ב-2 ביוני 2023, ביום החם של אותה שנה, קיבלה חברת נגה – מנהלת מערכת החשמל – החלטה שמדינות מתוקנות מאוד לא אוהבות לקבל: לנתק אזרחים מהחשמל בכוונה. חסרו כ-300 מגה-וואט במערכת, ותושבי רמת גן, גבעתיים, חיפה ובני ברק גילו בתורנות מה זה שרב בלי מזגן. "צריכת החשמל ברחבי הארץ הינה חריגה וגורמת לעומסים על המערכת", נמסר אז מנגה, לצד בקשה מנומסת שלא להפעיל מכשירים שאינם חיוניים.
שנתיים אחר כך, באוגוסט 2025, שבר הביקוש לחשמל את שיא כל הזמנים ארבע פעמים בתוך ארבעה ימים – וטיפס עד 17,265 מגה-וואט. הפעם אף אחד לא נותק.
שני הסיפורים האלה, הכישלון של 2023 וההצלחה של 2025, הם בעצם סיפור אחד: סיפורה של רשת חשמל שרודפת אחרי אקלים שמתחמם מהר ממנה. ועכשיו, כשהקיץ הראשון שאחרי שנת השיאים כבר בפתח, שווה לעצור ולשאול מה בדיוק קורה כאן – ומה יקרה כשזה יקרה שוב.
שיאים שנשברים כמעט מדי קיץ
הגרף של שיאי הביקוש השנתיים לחשמל בישראל נראה כמו גרם מדרגות עקשן. לפי נתוני נגה ורשות החשמל, ב-2015 עמד שיא הביקוש על כ-12,800 מגה-וואט. עשור אחר כך, באוגוסט 2025, הוא חצה את רף 17,000 – זינוק של יותר משליש בתוך עשר שנים.
הדרמה של הקיץ האחרון הייתה שיטתית להפליא. ביום ראשון, 10 באוגוסט 2025, נשבר השיא ההיסטורי עם 15,806 מגה-וואט. למחרת: 15,970. ביום שלישי כבר 16,970 – חציית רף 16,000 בפעם הראשונה, בדילוג של אלף מגה-וואט ביממה. וביום רביעי, 13 באוגוסט, נרשם המספר שסוגר את העשור: 17,265 מגה-וואט. השיא הקודם, 15,694 מגה-וואט, החזיק מעמד שנתיים בדיוק – הוא נקבע ב-13 באוגוסט 2023.
מעניין דווקא מה שקרה בין לבין: ב-2024 שיא הביקוש (כ-15,300 מגה-וואט) היה נמוך מזה של 2023. השיאים לא נשברים כי הצריכה זוחלת בעקביות – הם נשברים כשמגיע גל חום גדול מספיק. הביקוש השנתי אמנם צומח בהתמדה (4.4 אחוזים ב-2024, קצב גבוה ביחס לשנים האחרונות, לפי רשות החשמל), אבל את הקפיצות החדות מספק מזג האוויר. גל חום אחד קיצוני שווה יותר משנתיים של גידול אוכלוסייה.
המזגן, הגז והמעגל שמחמם את עצמו
למה דווקא גל חום שובר את הרשת? כי בישראל של 2026 מיזוג האוויר הוא כבר לא מותרות אלא תשתית קיום. וכאן מסתתר אחד ההיבטים המתעתעים של משבר האקלים: הוא לא רק מעלה את הטמפרטורה – הוא מייצר מעגל היזון חוזר שמזין את עצמו.
המנגנון פשוט עד כאב. לפי נתוני השירות המטאורולוגי, ישראל מתחממת בקצב של כ-0.6 מעלות בעשור – כשתי מעלות בשלושים השנים האחרונות. יותר חום פירושו יותר שעות מזגן ויותר מזגנים חדשים. יותר מזגנים פירושם יותר ביקוש לחשמל בדיוק בימים החמים. ואת רוב החשמל הזה ישראל עדיין מייצרת בשריפת גז טבעי: לפי דוח משק החשמל של רשות החשמל, בשעת ייצור ממוצעת בשנת 2024 סיפק הגז כ-6.5 מתוך 9.1 גיגה-וואט – כ-71 אחוזים – לצד פחם ואנרגיות מתחדשות. שריפת דלקים פוסיליים פולטת גזי חממה, גזי החממה מחממים עוד קצת את הקיץ הבא, והקיץ הבא מדליק עוד מזגנים.
כל שיא ביקוש חדש הוא, במובן הזה, לא רק תוצאה של ההתחממות – הוא גם תרומה צנועה לשיא הבא.
כמה מהשיא כבר סולארי?
