בעולם הוולנס של השנים האחרונות, הקור הוא הכוכב. אמבטיות קרח, מקלחות קרות, "פלאנג'ים" בים בחורף – כל אלה קיבלו את חותמת האישור הבלתי רשמית של משפיעני הבריאות ברשתות החברתיות. אבל כשבודקים מה המדע באמת מגלה, מתברר שדווקא הכיוון ההפוך – חשיפה סדירה לחום, לא לקור – נשען על אחד ממאגרי הראיות המרשימים ביותר שקיימים על שינוי הרגלים ותוחלת חיים: מעקב אחר 2,315 גברים פינים במשך חציון של 20.7 שנים, שמצא שגברים שהתרחצו בסאונה 4 עד 7 פעמים בשבוע נפטרו ממחלות לב וכלי דם בשיעור נמוך ב-50 אחוז, ומכל סיבה שהיא בשיעור נמוך ב-40 אחוז, בהשוואה למי שהתרחצו רק פעם בשבוע.
הכתבה הקודמת שלנו על אמבטיות קרח ומקלחות קרות מצאה תמונה מעורבת בהרבה: מחקרים קטנים יחסית, פרוטוקולים לא אחידים, ותוצאה עקבית אחת בלבד – הפחתת מתח בטווח של שעות, לצד עלייה דווקא בסמני דלקת מיידיים אחרי הטבילה. הסאונה, לעומת זאת, נבדקה באותה אוכלוסייה הפינית לאורך עשורים, עם אלפי אירועי תמותה אמיתיים כתוצאה נמדדת – לא סמן ביולוגי זמני. וזה בדיוק הרגע שבו התחום מגיע לישראל: מרכזי וולנס חדשים עם חדרי חום נפתחים בערים הגדולות, מעיינות החמים בחמת גדר ובחמת טבריה ממשיכים למשוך מבקרים, ותרבות הבניה הרוסית-ישראלית הוותיקה פתאום נראית פחות כמו תחביב עדתי ויותר כמו הרגל שהמדע מאשר.
המחקר שכולם מצטטים ולא תמיד קוראים עד הסוף
מקור הנתונים המרכזי הוא מחקר קואופיו (KIHD – Kuopio Ischaemic Heart Disease Risk Factor Study), מעקב ארוך טווח אחר תושבי מזרח פינלנד שהחל באמצע שנות ה-80. פרופ' יארי לאוקנן, קרדיולוג ופרופסור לרפואה פנימית באוניברסיטת מזרח פינלנד, וצוותו פרסמו ב-2015 בכתב העת JAMA Internal Medicine ניתוח של 2,315 גברים בגילי 42-60, שעברו מעקב חציוני של 20.7 שנים. אחרי תיקון סטטיסטי מלא לגורמים כמו גיל, פעילות גופנית, עישון, לחץ דם ומדד מסת גוף, גברים שהתרחצו בסאונה 4-7 פעמים בשבוע – בטמפרטורה ממוצעת של כ-79 מעלות צלזיוס ומשך של כ-14 דקות – הראו סיכון נמוך ב-63 אחוז למוות פתאומי מדום לב, נמוך ב-48 אחוז למוות ממחלת לב כלילית, נמוך ב-50 אחוז מתמותה קרדיווסקולרית בכלל, ונמוך ב-40 אחוז מתמותה מכל סיבה, בהשוואה למתרחצים פעם בשבוע בלבד. גם קבוצת הביניים – 2-3 פעמים בשבוע – הראתה ירידה של 24 אחוז בתמותה הכללית, תוצאה שהגיעה למובהקות סטטיסטית מלאה.
הממצא הזה לא מוגבל לגברים פינים בגיל העמידה בלבד. ב-2018 פרסם אותו צוות, בכתב העת BMC Medicine, ניתוח שכלל גם נשים – 1,688 משתתפים, כמעט מחציתם נשים, במעקב חציוני של 15 שנה – ומצא שתמותה קרדיווסקולרית הייתה נמוכה ב-77 אחוז בקבוצת המתרחצים התכופים ביותר. מספר האירועים בקרב נשים היה קטן יחסית, כך שהתוצאה הסטטיסטית פחות חד-משמעית מזו של הגברים, אבל כיוון האפקט נראה דומה, וללא הבדל מובהק בין המינים.
