תשעת אלפים שקל. זה מה שנשאר לכל צד בזוג ישראלי טיפוסי עם הכנסה משפחתית משותפת של 18,000 שקל בחודש, ברגע שהם מחליטים להיפרד ולהקים שני בתים במקום אחד. הבעיה: כדי לשמר בפועל את רמת החיים שהייתה למשפחה, כל צד זקוק ל-10,000 עד 11,000 שקל בחודש – כך מלמד תחשיב שמפרסמת עורכת הדין ענבל גרשון, המתמחה בדיני משפחה וירושה. הפער הזה הוא לא עניין שולי. הוא הסיבה שבגללה, לפי דיווחים מתחום הנדל"ן, זוגות בישראל נשארים נשואים לא מתוך אהבה או פשרה, אלא כי הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להתגרש.
הסיפור הכלכלי של הגירושין בישראל ב-2026 נבנה משלושה כוחות שמתנגשים באותו זמן: משבר יוקר הדיור, שהופך את המשוואה של "בית אחד לשניים" לבלתי אפשרית עבור זוגות רבים; מגמה מדידה בנתוני הלמ"ס של עלייה בשיעור הגירושין בקרב ישראלים בגילי 40-50, בדיוק בשלב שבו נותר להם הזמן המועט ביותר לבנות מחדש חיסכון; וקרב חקיקה חי בכנסת על השאלה מי קובע את גובה המזונות – כך שכללי המשחק הפיננסיים של הגירושין עצמם נמצאים כרגע בעיצומו של שינוי.
כמה עולה עורך דין לגירושין?
תלוי לגמרי באיזה מסלול בוחרים, וההבדלים הם לא של אחוזים – הם של סדרי גודל. האגרות הרשמיות כמעט זניחות: בקשה משותפת לגירושין בבית הדין הרבני עולה כ-308 שקל, אישור הסכם גירושין כ-508 שקל, ותביעת איזון משאבים כ-503 שקל, נכון לינואר 2025. מי שזכאי לסיוע המשפטי פטור אף מהם. חלקה של המדינה במחיר הגירושין כמעט אפסי; שכר הטרחה של אנשי המקצוע קובע את החשבון הסופי.
לפני כל תביעה חובה לעבור פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, שנועדה לכוון לעבר הסכמה – והיא חינם. משם המחיר מתחיל לטפס בסולם: גישור מסובסד עולה כ-434 שקל בתוספת מע"מ לשעה לכל צד, ומגשר פרטי גובה 600 עד 1,200 שקל לשעה. תהליך גישור מלא נמשך כ-15 שעות בממוצע, וניסוח הסכם הגירושין בסופו עולה עוד 7,000 עד 12,000 שקל. גירושין בהסכמה מלאה, כולל ליווי משפטי, נעים בטווח של כ-7,000 עד 18,000 שקל בסך הכול; הליך שיתופי מובנה, ללא בית משפט, עולה 20,000 עד 30,000 שקל לצד; וגירושין במחלוקת מלאה נעים בין 30,000 ל-150,000 שקל ומעלה לצד אחד.
טווחי עלות משוערים לצד אחד, בשקלים, לפי סוג ההליך. הנתונים מבוססים על מחירוני משרדי עורכי דין ומגשרים בתחום דיני המשפחה ולא על סקר רשמי - מוצגים כטווחים מכוונים. מקור: ריכוז מחירונים ציבוריים של משרדי עורכי דין ומגשרים, 2025-2026.
חשוב לסייג: אין בישראל סקר רגולטורי או אקדמי שמודד את עלות הגירושין הממוצעת בפועל, והטווחים נאספו ממחירוני משרדים ומגשרים עצמאיים. אבל מה שכן עולה בבירור: הפער בין הסכמה למחלוקת יכול להגיע לפי עשר – וההחלטה הראשונה בגירושין, לפעמים בלי לדעת, היא באיזה מסלול צועדים.
מה קורה לדירה המשותפת בגירושין?