בתוך התמונה המדאיגה הזאת מסתתרת בשורה טובה, והיא מסתתרת דווקא בנתוני השיא עצמם. ברגעי הביקוש הגבוהים של אוגוסט 2025 סיפקו האנרגיות המתחדשות – רובן המכריע שמש – כ-4,000 מגה-וואט לפי נתוני נגה. כמעט רבע מהשיא ההיסטורי יוצר בלי לשרוף דבר. כשבועיים קודם לכן נרשם גם שיא הייצור המתחדש של כל הזמנים: 4,628 מגה-וואט.
הצמיחה כאן מסחררת לא פחות מזו של הביקוש. לפי רשות החשמל, בשנת 2024 לבדה חובר לרשת הספק מתחדש של כ-1 גיגה-וואט, וההספק המתחדש המותקן הגיע לכ-6.9 גיגה-וואט. שיעור הצריכה בפועל מאנרגיות מתחדשות עמד ב-2024 על 14.6 אחוזים, וכ-85 אחוזים מהייצור המתחדש מגיעים מהפוטו-וולטאי, כלומר מהשמש. על ההשלכות ארוכות הטווח של המהפכה הזאת, אגב, כתבנו כאן בהרחבה בהקשר אחר – גל הפסולת שהפאנלים הסולאריים עתידים להשאיר אחריהם.
בצהריים של יום קיץ, השמש הישראלית היא כבר שחקנית מרכזית במשק החשמל. הבעיה מתחילה כשהיא שוקעת.
הבעיה של שבע בערב: למה בלי אגירה זה לא עובד
בדוח משק החשמל של רשות החשמל מסתתר משפט יבש שמסביר את כל הדרמה: בחודשי הקיץ, שיא הייצור ברוטו – כולל מתחדשות – מתרחש בשעות הצהריים המאוחרות, ואילו שיא הייצור נטו, בלי המתחדשות, נרשם דווקא בשעות הערב.
בתרגום חופשי: בשבע-שמונה בערב של יום שרב, כשהשמש כבר שקעה אבל המזגנים עוד עובדים במלוא הכוח, הרשת חוזרת להיות כמעט כולה פוסילית. עשרות אחוזים של ייצור סולארי נעלמים מהמערכת בתוך שעתיים-שלוש, ואת החור הזה סותמות טורבינות גז.
הפתרון ידוע ושמו אגירת אנרגיה: לטעון מאגרים בצהריים מהשמש העודפת ולפרוק אותם בערב. אלא שכאן ישראל עוד בתחילת הדרך. לפי דוח רשות החשמל, בסוף 2024 עמד הספק האגירה העצמאית במשק על כ-557 מגה-וואט בלבד – טיפה בים של ביקוש שנושק ל-17,300. בפברואר 2025 הצטרף מתקן האגירה השאובה בכוכב הירדן, בהספק של 344 מגה-וואט, והתחזית הרשמית מדברת על כ-9,250 מגה-וואט של אגירה עד 2030. אם התחזית הזאת תתממש, הערב הישראלי יתחיל סוף-סוף להתנתק מהגז. עד אז, כל שקיעה היא חזרה לשגרה הפוסילית.
האם הרשת תעמוד בקיץ הזה?
הניסיון של אוגוסט 2025 נותן סיבה לאופטימיות זהירה. גם ברגעי השיא נשמרה במערכת רזרבה של יותר מ-2,650 מגה-וואט, ולא נרשמו הפסקות חשמל יזומות. "על אף צריכת השיא, לא נרשמו הפסקות חשמל, והחשמל סופק באופן רציף ותקין לכלל הצרכנים בישראל", סיכם אז שיקי פישר, מנכ"ל נגה. ההבדל בין קריסת יוני 2023 לעמידות של אוגוסט 2025 נעוץ במידה רבה באלפי המגה-וואט הסולאריים שנוספו בינתיים – ובהיערכות מוקדמת של מנהלת המערכת לתרחישי קיצון.
ובכל זאת, שני נתונים מצננים את החגיגה. הראשון: תחזית "עסקים כרגיל" של נגה, שפורסמה בדוח רשות החשמל בספטמבר 2025, צפתה לשנת 2026 שיא של כ-16,900 מגה-וואט – פחות ממה שנרשם בפועל כבר בקיץ 2025. המציאות, כפי שמודה הדוח עצמו, הקדימה את התחזיות. השני: העומס מפסיק להיות סיפור קיצי בלבד. בפברואר 2025 נקבע גם שיא ביקוש חורפי חדש, 15,083 מגה-וואט – גבוה מכל שיא קיץ שנרשם עד 2022. הרשת של ישראל רצה כיום קרוב לגבול היכולת שלה בשתי עונות.
המשוואה של הקיץ הקרוב פשוטה: אם יגיע גל חום ארוך וקיצוני מזה של אוגוסט האחרון, השיא יישבר שוב. השאלה איננה אם הביקוש יעלה – אלא אם קצב חיבור השמש והאגירה ימשיך להקדים אותו.