לא רק הלב: זיכרון, שבץ ולחץ דם
ההשפעה לא נעצרת בכלי הדם. באותו מחקר קואופיו, ניתוח שפורסם ב-2016 בכתב העת Age and Ageing עקב אחרי מקרי דמנציה ואלצהיימר לאורך אותה תקופת מעקב, ומצא שגברים שהתרחצו בסאונה 4-7 פעמים בשבוע נפגעו בשיעור נמוך ב-66 אחוז מדמנציה ונמוך ב-65 אחוז מאלצהיימר, בהשוואה למתרחצים פעם בשבוע. מחקר נפרד משנת 2018 בכתב העת Neurology מצא סיכון נמוך ב-61 אחוז לשבץ מוחי באותה קבוצת תדירות גבוהה, גם אחרי תיקון לגורמי סיכון כמו סוכרת, כולסטרול ופעילות גופנית – אם כי המחקר הזה עורר גם ביקורת פומבית בעמודת התגובות של כתב העת על אפשרות של הטיית "משתמש בריא", כלומר שאנשים בריאים יותר מלכתחילה הם אלה שממשיכים להתרחץ בסאונה בתדירות גבוהה.
יש גם השפעה מדידה על לחץ הדם: מחקר תצפיתי אחד בקרב 102 מבוגרים עם גורם סיכון קרדיווסקולרי אחד לפחות מצא שסשן בודד של 30 דקות בסאונה, בטמפרטורה של כ-73 מעלות, הוריד את לחץ הדם הסיסטולי הממוצע מ-137 ל-130 מ"מ כספית ואת הדיאסטולי מ-82 ל-75 מ"מ כספית, לצד שיפור מדיד בגמישות העורקים. לטווח הארוך יותר, ניתוח קואופיו מ-2017 מצא שסיכון ליתר לחץ דם חדש היה נמוך ב-24 אחוז בקרב מתרחצים 2-3 פעמים בשבוע, ונמוך ב-46 אחוז בקרב מתרחצים 4-7 פעמים בשבוע. עדכון מ-2023 מאותו צוות מוסיף ניואנס חשוב: רחצה תכופה בסאונה נראית כמפצה חלקית על עודף סיכון קרדיווסקולרי אצל אנשים עם לחץ דם "גבולי" (כ-130 מ"מ כספית), אבל האפקט המפצה נחלש ככל שלחץ הדם הבסיסי גבוה יותר (סביב 140 מ"מ כספית ומעלה) – כלומר סאונה היא תוספת, לא תחליף לטיפול ביתר לחץ דם ממשי.
מה בעצם קורה בגוף
המנגנון המוביל מתחיל בעומס חום: חשיפה לטמפרטורה גבוהה מעלה את תפוקת הלב ב-60-70 אחוז ומזרימה 50-70 אחוז מזרימת הדם מהליבה לעור – עומס לב-וכלי-דם אמיתי, שחוקרים משווים לעיתים לאימון אירובי מתון. סקירה מכניסטית שפורסמה במרץ 2025 בכתב העת Frontiers in Cardiovascular Medicine מתארת איך החום מפעיל "חלבוני הלם חום" (Heat Shock Proteins) שמגנים על חלבונים אחרים מפני קיפול שגוי – מנגנון שמעורב גם במחלות ניווניות של המוח – ומשפר את ביטויו של אנזים תומך-כלי-דם בשם eNOS. אותה סקירה מדווחת גם שטיפול בחום יבש (Waon Therapy) הקל על כאב ושיפר את מרחק ההליכה ואת אספקת הדם אצל חולים עם מחלת עורקים היקפית, וקוראת למחקרים גדולים יותר כדי לבסס את הממצאים.
יש גם השפעה הורמונלית מעניינת, אבל כזו שכדאי להתייחס אליה בזהירות: חשיפה אקוטית לסאונה מעלה את רמת הורמון הגדילה במחזור הדם, בטווח שנע בין הכפלה לעלייה של פי כמה בפרוטוקולים קצרים, ועד עלייה חדה יותר בפרוטוקולים ממושכים ואינטנסיביים במיוחד. זה מנגנון מעניין, אבל בניגוד לנתוני התמותה שמבוססים על עשרות שנות מעקב, אין כרגע מחקר שמקשר את הזינוק ההורמונלי הזמני הזה לתוצאת בריאות ארוכת טווח מוכחת – בדיוק כמו שהכתבה על אמבטיות הקרח התייחסה בזהירות לעליית סמני הדלקת המיידית.
אז למה כולם מדברים על קרח?
זו בדיוק השאלה שהניגוד בין שני התחומים חושף. מגמת הקור מתבססת בעיקר על מטא-אנליזות של ניסויים אקראיים קטנים יחסית, שבדקו סמנים ביולוגיים לטווח קצר – הורמוני לחץ, סמני דלקת, מצב רוח – ומצאו תמונה מעורבת: הפחתת מתח מושהית לצד עלייה בדלקת אקוטית, בלי אפקט מובהק על מצב רוח או חילוף חומרים. הראיות לסאונה, לעומת זאת, מבוססות על מעקב תצפיתי ארוך של אותה אוכלוסייה, עם מאות עד אלפי אירועי תמותה ותחלואה אמיתיים כתוצאה נמדדת – סדר גודל אחר לגמרי של עוצמת ראיות.
