בעשירי ביולי 2026, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, החתים השופט חגי ברנר את רשת האופנה עונות וג'אמפ על צו הקפאת הליכים. המספרים על השולחן היו קרים: 37.6 מיליון שקל חוב, מול 34 מיליון שקל נכסים בלבד. מחזור ההכנסות של הרשת צנח מ-91.6 מיליון שקל ב-2022 ל-76 מיליון שקל ב-2025 – ירידה של יותר מ-17% בשלוש שנים. שישים עובדים כבר פוטרו, ומתוך 40 הסניפים שהיו לרשת רק 33 עדיין מנסים להישאר על הרגליים. באמצע התהליך נפטר מייסד הרשת, יואב שמע.
עונות וג'אמפ אינה סיפור יחיד, אבל היא גם לא מייצגת את מה שהיינו מצפים למצוא בסטטיסטיקה הרשמית. כי דווקא בשנה שבה החברה קרסה, מספר הבקשות שהגישו חברות ישראליות לבתי המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון ירד ב-35% – מ-1,632 בקשות ב-2024 ל-1,058 בלבד ב-2025, לפי נתוני הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מי שקורא רק את הנתון הזה עלול להסיק שהמשבר נחלש. הוא טועה. באותה שנה בדיוק נסגרו בישראל כ-61 אלף עסקים – השיא השלילי של חמש השנים האחרונות, לפי חברת המידע העסקי CofaceBDI.
הפער בין שני המספרים האלה הוא הסיפור האמיתי. זה לא "המשק נחלש" גורף – זה משהו מדויק יותר ומטריד יותר: שכבה שלמה של עוסקים מורשים ועצמאים, בעיקר במסעדנות, באופנה עצמאית ובקבלנות ביצוע, פשוט נעלמת מבלי לעבור דרך שום הליך משפטי מסודר. הם לא "פושטים רגל" במובן המשפטי – הם מורידים תריס, נשארים עם החוב על השם הפרטי, ולפעמים, שנים אחר כך, פונים להליך אישי כדי לקבל הפטר. בינתיים, הריבית שהעיקה עליהם במשך שנתיים שלמות ירדה – אבל רק אחרי שרובם כבר לא היו שם לחכות לה.
למה בקשות חדלות הפירעון של חברות דווקא ירדו – ולמה זה כמעט לא אומר כלום?
הנתונים הרשמיים של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הגוף שמפעיל את החוק מ-2019, מציירים תמונה שנראית כמעט מרגיעה. מספר התיקים התאגידיים הפעילים במערכת ירד מ-9,825 ב-2024 ל-7,854 ב-2025 – ירידה של כ-20%. אצל יחידים המגמה הפוכה: 22,706 בקשות חדשות לפתיחת הליך הוגשו ב-2025, לעומת 20,309 ב-2024 – עלייה של כ-10.5%, לפי גלובס. גם בקשות להסדרי חוב, החלופה הקלה יותר להליך מלא, קפצו ב-28% (מ-718 ל-922 בקשות עד סוף נובמבר), לפי כלכליסט.
ההסבר הסביר ביותר, המקובל בקרב עורכי דין שעוסקים בתחום: רוב העסקים הקטנים בישראל אינם חברות בע"מ. לפי הלמ"ס, 68% מהעסקים הפעילים במשק הם "עוסק יחיד" – עצמאים במובן המשפטי הפשוט ביותר – ורק 27% הם חברות. כשהם קורסים, אין להם "תאגיד" לפרק בהליך משפטי. הבעלים פשוט סוגר את החנות, מפסיק לשלם לספקים ולבנק, והחוב נשאר צמוד לתעודת הזהות שלו. רק חלק ממי שמגיע למצב הזה פונה בסופו של דבר להליך חדלות פירעון אישי – וזה בדיוק מה שמתבטא בעלייה של כ-10% בבקשות היחידים.