כאן נכנס למשוואה משתנה שהופך את התחשיב לכואב במיוחד: מחיר הדיור. כשבני זוג לא מסכימים על גורל הדירה, בית המשפט לענייני משפחה ממנה כונס נכסים שמוכר אותה בכפייה. מבחינה מיסויית, המדינה דווקא מקלה: העברת זכויות בדירה בין בני זוג אגב גירושין פטורה ממס שבח וממס רכישה, ופסיקת מיסוי מ-2021 מיטיבה עם גרושים גם בחלון הפטור של 18 חודשים לאחר המכירה.
אבל הפטור לא פותר את הבעיה האמיתית. כתבה ב"ביזפורטל" מפברואר 2026 ממחישה זאת: הסכום שהספיק ב-2016 להקמת משק בית עצמאי, כ-150,000 עד 160,000 שקל, מכסה כיום בקושי את שכר הטרחה המשפטי של הגירושין עצמו – עוד לפני דיור. זוגות רבים, לפי הכתבה, דוחים את הפירוד משיקולים כלכליים טהורים, "טרגדיה שקטה" שמעמיקה גם את הקיפאון בשוק הדיור. ומי שכן מוכר נתקל בבעיה דומה מהכיוון ההפוך: מכירת דירה משותפת בשווי 2 מיליון שקל מותירה לכל צד כמיליון שקל – סכום שלרוב אינו מספיק לרכישת דירה חלופית דומה בלי משכנתא חדשה, לפי דוגמת עו"ד גרשון. הרקע לכך מתואר גם בכתבה על ההתייקרות בשוק השכירות בישראל.
מה ההבדל בין מזונות ילדים למזונות אישה?
זו אחת הנקודות המבלבלות ביותר סביב גירושין בישראל. מזונות ילדים הם חובה של שני ההורים – מאז רפורמה מ-2017 – והם ממשיכים כל עוד הילד קטין, בלי קשר למצבם האישי של ההורים. מזונות אישה, לעומת זאת, הם חובה צרה בהרבה, מושרשת בדין העברי: הבעל חייב לפרנס את אשתו רק כל עוד הנישואין תקפים הלכתית, עד למתן הגט – וברגע שהגירושין הושלמו החובה הזאת פוקעת. במילים אחרות, בישראל אין "אלימוני" אמריקאי לכל החיים: יש מזונות ילדים שממשיכים אחרי הגירושין, ומזונות אישה שנגמרים בדיוק ברגע שהגירושין מושלמים.
הרפורמה שקבעה את כללי מזונות הילדים היא בע"מ 919/15 (עם התיק המקביל 1799/15), מ-19 ביולי 2017, בהרכב מורחב של שבעה שופטים. עד אז הטילה קריאה מחמירה של הדין העברי אחריות כמעט מוחלטת על האב לילדים מתחת לגיל שש, ואחריות מוגברת לגילי שש עד חמש עשרה, כמעט בלי קשר להכנסת האם. הפסיקה חייבה לשקול את שתי ההכנסות יחד עם המשמורת בפועל – ובמשמורת והכנסות שוות, אף הורה לא בהכרח חייב תשלום קבוע לצד השני. משרדי עורכי דין מדווחים על סכומים מנחים, לא רשמיים – אין בישראל טבלת מזונות קבועה בחוק: כ-1,300 עד 1,600 שקל בחודש לילד יחיד, 2,400 עד 3,000 שקל לשניים ו-3,200 עד 4,200 שקל לשלושה, בתוספת מדור ומחצית מההוצאות החריגות.
מי קובע היום את גובה המזונות – בית דין רבני או בית משפט למשפחה?
מי שמסתמך על "הכללים" משנת 2017 עלול לגלות שהם כבר לא היחידים במגרש. ב-19 בפברואר 2025 קבע בג"ץ, ברוב שלושה נגד אחד (השופטות וילנר ורונן מול דעת המיעוט של השופט סולברג), בבג"ץ 5988/21, שבתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לפסוק במזונות ילדים בלי הסכמת שני ההורים, גם כשהתביעה "כרוכה" בתביעת הגירושין – חידוד של "הלכת שרגאי" מ-1969. באפריל 2025 הזהירו עורכות הדין יעל גיל ואור פינקלשטיין, ב"כלכליסט", מפני "מערכת דו-מסלולית" שבה גובה המזונות תלוי בזהות הערכאה ששמעה את התיק.
