בסלסלת קניות שרוב הישראלים היו מכנים "בריאה" – יוגורט בטעם פירות, פרוסות לחם מקמח מלא ארוזות, נקניקיות עוף "דלות שומן" – כמעט כל המוצרים האלה מסווגים מדעית כ"מזון אולטרה-מעובד", באותה קטגוריה בדיוק עם קולה ונקניקיות רגילות. זו לא טעות שיווקית, זו ההגדרה הרשמית של מערכת הסיווג המקובלת בעולם למחקר תזונתי. וזה בדיוק מה שהופך את חוק המדבקה האדומה שנכנס לתוקף בישראל ב-2020 למורכב הרבה יותר משנדמה: איך מסמנים "מזון מזיק" כשחלק ניכר ממה שהמדע מגדיר כמזיק הוא בדיוק המוצרים שנראים הכי בריאים על המדף.
הנתון המקיף ביותר שיש על היקף התופעה בישראל מגיע דווקא מ"לפני": סקר ארצי שנתוני השטח שלו נאספו בין 2014 ל-2016, שנים לפני שהחוק בכלל נכנס לתוקף, ופורסם רק ב-2025 – לפיו כ-34.5% מהקלוריות שישראלי בוגר ממוצע צרך ביום הגיעו אז ממזון אולטרה-מעובד, בלי קשר סטטיסטי מובהק בין הצריכה הזאת לבין השמנה, בניגוד כמעט לכל מחקר דומה שנעשה בעולם. בהיעדר סקר תזונה לאומי עדכני יותר, אף אחד לא יכול לומר בוודאות אם שש שנות מדבקה אדומה שינו את התמונה הזאת. מה שכן נמדד ישירות אחרי הרפורמה הוא התנהגות קנייה בפועל, בקטגוריות ספציפיות – ושם התשובה מעורבת בהרבה ממה שמשרד הבריאות מציג. הכתבה הזו בודקת מה המדע העולמי באמת מוצא, מה מלמדים המחקרים שכן נאספו אחרי 2020, ולמה חלק מהמומחים חושבים שגם התווית המחמירה ביותר לא תמיד תופסת את מה שבאמת מזיק במזון המתועש.
מה זה בעצם "מזון אולטרה-מעובד"
השיטה המדעית המקובלת לסיווג רמת עיבוד המזון נקראת NOVA, ומחלקת כל מוצר לאחת מארבע קטגוריות: מזון לא-מעובד או מעובד באופן מינימלי (ירקות, פירות, ביצים); רכיבים קולינריים מעובדים (שמן, סוכר, מלח); מזון מעובד (שימורי ירקות, גבינה, לחם ביתי); ומזון אולטרה-מעובד – תרכובות של רכיבים שנועדו כמעט תמיד לשימוש תעשייתי בלבד, לרוב מופקים או מסונתזים ממרכיבי מזון (שמנים מוקשים, בידודי חלבון, מלטודקסטרין), בתוספת חומרים שתפקידם היחיד הוא לשפר טעם, מרקם, מראה או חיי מדף. הדוגמאות השגרתיות ידועות: משקאות מוגזים, חטיפים ארוזים, גלידה, שוקולד, לחם ומאפים תעשייתיים, מרגרינה, נקניקיות, המבורגרים, אטריות מוכנות ודגני בוקר ממותקים.
הבעיה מתחילה כשמסתכלים על מה שנכנס לקטגוריה בלי שום כוונה רעה: יוגורט בטעם, לחם מקמח מלא ארוז, תחליפי חלב צמחיים ומזון תינוקות תעשייתי – כולם אולטרה-מעובדים לפי ההגדרה, גם כשהם מציעים ערך תזונתי אמיתי. ג'וליה וולפסון, חוקרת בבית הספר לבריאות הציבור של ג'ונס הופקינס, מנסחת את זה בפשטות: "הם לא כולם מזון זבל." מנגד, ד"ר דיוויד לודוויג מהרווארד טוען שהמושג "מזון אולטרה-מעובד" לא מדויק מספיק: "הוא יכול להכתים מזון בריא ולתת תדמית בריאה כוזבת למזון לא בריא." לודוויג מזהיר גם מפני חזרה על "טעות המזון נטול השומן" של שנות ה-80 וה-90 – קמפיין תזונתי שהוביל, באירוניה, לעלייה בצריכת חטיפים ארוזים עתירי סוכר שפרסמו את עצמם כ"דלי שומן". הוויכוח הזה – בין מי שמתמקד בתוספים ובתהליך התעשייתי לבין מי שמתמקד בתכולת הסוכר, המלח והשומן בפועל – הוא בדיוק הוויכוח שממשלת ישראל נאלצה להכריע בו כשעיצבה את חוק המדבקה האדומה.