התמונה מקבלת אישוש נוסף, ומעניין, מהלמ"ס: מרשם העסקים הרשמי מראה שב-2024 נפתחו כ-61 אלף עסקים חדשים במשק מול כ-48,350 שנסגרו – עודף נטו, לא קריסה. זה נשמע כמו סתירה גמורה למספרי CofaceBDI, שמדברים על כמעט 59 אלף סגירות באותה שנה בדיוק – אבל זה בעצם ממחיש את הבעיה: "תיק עוסק" סגור ברשות המסים הוא מונח מנהלי-חשבונאי, לא אירוע כלכלי. עסק יכול להפסיק לפעול בפועל – הבעלים מפסיק לגבות תשלומים, מפטר עובדים, נועל את הדלת – חודשים או שנים לפני שהוא בכלל טורח לסגור את התיק במע"מ, אם בכלל. גם הלמ"ס עצמה, כשהיא בודקת "מיתות עסקים" ולא רק סגירת תיקים מנהלית, מוצאת ששיעור הסגירה הגבוה ביותר הוא דווקא בענף שירותי האירוח והאוכל – 10.2%, לעומת ממוצע של 6.7% במשק כולו.
המספר שכן משקף את מה שקורה בשטח הוא המגמה הרב-שנתית של CofaceBDI: מכ-42,200 עסקים שנסגרו ב-2022, קפיצה ל-57 אלף ב-2023 – שנת המלחמה הראשונה – ואז המשך עלייה ל-59 אלף ב-2024 ו-61 אלף ב-2025. זה קצב שלא נראה בישראל מעל לעשור, גבוה בכ-40%-45% מהממוצע ההיסטורי של 40-42 אלף סגירות בשנה "רגילה".
23 חודשים על 4.5%: איך הריבית שירדה הגיעה אחרי שכבר היה מאוחר מדי
בין אפריל 2022 למאי 2023 העלה בנק ישראל את הריבית עשר פעמים ברציפות, עד לשיא של 4.75% ב-22 במאי 2023. הריבית הזאת נשארה שם, ללא שינוי, לאורך כל 2023. ב-1 בינואר 2024 הגיע צעד ההקלה הראשון מזה כמעט ארבע שנים, מאז הקורונה – הפחתה צנועה ל-4.5%. ואז, שוב, כלום. 23 חודשים רצופים, מינואר 2024 ועד נובמבר 2025, שבהם הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה את הריבית קפואה על 4.5%, בכל אחת מ-14 ההחלטות שפרסמה בתקופה הזו.
23 החודשים האלה הם בדיוק החלון שבו נספרו רוב מקרי הסגירה: שנת 2024, עם 59 אלף סגירות, ורוב 2025, בדרך ל-61 אלף. רק ב-24 בנובמבר 2025 הגיעה ההפחתה השנייה, ל-4.25%. משם לא עצר בנק ישראל: הפחתה שלישית ל-4% הגיעה בתחילת ינואר 2026, ואחריה עוד שתיים – ל-3.75% ב-25 במאי 2026, ול-3.5% ב-6 ביולי 2026, השפל שלה מאז שסבב ההעלאות התחיל באפריל 2022. במילים אחרות: נקודת אחוז שלמה של הקלה, מ-4.5% ל-3.5%, הצטברה תוך כשבעה חודשים וחצי – וכולה הגיעה אחרי ששיא הנפגעים כבר נספר.
גם הסיוע הממשלתי הגיע באיחור. דוח מבקר המדינה שפורסם ביוני 2025 חשף שחלק ניכר מתשלומי הפיצויים למגזר העסקי, בהיקף כולל של 8.7 מיליארד שקל, שולם לעסקים רק לכל הפחות חודשיים וחצי אחרי פרוץ המלחמה – זמן ארוך מספיק כדי שעסק עם תזרים דחוק יגמור את המזומן שלו. עד מועד הביקורת, מתוך למעלה מ-650 אלף תביעות פיצויים, כ-60 אלף (כ-12%) עדיין לא הושלמו, והמבקר מצא שהקבינט החברתי-כלכלי לא התכנס כלל בין 2024 למאי 2025.