התגובה החקיקתית לא איחרה. במאי 2025 הוביל ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, הקמת ועדה רבנית שתגבש המלצות חדשות למזונות – בניגוד להלכת בג"ץ. ובנובמבר 2025 אישרה הכנסת תיקון מספר 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשפ"ה-2025 – חוק זמני לשנתיים – שמחזיר לבתי הדין הרבניים סמכות לפסוק במזונות ילדים גם בלי הסכמת שני ההורים, ואוסר להעביר תיק לבית המשפט למשפחה לאחר שנפתח הליך רבני. עו"ד וורד בר, שמובילה את המדיניות הציבורית של מרכז רקמן, ביקרה את הוועדה הרבנית כ"מורכבת מגברים בלבד, בלי אישה אחת ובלי איש כלכלה", והגדירה את המהלך "צעד קדימה למדינת הלכה, צעד אחורה למשפט האזרחי". החוק הזמני עוד עלול להשתנות, אבל כרגע הערכאה שבה נפתח התיק קובעת לבדה כמה כסף יעבור בין ההורים.
ברקע פועלת רשת ביטחון נפרדת: חוק המזונות (הבטחת תשלום), 1972, שמאפשר לביטוח לאומי להקדים תשלום לאם כשהאב אינו משלם, ואז לרדוף בעצמו אחרי החוב – מנגנון שסייע בעבר לכ-13,300 נשים בשנה נתונה.
איך מחלקים פנסיה בגירושין?
מעבר לילדים ולדירה, יש נכס שלישי שגירושין רבים "שוכחים" עד הרגע האחרון – ולרוב הוא הגדול ביותר במשק הבית: הפנסיה. חוק יחסי ממון בין בני זוג, יחד עם חוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014, קובעים שנכסים שנצברו לאורך הנישואין – פנסיה, קרנות השתלמות, חיסכון, נדל"ן – שייכים בהנחה לשני בני הזוג בשווה, בלי קשר לשאלה על שם מי הם רשומים. יוצאים מהכלל נכסים שהיו לפני הנישואין וירושות, כל עוד לא "עורבבו" בנכסים המשותפים.
המנגנון נקרא איזון משאבים, ונקודת המוצא שלו היא "יום הקרע" – התאריך שממנו ואילך צבירה כבר לא מתחלקת. בפועל ממונה אקטואר שמעריך את שווי זכויות הפנסיה של כל צד; חלקו של בן הזוג לשעבר מוגבל בחוק ל-50% מהצבירה בתקופת הנישואין, והפסיקה עדיין חייבת להירשם אצל הממונה על הגמלאות כדי להיכנס לתוקף. יש תקרת פטור ממס להעברות כאלה, עד 1,697,400 שקל נכון ל-2024. חלוקה כזו קריטית במיוחד לאור דמי הניהול שגוזרים מאות אלפי שקלים מהחיסכון הפנסיוני עוד לפני שמגיעים לגיל הפרישה.
למה גירושין בגיל 60 מסוכנים יותר כלכלית?
"גירושין בגיל 60 מהווה נקודת מפנה כלכלית מהותית ולא אירוע פיננסי בודד", אומרת עו"ד ענבל גרשון ב"ביזפורטל", פברואר 2026. ההיגיון כואב: מי שמתגרש בגיל 30 יש לו עשרות שנות קריירה לבנות מחדש חיסכון; מי שמתגרש בגיל 60 – אין. והנתונים אכן תומכים בכך. לפי ניתוח פרופ' אלכס וויינרב, מנהל המחקר במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית, המבוסס על נתוני מיקרו של הלמ"ס לשנים 2000 עד 2019, שיעור הגירושין בקרב נשים יהודיות ירד בגילים הצעירים – כ-18% בגילי 20 עד 29 וכ-9% בשנות ה-30 – אך עלה בגילים הבוגרים: 17% בגילי 45 עד 49, ו-23% בגילי 50 עד 54. זו מגמה מדודה, לא בגדר מקרה בודד.