32 מתוך 45: מה המדע באמת מוצא
בפברואר 2024 פורסמה ב-BMJ סקירת-על מקיפה של מליסה ליין ועמיתיה מאוניברסיטת דיקין באוסטרליה, שאיגדה 45 מטא-אנליזות מתוך 14 סקירות שיטתיות, על כ-9.9 מיליון משתתפים, ללא מימון מתעשיית המזון. הממצא המרכזי: קשר עקבי בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לבין 32 מתוך 45 (כ-71%) התוצאות הבריאותיות שנבדקו. ברמת הראיות הגבוהה ביותר נמצא קשר לעלייה של כ-50% בסיכון למוות ממחלות לב וכלי דם, עלייה של כ-50% בסיכון לחרדה ולהפרעות נפשיות נפוצות, ועלייה של 12% בסיכון לסוכרת מסוג 2. ברמת ראיות "מרמזת מאוד" נמצאה עלייה של 21% בתמותה מכל סיבה ושל 22% בסיכון לדיכאון. "הממצאים האלה תומכים במחקר מנגנוני דחוף ובפעולות בריאות הציבור שמטרתן לצמצם צריכת מזון אולטרה-מעובד לטובת בריאות האוכלוסייה", כתבו החוקרים.
מחקרים נוספים שפורסמו מאז מחזקים את התמונה, גם אם לא תמיד מוכיחים סיבתיות ישירה. מחקר ב-JAMA Oncology מ-2025 מצא שנשים מתחת לגיל 50 שצרכו הכי הרבה מזון אולטרה-מעובד היו בסיכון גבוה ב-45% לפוליפים מקדימי סרטן המעי הגס, שנחשבים גורם סיכון לסרטן המעי הגס המוקדם. מחקר נוסף, שעקב אחר 1,733 ניצולות סרטן שד שחורות בניו ג'רזי ופורסם ב-eClinicalMedicine בדצמבר 2025, מצא ששיעור התמותה מכל סיבה היה גבוה ב-36% ושיעור התמותה הספציפי מסרטן השד גבוה ב-40% אצל הנשים שצרכו הכי הרבה מזון אולטרה-מעובד לפני האבחנה, לעומת הנשים שצרכו הכי מעט. בנובמבר 2025 פרסם כתב העת The Lancet סדרה בת שלושה מאמרים בהובלת פרופ' קרלוס מונטיירו מסאו פאולו – ממציא שיטת הסיווג עצמה – ופרופ' בארי פופקין מאוניברסיטת צפון קרוליינה, בשיתוף 43 חוקרים בינלאומיים. הסדרה חושפת את קנה המידה הכלכלי של התופעה: מכירות המזון האולטרה-מעובד בעולם מוערכות ב-1.9 טריליון דולר בשנה, ובארצות הברית ובבריטניה המזון הזה מהווה מעל 50% מסך הקלוריות היומיות כבר יותר משני עשורים – לפי נתוני ה-CDC האמריקאי, הנתון המדויק לשנים 2021-2023 עומד על 55%. בספרד הנתח קפץ מ-11% ל-32% מסך הקלוריות תוך שלושה עשורים בלבד. "צריכת המזון האולטרה-מעובד ההולכת וגדלה משנה תפריטים ברחבי העולם, ודוחקת הצידה מזון טרי ומעובד באופן מינימלי", אמר מונטיירו בעת פרסום הסדרה.
המדבקה האדומה של ישראל: מה עבד ומה לא
ישראל אישרה את תקנות סימון המזון בכנסת כבר בסוף 2017, אבל התקנות נכנסו לתוקף בפועל רק ב-1 בינואר 2020, אחרי דחיות ולחצים מהתעשייה – כולל מאבק לובי ממושך שהובילה תנובה להחריג גבינות צהובות מהחובה, במסגרת קמפיין תעשייתי רחב יותר נגד התקנות שכלל גם את אסם וגן שמואל, וכולו נכשל בסוף. לפי התקנות הנוכחיות, מוצר מוצק מקבל מדבקה אדומה אם הוא חורג מסף של כ-4 גרם שומן רווי, 10 גרם סוכר או 400 מיליגרם נתרן ל-100 גרם; במשקאות הסף מחמיר יותר – כ-3 גרם שומן רווי, 5 גרם סוכר או 300 מיליגרם נתרן ל-100 מ"ל בלבד, מה שממקם משקאות ממותקים רבים באזור הסיכון ביתר קלות. תוספי תזונה, אלכוהול, תחליפי חלב לתינוקות ומוצרים בעלי מרכיב יחיד כמו פרי טרי פטורים מהחובה, וגם אריזות קטנות במיוחד. לצד המדבקה האדומה קיימת גם מדבקה ירוקה וולונטרית, שוועדה מדעית עצמאית קובעת את הזכאות אליה – ועד 2024 קיבלה הוועדה 88 פניות, כשכ-87.5% מהן הגיעו דווקא מהתעשייה עצמה, לא מגורמי בריאות ציבור.