חשוב להיות ישרים גם בנוגע למגבלות נתוני הסאונה: כמעט כל הממצאים המרשימים ביותר מגיעים מאוכלוסייה פינית אחת, שבה רחצה בסאונה היא הרגל תרבותי עמוק ולא בהכרח בחירה בריאותית מודעת – כך שאי אפשר לשלול לגמרי שמדובר ב"הטיית משתמש בריא": ייתכן שדווקא אנשים כשירים ובריאים יותר מלכתחילה נוטים להמשיך ולהתרחץ בתדירות גבוהה, ולא שהסאונה עצמה משפרת את בריאותם. זה מחקר תצפיתי, לא ניסוי אקראי מבוקר – ולכן, בדיוק כמו בקרח, "קשור ל" אינו זהה ל"מוכח שגורם ל". ההבדל האמיתי הוא בעוצמת הראיות ובאורך הזמן שהן נאספו, לא בוודאות מוחלטת.
חום עתיק בגלגול חדש
ישראל לא ממציאה כרגע רחצה בחום – היא חוזרת אליה. חמת טבריה, עם מעיינות חמים שיוצאים מהאדמה בטמפרטורה של כ-60 מעלות ומקוררים לבריכות רחצה של 37-38 מעלות, פועלת כאתר טבע ומורשת רומית לצד בריכות רחצה מודרניות, וחוותה זינוק של כ-59 אחוז במספר המבקרים בפסח 2025 לעומת השנה הקודמת – חלק ממגמה ארצית רחבה יותר של חזרה לטבע ולפארקים אחרי תקופה קשה. חמת גדר, מתחם המעיינות הגיאותרמיים ברמת הגולן, ממשיך למשוך מבקרים לבריכות התרמו-מינרליות שלו לצד בית מלון בוטיק. ובמקביל, בתרבות הישראלית-רוסית קיימת מסורת ותיקה של בניה – בית מרחץ בחום גבוה מאוד, לצד טבילה במים קרים וחביטה בענפי אלון – שקדמה למגמת הוולנס העולמית בהרבה שנים.
לצד אלה נפתחים גם מרכזי וולנס חדשים המבוססים על חום: ביוני 2026 דווח על פתיחת מתחם וולנס והתאוששות חדש במלון קסיה בירושלים, שכולל בריכות מים חמים לצד חדר שלג, ובתל אביב נפתח מוקדם יותר מרכז וולנס המשלב חום אינפרא-אדום לצד טיפולים אחרים. בניגוד למגמה שכבר קיימת בצפון אמריקה – מועדוני סאונה ציבוריים בסגנון סקנדינבי עם רכיב חברתי מובהק – בישראל המגמה עדיין מפוזרת יותר: הרחבות ספא במלונות, מרכזי חום עצמאיים בודדים, ותרבות בניה וספא-מעיינות ותיקה, ולא (עדיין) רשת מובנית של מועדוני סאונה חברתיים.
חשוב גם לדעת מי צריך להיזהר: מרפאת קליבלנד ממליצה למתחילים להתחיל מסשנים קצרים של כ-5 דקות ולהגיע בהדרגה ל-15-20 דקות, ולהקפיד על שתיית מים מספקת. אנשים עם יתר לחץ דם לא מאוזן, מחלת לב לא יציבה, או הריון, צריכים להתייעץ עם רופא לפני חשיפה קבועה לחום גבוה – הסאונה מעלה עומס אמיתי על הלב, וזה בדיוק המנגנון שאמור, לאורך זמן ובמינון נכון, להועיל.
מה שהמספרים לא אומרים
עשרים שנות מעקב אחרי אלפי בני אדם הן לא אישור מדעי סופי – הן טיעון סטטיסטי חזק, לא הוכחה מתמטית. אבל בעולם וולנס שרגיל להחליף טרנדים כל כמה חודשים, קשה למצוא הרגל אחר שנבדק לאורך זמן כה ארוך, על אוכלוסייה כה גדולה, עם תוצאה כה עקבית על פני מחקר אחרי מחקר. הקרח ימשיך למלא פידים – הוא צילומי, דרמטי, ומרגיש כמו הישג. החום, לעומתו, לא מצטלם טוב במיוחד. אבל המספרים מאחוריו.
שאלות ותשובות
כמה זמן ובאיזו תדירות צריך לשבת בסאונה כדי לקבל את היתרון הבריאותי?
במחקר הפיני המרכזי, המתרחצים 4-7 פעמים בשבוע, במשך ממוצע של כ-14 דקות ובטמפרטורה של כ-79 מעלות, הראו את ההפחתה הגדולה ביותר בתמותה. אבל גם תדירות של 2-3 פעמים בשבוע הראתה ירידה מובהקת של 24 אחוז בתמותה הכללית – כך שגם הרגל מתון יותר נקשר לתועלת ממשית, לא רק שגרה יומיומית.
