורים?

הוויכוח נולד משני ניסויים גדולים שהגיעו למסקנות סותרות. הניסוי האירופי, ERSPC, הראה יתרון בהישרדות, והאמריקאי, PLCO, לא. לפי דוח משרד הבריאות, המחלוקת על יעילות הבדיקה במניעת תמותה והתוצאות הסותרות הובילו גופים מקצועיים, ובהם כוח המשימה האמריקאי לשירותי מניעה (USPSTF), להמליץ נגד הבדיקה. ב-2018 הסיר ה-USPSTF את התנגדותו לגילאי 55 עד 69, בתנאי שהרופא מסביר מראש את היתרונות והחסרונות. לפי הדוח, הגוף הקנדי המקביל לא שינה את עמדתו.

הנתון החדש של ERSPC לא סוגר את הוויכוח, אבל הוא מזיז אותו. מי שהתנגד לסקר בטענה שאין הוכחה לתועלת מקבל עכשיו מעקב של יותר משני עשורים שמראה תועלת. מי שתמך בו צריך להתמודד עם הצד השני של המאזניים: מניעת מוות אחד כרוכה באבחון של כתריסר גברים, ובהזמנה לבדיקה של מאות. לכן הדיון היום עוסק פחות בשאלה "לבדוק או לא", ויותר בשאלה "את מי לבדוק, ובאיזו שיטה". ההמלצה של ERSPC עצמו, כפי שסוכמה ב-ecancer, היא סקר מבוסס סיכון, עם MRI שמצמצם אבחון יתר.

מה כדאי לשאול את הרופא?

אם החלטתם לשוחח על בדיקה, כדאי להגיע עם שלוש שאלות: מה הסיכון האישי שלי, בהתחשב בגיל ובהיסטוריה המשפחתית? מה נעשה אם ה-PSA יצא גבוה, ובמיוחד האם אפשר לבצע MRI לפני ביופסיה? ואם יתגלה סרטן מדרגה נמוכה, האם מעקב פעיל, בלי טיפול מיידי, אפשרי עבורי? האגודה למלחמה בסרטן מציינת ש-PSA מושפע גם מגורמים שאינם סרטן, ולכן ערך חריג בודד אינו אבחנה אלא סיבה להמשך בירור, שעשוי לכלול בדיקה חוזרת.

שאלות ותשובות

האם בדיקת PSA כלולה בסל הבריאות? לא מצאנו מקור רשמי שמאשר בדיקת סקר כזו כחלק מהסל, ואין בישראל תוכנית לאומית. מומלץ לברר מול קופת החולים שלכם, כי תנאי ההחזר משתנים בין הקופות.

מהו ערך PSA תקין? לפי האגודה למלחמה בסרטן, הערכים העליונים משתנים לפי גיל: עד 2.5 ננוגרם למיליליטר בגילי 50-59, עד 3.5 בגילי 60-69 ועד 4.5 מעל גיל 70. ערך גבוה אינו אבחנה של סרטן, אלא סיבה להמשך בירור.

האם גבר בריא ובן 45 צריך לבדוק? בדרך כלל לא, אלא אם הוא בסיכון מוגבר בגלל היסטוריה משפחתית או נשאות BRCA. בטווח הגילים הזה האגודה מציינת גם גישה חדשה של בדיקה חד-פעמית בגילי 40-45 להערכת סיכון עתידי, אבל זו לא המלצה רשמית של משרד הבריאות.

מקורות

  1. סרטן הערמונית בישראל – עדכון נתוני היארעות ותמותה – המרכז הלאומי לבקרת מחלות והרישום הלאומי לסרטן, משרד הבריאות. נתוני 2019: היארעות, תמותה, גיל, הישרדות ומגמות.
  2. סרטן הערמונית – מניעה ואבחון – האגודה למלחמה בסרטן, פורסם ב-2 בדצמבר 2025. עמדת משרד הבריאות, המלצות לפי גיל וקבוצות סיכון וטווחי ערכי PSA.
  3. European Study of Prostate Cancer Screening — 23-Year Follow-up – New England Journal of Medicine, 29 באוקטובר 2025. ירידה של 13% בתמותה, 456 גברים להזמנה ו-12 מאובחנים למניעת מוות.
  4. Study confirms sustained reduction in prostate cancer mortality with PSA screening – ecancer, 5 בנובמבר 2025. סיכום המחקר, כולל 16% PSA מוגבר ו-24% אישור ביופסיה.
  5. MRI-Targeted or Standard Biopsy for Prostate-Cancer Diagnosis (PRECISION) – New England Journal of Medicine, 2018. 38% לעומת 26% בסרטן משמעותי קלינית.
  6. Council Recommendation of 9 December 2022 on strengthening prevention through early detection – מועצת האיחוד האירופי, 9 בדצמבר 2022 (נספח, סעיף סרטן הערמונית). גישה הדרגתית ופיילוטים לתוכניות מאורגנות עם PSA ו-MRI.
  7. Ministry of Health: prostate cancer data for 2022 (Prostate Cancer Awareness Day) – NEWSru.co.il, 15 בספטמבר 2025. דיווח על נתוני 2022 של משרד הבריאות: 3,335 חולים חדשים ו-453 נפטרים.