משרד הבריאות מציג את הרפורמה כהצלחה: לפי הודעה רשמית מ-2023, נרשמה ירידה של כ-16% ברכישת מוצרים עם מדבקה אדומה בכלל, וירידה חדה יותר, של כ-25%, ברכישת מוצרים עם מדבקת סוכר בפרט – והמשרד מעריך שהרפורמה תמנע יותר מ-22 אלף מקרי מוות בעשור הקרוב ותחסוך למשק כ-6 מיליארד שקל, הערכה שטרם אומתה באופן עצמאי. סקר טלפוני מבוסס, פרי מחקרה של ד"ר שוש שהרבני מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל שפורסם ב-2021, תומך בכיוון החיובי: 58.5% מהנשאלים דיווחו שהם משתמשים במדבקות במידה כלשהי, ו-51.1% אמרו שכבר שינו את הרגלי הקנייה שלהם בעקבות הרפורמה.
אבל מחקר עדכני יותר, פרי שיתוף פעולה של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל וחטיבת התזונה במשרד הבריאות, שפורסם ב-2024 בהשוואת נתוני 2019 ל-2023, מציג תמונה מסויגת יותר: למרות שמעל 90% מהנשאלים דיווחו שהם רואים את המדבקות האדומות, ירידה סטטיסטית מובהקת ברכישה נמצאה רק בשתיים מתוך 11 קטגוריות מזון לא בריא שנבדקו – משקאות ממותקים וחטיפים מלוחים. במשקי בית עם ילדים, השכלה נמוכה יותר או משק בית גדול יותר, רמת הצריכה של מזון לא בריא נותרה גבוהה יותר גם ארבע שנים אחרי כניסת התווית לתוקף. במילים אחרות: התווית שינתה התנהגות בדיוק שם שהיה הכי קל לשנות אותה, ונשארה כמעט חסרת השפעה במקומות שבהם השינוי הכי נחוץ.
הסוכר שהופחת ואז חזר
הסיפור המקביל, ואולי המלמד יותר, נוגע למס על משקאות ממותקים. המס, שנכנס לתוקף ב-4 בינואר 2022 בשיעור של שקל אחד לליטר על משקאות עם סוכר, הביא – לפי מחקר עצמאי שפורסם ב-Frontiers in Public Health – לירידה של כ-5% ברכישת משקאות ממותקים בכלל, וירידה חדה יותר, של כ-10%, ברכישת המשקאות עתירי הסוכר במיוחד. פחות משנה אחר כך, בתחילת 2023, הורה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבטל את המס, כמעט ללא התייעצות עם הגורמים המקצועיים במשרדי הבריאות והאוצר – ששניהם התנגדו לביטול. לפי מחקר של ד"ר שלי כמין-פרידמן ופרופ' נדב דוידוביץ' מאוניברסיטת בן-גוריון, הביטול נדחף בעיקר בלחץ הציבור החרדי, שראה במס נטל כלכלי על משפחות ברוכות ילדים; ב-2020, היקף הפרסום של חברות המשקאות בתקשורת החרדית היה גבוה ב-385% מהיקפו בתקשורת הכללית.
הפרשה הזאת מספקת נקודת השוואה מדויקת לחוק המדבקה האדומה: כלי מדיניות שיש עליו ראיות עצמאיות שהוא עובד, שבוטל בכל זאת מסיבות פוליטיות ולא בריאותיות – בדיוק הסיכון שריחף, ולא התממש, מעל התווית האדומה עצמה, כשב-2023 התפשטו שמועות על כוונה להחליש אותה ומשרד הבריאות נאלץ להכחיש אותן בפומבי.