האם המחקרים האלה מוכיחים שהסאונה גורמת לבריאות טובה יותר?
לא במובן המוחלט. מדובר במחקרי מעקב תצפיתיים, לא בניסויים אקראיים מבוקרים, כך שאי אפשר לשלול לחלוטין "הטיית משתמש בריא" – האפשרות שדווקא אנשים בריאים וכשירים יותר מלכתחילה נוטים להתרחץ בתדירות גבוהה, ולא להפך. עם זאת, עוצמת הקשר, העקביות שלו על פני מספר מחקרים נפרדים, ומנגנונים ביולוגיים סבירים (עומס לב-וכלי-דם מבוקר, חלבוני הלם חום) מחזקים את הפרשנות שמדובר בקשר סיבתי אמיתי ולא רק בצירוף מקרים סטטיסטי.
האם סאונה עדיפה על אמבטיית קרח?
מבחינת עוצמת הראיות המדעיות – כן, במובהק. הראיות לסאונה מבוססות על עשרות שנות מעקב אחר אלפי בני אדם עם תוצאות תמותה אמיתיות, בעוד הראיות לחשיפה לקור מבוססות בעיקר על ניסויים קטנים יותר וטווח קצר, עם תוצאות מעורבות. זה לא אומר שקרח חסר תועלת – רק שרמת הביטחון המדעי בתועלת החום גבוהה משמעותית יותר בשלב הזה.
מי לא צריך להיכנס לסאונה?
אנשים עם יתר לחץ דם לא מאוזן, מחלת לב לא יציבה, הריון, או מצבים רפואיים אחרים המושפעים מחום קיצוני, צריכים להתייעץ עם רופא לפני חשיפה קבועה. הסאונה מעלה משמעותית את תפוקת הלב ומזרימה דם רב מהליבה לעור – עומס אמיתי שמועיל בטווח הארוך אצל אנשים בריאים, אבל עלול להיות מסוכן במצבים רפואיים לא מאוזנים.
מקורות
- Laukkanen T, Khan H, Zaccardi F, Laukkanen JA. "Association Between Sauna Bathing and Fatal Cardiovascular and All-Cause Mortality Events." JAMA Internal Medicine, 23 בפברואר 2015 (מקוון), אפריל 2015 (מודפס).
- Laukkanen T, Kunutsor SK, Khan H, Willeit P, Zaccardi F, Laukkanen JA. "Sauna bathing is associated with reduced cardiovascular mortality and improves risk prediction in men and women." BMC Medicine, 29 בנובמבר 2018.
- Laukkanen T, Kunutsor S, Kauhanen J, Laukkanen JA. "Sauna bathing is inversely associated with dementia and Alzheimer's disease in middle-aged Finnish men." Age and Ageing, 7 בדצמבר 2016.
- Kunutsor SK ואחרים. "Sauna bathing reduces the risk of stroke in Finnish men and women: A prospective cohort study." Neurology, 2018.
- Laukkanen JA ואחרים. "Sauna Bathing and Incident Hypertension: A Prospective Cohort Study." 2017.
- Laukkanen JA, Jae SY, Kauhanen J, Kunutsor SK. "Interplay between Systolic Blood Pressure, Sauna Bathing, and Cardiovascular Mortality in Middle-Aged and Older Finnish Men." Journal of Nutrition, Health & Aging, 2023.
- Mayo Clinic Proceedings. "Cardiovascular and Other Health Benefits of Sauna Bathing: A Review of the Evidence." 2018.
- Sastriques-Dunlop S, Elizondo-Benedetto S, Zayed MA. "Sauna use as a novel management approach for cardiovascular health and peripheral arterial disease." Frontiers in Cardiovascular Medicine, 11 במרץ 2025.
- Cleveland Clinic. "Get Your Sweat On: The Benefits of a Sauna." 12 באוגוסט 2024.
- אוניברסיטת מזרח פינלנד – הודעה על מינויו של פרופ' יארי לאוקנן לפרופסור לרפואה פנימית.
- מאקו טיולים – "עם חדר שלג ובריכות: מרכז וולנס ענק נפתח במלון Cassia בירושלים", 18 ביוני 2026.
- Time Out תל אביב – "קסטרו וולנס: המפלט החדש של תל אביב", 16 בדצמבר 2025.
- רשת 13 – נתוני מבקרים בשמורות טבע ופארקים לאומיים בפסח 2025, כולל חמת טבריה, 19 באפריל 2025.
- רשות הטבע והגנים – עמוד רשמי של גן לאומי חמת טבריה.
- חמת גדר – אתר רשמי, Spa Village.