ומעבר לחוסר הזמן לחסוך מחדש, יש כאן מלכודות טכניות שרוב הציבור לא מכיר: אותה קופת פנסיה בשווי מיליון שקל יכולה להניב כ-6,000 שקל בחודש במוצרים מהדור הישן, אך רק כ-4,500 שקל במוצרים חדשים – פער מבני שתלוי אך ורק באיזה מוצר החזיק הזוג. ולכל זה מתווסף סיכון עתידי: טיפול סיעודי פרטי ארוך טווח עולה 12,000 עד 20,000 שקל בחודש – הוצאה שזוג נשוי חולק יחד, אך שני מתגרשים בני 60 עשויים להתמודד איתה כל אחד לבד, עם מחצית הנכסים שהיו משותפים.
מי מפסיד יותר בגירושין – גברים או נשים?
הנתון החזק ביותר מגיע מספר משנת 2024, "נפרדים לבד: גירושין – השלכות ודרכי התמודדות", מאת פרופ' עמירם רביב ופרופ' רחל לוי-שיף מאוניברסיטת תל אביב. לפי דיווח ב"גלובס" על ממצאי הספר, גברים מפסידים בממוצע כ-20% מהכנסתם לאחר גירושין, לעומת כ-50% אצל נשים – פער שממחיש למה נשים גרושות ורווקות נחשבות, לפי אותה כתבה, לקבוצה הבולטת ביותר מתחת לקו העוני בישראל. חשוב לציין: הנתון עבר כאן דרך כתבה אחת בלבד, ולכן ראוי להתייחס אליו כממצא מדווח ולא כנתון שאומת באופן עצמאי מול הספר.
הפער הזה לא נולד ביום הגירושין – הוא נבנה על אי-שוויון פנסיוני שכבר קיים בין גברים לנשים, וגירושין רק חושפים אותו. חלוקת הפנסיה שווה בשווה מקהה חלק מהפער, אבל לא מוחקת אותו, כי נקודת הפתיחה של כל צד אחרי הפרידה כבר אינה שווה. ולמען האיזון: אותה כתבה בגלובס מצטטת גם את תמיר אשמן, מרצה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, ואת ד"ר אורן גור מעמותת "שבת אחים", שמצביעים על כך שהנזק אצל גברים מתבטא פחות בהכנסה ויותר בשיעורי אובדנות ופגיעה נפשית גבוהים יותר – גירושין פוגעים בשני המינים, אך לא באותה צורה.
הנתונים המערכתיים מחזקים את הכיוון הזה. לפי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2024, שיעור העוני במשפחות חד-הוריות עמד על 23.1% ב-2023 – מעל שיעור העוני הכללי במשפחות, 20.2% באותה שנה. לפי נתוני יום המשפחה של הלמ"ס לשנת 2024, כ-12% מכלל המשפחות עם ילדים קטינים בישראל – כ-143,000 משפחות – הן משפחות חד-הוריות, ו-86% מהן בראשות אישה. נקודה חשובה: לא כל העוני במשפחות חד-הוריות נובע מגירושין, שכן כ-22% מהאימהות החד-הוריות הן רווקות שמעולם לא נישאו. עדיין, השילוב של הכנסה שנחתכת בחצי, פנסיה לא שווה ערך ומשק בית שהופך חד-הורי מסביר היטב את הסיכון הכלכלי הגבוה של נשים גרושות – ואת ההוצאה השוטפת שמשק בית כזה נושא לבדו, המתוארת בכתבה על העלות המלאה של גידול ילד בישראל.
עלות הגירושין בישראל אינה מספר אחד אלא סכום של החלטות: איזה מסלול משפטי בוחרים, מה קורה לדירה, איזו ערכאה שומעת את תביעת המזונות, ואיך מתחלקת הפנסיה. שלושת הכוחות שנפרשו כאן – יוקר הדיור, עליית הגירושין בגילים הבוגרים, וחוסר היציבות בחקיקת המזונות – לא צפויים להיעלם בקרוב. ההבדל בין מי שיוצא מהתהליך שלם כלכלית לבין מי שיוצא ממנו רצוץ הוא לרוב לא מזל, אלא מידע.