הפרדוקס שהתווית לא פתרה
הממצא המפתיע ביותר על ישראל עצמה מגיע דווקא ממחקר שבדק את הקשר בין מזון אולטרה-מעובד להשמנה, ולא מצא אותו. סקר שהתבסס על נתוני סקר "מבט" הארצי לשנים 2014-2016, ושפורסם ב-2025 בהובלת טל שמעוני מהמרכז הישראלי לבקרת מחלות עם פרופ' דנית רבקה שהר מאוניברסיטת בן-גוריון, מצא צריכה ממוצעת של 34.5% מהקלוריות היומיות ממזון אולטרה-מעובד בקרב מבוגרים ישראלים – אבל לא מצא קשר סטטיסטי מובהק בין הצריכה הזאת לבין השמנה, לא לפי מדד מסת גוף ולא לפי היקף מותניים, בניגוד לרוב המכריע של המחקרים הדומים בעולם. החוקרים עצמם מציינים שהתוצאה הזאת "סוטה" מהממצאים הבינלאומיים המקובלים, ומזהירים שהעיצוב המחקרי – חתך רוחב חד-פעמי, המבוסס על יום דיווח תזונתי אחד בלבד – לא מאפשר להסיק שאין קשר סיבתי אמיתי, רק שהמחקר הזה לא הצליח לזהות אותו.
יש כאן גם רמז לבעיה עמוקה יותר בכל גישת התיוג מבוססת-הרכיבים. פרופ' דריוש מוזפריאן מאוניברסיטת טאפטס טוען, בניגוד ללודוויג, ש"יש משהו בעיבוד עצמו שחשוב" מעבר לתכולת הסוכר, המלח והשומן – התהליך התעשייתי משנה את המבנה הפיזי של המזון עצמו, מאיץ עיכול, מזניק את רמת הסוכר בדם ומרעיב את חיידקי המעי בסיבים תזונתיים. אם זה נכון, אז חוק המדבקה האדומה, שמסתכל אך ורק על כמויות הסוכר, המלח והשומן הרווי ולא על מידת העיבוד התעשייתי עצמה, עלול לפספס בדיוק את מה שהכי מזיק: חברת מזון יכולה להוריד סוכר במוצר ולהימנע מהמדבקה האדומה, מבלי לשנות דבר במבנה התעשייתי-מולקולרי שהמחקר החדש מצביע עליו כגורם הנזק האמיתי. זה לא אומר שהתווית חסרת ערך – היא כן שינתה קנייה של משקאות ממותקים וחטיפים מלוחים – אלא שהיא פותרת רק חצי מהבעיה, בדיוק אותו חצי שהיה הכי קל למדוד ולחוקק.
בינתיים, המחיר עולה. לפי דיווח שהוצג לוועדת הבריאות של הכנסת במאי 2026, כ-50%-60% מהמבוגרים בישראל מוגדרים כיום עם עודף משקל או השמנה, והעלות הכלכלית השנתית של התופעה מוערכת בכ-30 מיליארד שקל. מול הנתון הזה עומד תקציב התוכנית הלאומית להתמודדות עם השמנה, שעמד ב-2026 על כ-17 מיליון שקל בלבד – שבריר מהעלות שהתופעה גובה מהמשק מדי שנה. באותו זמן, סל הבריאות הציבורי דווקא הרחיב מימון לתרופות להשמנה כמו וגובי – נכון לעכשיו בעיקר עבור בני נוער. ישראל, במילים אחרות, למדה להדביק מדבקה אדומה על הבעיה, ולמדה גם לממן תרופה שמטפלת בתוצאה שלה – אבל עדיין לא מצאה את הדרך להשקיע באמת בשינוי מה שמונח בסלסלת הקניות מלכתחילה.
שאלות ותשובות
האם יוגורט ולחם מקמח מלא באמת נחשבים "מזון אולטרה-מעובד"? כן, ברוב המקרים. שיטת הסיווג NOVA בודקת את תהליך הייצור התעשייתי ואת סוג הרכיבים, לא רק את הערך התזונתי הסופי – ולכן יוגורטים בטעמים, לחם מקמח מלא ארוז ותחליפי חלב צמחיים נכנסים לקטגוריה, יחד עם מוצרים שנחשבים מזיקים בעליל.
מה בעצם עושה מוצר "אדום" לפי החוק הישראלי? מוצר ארוז מקבל מדבקה אדומה כשהוא חורג מספי נתרן, סוכר או שומן רווי שקבע משרד הבריאות – בגדול, מעל כ-4 גרם שומן רווי, 10 גרם סוכר או 400 מיליגרם נתרן ל-100 גרם במוצרים מוצקים, ומעל כ-3 גרם שומן רווי, 5 גרם סוכר או 300 מיליגרם נתרן ל-100 מ"ל במשקאות. החוק בודק כמויות, לא את מידת העיבוד התעשייתי של המוצר.