מי בדיוק נסחף: מסעדנות, אופנה, בנייה – ומי דווקא משגשג
מסעדנות היא הענף שסופג את המכות הקשות ביותר. לפי ynet, יותר ממאה מסעדות נסגרו בישראל בחודשים שקדמו לינואר 2025, ומחצית ממסעדות שנסגרו ב-2024 היו מסעדות ותיקות בנות יותר מ-15 שנות פעילות – השיעור הגבוה ביותר בעשור, לפי ישראל היום. מדובר בשמות מוכרים: סנטה קתרינה בתל אביב נסגרה עם חובות של 3.2 מיליון שקל, על אף מחזור שנתי שהגיע ל-9.4 מיליון שקל שנתיים קודם לכן; סופר פיצה נסגרה עם 2.2 מיליון שקל חוב; לה רפובליקה – עם 4 מיליון שקל. "עוד מאה מסעדות בדרך להיסגר. המקצוע שלנו פסיכי", אמר איציק חנגל, בעל קבוצת מסעדות, ל-ynet.
נתוני דן אנד ברדסטריט מציירים את אותה תמונה במספרים. כבר ברבעון השני של 2024 נרשמה קפיצה של 26% במספר העסקים שנקלעו לקשיים כלכליים לעומת הרבעון הראשון, בזמן ש"תקופת החסד" שאחרי פרוץ המלחמה – הקפאות תשלומים מצד ספקים ובנקים – נגמרה. מבין העסקים שקרסו במחצית הראשונה של 2024, 27% היו מענף הבנייה והקבלנות, ו-6% נוספים מכל אחד מענפי המסעדנות והברים וההובלה והאחסנה. שנה לאחר מכן, ברבעון השני של 2025, כבר 15% מתשלומי העסקים במשק בוצעו באיחור, לעומת 12% ברבעון הראשון – ומספר החשבונות המוגבלים במשק זינק ב-11% מתחילת השנה, לפי דוח נוסף של דן אנד ברדסטריט.
ענף הבנייה סופג משבר דומה, בסכומים גדולים יותר. חברת התשתיות א.מ.ז שמש הגיעה לחובות מצטברים של 530 מיליון שקל – קריסה שעלולה לעכב את פרויקט הרכבת הקלה הירוקה בהרצליה ובחולון. קבוצת חכם, יזמות נדל"ן, ביקשה צו עיכוב הליכים על חוב של 136 מיליון שקל. טולוס בנין ואלת השחר הגיעו לחדלות פירעון עם חוב של 72 מיליון שקל. "אנחנו נמצאים בגל התמוטטויות מואץ בענף הביצוע. חברות בינוניות וקטנות שאין להן די הון עצמי לא יכולות לעמוד באתגרים הנוכחיים", אמר אביתר קרמר, שותף מנהל משותף במחלקת חדלות הפירעון של משרד ווקסלר ברגמן, ל-ynet.
ומולם, הרשתות הגדולות דווקא משגשגות. חמש רשתות המזון הציבוריות הגדולות בישראל – שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, קרפור, ויקטורי וטיב טעם – מכרו יחד ב-2024 מוצרים בהיקף של כ-31.3 מיליארד שקל, עלייה של 5.2% לעומת השנה הקודמת, לפי גלובס. שופרסל, הגדולה מביניהן, דיווחה על ירידה של כ-1 מיליארד שקל במכירות השנתיות ב-2025 – ולצידה על רווח נקי שיא של 735 מיליון שקל, זינוק של 10.5% לעומת 665 מיליון שקל ב-2024, לפי ynet. רמי לוי דווקא צמח: הכנסות פעילות ליבת המזון עלו ב-6.4%, וההכנסות הכוללות זינקו בכמעט 400 מיליון שקל – אבל גם שם הריבית הגבוהה נגסה ברווח, כשזינוק בהוצאות המימון חתך משמעותית את שורת הרווח למרות הצמיחה בהכנסות, לפי כלכליסט. גם המנצחים, במילים אחרות, שילמו את מחיר הריבית – הם רק היו גדולים מספיק כדי לספוג אותו.
מה קורה לבעל העסק אחרי שהתריס יורד?