שאלות ותשובות
כמה עולה גירושין בהסכמה לעומת גירושין במחלוקת? גירושין בהסכמה מלאה, כולל ליווי משפטי, נעים בטווח של כ-7,000 עד 18,000 שקל בסך הכול. גירושין במחלוקת, עם ניהול תביעות וריבוי דיונים, עולים 30,000 עד 150,000 שקל ומעלה לכל צד – פער שיכול להגיע לפי עשר, לפי מחירוני משרדי עורכי דין ומגשרים בתחום.
מה קורה לדירה המשותפת בגירושין? אם יש הסכמה, בני הזוג מוכרים את הדירה וחולקים את התמורה, או שאחד "קונה" את חלקו של השני. אם אין הסכמה, בית המשפט לענייני משפחה ממנה כונס נכסים שמוכר את הדירה בכפייה. ההעברה בין בני זוג פטורה ממס שבח וממס רכישה, אך בשוק הנוכחי מכירה כזו לרוב אינה מספיקה כדי שכל צד ירכוש דירה חלופית דומה בלי משכנתא חדשה.
איך מחלקים פנסיה בגירושין? נכסי הפנסיה שנצברו מיום הנישואין ועד "יום הקרע" נחשבים לרכוש משותף ומתחלקים שווה בשווה, בליווי אקטואר שמעריך את שווי הזכויות. חלקו של בן הזוג לשעבר מוגבל בחוק ל-50% מהצבירה בתקופת הנישואין, וההעברה פטורה ממס עד לתקרה של 1,697,400 שקל (נכון ל-2024) – אך חייבת להירשם אצל הממונה על הגמלאות כדי לחול בפועל.
האם יש מזונות לאישה אחרי הגירושין? לא במובן הרווח בציבור. מזונות אישה הם חובה הלכתית שחלה רק כל עוד הנישואין תקפים – עד מתן הגט – ופוקעת ברגע שהגירושין הושלמו. מה שכן ממשיך אחרי הגירושין הוא מזונות ילדים, חובה נפרדת החלה על שני ההורים כל עוד הילד קטין.
מקורות
- Recent Trends in Marriage and Divorce in Israel – פרופ' אלכס וויינרב, דו"ח מצב המדינה 2022, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, המבוסס על נתוני מיקרו של הלמ"ס.
- גירושין בגיל 60: הסיכון הכלכלי שאף אחד לא מתמחר – עו"ד ענבל גרשון, ביזפורטל, 17 בפברואר 2026.
- מחיר הפירוק: האם זוגות במשבר דוחים את הגירושין משיקולים כלכליים? – ביזפורטל, 23 בפברואר 2026.
- גברים בסיכון: חוקרים מגלים את ההשלכות הפחות מדוברות של גירושים – גלובס, על הספר "נפרדים לבד" מאת פרופ' עמירם רביב ופרופ' רחל לוי-שיף.
- בג"ץ קבע: בתי הדין הרבניים חרגו מסמכותם בפסיקה על מזונות ילדים – מאקו, על בג"ץ 5988/21, פברואר 2025.
- מזונות ילדים – האם הממשלה מלבה את ריב הערכאות ומה יהיה על האזרח הקטן? – עו"ד יעל גיל ועו"ד אור פינקלשטיין, כלכליסט, 8 באפריל 2025.
- שמחה רוטמן מוביל מהפך בדיני מזונות ילדים בישראל – מרכז רקמן, עמדת עו"ד וורד בר בנוגע להקמת הוועדה הרבנית למזונות ילדים, מאי 2025.
- דו"ח ממדי העוני והאי-שוויון בהכנסות 2024 – המוסד לביטוח לאומי.
- חלוקת פנסיה בין בני זוג שנפרדו – כל-זכות.
- מזונות אישה – כל-זכות.
- חוק המזונות (הבטחת תשלום) – כל-זכות.
- בקשה לישוב סכסוך במשפחה (מהו"ת) – כל-זכות.
- העברת זכויות בדירה אגב גירושין – כל-זכות.
- ביטוח לאומי: 23% מהנשים מתחת לקו העוני לעומת 18% מהגברים – שחר אילן, כלכליסט, 6 במרץ 2022 (מקור הנתון של כ-13,300 נשים שקיבלו תשלומי מזונות דרך הביטוח הלאומי).
- משפחות בישראל - נתונים לרגל יום המשפחה 2024 – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 7 בפברואר 2024.