מה צרכן בודד יכול לעשות בשעות השיא?
מול מספרים בסדר גודל של 17,000 מגה-וואט, מזגן ביתי אחד נשמע כמו בדיחה. אבל שיא ביקוש הוא בדיוק צירוף של מיליוני בדיחות כאלה, ולכן להתנהגות של צרכנים בשעות קריטיות יש משקל אמיתי.
ההמלצות הרשמיות של חברת החשמל פשוטות. ראשית, לכוון את המזגן ל-25 מעלות: כל מעלה נמוכה יותר מוסיפה כ-5 אחוזים לצריכת המזגן. שנית, בימי שרב כבדים להימנע מהפעלת "זוללי החשמל" הגדולים – מכונת כביסה, מייבש ומדיח – בין ארבע אחר הצהריים לתשע בערב, השעות שבהן הייצור הסולארי דועך והרשת מתאמצת. ושלישית, לדחות מה שאפשר לשעות הצהריים, שבהן החשמל הישראלי הוא הנקי והזול ביותר לייצור. במשק שבו רבע מהשיא כבר מגיע מהשמש, תזמון הוא סוג חדש של אזרחות טובה.
שאלות ותשובות
מהו שיא צריכת החשמל בישראל? שיא הביקוש לחשמל בישראל נקבע ב-13 באוגוסט 2025 ועמד על 17,265 מגה-וואט, לפי נתוני נגה – מנהלת מערכת החשמל. השיא הקודם, 15,694 מגה-וואט, נקבע ב-13 באוגוסט 2023.
כמה מהחשמל בישראל מגיע מאנרגיה סולארית? בשנת 2024 סיפקו האנרגיות המתחדשות 14.6 אחוזים מצריכת החשמל בישראל, וכ-85 אחוזים מהייצור המתחדש מקורם במתקנים סולאריים. בשעות שיא הביקוש באוגוסט 2025 ייצרו המתחדשות כ-4,000 מגה-וואט – כמעט רבע מהביקוש.
למה דווקא בערב יש עומס על רשת החשמל? בשעות הערב הייצור הסולארי נעלם עם שקיעת השמש, אך הביקוש למיזוג נשאר גבוה. בהיעדר אגירת אנרגיה בהיקף משמעותי – בסוף 2024 פעלו בישראל מתקני אגירה עצמאית בהספק של כ-557 מגה-וואט בלבד – נאלצת המערכת לכסות את הפער בתחנות כוח מבוססות גז.
יש משהו כמעט קומי בטקס הקבוע: כל אוגוסט, הודעה לעיתונות על שיא חדש, ובה ברכות על כך שהאורות נשארו דלוקים. אבל מאחורי הטקס מסתתרת תחרות אמיתית בין שני גרפים – קו הביקוש שמטפס עם הטמפרטורות, וקו השמש והאגירה שמנסה להדביק אותו. בעשור האחרון ניצח קו הביקוש. בעשור הקרוב יוכרע אם המדינה שמתחממת מהר כמעט מכל מקום אחר תצליח להפוך את החום מהבעיה של הרשת לפתרון שלה.
מקורות
- שיא היסטורי חדש: ביקוש החשמל בישראל מזנק ל-17,265 מגה-וואט – Energya, 13.8.2025. https://www.energya.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%96%D7%A0%D7%A7-%D7%9C-17265-%D7%9E%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%95%D7%90%D7%98/
- גל החום עושה את שלו: שיא צריכת החשמל נשבר – בפעם השלישית ברצף – ישראל היום, 12.8.2025. https://www.israelhayom.co.il/business/article/18618793
- השרב עוד לא נגמר: ישראל מתקרבת לרשום שיא בצריכת החשמל – ישראל היום, 28.7.2025. https://www.israelhayom.co.il/business/article/18512144
- שיא חדש בצריכת החשמל בישראל – ynet, 10.8.2025. https://www.ynet.co.il/economy/article/hjrr84idle
- היום החם של השנה הוביל לקריסת מערכת החשמל: "הפסקות יזומות בכל הארץ כדי להגן על תחנות כוח" – כלכליסט, 2.6.2023. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rj5mf5p82
- דוח מצב משק החשמל: סיכום שנת 2024 ומגמות בשנת 2025 – רשות החשמל, ספטמבר 2025. https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/dochmeshek/he/Files_netunei_hasmal_AnnualReport_2024-2025_nnn.pdf
- הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-2 מעלות ב-30 השנים האחרונות – ynet, 2018 (על בסיס דוח השירות המטאורולוגי). https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5207825,00.html
- חיסכון בחשמל בקיץ: כל מה שצריך לדעת – חברת החשמל לישראל. https://www.iec.co.il/content/info/campaignpages/summersaving