אז המדבקה האדומה עבדה או לא? שניהם, בערך. מחקרים עצמאיים מראים ירידה מדידה בקנייה של משקאות ממותקים וחטיפים מלוחים, אבל ברוב הקטגוריות האחרות לא נמצאה השפעה סטטיסטית מובהקת, ובמשקי בית עם ילדים או השכלה נמוכה ההשפעה חלשה עוד יותר.
אם המדבקה קיימת כבר שש שנים, למה אין נתון עדכני שמראה שצריכת המזון האולטרה-מעובד באמת ירדה? כי עדיין אין סקר תזונה לאומי חדש שמשווה ישירות את נתח המזון האולטרה-מעובד בתפריט הישראלי לפני ואחרי הרפורמה – הנתון המקיף ביותר שקיים (34.5%) מבוסס על נתונים שנאספו עוד לפני שהחוק נכנס לתוקף. מה שכן נמדד ישירות אחרי הרפורמה הוא התנהגות קנייה בקטגוריות ספציפיות, ושם התמונה מעורבת: ירידה מובהקת נמצאה רק במשקאות ממותקים ובחטיפים מלוחים. חלק מהמומחים מוסיפים שהמדבקה מתמקדת בכמות הסוכר, המלח והשומן, לא במידת העיבוד התעשייתי עצמה – ומוצר יכול לעבור "התאמה" ולהימנע מהמדבקה בלי שהוא הופך פחות מעובד.
מקורות
- The BMJ – Lane MM et al., "Ultra-processed food exposure and adverse health outcomes: umbrella review of epidemiological meta-analyses," 29 בפברואר 2024. קישור
- BMJ Group – הודעה לעיתונות, "Consistent evidence links ultra-processed food to over 30 damaging health outcomes", 29 בפברואר 2024. קישור
- Mass General Brigham – הודעה לעיתונות על מחקר ב-JAMA Oncology בנושא מזון אולטרה-מעובד וסרטן המעי הגס, 2025. קישור
- eClinicalMedicine (The Lancet) – Wang T., Bandera E.V. et al., "Ultra-processed foods consumption and subsequent mortality in a cohort of Black breast cancer survivors," 17 בדצמבר 2025. קישור
- ScienceDaily – "Global surge in ultra-processed foods sparks urgent health warning" (על סדרת The Lancet), 24 בנובמבר 2025. קישור
- UNC Gillings School of Global Public Health – "Barry Popkin co-leads Lancet series urging global action to curb ultra-processed foods", 19 בנובמבר 2025. קישור
- NPR – "Ultra-processed food is the new health villain. But it's not quite so simple", 10 בנובמבר 2025. קישור
- CDC/NCHS – Data Brief 536 על נתח הקלוריות ממזון אולטרה-מעובד בארצות הברית, 2021-2023. קישור
- הכנסת/ויקיפדיה – תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשע"ח-2017. קישור
- משרד הבריאות (אפשרי בריא) – "המדבקות האדומות מגיעות למדפים". קישור
- The Jerusalem Post – "Claims of halting harmful food labeling are false, Health Ministry says", 27 ביוני 2023. קישור
- PMC – Shahrabani S., "The effect of a policy intervention on...front-of-package (FOP) labels", Israel Journal of Health Policy Research, 11 באוגוסט 2021. קישור
- Oxford Academic (European Journal of Public Health) – הערכת השפעת תווית המזון על צריכת מזון לא בריא במשקי בית ישראליים, 28 באוקטובר 2024. קישור
- PMC – טל שמעוני ואחרים, מחקר צריכת מזון אולטרה-מעובד בישראל מבוסס סקר מב"ת, Frontiers in Nutrition, 3 ביוני 2025. קישור
- The Times of Israel – "Israel hikes tax on sweetened drinks in bid to encourage healthy lifestyle", 4 בינואר 2022. קישור
- PMC – כמין-פרידמן ש', דוידוביץ' נ' ואחרים, על ביטול מס המשקאות הממותקים, Frontiers in Public Health, 7 בדצמבר 2023. קישור
- The Times of Israel – "Over half of Israeli adults are overweight or obese, Knesset Health Committee told", 7 במאי 2026. קישור
- Haaretz – "Israel's 2026 Public Health Basket: Cancer Treatment Leads, More Mental Health Drugs", 20 בפברואר 2026. קישור
- University of Haifa CRIS – "Five years of evolving dual red/green front of package food labeling", Food Policy, מאי 2026. קישור