עד 2019 המערכת המשפטית הישראלית התייחסה למי שקרס כלכלית דרך פקודת פשיטת הרגל המנדטורית – חוק שהמונח המרכזי בו, "פושט רגל", נצרב כתווית מבזה שנשארה על אדם לשארית חייו. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף ב-2019, שינה את זה מהיסוד: הוא נותן לבעלי עסקים פרטיים אפשרות אמיתית לקבל "הפטר" – מחיקה משפטית של החוב שלא נפרע, בתמורה לפרק זמן של שיתוף פעולה עם הליך גבייה מפוקח. עו"ד ורו"ח אשר אנגלמן, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ניסח את הרעיון בפשטות: "אם לא ניתן צווי הפטר לחייבים, אנחנו לא נחזיר אותם למעגל התעסוקה", ותיאר את המונח הישן כ"מונח מבזה שנתפס כטרמינולוגיה מאוד פוגעת".
המספרים מראים משהו מעניין: מספר התיקים האישיים הפעילים במערכת דווקא ירד – מ-60,658 ב-2023 ל-57,260 ב-2024 ול-56,878 ב-2025 – למרות שמספר הבקשות החדשות עלה. המשמעות: המערכת "מרוקנת" תיקים ישנים, באמצעות מתן הפטרים, מהר יותר מכפי שנפתחים חדשים. במקביל, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מדווח על כמעט 991 מיליון שקל שחולקו לנושים במערכת התשלומים החדשה – כסף שחוזר, בכל זאת, למשק, גם אם באיטיות.
אבל ההפטר הזה, לפי כל הנתונים, מגיע רק בשלב מאוחר – אחרי שהעסק כבר מזמן נסגר, ולעיתים אחרי שנים של רדיפת חובות שקטה מחוץ למערכת. וזו בדיוק הפער: החוק החדש נותן פתרון הוגן וסביר לבעיה, אבל רוב בעלי העסקים הקטנים בישראל אפילו לא מגיעים לדלת שלו.
לא כל אחד קורס: מי שיש לו הון עצמי שורד, והשאר נשארים עם החוב
לא כל הענף בקריסה. באמצע 2026, בזמן שרשתות כמו עונות וג'אמפ נכנסות תחת הקפאת הליכים, קבוצת המסעדות האסייתית "אוטוטו" השקיעה 5.5 מיליון שקל בפתיחת סניף חדש בגדרה ועוד למעלה מ-2.5 מיליון שקל בהרחבה ברחובות, לפי דיווח בוואלה כסף. זו לא סתירה למגמה – זו ההוכחה שלה: מי שנכנס למשבר הזה עם הון עצמי, מודל עסקי שעומד במבחן, ומיקום נכון, שורד אותו, ולעיתים אפילו מתחזק כשהמתחרים החלשים יותר נעלמים מהשוק. מי שנכנס בלי רשת ביטחון פיננסית, שילם את המחיר לבד.
וכאן טמון הסיפור שהמספרים הרשמיים לא לוכדים. בעל מסעדה שחתם ערבות אישית להלוואה מהבנק לא עובר "אירוע משפטי" מסודר כשהעסק שלו קורס. הוא לא מקבל תיק בבית משפט, לא מוזמן לדיון, לא רואה שופט. הוא פשוט מוריד את התריס בערב אחד, נשאר עם החוב על שמו הפרטי, ומתחיל לרדוף אחרי הגבייה מהצד השני – לפעמים שנים לפני שהוא בכלל שומע שיש חוק שנועד לתת לו הזדמנות שנייה. "עוד מאה מסעדות בדרך להיסגר", אמר חנגל. הוא לא דיבר על סטטיסטיקה. הוא דיבר על עוד מאה בעלי בית שיעברו בדיוק את מה שהוא עבר.
שאלות ותשובות
כמה עסקים נסגרו בישראל ב-2025? לפי חברת המידע העסקי CofaceBDI, כ-61 אלף עסקים נסגרו בישראל ב-2025 מול כ-37,500 שנפתחו – ירידה נטו של כ-23,400 עסקים ושיא שלילי של חמש שנים.
למה בקשות חדלות הפירעון של חברות ירדו למרות גל הסגירות? כי רוב העסקים הקטנים שנסגרים בישראל הם עוסקים מורשים או פטורים ולא חברות בע"מ, ולכן הם לא עוברים כלל דרך הליך חדלות פירעון תאגידי – הבעלים פשוט סוגר את העסק והחוב נשאר על שמו הפרטי, ורק חלקם פונים בהמשך להליך אישי.
מה זה "הפטר" בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי? זו מחיקה משפטית של חוב שלא נפרע, שניתנת לבעלי עסקים פרטיים שעברו הליך חדלות פירעון מפוקח – שינוי מהותי מול פקודת פשיטת הרגל הישנה, שתייגה חייבים כ"פושטי רגל" לצמיתות.
אילו ענפים נפגעו הכי הרבה מגל הסגירות? מסעדנות, אופנה קמעונאית עצמאית וקבלנות ביצוע בענף הבנייה – שלושה ענפים שמתאפיינים בשוליים דקים, תלות גבוהה באשראי ורגישות גבוהה לעליית מחירי תשומות ולריבית.
מקורות
- ביהמ"ש הוציא צו הקפאת הליכים לרשתות עונות וג'אמפ – כלכליסט, 10.7.2026
- "עדות כואבת למחיר הכלכלי של המלחמה": שיא של חמש שנים בסגירת עסקים בישראל – ישראל היום, 24.12.2025
- שיא שלילי של חמש שנים: כ-61 אלף עסקים נסגרו בשנת 2025 – מאקו, 24.12.2025
- מצב המשק הישראלי והאתגרים לשנת 2025 – CofaceBDI
- עלייה של כ-8% במספר הישראלים שפנו להליכי חדלות פירעון ב-2025 – כלכליסט, ליטל דוברוביצקי, 4.1.2026
- ירידה בחדלות פירעון ב-2025: דוח הממונה חושף נתונים חדשים – JDN
- דוח חדש: ירידה קלה בהליכי חדלות פירעון ביחידים בשנת 2025 – גלובס, 9.8.2026
- הודעה על העלאת הריבית ל-4.75% – בנק ישראל, 22.5.2023
- הפחתה ראשונה: בנק ישראל הוריד את הריבית ל-4.5% – ynet, 1.1.2024
- הודעה על הפחתת הריבית ל-4.25% – בנק ישראל, 24.11.2025
- בנק ישראל הפתיע: הוריד את הריבית ב-0.25% – TheMarker, 5.1.2026
- בנק ישראל הוריד את הריבית במשק ב-0.25% ל-3.75% – TheMarker, 25.5.2026
- בפעם השנייה ברציפות: בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע אחוז ל-3.5% – ynet, 6.7.2026
- סוף הסרוויס: המספרים מאחורי קריסת ענף המסעדנות בישראל – ynet, 3.1.2025
- משבר בענף? המסעדות הוותיקות סוגרות דלתות – ישראל היום
- תופעה מדאיגה בענף הבנייה: קריסה כלכלית של קבלני ביצוע – ynet, 23.2.2026
- הנתונים נחשפים: מי גוזר את הקופון הגדול ביותר על חשבון הצרכן? – גלובס, 31.3.2025
- רמי לוי שיווק השקמה: זינוק בהוצאות המימון חתך את הרווח ב-2025 – כלכליסט
- שופרסל מציגה רווחי שיא למרות ירידה של מיליארד שקל במכירות – ynet, מרץ 2026
- "התושבים היו ראויים למענה ממשלתי איכותי ויעיל יותר" – משרד מבקר המדינה, 10.6.2025
- מבקר המדינה: כשלים חמורים בסיוע לעסקים הקטנים במלחמת חרבות ברזל – ynet, יוני 2025
- "ישראל היא גן עדן לחייבים? המטרה שלנו היא לא לנקום באף אחד" – ynet, מאי 2023
- קבוצת המסעדות האסייתית שמתרחבת כשכולם סוגרים – וואלה כסף, 28.6.2026
- השפעת המלחמה: זינוק של 26% בעסקים בקשיים – ynet, 9.7.2024
- מתח תזרימי ועלייה בחדלות פירעון: אפקט המלחמה על העסקים הקטנים – ישראל היום, 13.7.2025
- ישראל במספרים ערב ראש השנה תשפ"ו – הלמ"ס, 17.9.2025 (עודכן 15.2.2026)